הנאשם בתיקים אלה הורשע, על פי הודאתו, בשתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה.

מתברר כי רשיונו של הנאשם נפסל בשנת 2004 ושוב בשנת 2007 והנאשם לא הפקיד את רשיונו או אישור מתאים אחר לחישוב הפסילה. למרות עובדה זו נמצא הנאשם נוהג ברכב ביום 30.5.11 (כתב האישום בתיק 1736-07-11) ושוב ביום 9.8.11 (תיק 1939-09-11), והכל כשרשיונו אינו תקף מאז שנת 1989.

עיון בעברו של הנאשם מגלה כי לחובתו לא פחות מ – 5 הרשעות קודמות בעבירה של נהיגה בזמן פסילה(!). לאור האמור לעיל עתרה המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי, קנס, התחייבות כספית וכן ביקש להורות על השבתת הרכב .

הסניגור הסביר את רקעו האישי והמשפחתי הקשה של הנאשם וציין כי בילה קרוב למחצית מחייו מאחורי סורג ובריח. לטענת הסנגור שינה הנאשם דרכיו לאחר מאסרו האחרון ממנו השתחרר בשנת 2004, החליט לעלות על דרך הישר, השתלב בעבודה והוכיח את רצינות כוונותיו.

הסנגור הסביר כי כתוצאה מעבירות סמים בעברו נפסל רשיונו במספר פסקי דין, כך שהוא נקלע לתסבוכת בניסיון להחזיר את רישיונו וחטא בעבירות המיוחסות לו כאן.

הסנגור ציין כי הנאשם הודה מיד בעבירות בחקירותיו ובבית המשפט ולא ניסה להתכחש להן וטען כי אף זוהי התנהגות המצדיקה הקלה.

כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.

ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, לרבות עברו התעברותי המכביד של הנאשם, טיעוני הסנגור וכן את מצבו הרפואי הקשה של הנאשם, והתרשמתי כי הנאשם אכן מגלה מאמצי שיקום אמיתיים, ראיתי לנכון לגזור על הנאשם עונש של מאסר לתקופה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות.

אשר על כן אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

* 4 חודשי מאסר בפועל.

אני מורה כי עונש מאסר זה ירוצה בעבודות שירות, במועצה הדתית נשר, כמפורט בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 24.4.13.

המועד שנקבע בידי הממונה לתחילת ריצוי עבודות השירות חלף. הנאשם וסנגורו יתאמו מועד חדש לתחילת ריצוי העונש לחודש יוני שנה זו, וימסרו הודעה לתיק בית המשפט עד יום 6.6.13. אם לא תימסר הודעה במועד, יוצא נגד הנאשם צו מאסר לריצוי עונשו באופן מיידי.

הנאשם מוזהר כי הפרת תנאי עבודות השירות תביא להפסקתן באופן מנהלי וריצוי העונש במאסר של ממש.

* אני דן את הנאשם לחמישה חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל על עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה - נהיגה בלא רשיון נהיגה שאינה מסוג ברירת משפט, או סעיף 67 לפקודת התעבורה- נהיגה בזמן פסילה.

* אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים.

לפי הצהרתו אין לנאשם רשיון תקף להפקדה, לפיכך עליו להמציא אישור ממשרד הרישוי על העדר רשיון נהיגה, וזאת בתוך 30 מהיום ובמקרה כזה, תחושב הפסילה מהיום בכפוף לסיום כל פסילה תקפה אחרת.

* אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה ויורשע בה.

* בנסיבות, אינני גוזר על הנאשם קנס ואני מורה לו לחתום על התחייבות כספית על סך 5000 ₪ להמנע מלבצע עבירות בהן הורשע בתיק זה שנתיים מהיום. אם לא יחתום ייאסר למשך שבעה ימים.

המזכירות תמציא החלטה זו לידי הממונה לעבודות שירות.

ניתן היום, 30 במאי 2013 במעמד הנאשם, בא-כוחו עו"ד חורייה וב"כ המאשימה עו"ד סעד.