1. בפסק הדין החלקי מיום 3.6.13 ניתן להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים תוקף של פסק דין חלקי.

2. בסעיף 7 להסכם הפשרה הוסכם, כי "עלות בניית שביל המעבר מבטון מזוין, תוחלט על ידי בית המשפט לאחר הגשת טיעונים בכתב, והחלטת בית המשפט הנכבד תהא סופית ומכרעת"; בסעיף 12 להסכם הפשרה הוסכם, כי "בית המשפט הנכבד, יתבקש לפסוק על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט בדבר הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין כל ההליכים, מי ישלמם ולמי כך, גם ביחס לעלויות בניית השביל לאחר שיוגשו טיעונים בכתב מטעם הצדדים".

3. התובע מבקש להשית על הנתבעים הוצאות משפט בסך 40,560 ₪ למצער והוצאות בניית השביל בסך 17,000 ₪; הנתבעים 5 ו- 6 מבקשים שלא לחייבם בחיוב כספי כלשהו; הנתבעים 1 ו- 2 מבקשים לחייב את התובע בהוצאות משפט באופן ההולם את ההליכים המרובים והטרדה הרבה שגרם לנתבעים ואשר עלתה להם בסכום העולה על 30,000 ₪ כולל שכ"ט עו"ד והוצאות אחרות, כן להורות כי מלוא עלויות בניית השביל מחדש יחולו על התובע.

4. לאחר שעיינתי במכלול החומר המונח בפני, לרבות טיעוני הצדדים בכתב על נספחיהם השונים, הנני לפסוק בשתי הסוגיות העומדות להכרעה בדרך של פשרה כדלקמן:

א. באשר לעלות בניית השביל: העלות תחולק בין התובע (מחד) ובין הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, (מאידך) בחלקים שווים ביניהם.

ב. באשר להוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בגין כל ההליכים: כל צד יישא בהוצאותיו, קרי: אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"ד, 29 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק לצדדים.