טוען...

החלטה על תגובה

עמית כהן04/06/2017

בקשה: 18

בעניין:

פקודת פשיטת הרגל התש"ם – 1980

להלן: "הפקודה"

ובעניין:

אליהו סיגרון, ת"ז:054954193

להלן: "החייב"

ובעניין:

הכונס הרשמי

להלן: "הכונ"ר"

ובעניין:

עו"ד רונן וינברג

להלן: "הנאמן"

החלטה

בפניי בקשת החייב להחיל שההפטר שקיבל יחול גם על חוב מזונות.

רקע ונימוקי הצדדים

  1. ביום 23/6/11 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, לבקשתו וביום 30/1/12 הוכרז החייב כפושט רגל.

החייב יליד 1957, נשוי בשנית ואב ל- 4 ילדים, מתוכם אחת קטינה. המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") קבע לחייב נכות רפואית בשיעור 60% ודרגת אי כושר יציבה בשיעור 100%.

נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסכום של כ- 570,000 ₪, מתוכם כ- 368,000 ₪ חוב מזונות למל"ל.

מתסקיר אשר הגיש הנאמן עולה כי: לזכות החייב כספים בחברת הביטוח מגדל מקפת, כספי פיצויים ותגמולים, כספים להם הוא זכאי עקב תאונת דרכים מחברת ביטוח "מגדל" ורכב הרשום בבעלות אשתו, סיטרואן C4 מודל 2006; אשתו של החייב אינה עובדת, למרות שהיא צעירה בעלת כושר השתכרות; ומהדוחות החודשיים שהוא מגיש, עולה כי החייב משלם כ- 600 ₪ לחודש בגין הוצאות הרכב הרשום על שם אשתו.

לחייב בת ילידת 1999, שמזונותיה נקצבו בסכום של 900 ₪.

  1. החייב מבקש להחיל הפטר אשר יינתן לו, על חוב המזונות. לטענתו הוא בעל אי כושר עבודה מוחלט; נתון להשגחה שוטפת של מערכת הבריאות, מטופל על ידי אשתו ובעל חוסר יכולת לתפקד אף בתפקודים בסיסיים. במצבו הרפואי, ישנם סיכויים נמוכים שהחייב יוכל לחזור לעבוד. בתגובה שהגיש החייב לתגובת המל"ל, הוא פירט שהוא עבר תאונת דרכים קשה, שבעקבותיה הוגדר על ידי המל"ל כבעל נכות רפואית בשיעור 60% ודרגת אי כושר יציבה בשיעור 100%. החייב אינו עובד ומתפרנס מגמלאות של המל"ל.

מוסיף החייב וטוען שהוא מתפרנס מהקופה הציבורית, ולכן לא יועיל לקופה הציבורית אם יועברו כספים מהגמלה, על חשבון חוב המזונות.

על כן סבור החייב שיש לתת לו הפטר על חוב המזונות.

  1. המל"ל מתנגד לבקשה וטוען שאין מדובר במקרה עליו מתאים להחיל הפטר על חוב מזונות. מדובר בחייב בן 59, המשכר מקצבת נכות. המל"ל מציע לקזז 10% מהקצבה על חשבון חוב המזונות.

דיון

  1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, השתכנעתי שדין הבקשה דחייה.
  2. סעיף 69(א)(3) לפקודה קובע כי הפטר אינו פוטר חייב מחוב מזונות, "... להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".

ההלכה קובעת שבדרך כלל לא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפטור חייב מחוב מזונות, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן [ע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן, 26.09.2016], ובדרך כלל, יש לבחון את טענות החייב ביחס לקשייו לפרוע את חוב המזונות בשל מצבו הכלכלי והבריאותי, בהליכי ההוצאה לפועל, שם מוסמך רשם ההוצאה לפועל לקבוע את אופן גביית החוב [רע"א 3898/12 לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 30/8/12].

ואכן, רק במקרים נדירים, הוחל הפטר על חוב מזונות, בדרך כלל כאשר החייב נתון במצב כלכלי קשה מאוד, שאינו מאפשר גביית כספים על חשבון חוב המזונות, ובעל בריאות לקויה וגיל מתקדם, כך שאין סיכוי שכושר ההשתכרות שלו יגדל ויאפשר תשלום על חשבון החוב [ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו, 3.5.2015; רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי, 29.1.2014].

השיקולים שעל בית המשפט לשקול כאשר הוא דן באפשרות להחלת הפטר על חוב המזונות סוכמו כדלקמן:

"ניתן לסקור את השיקולים הרלוונטיים כפי שהתגבשו עד כה להחלת החריג המאפשר את הכללת דמי המזונות בצו ההפטר – ואלה הם: כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל. יושם אל לב כי רשימה זו עודנה חלקית והושמט ממנה שיקול מרכזי, הוא עקרון תום הלב, ... בעניין ד.מ. (ע"א 7092/13 מור נ' מור, 12.10.2015, ע.כ.) נקבע כי הימנעות מתשלום חוב פסוק למזונות עלולה להיחשב כחוסר תום לב לפי הוראה זו ..."

[ע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן, 26.09.2016].

  1. בעניינו, מדובר בחייב צעיר יחסית, נשוי, אשר מצבו הכלכלי של התא המשפחתי מאפשר לו להחזיק רכב ובבעלותו נכסים, בדמות כספים בחברות ביטוח (יוער שיתכן שחלק מהכספים יועברו לקופת פשיטת הרגל).

עיון בבקשות השונות שהוגשו בתיק מלמד שלחייב יכולת החזר, אך לשם כך, על התא המשפחתי למצות את כושר ההשתכרות ולהפחית בהוצאות- אשתו של החייב אינה עובדת, ולמרות זאת, בני הזוג מחזיקים רכב ומשלמים כ- 600 ₪ כל חודש להחזקתו. בנוסף, החייב משלם מזונות שהוקצבו בסכום של 900 ₪, לאחת מילדיו, אשר במועד מסוים הוא יפסיק לשלם ויוכל להפנות לתשלום חובותיו (יתכן שיש מקום לבחון את המזונות שהוקצבו, נוכח העובדה שהקטינה לטובתה נקצבו המזונות הפכה להיות בגירה ב- 15/1/2017).

  1. החייב לא פירט בבקשתו את נסיבות יצירת חוב המזונות, מדוע לא שילם את המזונות במשך השנים, ואת גילאי ילדיו. עיון בתיק מלמד שאחד מילדותיו היא ילידת 15/1/1999 דהיינו, רק לאחרונה הפכה לבגירה.

לכן, גם אם היה מדובר בחייב מבוגר יותר ובמצב כלכלי קשה יותר, לא היה מקום לקבל את הבקשה, כאשר החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח שחוב המזונות נוצר בתום לב וכי מדובר בחוב מזונות ישן.

התוצאה

  1. נוכח האמור, הבקשה להחלת ההפטר על חוב מזונות נדחית.
  2. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ז, 04 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

תיאור: 055706345

עמית כהן, שופט

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
26/06/2011 הוראה למשיב 2 להגיש חוות דעת מנהל מיוחד נחמה נצר לא זמין
30/01/2012 החלטה אריאל חזק לא זמין
04/06/2017 החלטה על תגובה עמית כהן צפייה
04/06/2017 הוראה למבקש 1 להגיש תצהיר החייב 4.6.17 עמית כהן צפייה
07/12/2018 החלטה על בקשה של משיב 4 מתן פסיקתא גיל דניאל צפייה