1. בפני בית המשפט תביעת פיצויים בגין נזק אשר נגרם לרכב עקב תאונת דרכים.

2. במהלך הדיון הסתבר כי הרכב רשום על שם אשת התובע. בהחלטה עם תחילת הדיון תוקן כתב התביעה כך שהתובעת הינה בוחבוט שנצר מיכל.

3. הנתבע 1 לא התייצב לדיון ואף לא קיבל הזמנה לדיון. ההזמנה אשר נשלחה וחזרה כ"לא ידוע". יחד עם זאת, מסירת כתב התביעה בוצעה. הוגש בשם הנתבע 1 ומעבידו, הנתבעת 2, כתב הגנה. כמו כן, חברת הביטוח צורפה כנתבעת. נציג הנתבעת 3 ציין כי הנתבע 1 ניתק כל קשר עם הנתבעות 2 ו 3.

4. בתחילת הדיון נציג הנתבעת ביקש ככל שניתן פסק דין, הוא יהיה כנגד הנתבע 1 בלבד. דין הבקשה להידחות. במקרה דנן מדובר בחברת הסעות כאשר הנהג פעל במסגרת תפקידו ולכן חלה עליו אחריות עובד מעביד כידוע Respondeat superior.

5. עקב הנזקים אשר נגרמו לרכב, השמאי קבע כי מדובר ב"אבדן כללי" והסתפק בקבלת השרידים כנגד שכר טרחתו.

6. בהעדר גרסה נגדית מטעם הנתבע 1, ניתן לקבוע כי האחריות לתאונה הינה עקב רשלנות נהג האוטובוס. הנתבע 1 ולכן חלה אחריות על מעשה (לא זדוני של הנהג מטעמה).

כאמור, מדובר באירוע בכביש המנהרות כאשר שני כלי הרכב היו בפניה שמאלה. האוטובוס סטה שמאלה לנתיבו של הנהג ברכב התובע ופגע ברכב. התוצאות תוארו בתמונות שצורפו לכתב התביעה.

בסופו של יום, שווי הרכב היה 8,466 ₪. בנסיבות העניין, כאשר מדובר ברכב תקין אך לא בשווי כספי גבוה. לא ניתן להעריך את הטרחה הנגרמת עקב אבדן רכב מתפקד. פתאם התובעת מצאה עצמה ללא רכב. במקרה דנן מדובר בתקופה של 3 חודשים כך שנאלצה להסיע ילדיה בדרך לא דרך ולכך יש לקבוע פיצוי הולם.

7. לאחר עיון במסמכים ושמיעת העדים, מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 10,000 ₪ עד 15.1.13. בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ג' טבת תשע"ג, 16 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.