1. ביום 23.12.04 נחתם בין התובע לנתבעת הסכם שכירות, לפיו השכיר התובע לנתבעת חלק ממבנה שבבעלותו, למטרת מפעל אלומיניום ועבודות ברזל לבניין (להלן "המושכר").

תקופת השכירות היתה מיום 1.3.05 ועד יום 31.12.06, עם אופציה לחמש שנים נוספות.

יצוין כי בין הצדדים התגלעה מחלוקת לגבי מועד תום תקופת השכירות, כאשר לטענת התובע, תקופה זו מסתיימת ביום 31.12.11, ואילו לשיטת הנתבעת, תקופת השכירות מסתיימת ביום 30.6.12.

2. לטענת התובע, בנכס מותקן מד מים מרכזי המשותף לארבעה מחזיקים במבנה, וביניהם הנתבעת. כל אחד מהמחזיקים הנ"ל נשא ברבע מצריכת המים שצוינה במד.

לטענת הנתבעת, עובדה זו לא הובאה לידיעתה במעמד החתימה על ההסכם, והיא התגלתה לה לראשונה, בעת פנייתה בשנת 2009 לעיריית קרית אתא, בעקבות קבלת חיובי מים מופרזים.

3. משכל פניותיה אל התובע להתקין שעון מים נפרד למושכר, לא הועילו, החלה הנתבעת לקזז מדמי השכירות המגיעים לתובע, את צריכת המים העולה על הצריכה הממוצעת שלה, בהתאם למד מים שהותקן על ידה במושכר.

4. התובע הגיש תביעת פינוי ותביעה כספית כנגד הנתבעת, ולנתבעת ניתנה רשות להתגונן בשתי העילות הנ"ל.

5. תביעת הפינוי הפכה לבלתי אקטואלית לאור הזמן שחלף, והמחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים מתמקדת בשאלת הקיזוז.

6. בדיון שהתקיים בתיק, העמידו ב"כ הצדדים את התביעה הכספית על סך של 10,476 ₪, וביקשו להכריע בה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, על סמך חומר הראיות הקיים בתיק בית המשפט וסיכומים בכתב.

7. בסיכומיה, חזרה הנתבעת וטענה כי קמה לה זכות קיזוז, בין היתר, מחמת אי גילוי עובדת קיומו של מד מים מרכזי משותף למושכר על ידי התובע, תוך שהיא מפנה לצריכה הממוצעת שלה בשנים הראשונות של השכירות, לעומת החיובים המופרזים בגין צריכת מים, שנתקבלו בידיה החל משנת 2009.

התובע לעומתה שלל מכל וכל את טענת חוסר הידיעה שהועלתה על ידי הנתבעת, והכחיש את החישובים שעליהם היא השתיתה את טענת הקיזוז שלה, תוך שהוא מפנה, בין היתר, לצריכה המשתנה של הנתבעת בשנים הראשונות של השכירות.

8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים על רקע חומר הראיות שהוגש, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 6,000 ₪ וכן אגרת משפט, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו סכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

9. לאור התוצאה הנ"ל, והדרך המקוצרת שבה הסתיים ההליך, הנני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, 03 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.