1. תביעה ותביעה שכנגד אלה עניינן נזקי רכוש שנגרמו למכונית הצדדים בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.4.11 (להלן: "התאונה").

2. התובע / הנתבע (להלן: "מר עבאס") שכנגד בעל רכב מסוג מזדה מספר רישוי 5843729 נהג ברכב בעת התרחשות התאונה (להלן: "מכוניתו של מר עבאס").

הנתבע / התובע שכנגד נהג ברכב בבעלות חמתו הגב' נואל כבישי מספר רישוי 9534823 (להלן: "מכוניתו של מר נבואני").

3. אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה ארעה על כביש עכו- צפת בצומת הכניסה לכפר נחף. מר עבאס נסע במכוניתו ממזרח למערב ואילו מר נבואני פנה עם מכוניתו מכיוון מערב לכניסה לכפר נחף, כשהוא חוצה את נתיב נסיעתו של מר עבאס. אין מחלוקת כי הצומת מרומזר והשאלה היא מי מבין הצדדים נסע בצומת באור אדום.

4. שני הצדדים טוענים כי נסעו באור ירוק וכי הצד השני הוא אשר נסע באור אדום. שני הנהגים העידו לפני. כמו כן העידו בפני עוד שני עדים, עד אחד מטעמו של כל צד, נהג שעבר במקום וכן שוטר אשר הגיע לזירה לאחר התרחשותה של התאונה ואשר למעשה לא יכל לתרום כל פרט מועיל להכרעה מזכרונו. עוד יש לציין כי נלמד מן העדויות כי המשטרה הייתה מעורבת בחקירת התאונה אך למרות זאת לא הוגש כתב אישום נגד מי מהצדדים, כלומר המשטרה לא יכלה להגיע לידי הכרעה מי מבניהם נסע באור אדום. נטל ההוכחה במשפט אזרחי הינו רק מאזן ההסתברויות ולא מעל לכל ספק סביר כנדרש בהליך פלילי. לפיכך, יכולה להיות הכרעה אזרחית כאשר אין הכרעה פלילית, אולם, בדרך כלל יהא זה על פי מאזן הסתברויות ולא יותר מכך.

5. אוסיף ואציין כי לא התרשמתי מסתירות לכאורה בין הרשום בתצהיר לבין עדויות העדים לא מצאתי כי מדובר בסתירות לכאורה היורדות לשורש העדות אלא מדובר בענייני ניסוח או פרטים שוליים. איני מוצאת כי יש בהן כדי להצביע על מהימנות עד כלשהוא או בעל דין.

6. שמעתי את עדות התובע ועדות עד מטעמו וכן את עדות הנתבע ועדות עד מטעמו. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בפניי, עיינתי במסמכים שהוגשו ובכללם, הודעת הנתבע לחברת הבטוח, תמונות מקום האירוע, תמונות רכבי הצדדים, הנני קובעת כי גרסתו של התובע סבירה בעיני יותר מגרסתו של הנתבע, בין היתר מהטעמים הבאים:

א. התאונה ארעה בתוך נתיב הנסיעה של הנתבע, קרי לאחר שהתובע כבר עבר דרך בתוך הצומת. עוד העיד הנתבע עצמו כי התאונה ארעה זמן קצר מאוד לפני שנכנס לצומת וכי הוא כלל לא ראה את מכונית התובע לפני התאונה. כלומר, הנתבע נכנס לצומת לא פנוי או לחילופין באור אדום.

ב. כל העדים עמידים כי הנתבע נסע בנתיב השמאלי העד מטעם התובע מעיד כי הנתבע עקף אותו זמן קצר מאוד לפני התאונה, כאשר העד היה במסלול כניסה לנחף. עדות זאת מחזקת את הגרסה כי הנתבע הוא אשר נסע באור אדום שכן עקף בדיוק לפני הצומת.

ג. העד מטעם הנתבע אשר העיד כי ראה את ההתנגשות לא יכל להעיד בדבר מצב הרמזורים וכן עמד על דעתו כי מכוניתה תובע הינה מכונית בצבע שחור, כאשר מדובר במכונית בצבע כסף. לפיכך, משקל עדותו אינו רב.

7. שיעור הנזק –

התובע הגיש חוות דעת שמאי בדבר עלות תיקונים לפני מע"מ בסך של 7,677 ₪ בתוספת הוצאות עריכת חוות הדעת בסך של 600 ₪. איני מוצאת לנכון לפסוק פיצוי בגין אובדן כללי שכן התובע טוען כי תיקן את המכונית אך לא יכל למסור היכן ולהציג חשבונות, ולפיכך, אינו זכאי לתוספת המע"מ בפיצוי.

8. לפיכך, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 8,277 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.4.11 ועד היום.

כמו כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪.

9. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ג' שבט תשע"ד, 04 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.