פתח דבר

1. בכתב האישום אשר הגישה המאשימה יוחסו לנאשם ביצוע עבודות בניה ו/או שימוש בבניה ללא היתר, מקום בו נדרש היתר כדין, ובניגוד לסעיפים 145(א)(2), 145(א)(2), 145(א)(3), 204 (א) , 208 ו- 218 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ז- 1965.
2. בפרק העובדות אשר בכתב האישום, נטען כי בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, ביצע הנאשם ללא היתר, במקרקעין הידועים כחלקה 39 בגוש 17385 בכפר כנא, (להלן: "המקרקעין"), עבודות יציקת רצפת בטון בשטח של כ-30 מ"ר, בניית סככה מקונסטרוקציית מתכת ולוחות אסכורית בשטח של כ-18 מ"ר, הצבת מכולה בשטח של כ-7 מ"ר, התקנת שער ברזל באורן של כ- 6 מ', ( להלן: "העבודות"), וכן שימוש במקרקעין הנ"ל בניגוד לייעודם החקלאי, לצורך הנחת משטחי שיש ואבן במגרש (להלן: "השימוש").
3. ביום 03.01.13 התקיים דיון בפניי.

עמדת המאשימה

1. מטעם המאשימה העיד מפקח הבנייה מר אלי אוחיון (להלן: "המפקח אוחיון"), אשר באמצעותו הוצגו צילומים אותם צילם, הממחישים את ביצוע פעולות הבנייה במקרקעין (ת/1).
2. אשר לפעילותו העיד המפקח כי הוא צילם את התמונות (ת/1) (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 22-23), בהם נראים עבודות הבניה שביצע הנאשם, וכן העיד על העבודות אותם ראה אשר בוצעו במקרקעין (עמ' 6 ש' 25-30). עוד העיד המפקח אוחיון כי את זהות האנשים אותם פגש במקרקעין, אימת באמצעות בדיקה שערך ברשות האוכלוסין (עמ' 7 ש' 10-13).
3. עוד העיד מטעם המאשימה מפקח הבניה מר קאסם ח'טיב (להלן: "המפקח קאסם"), אשר הוגשו באמצעותו מכתב של יו"ר המאשימה (ת/2), תמונות של צילומים אותם צילם במקרקעין (ת/3), דף גרפי בו מצויים המקרקעין (ת/4), מכתב המופנה לנאשם (ת/5).
4. מפקח זה העיד כי משקיבל את מכתב יו"ר המאשימה (ת/2), ערך סיור במקרקעין, שם ראה כי מתבצעות עבירות בניה אותם צילם (ת/3) ובהתאם לפרטים אותם קיבל מהמפקח אוחיון, זימן את הנאשם לעדות (עמ' 9 ש' 14 -28), אליו לא הופיע האחרון (עמ' 10 ש' 10-13).

עמדת הנאשם

1. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי, אין לא כל קשר למקרקעין, אינו בעל עסק ולא ביצע את העבודות נשוא האישום, ואף אינו עושה כל שימוש במקרקעין (עמ' 10 ש' 30-32 , עמ' 11 ש' 1-15)

דיון ומסקנות

המצב החוקי

1. אשר לאישום בעבירה של ביצוע עבודות בניה הטעונות היתר, ללא היתר, סעיף 145 (א) לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965 קובע:

145. (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:מיום 27.5.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תשמ"ח מס' 1259 מיום 27.7.1988 עמ' 148 (ה"ח 1817)

תיקון מס' 26 (תיקון)

ס"ח תשמ"ט מס' 1266 מיום 8.2.1989 עמ' 7 (ה"ח 1912)

(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;...מיום 4.8.1978

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ח מס' 906 מיום 4.8.1978 עמ' 181 (ה"ח 1260)

החלפת פסקה 145(א)(2)

הנוסח הקודם:

(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו - למעט תיקון פנימי שאיננו תיקון מבנה ושאינו נוגד את ההיתר לבנייתו;

מיום 3.4.1981

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"א מס' 1015מיום 3.4.1981 עמ' 166 (ה"ח 1526)

(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

בפסקה זו -

"שינוי פנימי" - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;

"דירה" - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;

(3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית".

1. סעיף 204 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965 קובע:

204(א)-

"המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו – דינו קנס או מאסר...".

1. סעיף 1 לחוק שהוא סעיף ההגדרות מגדיר את המונח 'בניין' כדלקמן:

"כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות –

(1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע".

מן הכלל אל הפרט

1. תחילה לציין כי אין חולק כי המקרקעין עליה בוצעו עבודות הבניה והשימוש הינם ביעוד חקלאי, וזאת כפי שעולה ממסמך (ת/4) וכן מעדותו של המפקח קאסם (עמ' 10 ש' 1-6).
2. על אף שבחקירתו הנגדית ציין המפקח אוחיון כי לא צילם תמונות של האנשים שפגש במקרקעין, אלא העיד כי פגש את הנאשם "פנים אל פנים", כאשר לאחר מכן, ניגש למשרד הפנים ועשה בירור תמונות (עמ' 7 ש' 21-23). עוד העיד המפקח אוחיון כי, על אף שלא בירר עניין הבעלות במקרקעין (עמ' 8 ש' 9-10), אלא שבביקורו במקרקעין, מי שהציגו עצמם כבעלי המקרקעין אנשים בשם מוסא ועפיף (עמ' 7 ש' 31), כאשר הבן דיבר איתו והציג את עצמו ואמר שהוא מפעיל את המקום , מתחם אבן ושיש (עמ' 8 ש' 1-3).
3. מנגד, בחקירתו הנגדית העיד הנאשם כי הינו שכיר בחברה המפעילה את העסק "כנא סטון" (להלן: "העסק"), כאשר בעל העסק הינו אחיו (עמ' 12 ש' 23-24). יחד עם זאת, בחקירתו זו חזר הנאשם על גרסתו לפיה, הינו פועל פשוט בחברה, ולא ביצע העבודות והשימוש נשוא כתב האישום (עמ' 11 ש' 8-15).
4. עדותו של המפקח אוחיון, אשר כאמור ביקר במקום הנכס, לפיה פגש בנאשם ואביו, אשר הציגו עצמם כבעלי המקרקעין נשוא האישום, כאשר הנאשם ציין בפניו כי הוא מפעיל את המקום, לא נסתרה על ידי הנאשם. אף אם שמו של הנאשם אינו מופיע בנסח הרישום בו נמצאים המקרקעין נשוא האישום (נ/2), נסח שיש בו כדי ללמד על הבעלות של המקרקעין, אך אין בכך כדי לפגום בעדותו של המפקח אוחיון, לפיה ציין הנאשם בפניו כי הינו עושה שימוש במקרקעין הנ"ל, אף אם אלו אינם בבעלותו.
5. אציין כי הגם שלא הוכח עניין הבעלות במקרקעין, אך אין בכך כדי ללמד כי הנאשם ו/או מי מטעמו לרבות אביו, אינם מחזיקים ו/או עושים בפעול שימוש במקרקעין, במיוחד ומי שמנהל את החברה המנהלת את העסק שבמקום, הינו אחיו של הנאשם, כפי שהעיד האחרון.
6. עדותו של המפקח אוחיון וביקורו במקרקעין, נתמכת בעדותו של המפקח קאסם, אשר בעקבות המכתב (ת/2) שנשלח אליו בתאריך 29.06.10, ביקר ביום 01.07.10 במקרקעין נשוא האישום, לבדיקות עבודות הבניה המבוצעות במקום (עמ' 9 ש' 15). בביקורו זה צילם המפקח קאסם את עבודות הבניה שבוצעו (ת/3), כאשר יש בתמונות אלו, כדי לחזק את עדותו של המפקח אוחיון, בדבר העבודות שבוצעו במקרקעין.
7. אוסיף עוד כי, תימוכין לעדותו של המפקח אוחיון בדבר זהות הנאשם כמי שביצע ו/או עשה שימוש במקרקעין, ניתן לראות הן בפרטי הנאשם וכן פרטי העבודות, אשר נמסרו למפקח קאסם (ת/2), (ראה עדות המפקח קאסם בעמ' 9 ש' 17-19), והן בפרטי הנאשם במסמך (ת/5), אשר שוגר לאחרון בסמוך למועד גילוי העבירה.
8. לא זו אף זו, הימנעות הנאשם מלמסור פרטים אודות מקום עבודתו, העסק שמתנהל במקרקעין נשוא כתב האישום, והתחמקותו ממתן תשובות, מעידה אף היא לחובתו, כי יש מה להסתיר בעניין זה, ולא מפאת אי רצונו להפליל אחר.
9. מהאמור לעיל, הוכח בפניי כי הנאשם ביצע, ללא היתר, במקרקעין הנ"ל, העבודות המתוארות בכתב האישום, ועשה שימוש במקרקעין בניגוד לייעודם החקלאי. אי לכך, אני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ג , 04 אפריל 2013, במעמד הצדדים.