לפני בקשה למינוי מומחה בתחום הא.א.ג.

התובעת ילידת 1987, נפגעה בהתאם לנטען בתאונת דרכים ביום 20 אפריל 2010, בעת נסיעתה בקטנוע. פונתה באמבולנס לבית החולים תה"ש. בתיעוד ממד"א תועד כי התובעת לא חבשה קסדה. בחדר המיון שללה חבלה, בראש ואיבוד הכרה. נמצא שבר בברך במשטח טיבאלי. ד"ר דודקביץ מונה בהסכמת הצדדים כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה וקבע כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לתובעת נכות אורטופדית משוקללת בשיעור של 31.15%.

ביום 3.1.2011 התובעת התלוננה לראשונה על צפצופים באוזניים דו"צ. בתיעוד נרשם כי התובעת לאחר חבלת ראש קלה. ביום 18.11.2011 ביצעה התובעת בדיקה אודיולוגית, נמצא היענות תקינה. הומלץ על המשך מעקב א.א.ג. והמשך מעקב שמיעתי בחלוף חצי שנה. ביום 23.5.2011 התלוננה התובעת בפני מומחה א.א.ג. על ירידה בטינטוס לפעמיים בשבוע. נרשם כי הבדיקה האודיולוגית תקינה למעט "זיז" בתדרים גבוהים. קיבלה טיפול תרופתי. ביום 18.3.2012 ביצעה התובעת בדיקת שמיעה. נרשם כי בהשוואה לבדיקה הקודמת חל שיפור קל במצב השמיעה מימין. שמאל ללא שינוי והומלץ על המשך מעקב 6 חודשים. ביום 5.4.2012 התובעת נבדקה שוב ונרשם כי הטינטוס החמיר לאחרונה וקיבלה טיפול תרופתי. בדיקת שמיעה מיום 19.11.2013 נרשם כי בהשוואה לבדיקה הקודמת אין שינוי משמעותי והומלץ על מעקב רופא.

הנתבעת מתנגדת לבקשה, לטענתה לא קיימת אינדיקציה לנכות צמיתה בא.א.ג, עוד, התלונה הראשונה נרשמה כ- 8 חודשים לאחר התאונה.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה וצרופותיה ובתגובה לבקשה החלטתי לקבל את הבקשה. קיימים ממצאים אוביקטיבים על פגיעה בתחום הא.א.ג., כמו כן, קיימים תלונות של התובעת על טינטוס. שאלת נכותה הצמיתה ומשקלה, ככל שישנה, והקשר הסיבתי הינם בתחום מומחיותו של מומחה רפואי.

בשלב זה תישא הנתבעת בשכר טרחת המומחה. ככל שלא תיקבע נכות בתחום תהא רשאית הנתבעת לעתור להחזר שכר טרחת המומחה מהפיצוי שייפסק לתובעת.

כתב מינוי והנחיות להמשך ניהול ההליכים ישוגר בהחלטה נפרדת.

בנסיבות אלו הדיון הקבוע ליום 21 ינואר 2014 מבוטל. החלטה זו תשוגר בפקס לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ד, 16 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.