בהחלטה מיום 4/11/12 הוריתי על מינויו של ד"ר מלמד לבדיקת התובע בתחום הנוירולוגיה.

ב"כ התובעת ביקש להחליף את המומחה משום ששימש מומחה מטעם נתבעים ומשום שהתגלעו מחלוקות בין משרד ב"כ התובעת לבין המומחה כמו גם ויכוחים קשים ועקרוניים בתיקים אחרים.

בהגינותו ציין ב"כ התובעת כי אינו מטיל דופי במקצועיותו או מומחיותו של ד"ר מלמד.

מוטב היה אילו ב"כ הצדדים היו משכילים להגיע להבנה באשר לזהות של מומחה המקובל על שניהם.

דא עקא והדבר לא צלח.

מן הבקשה שהוגשה ביום 15/1/13(בקשה מס' 10) ניתן היה להבין כי ב"כ שני הצדדים מסכימים למינו מומחה חלופי אך בעקבות הבהרה שנתבקשה וגם ניתנה מסתבר שלא כך הוא.

לאחר שעיינתי בטענות ב"כ הצדדים באתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להדחות משלושה טעמים.

האחד,שהטענה שהמומחה נתו חוו"ד עבור נתבעים אין הכוונה לנתבעים בתיק שלפני.

השני,היות ובל הדין או בא כוחו אינם אלה אשר בוחרים את המומחה אלא ביהמ"ש וחוסר שביעות רצון ממינוי כזה או אחר אינו מהווה עילה להחלפת מומחה.

והשלישי,שחזקה על מומחה ביהמ"ש שלא יקפח בעל דין רק בשל מחלוקת עניינית עם בא כוחו במסגרת תביעה אחרת המתנהלת בבית המשפט.

אשר על כן,הבקשה נדחית.

המינוי נותר בעינו.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.