הצדדים השלישיים 1. משה שלי

2. אנטולי רוזנצוויט

לפניי תביעה ותביעה שכנגד, שעניינן נזקים נטענים לנכס התובעים ופלישות הדדיות לנכסי הצדדים.

ביום 2.10.13 הגיעו התובעים והנתבעים להסכמה, לה ניתן תוקף של החלטה, ולפיה "מאחר והצדדים שכנים ועל מנת לשמור על יחסי שכנות טובים... כל התביעות ההדדיות לעניין הפלישות במגרש תדחנה, והסוגיה היחידה שתוותר במחלוקת להכרעת בית המשפט הינה בדבר שווי הנזקים, ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו לתובעים... כאמור בחוות דעת המומחה המהנדס יעקב דובדבני שמונה על ידי בית המשפט הנכבד".

הצדדים הסמיכוני לפסוק על בסיס המסמכים המצויים בתיק לרבות חוות דעת המומחה ללא שמיעת ראיות (באי כוח הצדדים בפרוטוקול מיום 17.11.13).

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. התובעים הינם הבעלים והמחזיקים של בית מגורים צמוד קרקע (להלן: "בית התובעים"), המהווה חלק ממבנה דו - משפחתי המצוי ברחוב חבקוק 7 א' בחולון והידוע כגוש 6017 כחלק מחלקה 84 (להלן: "הבית המשותף").

2. הנתבעים הינם הבעלים והמחזיקים של בית המגורים הצמוד לבית התובעים, המהווה את חלקו השני של הבית המשותף, והמצוי ברחוב חבקוק 7 ב' בחולון (להלן: "בית הנתבעים") (נסח טאבו ומפה מצבית המגדירה את שטחם של התובעים והנתבעים בחלקות צורפו כנספח א' לכתב התביעה).

3. במהלך חודש ספטמבר שנת 2009 ביצעו הנתבעים עבודות הריסה ובנייה בביתם (להלן: "העבודות") הן באמצעות צד ג' 1, הקבלן הרשום מר משה שלי, על-פי הסכם לביצוע עבודות שלד בניין (להלן: "הסכם ביצוע העבודות") והן באמצעות צד ג' 2, מתכנן הקונסטרוקציה המהנדס אנטולי רוזנצוויט, על-פי "הסכם / הצעה לתכנון ופיקוח" מיום 20.5.08 (להלן: "הסכם התכנון והפיקוח") (העתק הסכם ביצוע העבודות צורף לכתב ההגנה מטעם הנתבעים והסכם התכנון והפיקוח צורף להודעת צד ג').

4. התובעים טוענים כי בעטיין של העבודות נגרמו נזקים לביתם (להלן: "הנזקים").

5. התובעים לא פעלו לתיקון הנזקים, כי אם הרסו את ביתם ובנו תחתיו בית חדש (ראה סעיף 6 לתגובת התובעים לבקשת צד ג' לצירוף ראיות, בקשת התובעים לקבלת היתר להרוס את ביתם ותמונת הבית החדש שנבנה תחתיו, אשר צורפו לסיכומים מטעם הנתבעים).

6. התובעים טוענים, כי אין בהריסת ביתם כדי לשלול מהם הפיצוי בגין הנזקים שנגרמו בעטיין של העבודות, שכן נזקים אלה נכללים בעלות בניית ביתם החדש ומכאן שהם ברי פיצוי (ראה סעיפים 6-7 לתגובת התובעים לבקשת צד ג' 2 לצירוף ראיות).

7. התובעים עותרים לחיוב הנתבעים בתשלום סך של 60,062 ₪ כולל מע"מ בגין עלות תיקון הנזקים, על פי חוות דעת מומחה בית-המשפט, סך של 8,474 ₪ בגין שכ"ט מומחים, סך של 500 ₪ בגין תיקון דלת הכניסה, סך של 1,870 ₪ בגין אגרת בית-משפט, סך של 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש וסה"כ סך של 100,906 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל (ראה סעיף 22 לסיכומים מטעם התובעים).

8. מנגד, טוענים הנתבעים, כי הלכה למעשה, שעה שהתביעה הינה לפיצוי בגין עלות תיקון הנזקים, הרי שעם הריסת בית התובעים, "נבלעו" הנזקים בהריסה, אינם קיימים עוד וממילא אינם ברי פיצוי (ראה סעיפים 13-17 ו-23 לסיכומים מטעם הנתבעים).

9. מכל מקום, טוענים הנתבעים, כי האחריות לנזקים אינה רובצת לפתחם, שעה ששכרו שירותים של בעלי מקצוע לצורך תכנון, פיקוח וביצוע העבודות (ראה סעיפים 2-9 לסיכומים מטעם הנתבעים). הנתבעים שלחו הודעת צד ג' הן כנגד הקבלן, מר משה שלי (צד ג' 1), אשר ביצע עבודות הבנייה וההריסה בביתם והן כנגד המהנדס אנטולי רוזנצוויט (צד ג' 2), אשר תכנן עבודות אלו והתחייב לפקח עליהן.

10. צד ג' 1 טוען, כי לא נגרם לתובעים כל נזק שכן הנזק המאוחר, קרי הריסת ביתם, מאיין את הנזק שנגרם עקב ביצוע העבודות (ראה סעיפים א 1-14 לסיכומים מטעם צד ג' 1).

11. עוד טוען צד ג' 1, כי כפי העולה מחוות דעת מומחה בית-המשפט, הסיבה העיקרית לנזקי התובעים נעוצה בתכנון לקוי ולפיכך יש להטיל את מלוא האחריות לנזקים על הנתבעים או על צד ג' 2. לחלופין, לטענתו, ככל שייקבע, כי יש להטיל עליו אחריות כלשהי, הרי שלכל היותר ניתן לייחס לו אחריות בשיעור של 25%, וזאת רק מתוך התיקונים הנדרשים שאינם קשורים לתכנון, תימוך ופיקוח הנדסי, לאמור לכל היותר עד לסך של 3,125 ₪ (ראה סעיפים 28-29 לסיכומים מטעם צד ג' 1).

12. מכל מקום, טוען צד ג' 1, כי ביצע העבודות בהתאם להוראות, הנחיות ופיקוח הנתבעים, האדריכלית סנדרה דוד וצד ג' 2, שניהם מטעם הנתבעים. לפיכך, ככל שקיימת אחריות כלשהי לנזקים הנטענים, הרי שהיא רובצת לפתחם של האחרונים (ראה סעיפים 16-18 לסיכומים מטעם צד ג' 1).

13. צד ג' 2 טוען, כי לא נגרם כל נזק לתובעים מקום בו אלו בחרו להרוס את ביתם ולבנות תחתיו בית חדש, וזאת ללא קשר לנזקים הנטענים (ראה סעיפים 1-6 לסיכומים מטעם צד ג' 2).

14. מכל מקום, טוען צד ג' 2, כי ביצע עבודתו ללא רבב. צד ג' 2 מכחיש, כי תכנן את עבודות ההריסה וטוען, כי במסגרת ההסכם שנכרת בינו לבין הנתבעים, התחייב אך לתכנון בניית בית חדש בלבד וכך עשה. לפיכך, לטענתו, ממילא, אין לייחס לו כל אחריות בגין הנזקים הנטענים, למעט אלו הנוגעים ל"עבודות טיח ושונות", כמפורט בחוות דעת מומחה בית-המשפט (ראה סעיפים 7-9 לסיכומים מטעם צד ג' 2).

חוות דעת מומחה בית-המשפט

15. ביום 29.4.12, בהסכמת הצדדים ונוכח הפער בין חוות הדעת שהוגשו מטעם התובעים ומטעם הנתבעים, מונה המהנדס יעקב דבדבני כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "מומחה בית-המשפט"), לצורך בחינת קיומו של קשר סיבתי, אם בכלל, בין הנזקים הנטענים לבין עבודות הבנייה אשר ביצעו הנתבעים ועל ידי מי בוצעו עבודות הבנייה בגינן נגרמו נזקים, ככל שנגרמו. נקבע, כי חוות דעת מומחה בית-המשפט תהא היחידה בתיק זה ולא תהיה הסתמכות על חוות דעת אחרת.

16. ביום 20.6.12 הוגשה חוות דעת מומחה בית-המשפט, ולפיה עלות תיקון הנזקים, אשר נגרמו בעטיין של העבודות, נאמדת בסך כולל של 46,300 ₪, בתוספת פיקוח הנדסי בסך של 4,600 ₪ ובתוספת מע"מ, וזאת כמפורט להלן:

א. ביצוע צינור מעקף, החלפת אריח שקוע בחיפוי קיר המטבח ופירוק ארון המטבח, פילוס השיש ואיטום המרווחים, בעלות של כ- 2,800 ₪ (סעיף 1.1 לחוות הדעת);

ב. החלפת אריחי טראצו השונים באריחים דומים, בעלות של כ- 1,000 ₪. ככל שלא יימצאו אריחים דומים – החלפת המשטח כולו, בעלות של כ- 5,000 ₪ (סעיף 2.1 לחוות הדעת);

ג. ביצוע תפר התפשטות למניעת סידוק בעתיד ואפשרות התפשטות תרמית ושקיעה הבדלית של יסודות שונים וכן תיקון טיח, בעלות של כ- 2,000 ₪ (סעיף 4.1 לחוות הדעת);

ד. תכנון הנדסי של תמוך בית התובעים, בעלות של כ- 5,000 ₪ (סעיף 5.1 א לחוות הדעת);

ה. תמוך בית התובעים, בעלות של כ- 25,000 ₪ (סעיף 5.1 ב לחוות הדעת);

ו. תיקון הסדקים על ידי פתיחת הסדקים ומילויים בחומר אלסטומרי, הורדת הטיח משני צירי הסדק והדבקת ארג מסיבי זכוכית עם דבק אפוקסי, בעלות של כ- 5,000 ₪ (סעיף 5.1 ג לחוות הדעת);

ז. תיקון טיח וצבע, בעלות של כ- 6,000 ₪ (סעיף 5.1 ד לחוות הדעת);

ח. תיקון דלת כניסה – בהתאם להוצאות בפועל (סעיף 6.1 לחוות הדעת);

ט. תיקון סדק בקורה בסלון על ידי הדבקת יריעות מסיבי פחמן או זכוכית או על ידי פלטות פלדה, בעלות של כ- 1,500 ₪ (סעיף 7.1 לחוות הדעת).

17. באשר לחלוקת האחריות, קבע מומחה בית-המשפט, כי:

"... גם מבלי להיות נוכח בעת ביצוע העבודות שבוצעו ומבלי לראות את כמות הסדקים שהיו בעבר – אוכל לציין בבירור, שמספר סדקים ובמיוחד בחלק הדרומי של הסלון, אינם קשורים בחלקם למקרה הנדון. אין לי כמובן מידע מהימן איך הקבלן צד ג' חתך והרס את המבנה הסמוך, וייתכן שלצורת עבודתו יש השפעה מסוימת על הסדיקה - אולם אין זו הסיבה העיקרית לסדיקה. הסיבה העיקרית לסדיקה קשורה בסבירות גבוהה ביותר לתכנון ההריסה. מדובר במבנה ישן מלפני כ- 40 שנה, שקירות המסד שלו בוודאי (ואולי גם קורות וחגורות אחרות) הן קירות המשכיות ובהם זיון למומנטים חיוביים בשדות, ולמומנטים שליליים מעל לסמכים. חיתוך קורות נמשכות מגדיל את המומנטים ביתר השדות ואף גורם לשקיעות בקורות שנשארו. תכנון הנדסי נכון היה גורם לתמיכת הקורות הקיימות לפני חיתוך הקורות בבניין החדש... המהנדס האחראי לחישובים הסטטיים בדירה החדשה חייב היה לתכנן את תמוך הבניין הקיים לפני ההריסה – וזה לא נעשה. הסיבה העיקרית (ואולי לא היחידה) לסדקים ולליקויים נעוצה בתכנון לקוי. סיבה נוספת העלולה לגרום לנזקים היא, חדירת רטיבות ליסודות המבנה הקיים לאחר הריסת גג הרעפים ... סיבה נוספת העלולה לגרום לנזקים היא, תמוך בלתי מספיק של כלונסאות ליד הקיר המשותף לפני חפירת המרתף, וחדירת מים ללא ניקוז מספיק ליד המרתף. קיים גם חשש סביר, שעומק כלונסאות הדיפון קצר מידי. וסיבה נוספת העלולה לגרום לנזקים היא, הרטיטה (וויברציה) עקב שימוש בכלים מכניים שונים (ע"י הקבלן). בשיחה טלפונית שערכתי עם מתכנן הקונסטרוקציה המהנדס אנטולי רוזנצוויט, הוא הסביר לי, שלא תכנן כל תמיכה לבניין הסמוך, ויתכן גם שאין צורך בכך..." [ההדגשה אינה במקור].

18. כמו כן, בתשובה לשאלת הבהרה, השיב מומחה בית-המשפט, כי "התמוך היה צריך להתבצע לפני פעולת החיתוך וההריסה. במצב הקיים, כיוון שלא בוצע תמוך, נוצרו סדקים. וכיום יש גם לתמוך וגם לתקן את הסדקים. יש לשער שבעת הריסת הגג יחדרו מים באופן חופשי ואין לכך קשר למתכנן. יחד עם זאת, ראוי היה לדאוג שמים לא יחדרו מתחת למבנה" [ההדגשה אינה במקור].

19. מכאן, שעל פי חוות דעת מומחה בית-המשפט הסיבה העיקרית לקרות הנזקים קשורה בסבירות גבוהה ביותר לתכנון ההריסה, כאשר קיימות סיבות אפשריות משניות נוספות, ובין היתר, חדירת רטיבות ליסודות המבנה הקיים לאחר הריסת גג הרעפים וכן רטיטה עקב שימוש בכלים מכאניים שונים.

דיון והכרעה

20. כאמור, התובעים והנתבעים הגיעו להסכמה, לפיה "הסוגיה היחידה שתוותר במחלוקת להכרעת בית המשפט הינה בדבר שווי הנזקים, ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו לתובעים... כאמור בחוות דעת המומחה המהנדס יעקב דובדבני שמונה על ידי בית המשפט הנכבד" [ההדגשה אינה במקור], לאמור הנתבעים אינם חולקים על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בדבר קיומו של קשר סיבתי בין ביצוע העבודות שבוצעו בביתם לבין הנזקים בבית התובעים, כי אם טוענים כי האחריות בגינם רובצת לפתחם של הצדדים השלישיים.

21. לפיכך, המחלוקת שנותרה בין הצדדים נסבה במישור היחסים שבין הנתבעים לבין צדדי ג' ובין האחרונים לבין עצמם.

22. מצאתי לקבוע, כי דין הודעת צד ג' להתקבל, באשר אין להטיל האחריות לפתחם של הנתבעים, אשר לצורך תכנון, ביצוע ופיקוח על העבודות, התקשרו עם קבלנים עצמאיים (ראה סעיפים 2-9 לסיכומים מטעם הנתבעים).

23. הוראת סעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] פוטרת בעל חוזה מאחריות למעשיו של אדם אחר שאיננו עובדו או שלוחו, וכאמור להלן:

"לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה:

(1) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו;

(2) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק;

(3) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק;

(4) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי;

(5) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין" [ההדגשה אינה במקור].

24. בע"א 273/80 משה מדינה נ' שלמה כהן, פ"ד לז(2) 29, נקבע, כי "כאשר מזמין בעל מגרש או המחזיק בו בעל מלאכה כדי לבצע באותו שטח עבודת בניה, אזי ההתקשרות בין השניים תהא בדרך כלל זו של מעביד ופועל או של מזמין וקבלן עצמאי ואילו היחס של השולח – שלוח יהיה זר לחוזה מסוג זה".

25. בית המשפט מנה שם מספר מבחנים, אשר בהתקיימם, ניתן לראות בבעל המלאכה כקבלן עצמאי אשר אין במעשיו כדי לחייב את מזמין העבודה, ובין היתר, בהיות בעל המלאכה איש מקצוע ותיק ומנוסה; ביצוע העבודה על ידו תוך שימוש בכלי העבודה השייכים לו; ביצוע העבודה על ידי פועלים נוספים על פי בחירתו; תכנון ואופן ביצוע העבודה בשליטתו המלאה, כאשר למזמין אין כל שליטה או ידע טכני בעניין וכו'.

26. הלכה למעשה. ביישום המבחנים כאמור על ענייננו, אין ראיה ממנה ניתן להסיק, כי התקיים אחד החריגים האמורים בהתייחס לנתבעים. משהתקשרו הנתבעים עם אנשי מקצוע בעלי כישורים בתחום, ולא התערבו בעבודתם, הרי שלא התקיימו החריגים המפורטים בסעיף 15 לפקודת הנזיקין.

27. לענין זה די להפנות להסכם ביצוע העבודות בו נקבע כי:

"3. א. המזמין מוסר בזה לקבלן והקבלן מקבל בזה על עצמו, לבצע את שלד הבניין, כולל אספקת חומרי הבנייה הנחוצים לביצוע השלד וכל ההוצאות הנלוות לבניית השלד כמו משאבות בטון, הובלות וכל השייך לבנייה...

4. ב. הקבלן מצהיר... וכי בידו אמצעים כספיים, טכניים ואירגוניים, כלים וכישורים המספיקים לשם ביצוע הבנייה... כמו כן, הוא מתחייב לבצע את העבודה ע"פ התקנים הישראליים ולהעסיק בעבודות בניית השלד עובדים מקצועיים ומנוסים ... כ"כ הוא מצהיר כי ברשותו כל הכלים והחומרים והמתקנים הדרושים לשם ביצוע העבודה לפי הסכם זה.

...

8. ב. מבלי לגרוע מחוזה זה, מוסכם כי לצורך ביצוע העבודה לפי חוזה זה, רואה הקבלן את עצמו כ"קבלן ראשי", כ"מבצע הבניה" וכ"מנהל עבודה" כמשמעותם בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) התשמ"ח – 1988 והוא נוטל על עצמו את כל החובות המוטלות על הנ"ל כתוצאה מהאמור לעיל.

למען הסר ספקות, מוצהר בזה כי בין הקבלן ו/או עובדיו ו/או משמשיו ובין המזמין לא נקשרו כל יחסי עובד-מעביד ובשום מקרה לא יראו בפועליו או במשמשיו של הקבלן כעובדיו של המזמין.

ג. הקבלן בלבד, יהיה אחראי כלפי כל אדם לכל נזק מכל סוג שהוא שייגרם לבניין, לציוד שימצא בו ולצד ג' כלשהו... ומתחייב לשפותם בקשר לכל תביעה שתוגש אם תוגש נגד המזמין ושעילתה נזק שנגרם לאדם ו/או עובדיו בקשר לביצוע הבנייה, לרבות נזק לרכוש השכנים...".

[ההדגשה אינה במקור].

28. מכאן, הגעתי לכלל מסקנה, כי בהיות צד ג' 1 בעל מקצוע עצמאי, ובהתאם להוראת סעיף 15 לפקודת הנזיקין, פטורים הנתבעים מאחריות למעשיו.

29. כך הם פני הדברים אף בנוגע לצד ג' 2. האחרון אינו טוען בסיכומיו, כי פעל כשלוחם של הנתבעים וממילא יש לראות בו כקבלן עצמאי. שעה שלא התקיימו החריגים בסעיף 15 לפקודת הנזיקין, הרי שהנתבעים פטורים מאחריות למעשיו.

30. מכאן, הגעתי לכלל מסקנה, כי הנתבעים פטורים מאחריות למעשיהם של צדדי ג' ואחריות כאמור רובצת לפתחם של האחרונים, אלא שאלו מגלגלים האחריות לנזקים האחד לפתחו של משנהו.

31. לאחר עיון בכתבי בי-הדין ובחוות דעת מומחה בית-המשפט מצאתי לקבוע, כי צד ג' 1 נושא באחריות משנית לנזקים, בעוד צד ג' 2 נושא באחריות העיקרית להם. ואפרט.

32. כאמור, חוות דעת מומחה בית-המשפט קובעת, כי צד ג' 2, האחראי לחישובים הסטטיים בדירה החדשה חייב היה לתכנן את תמוך הבניין הקיים לפני ההריסה, וכי הסיבה העיקרית לסדקים ולליקויים נעוצה בתכנון הלקוי כאמור. כמו כן, קובעת חוות דעת מומחה בית-המשפט, כי קיימות סיבות אפשריות נוספות לגרימת הנזקים, ובין היתר, הרטיטה (וויברציה) עקב שימוש בכלים מכאניים שונים (ע"י הקבלן).

33. אין בידי לקבל טענת צד ג' 2, לפיה לא היה מעורב בתכנון הריסת בית הנתבעים, כי אם אך בבנייתו ומשכך אין הוא אחראי בגין הנזקים שנגרמו עקב ההריסה (ראה סעיף 8 לסיכומים מטעם צד ג' 2), באשר טענה זו נטענה לראשונה במסגרת הסיכומים מטעמו והיא מהווה הרחבת חזית אסורה (ראה סעיף 22 לסיכומים מטעם צד ג' 1).

34. מכל מקום, דין טענה זו להידחות אף לגופו של עניין. מעיון ב"בקשה להיתר בניה או לשימוש במקרקעין" הכוללת בקשה ל-"הריסת מבנה קיים ובניית יח"ד הכוללת ק. קרקע, ק.א' וק. גג", עולה, כי עורך הבקשה הראשי הינו צד ג' 2 (העתק הבקשה להיתר מיום 24.2.09 צורף לבקשה דחופה לצירוף ראיה מטעם הנתבעים).

35. זאת ועוד, בהסכם התכנון והפיקוח התחייב צד ג' 2 להכין "תוכניות עבודה לקבלן", וכן התחייב לפקח עליהן. עבודות הקבלן, כוללות בחובן אף את הריסת בית התובעים, ומשכך עבודת צד ג' 2 כללה אף תכנון ופיקוח על ההריסה. שעה שחוות דעת מומחה בית-המשפט קובעת, כי הסיבה העיקרית לנזקים קשורה בסבירות גבוהה ביותר לתכנון ההריסה, מצאתי לקבוע, כי יש לחייב את צד ג' 1 ב- 25% משיעור הנזקים, בעוד שיש לחייב את צד ג' 2 ב- 75% מנזקים אלו.

36. אין בידי לקבל טענת צד ג' 2, לפיה עלות ביצוע התמוך הייתה משולמת על ידי הנתבעים ומכאן שאינם זכאים לסכום זה וממילא, לכל היותר הוא עשוי לחוב בגין ראש נזק זה בסך של 11,000 ₪ (ראה סעיפים 12-13 לסיכומים מטעם צד ג' 2). טענה זו נטענה לראשונה במסגרת הסיכומים מטעם צד ג' 2 ועל כן היא מהווה הרחבת חזית אסורה. גם לגופו של ענין, חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט קובעת, כי התימוך נדרש לצורך תיקון הליקויים הקיימים, אשר נקבע כי קיים קשר סיבתי בינם לבין התכנון הלקוי.

37. עוד ובנוסף, אין בידי לקבל טענת צד ג' 2, לפיה חוות דעת מומחה בית-המשפט אינה קובעת הסיבה המדויקת להיווצרות הנזקים (ראה סעיף 14 לסיכומים מטעם צד ג' 2). כאמור, חוות הדעת קובעת מפורשות, כי "הסיבה העיקרית להיווצרות הנזקים נעוצה בסבירות גבוהה ביותר בתכנון ההריסה" (עמוד 7 לחוות הדעת).

38. מכאן, הגעתי לכלל מסקנה, כי על צדדי ג' לשאת במלוא הנזקים, כמפורט בחוות דעת מומחה בית-המשפט, באופן בו צד ג' 1 ישא ב- 25% מעלות הנזקים וצד ג' 2 ישא ב- 75% מהעלות כאמור.

גובה הנזק

39. כמפורט לעיל, בהתאם לחוות דעת מומחה בית-המשפט, עלות תיקון הנזקים נאמדת בסך כולל של 46,300 ₪, בתוספת פיקוח הנדסי בסך של 4,600 ₪ ובתוספת מע"מ.

40. למען הסר ספק יודגש, כי כפי העולה מחוות דעת מומחה בית המשפט, התיקונים המוצעים אינם כוללים תיקון סדקים שאינם קשורים לאירוע הנדון (ראה סעיף 4 לפרק "הערות" בחוות הדעת).

"בליעת" הנזקים - האמנם?

41. כאמור, הנתבעים וצדדי ג' טוענים, כי הלכה למעשה, שעה שהתביעה הינה לפיצוי בגין עלות תיקון הנזקים, הרי שעם הריסת בית התובעים, "נבלעו" הנזקים בהריסה, אינם קיימים עוד וממילא אינם ברי פיצוי. אין בידי לקבל טענה זו. ואפרט.

42. בע"א (מחוזי – ת"א) 1772/05 מילר מלכה נ' אשר אבי (פורסם בנבו), נדון ערעור על פסק דין של בית משפט השלום. באותו עניין, דובר בתביעה לפיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לבית התובעים עקב שיפוץ הבית הצמוד לו. מרבית הנזקים לא תוקנו בפועל והתובעים בחרו להרוס את ביתם. בית משפט השלום מצא לזכות את התובעים בגין עלות תיקון הליקויים. עם זאת, שלל מהם תוספת מע"מ ופיצוי בגין ירידת ערך, נוכח בחירתם להרוס את הבית ולבנותו מחדש, שכן בפועל לא שולם מע"מ ולא נגרמה אותה ירידת ערך שקבע המומחה.

43. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור על קביעות אלו, תוך שקבע, כי:

"אם אכן היו מתקנים המערערים את הליקויים, אזי היו נדרשים לתשלום המע"מ ואין כל סיבה לשלול זכותם זאת משבחרו בהריסת הבית ובנייתו...

אם המערערים היו בוחרים לתקן את ביתם ובהתאם להוראות המומחה... היה פוחת שווי ביתם בסכום של 16,000 דולר ומשכך היו זכאים לפיצוי בגין הפחתת שווי זה. המערערים בחרו שלא לבצע את תיקון הליקויים בלבד, אלא בהריסת הבית כולו ובנייתו מחדש. האם בגין כך אכן יש מקום לשלול זכותם לפיצויי בגין ירידת הערך. התשובה, לדעתנו שלילית. הפיצוי במקרה דנן אינו פיצוי כעין "ערך כינון" אשר מוכר לנו מתחום הביטוח. הפיצוי דנן הינו על נזק שנגרם וללא קשר לשאלה הכיצד יתוקן הנזק על ידי המערערים. זאת, הן ביחס לעצם תיקון הליקויים והן ביחס לירידת הערך" [ההדגשה אינה במקור].

44. בענייננו, התובעים בחרו שלא לבצע תיקון הנזקים בפועל, כי אם להרוס את הבית כולו ולבנותו מחדש. נוכח הפסיקה שלעיל, אין לשלול מהתובעים זכותם לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם בפועל בעטיין של העבודות בבית הנתבעים, שעה שהם עותרים לפיצוי אך בגין נזקים אלו.

45. התובע 1, הטיב להסביר בחירתו להרוס את ביתו על פני תיקונו כדלקמן:

"אנחנו תיקנו את הבית. התיקון אומנם אבסולוטי. הרסנו את המבנה הישן ובנינו חדש – קיר הרוס נבנה מחדש. יכולנו ללכת לפי דעתו של המומחה מטעם בית – המשפט ולתקן כמו שהוא אמר, אנחנו הלכנו לתיקון יותר משמעותי. שברנו ובנינו מחדש... הבאנו מומחים מטעמנו שאמרו לנו שחווה"ד של מומחה בית-המשפט היא טובה ויפה אבל העלויות הרבה יותר גבוהות. במהלך הבנייה שלנו תיקנו את כל הנזקים. הנזקים לא תוקנו באורח פלא. תיקון הנזקים זה באמצעות הריסה ובנייה מחדש. אנחנו תובעים רק בגין הנזקים" [ההדגשה אינה במקור] (עמוד 14 לפרוטוקול בשורות 5-10).

ועוד -

"שהילד הגדול שלי התגייס לא רצינו לחכות ורצינו לסיים את ההליך. רצינו לבנות בית נורמלי. 4 שנים חברים של הילדים לא נכנסו אלינו הביתה. מציג תמונה של החדר כדי להסביר למה אני הולך על הליך כזה רדיקלי של הריסה" [ההדגשה אינה במקור] (עמוד 14 לפרוטוקול בשורות 20-22).

46. מכאן, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעים זכאים לפיצוי בגין הליקויים בביתם, הגם שבחרו להרוס ולבנות את ביתם מחדש.

47. למען לא יימצא הנייר חסר, אציין, כי אין בידי לקבל ההיקש שערך צד ג' 1 בין נסיבות העניין דנא לבין נסיבות פסק הדין בת.א. 63019-05 רפי חסן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו) (ראה סעיף 11 לסיכומים מטעם צד ג' 1). שם, נדונה השאלה האם נגרם לתובע נזק כתוצאה מאירוע השריפה, כאשר ממילא עמד המבנה המבוטח להיהרס בתוך שעות מכוח צו ההריסה. בית המשפט השיב בשלילה תוך שקבע, כי "הריסת המבנה עקב צו ההריסה (שביצועו אינו מוטל עוד בספק) מאיינת את הנזק שנגרם לתובע בשל הריסת המבנה, מספר שעות קודם לכן, בשל השריפה".

48. באותן נסיבות, בשונה מענייננו, דין המחסן אשר נשרף היה להיהרס על פי צו הריסה, באופן שממילא לא ניתן היה להקימו מחדש, כך שלשריפתו יממה קודם לכן לא הייתה כל נפקות. בעוד שבענייננו, התובעים בחרו להרוס את ביתם לצורך בנייתו מחדש.

פיצוי בגין עגמת נפש

49. התובעים עותרים לחיוב הנתבעים בפיצוי בגין עוגמת הנפש, אשר נגרמה להם בעטיים של הנזקים.

50. בע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, תק-על 2005(1) 2774 (2005) נקבע, כי "מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד".

51. לאחר ששבתי ועיינתי בחוות דעת מומחה בית-המשפט וכן בתמונות שהוצגו בפניי במהלך ישיבת יום 8.1.14, לפיהן היו קיימים סדקים קשים בחדר בבית התובעים תקופה של מספר שנים עד להריסתו, שוכנעתי, כי נגרמה לאחרונים עגמת נפש רבה עקב נזקים אלה.

52. בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שמדובר בבית בן 40 שנה, אשר נמצאו בו סדקים עוד בטרם ביצוע העבודות (סעיף 5.1 לחוות דעת מומחה בית-המשפט וסעיף 18 לסיכומים מטעם הנתבעים), מצאתי לקבוע, כי הפיצוי בגין ראש נזק זה יעמוד על סך של 15,000 ₪.

סוף דבר

31. דין התביעה להתקבל, דין הודעת צד ג' להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות.

32. אציין, כי אין בידי להיעתר לבקשת התובעים לתשלום בגין שכר טרחת המומחים לעניין הפלישות ההדדיות לנכסי הצדדים, שעה שכאמור התובעים והנתבעים הגיעו לכדי הסכמה, לפיה "כל התביעות ההדדיות לעניין הפלישות ההדדיות במגרש ידחו", לרבות על הוצאותיהן (ראה סעיפים 21-22 לסיכומים מטעם הנתבעים).

33. בתביעה העיקרית, ישלמו הנתבעים לתובעים הסכומים הבאים:

33.1 הסך של 46,300 ₪ בתוספת פיקוח הנדסי בסך של 4,600 ₪ ובתוספת מע"מ כדין, ובסך הכל 60,062 ש"ח בגין עלות התיקונים בהתאם לחוות דעת מומחה בית-המשפט.

33.2 הסך של 15,000 ₪ בגין עוגמת נפש;

33.3 הוצאות שכ"ט השמאי מטעם התובעים בסך של 1,000 ₪;

33.4 הסך של 1,762 ₪ בגין אגרת בית המשפט.

סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

33.5 הסך של 1,700 ₪ בגין חלקם של התובעים בשכ"ט מומחה בית-המשפט, המהנדס יעקב דבדבני. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומו ועד למועד התשלום בפועל.

33.6 והסך של 7,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

34. בהודעה לצדדים שלישיים צדדי ג' 1 ו-2, ישלמו לנתבעים הסכומים הבאים:

34.1 הסכומים המפורטים בסעיף 33 לעיל, באופן בו צד ג' 1 יפצה את הנתבעים ב- 25% מהסכומים ששולמו על ידם וצד ג' 2 יפצה את הנתבעים ב- 75% מהסכומים כאמור.

34.2. כמו כן, ישלמו צדדים שלישיים, על פי חלקם, לנתבעים הסך של 1,000 ₪ בגין שכ"ט שמאי מטעמם; חלקם של הנתבעים בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט ואגרה בסך של 1,762 ₪, ששולמה במסגרת ההודעה לצד ג'. כמו כן, ישאו צדדים שלישיים בשכר טרחת עורך דין בסך של 7,000 ₪.

סכומים אלו ישלמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ד, 26 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.