1. בפני בית המשפט תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה.

2. התובע הינו בעל זכויות בבית ברח' איזדרכת 5 בנהריה (להלן: "הבית"). התובע שכר את הנתבע מס' 1 על מנת שיבצע שיפוצים בביתו.

3. הצדדים חתמו על זכרון דברים ביום 19.4.09 (להלן: "ההסכם"). בהסכם פורטו, בין השאר, עבודות השיפוץ הנדרשות. העבודות כללו חיפוי קירות הבית החיצוניים באריחי קרמיקה (להלן: "חיפוי הקירות"). עלות העבודה הועמדה על 80,000 ₪.

4. יש מקום לציין שהתובע קיבל 9,000 ₪ במסגרת פוליסת ביטוח של הבית, עובר להגשת התביעה, עקב נזקי סערה. התביעה הוגשה מלכתחילה גם נגד חברת הביטוח, אולם לאור התשלום, התביעה נגדה נדחתה בהסכמה.

טענות התובע

5. הנתבע התרשל בעבודתו ולא ביצע את חיפוי הקירות כראוי. כתוצאה מכך אריחי הקרמיקה שהודבקו בקירות החיצוניים החלו ליפול. הנתבע ביצע מספר תיקונים, אולם הם לא היו מקצועיים, ואריחי הקרמיקה נפלו שוב.

6. בסופו של דבר נפלו כשליש מאריחי הקרמיקה בקירות החיצוניים. הנתבע הגיע לבית התובע ביום 5.1.11 והתחייב לפרק את כל החיפוי ולבצע את העבודה מחדש. הנתבע לא עמד בהתחייבותו ולא חזר לתקן את החיפוי הלקוי.

7. התובע צירף לכתב התביעה את חוות דעתו של המהנדס אליעזר גוכמן, מחברת הדס ביקורת מבנים בע"מ, אשר קבע שנזקו עומד על 284,548 ₪ (כולל מע"מ) נכון ליום 23.3.11, במחירים לקבלן.

8. מעבר לתשלום שנקבע בהסכם, התובע שילם לנתבע עוד סכומי כסף רבים במזומן.

9. על הנתבע לפצותו על נזקיו בהתאם לחוות דעת המהנדס מטעמו.

טענות הנתבע

10. הנתבע דוחה את טענות התובע בכל הנוגע לרשלנות בעבודתו. לטענתו העבודה שבוצעה על ידו הינה מיטבית.

11. האריחים שנפלו מקירות הבית החיצוניים הותקנו ע"י קבלן אחר, שהתובע שילם לו בנפרד. לפיכך אין לו אחריות לנזק זה.

12. מוכחשים סכומי הנזק הנטענים. שמאי הביטוח (שבדק את הבית במסגרת תביעת הביטוח של התובע) קבע שהנזק עומד על 6,500 ₪ ולא יותר. הצעת מחיר שהתובע הציג בזמנו לתיקון הנזק הייתה על סך 18,000 ₪. מכאן שגם לדעת התובע, הנזק קטן באופן משמעותי מהאמור בחוות הדעת מטעמו.

13. הנתבע לא הביא חוות דעת מטעמו.

דיון

14. לאור המחלוקת בין הצדדים לעניין האחריות לנזק ולעניין עלות התיקון הנדרש, מונה מר מיכאל קרבצ'יק, מהנדס בניין ושמאי רכוש ומקרקעין, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"), אשר ערך חוות דעת מיום 12.10.13.

15. בהתאם לחוות דעת המומחה עלות התיקון עומדת על 87,630 ₪ נכון למועד עריכת חוות הדעת. לאור שאלות הבהרה שהופנו אליו, המומחה ערך סיור חוזר בנכס על מנת למדוד את גודל המבנה בפועל. חישוב שטחי החיפוי בחוות דעת המומחה התבסס על תוכנית ההיתר, אולם בפועל הסתבר שישנם שטחי חיפוי נוספים, שלא ניתן לראות בתוכנית ההיתר שהם גובה המרתף מעל פני הקרקע, החיפוי במעקה הגג וכן חיפוי הגג בחלק הפנימי. לכן המומחה המציא עדכון לחוות דעתו ביום 28.1.14. בהתאם לעדכון, יש להוסיף על חוות הדעת סכום של 41,920 ₪. סכומים אלו אינם כוללים פיקוח (7.5%) וללא מע"מ (חוות הדעת מיום 12.10.13 ומכתב העדכון מיום 28.1.14 יקראו במאוחד: "חוות הדעת").

16. המומחה פירט בחוות דעתו ליקויים רבים שנעשו בעבודות השיפוץ של הנתבע. בין השאר, לא בוצע איטום נכון של הקיר החיצוני; לא בוצעו פוגות ולא הותקנו מישקים אנכיים למניעת לחץ בין האריחים; הדבקת האריחים למבנה לא בוצעה כראוי; בוצע ליטוש חלקי למדרגות ועוד. המומחה הגיע למסקנה שיש לבצע החלפה של כל האריחים.

17. המומחה דחה את טענת הנתבע שנשירת האריחים נגרמה כתוצאה מהסערה שהייתה ביום 10.3.11, לאור הליקויים הרבים בעבודת החיפוי.

18. המומחה חיווה דעתו שכל העבודה נעשתה על ידי הנתבע בהסתמך על העובדה שגוון החיפוי אחיד. המומחה הסביר שאם חלק מהעבודה הייתה נעשית ע"י קבלן אחר, הדבר היה בא לידי ביטוי בשוני בגוון האריחים. זאת מאחר שיש שוני גוון בין כל הזמנת אריחים, גם כאשר מדובר באריח זהה. מסקנתו היא שכל האריחים הן מאותו משלוח, שנעשה לצורך עבודת הנתבע ולא סביר שהיה קבלן אחר שביצע עבודות חיפוי. בנוסף, גם במקומות בהם אין מחלוקת שהנתבע ביצע את העבודה לא בוצעו פוגות ולא הותקנו מישקים אנכיים למניעת הלחץ בין האריחים. מדובר בליקויי ביצוע האופיניים לכל עבודת החיפוי, שבוצעו ע"י הנתבע. לכן הנתבע אחראי לתקלות החיפוי שנעשו בכל הקירות החיצוניים.

19. התובע העיד מטעמו. מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו וכן השמאי מאיר זיסרמן, אשר ערך חוות דעת עבור חברת הביטוח. הצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה מטעם בית המשפט.

20. אני מוצא שחוות דעת המומחה יסודית, מפורטת ומתייחסת לשאלות השנויות במחלוקת. בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט יטה לקבל את חוות דעת המומחה מטעמו, אלא אם יש סיבה טובה שלא לעשות כן. לפיכך אני מקבל את חוות דעת המומחה.

21. אני דוחה את טענת הנתבע, שיש להעמיד את הנזק על פי חוות הדעת של המומחה מטעם הביטוח. מדובר בחוות דעת נקודתית שהתייחסה רק לנזק אפשרי כתוצאה מתנאי מזג אויר של סערה, בחלק מהקירות החיצוניים של הבית. לעומת זאת חוות דעת המומחה, היא גם שמאית וגם הנדסית, והיא בחנה את אופן ביצוע העבודה בכלל הקירות החיצוניים של הבית. המומחה הגיע למסקנה שהעבודה שבוצעה ע"י הנתבע הייתה לקויה ולא מקצועית ובשל כך נשרו אריחי הקרמיקה. חוות דעת המומחה עדיפה על חוות דעת השמאי מטעם הביטוח.

22. טענת התובע, ששילם לנתבע סכומים במזומן מעבר לסכום שנקבע בהסכם לא הוכחה. לא הובאו להוכחת טענה זו ראיות מעבר לגרסת התובע. לפיכך אני דוחה טענה זו.

23. טענת הנתבע, שקבלן אחר ביצע חלק מחיפוי הקרמיקה והוא אינו אחראי לנפילתם, לא הוכחה. טענה זו אף נסתרת ע"י מסקנות המומחה. המומחה מצא שכלל אריחי הקרמיקה היו בגוון אחד ועל כן סביר שהגיעו לבית בהזמנה אחת ובוצעו ע"י אותו קבלן. זאת מאחר ויש הבדלי גוון ולו קלים בין הזמנות שונות של אריחי קרמיקה, גם אם מדובר באותו סוג ודגם של אריח. כמו כן המומחה מצא ליקויי ביצוע האופיינים לכל עבודת החיפוי בכל הקירות. גם בכך יש תמיכה במסקנה, שהעבודה כולה בוצעה ע"י אותו קבלן, באותה שיטת עבודה לקויה. אני דוחה את טענת הנתבע, שלא הוא ביצע את כל עבודות חיפוי הבית.

גובה הנזק

24. בהתאם לחוות הדעת מומחה בית המשפט, עלות תיקון הנזק עומדת על 129,550 ₪. למרות זאת אין מקום לפסוק סכום זה לטובת התובע. זאת מאחר והצדדים סיכמו על עלות עבודה של 80,000 ₪ בלבד, וזה הסכום שהתובע שילם לנתבע. יש מקום להחזיר את המצב לקדמותו ולהשיב לתובע את הכספים ששילם. חיוב הנתבע בסכום העולה על כך, יהווה התעשרות שלא כדין של התובע. מסקנה זו מתחזקת בכך שהתובע פנה לקבלן נוסף לביצוע עבודות חיפוי בקירות החיצוניים (ראה ת/5) ותמורת עבודה זו סיכמו על תשלום של 70,000 ₪ בלבד. גם אם התובע הסתפק בסטנדרט חיפוי נמוך יותר, סכום החוזה הנוסף מראה שאין לפסוק לו מעבר לסכום ששילם לנתבע.

25. מהפיצוי יש להפחית את הסכום שהתובע קיבל מחברת הביטוח בסך 9,000 ₪, שכן הוא מתייחס לאותו נזק. לפיכך על הנתבע לשלם לתובע סכום של 71,000 ₪.

26. יש מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין נזק שאינו ממוני. זאת עקב היקף הנזק, הטרדה הרבה ועגמת הנפש שנגרמה לו. בנסיבות העניין הוא יעמוד על 5,000 ₪.

תוצאה

27. הנתבע ישלם לתובע 71,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.4.09 ועד היום.

28. הנתבע ישלם לתובע 5,000 ₪ בגין נזק שאינו ממוני.

29. הנתבע ישפה את התובע בגין אגרת בית משפט (משוערכת להיום), חלקו בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט (משוערך להיום), וכן ישלם לו הוצאות משפט בסך 500 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 16,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

30. התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ו, 24 ספטמבר 2015.

צביה