1. בפניי, תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סך כספי של 4,596 ₪. לידתה של התביעה הינה בבקשה מצד התובעת שהוגשה על ידה, ללשכת ההוצאה לפועל, במסגרתה ביקשה לבצע תביעה על סכום קצוב (תיק מספר 10-03418-11-1), כאשר התנגדות שהוגשה על ידי הנתבעת ואשר התבררה בפני כב' הרשמת רגד זועבי, התקבלה ביום 17.10.12 במסגרת דיון שהתקיים במעמד (ר' פרוטוקול הדיון מיום 17.1.12 עמ' 1 ש' 16).
2. לטענת התובעת, בין הצדדים נערך הסכם אשר על פיו, מן הצד האחד היא תפעל להגשת בקשה לרישום ברשם הקבלנים מטעם הנתבעת וכי תמורת עמלה שכרה יעמוד על סך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ. כאשר סך של 2,000 ₪ שולם לה זה מכבר וכעת נותרה היתרה אותה ממאנת הנתבעת לשלם והכל תוך שהיא נאחזת באמתלות שווא.
3. לטענת הנתבעת, התובעת היא זו שלא בהתחייבותיותיה ההסכמיות, התנהלה באופן שאינו מקצועי ואף גרמה לה לנזקים שונים. בין היתר טוענת הנתבעת כי על פי הוראות ההסכם היה על התובעת לדאוג לרישום הנתבעת ברשם הקבלנים ב-3 סיווגים, למען הנוחות יכונו: 100, 500 ו- 600. בפועל הוגשה בקשה רק ל-2 סיווגים, וגם זאת רק לאחר שהנתבעת נאלצה להגיש את הבקשה בכוחות עצמה שכן התובעת טענה בפני הנתבעת כי איננה מעוניינת שתפנה אליה יותר. זאת מאחר והתגלה, כבר בהגשת הבקשה לראשונה, שהתובעת לקתה בהתנהלותה, כך למשל, הבקשה הוגשה מבלי שנאמר לנתבעת שיש לשלם אגרה ומשכך הבקשה הוחזרה אליה כלעומת שהוגשה.
4. בדיון הוכחות שהתקיים בפני ביום 1.1.13 נשמעו עדויות הצדדים. מטעם התובעת העידה הגב' מירי אמיר עזרא ("נציגת התובעת"), מטעם הנתבעת העיד שמעון גרגל (להלן- "נציג הנתבעת"). הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון:

1. ממכלול הראיות שהובא בפני בית המשפט שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל, בחלקה, להלן אפרט.
2. בין הצדדים קיים הסכם, הצדדים אינם חלוקים על סכום התמורה המגיע על פיו, היה והתובעת תמלא אחר חלקה בהסכם. טוענת הנתבעת כי התובעת לא עשתה כן, כידוע המוציא מחברו עליו הראיה. ממכלול הראיות שהובא בפני לא שוכנעתי התובעת לא מילאה אחר חלקה בהסכם כטענת הנתבעת. ואסביר: אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת מילאה בקשה לרישום הנתבעת ברשם הקבלנים, הנתבעת אף הודתה בדיון שהתקיים בפני כי התובעת הגישה לרשם הקבלנים את הבקשה (ר' למשל פרוטוקול הדיון עמ' 6 ש' 15). יתרה מזאת, הנתבעת הודתה כי כל שנדרשה לבצע על מנת להשלים את הליך הרישום היה לפנות טלפונית לרשם הקבלנים. כאשר נשאל נציג הנתבעת "אז איך אתה אומר שאתה רשמת, מה הפעולות שעשית בפועל", השיב: "נאלצתי ישירות ליצור קשר עם רשם הקבלנים, טלפונית, דרך המזכירות השגתי שם של המהנדס שמטפלת בתיק שלי, לאחר מכן בשיחה הבאה ביררתי תאריך מתי התיק הזה צריך לגשת לדיון ולאחר מכן הודיעו לי בטלפון, אני התקשרתי הודיעו לי שיש החלטה ושאני צריך לשלם אגרה, ביקשתי להעביר לי דחוף את שובר התשלום, לאחר מכן ששילמתי את האגרה נשלח לי בדואר רישיון וגם טופס." (שם עמ' 6 ש' 18 - 23).

והעיקר, נציג הנתבעת העיד: "עצם מקור הוויכוח שלנו זה בגלל שנאלצתי להשיג לעצמי את האישור, התובעת עזבה אותי באמצע. הנקודה השנייה שקיבלתי את הרישיון בחריגה מלוח הזמנים שכתוב בהסכם, והנקודה השלישית האם בהנחה ששכר החוזה נגזרת מכמות הענפים שהייתי צריך לקבל, חוזה לא יצא בפועל אז ברור ששכר החוזה לא צריך להישאר" (פרוטוקול הדיון, עמ' 6 ש' 27 - 30). ללמדך, מקור טרוניית הנתבעת הינו בכך שהיא נאלצה לפנות טלפונית לרשם הקבלנים ולפעול לתשלום האגרה, יוזכר כי ממילא חובת תשלום האגרה מוטלת על הנתבעת ולא נטען אחרת על ידי מי מהצדדים.

1. זאת ועוד, טוענת הנתבעת כי הרישום נעשה בפועל ל-2 סיווגים ולא ל-3 חרף שהוראות ההסכם קובעות כי יש להגיש ל-3 סיווגים. מעיון בהסכם עולה כי לכאורה, טענת הנתבעת תואמת את מצב הדברים כהוויתו וכי יש מקום לקבוע הפרה, לכאורה, של ההסכם. ברם, עמדת התובעת לפיה חרף מה שנכתב בהסכם, הצדדים הסכימו שתוגש בקשה לרישום 2 סיווגים בלבד, קרי הצדדים יצרו הוראות חוזיות נוספות על ההסכם האמור, מקובלת עלי במלואה בהתאם לנסיבות המקרה כפי שהתפתח. הנתבעת הודתה כי הסיבה לפער בין מצוות ההסכם לבין מצב הדברים כהוויתו היה בשל טעות טכנית שלה, היא סברה מהשיחה הראשונית בין הצדדים כי ניתן לרשום את הנתבעת ל-3 הסיווגים. לאחר מכן, עת בחנה את הדברים לעומקם גילתה כי לא ניתן לעשות כן נוכח כך שלנתבעת אין די ניסיון אשר יאפשר לה להירשם לסיווג השלישי (פרוטוקול הדיון, עמ' 4 ש' 1 - 3), עוד ראו בהקשר זה את הדברים המובאים בסע' 5 בתצהיר עדותה הראשית של נציגת התובעת (ת/1). בפועל, אין חולק כי הנתבעת לא הגישה בקשה לרישום הכוללת את 3 הסיווגים אלא עשתה שימוש בבקשה שהוכנה על ידי התובעת, ר' למשל סעיף 11 בהתנגדות, בו טוענת הנתבעת כי צירפה מחדש את כל מסמכי הרישום והשוני היה שכעת היא שילמה אגרה עת שהגישה הבקשה לרישום לרשם הקבלנים. זאת ועוד, כל הפעולות הנוספות שנעשו על ידי הנתבעת היו, כפי שהעיד נציגה, שיחה טלפונית ותשלום אגרה. ברי כי אילו הנתבעת הייתה חפצה עדיין ברישום 3 סיווגים היא הייתה פועלת באופן פוזיטיבי להגשת בקשה מתאימה אחרת.
2. עוד עולה מן האמור לעיל כי הנתבעת חבה לתובעת ולו משום עשיית עושר ולא במשפט, לא ייתכן כי הנתבעת תעשה שימוש בפרי עמלה של התובעת ביודעין ומנגד תנסה לחמוק מחובה לשלם לתובעת את השכר המגיע לה.
3. טרם סיום יצוין כי עולה מהראיות שהרישום נעשה ל-2 סיווגים בפועל בעוד שעל פי הוראות ההסכם היה על התובעת לדאוג לרישום של 3 סיווגים וברי כי בעת תמחור ההסכם עמד לנגד עיני – שני הצדדים – רישום ל-3 סיווגים ולא ל-2. מה גם שהתובעת הודתה שאין אפשרות להביא לקיום מלוא הוראות ההסכם, מהסיבות המפורטות לעיל. משכך הנני סבורה כי מן הראוי הוא לקבוע כדלקמן: הואיל והתמורה על פי ההסכם הינה בגובה של 6,000 ₪ (בתוספת מע"מ) עבור 3 סיווגים, נוכח זאת שהצדדים לא העריכו עלות רישום כל סיווג מההסכם עצמו, יש להפחית מגובה התמורה המגיעה לתובעת על פי ההסכם את הסך של 2,000 ₪, קרי החלק היחס של הסיווג השלישי. מאחר ושולם זה מכבר סך כספי של 2,000 ₪ הרי שיתרת החוב הינה 2,000 ₪ בתוספת מע"מ.
4. באשר לטענות כאילו נגרמו לנתבעת הפסדים בשל התנהלותה של התובעת, ר' למשל נ/1 סע' 22, הרי שטענה זו לא הוכחה בפני ודינה להידחות.

לסיכום:

1. דין התביעה להתקבל בחלקה. הנני מורה כדלקמן:
   1. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה בהוצאה לפועל ועד היום. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
   2. בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
2. על הצדדים, ביחד ולחוד, לעדכן בהתאם את גובה החוב בתיק ההוצאה לפועל (בתיק מספר 10-03418-11-1).

מזכירות בית המשפט תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ג, 02 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.