לאחר עיון בתחשיבי הנזק מטעם הצדדים ולאחר ששקלתי את טענותיהם להלן הצעת בית המשפט לסילוק התובענה על דרך הפשרה :-

נתונים

התובע יליד : 17/12/1973.

תאונה מיום : 09/01/11.

גיל במועד התאונה : 38

גיל במועד החישוב : 40

אשפוז : ללא

עיסוק : נהג בחברת ש. אל ציוד טכני בע"מ משנת 1995.

אחוזי נכות לפי מומחה מטעם בית המשפט : 20% בגין הגבלה בתנועות ברך ימין.

מכאן לחישוב;

כאב וסבל

מוצע לערוך את החישוב לפי נכות רפואית 20% ובהתאם לפצות את התובע בסך 33,665 ₪.

הפסד השתכרות לעבר

מוצע להשלים לתובע את השכר שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי בתקופת חופשת המחלה, קרי להשלים 25% מהשכר למשך 3 חודשים.

8,353 ₪ X 0.25 X 3 = 6,264 ₪.

הפסד השתכרות לעתיד

בהסכמת הצדדים מונה פרופ' ישראל דודקביץ כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה. מסקנתו של המומחה בחוות הדעת הינה, כי בעקבות התאונה נשוא כתב התביעה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 20% זאת בגין הגבלה בתנועות ברך ימין.

ב"כ הנתבעת לא השלים עם הקביעה של המומחה ושלח מטעם הנתבעת שאלות הבהרה לעניין הפחתת הנכות בגין מצבו הרפואי הקודם של התובע.

לשיטת ב"כ הנתבעת, התובע סבל מחבלה בברך ימין שאף נותח בגינה בשנת 1995 ומשכך יש להפחית את נכותו של התובע שנקבעה על ידי המומחה ד"ר דודקביץ ולהעמידה על שיעור 10% וזאת כקביעת המוסד לביטוח לאומי.

לאחר שעיינתי בחוות הדעת של המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ובטענות הנתבעת הצעתי הינה, בשלב זה ולצרכי פשרה, כי נכותו של התובע תועמד על שיעור 15%.

אשר לנכותו התפקודית של התובע, עסקינן בנכות אורטופדית אשר מעצם טיבה וטבעה הינה בגדר נכות תפקודית, במיוחד כשמדובר בתובע חסר השכלה העובד עבודות פיזיות. בנסיבות העניין ראיתי להעריך את שיעור נכותו התפקודית בעקבות התאונה בהתאמה לנכותו הרפואית קרי 15%.

בתום 3 חודשים ממועד התאונה, התובע שב לעבודתו במשרה מלאה, לעת עתה וכפי שצוין בתחשיב הנזק מטעם התובע שכרו של התובע לא נפגע ומשכך עד כה טרם נגרמו לתובע הפסדי השתכרות כתוצאה מהתאונה.

בקביעת הפיצוי בגין הפגיעה בכושר ההשתכרות ראיתי לשקלל את הנתונים הבאים :-

• 1. לנכות שנקבעה לתובע יש כשלעצמה השלכות תפקודיות.
  2. בפועל אין ירידה בשכרו של התובע מאז שהוא חזר לעבוד ועד היום.
  3. קיימת סכנה אם כי בהסתברות נמוכה שהתובע ייפלט לשוק העבודה וכי אז נכותו יכולה לעמוד לו לרועץ.

תחשיב אריתמטי, המבוסס על שכר 8,353 ₪, נכות בשיעור 15% ומקדם היוון עד הגיע התובע לגיל 67 (221.8768) מגיע לסך 278,000 ₪.

בהתחשב בכל הנתונים שפורטו על ידי לעיל, אני מציעה לתובע פיצוי בגין הפגיעה בכושר ההשתכרות את הסך 139,000 ₪ (מחצית מהחישוב האריתמטי) .

הפסדי פנסיה :

בהמשך לאמור לעיל ועל דרך האומדנא מוצע לפצות את התובע בסך 20,000 ₪.

עזרת הזולת לעבר :

בהתחשב בתקופת ההחלמה ובמגבלותיו של התובע, שוכנעתי כי התובע היה מוגבל בתקופה זו בביצוע הפעולות היומיומיות, והוא נזקק לסיוע והנני מוצאת לנכון לפסוק לתובע בפריט זה פיצוי בסך של 10,000 ₪.

הוצאות נסיעות והוצאות רפואיות :

בהתחשב בתקופת אי הכושר שאושרה, והתיעוד הרפואי שצורף הנני מעריכה את הפיצוי לתובע בגין הוצאות נסיעות והוצאות נסיעות על דרך האומדנא בסך של 5,000 ₪ לעבר ואילו לעתיד על פי חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט לא צפויה החמרה במצבו של התובע ונכותו הינה קבועה.

סוף דבר

1. כאב וסבל – 33,665 ₪.
2. הפסד השתכרות לעבר- 6,264 ₪.
3. הפסד השתכרות לעתיד – 139,000 ₪.
4. הפסדי פנסיה – 20,000 ₪.
5. עזרת הזולת- 10,000 ₪.
6. הוצאות נסיעות והוצאות רפואיות – 5,000 ₪.

סה"כ נזקיו של התובע עומדים ע"ס 213,929 ₪.

מהסכום יש לנכות את תשלומי המל"ל – למעט בגין תשלומים בגין תקופת המחלה אשר הובאו לידי ביטוי וליתרה יש להוסיף, אגרה, שכ"ט עו"ד בשיעור 11% בתוספת מע"מ.

ניתנה היום, ‏כ"ו/אלול/תשע"ג, ‏01/09/2013 בהעדר הצדדים.