ב"כ המאשימה: מתמחה, עדי דייויס, בשם עו"ד לירון תמם-שטרית

ב"כ הנאשם: עו"ד איציק שדה בשם עו"ד גדי ציון

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית בשניים עשר אישומים כמפורט להלן:
2. א. באישום הראשון הורשע הנאשם בעבירות הבאות:
3. (1) הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו- 1986 (להלן: "חוק כרטיסי חיוב") (שתי עבירות).
4. (2) קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק").
5. (3) ניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 415 ו- 25 לחוק.
6. ב. באישום השלישי הורשע הנאשם בעבירות הבאות:
7. (1) הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב (ריבוי עבירות).
8. (2) קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק (ריבוי עבירות).
9. (3) ניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 415 ו- 25 לחוק.
10. ג. באישום הרביעי הורשע הנאשם בעבירות הבאות:
11. (1) הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב (שלוש
12. עבירות).
13. קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק (שתי עבירות).
14. ניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 415 ו- 25 לחוק.
15. ד. באישום החמישי הורשע הנאשם בעבירות הבאות:
16. (1) הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב (שתי
17. עבירות).
18. (2) ניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 415 ו- 25 לחוק (שתי עבירות).
19. ה. באישום השישי הורשע הנאשם בעבירות הבאות:
20. (1) הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב (שתי עבירות).
21. (2) קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק.
22. (3) ניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 415 ו- 25 לחוק.
23. ו. באישום השביעי הורשע הנאשם בעבירות הבאות:
24. (1) הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב (ריבוי עבירות).
25. (2) קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק (ריבוי עבירות).
26. (3) ניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 415 ו- 25 לחוק (ריבוי עבירות).
27. ז. באישום השמיני הורשע הנאשם בעבירות הבאות:
28. (1) הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב (ריבוי עבירות).
29. (2) קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק.
30. (3) ניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 415 ו- 25 לחוק.
31. ח. באישום האחד-עשר הורשע הנאשם בעבירות הבאות:
32. (1) הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב (ריבוי עבירות).
33. (2) קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק (ריבוי עבירות).
34. ט. באישום השנים-עשר הורשע הנאשם בעבירות הבאות:
35. (1) הונאה בכרטיסי חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב (ריבוי עבירות).
36. (2) קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק (ריבוי עבירות).
37. (3) ניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 415 ו- 25 לחוק.
38. י. באישום הארבעה-עשר הורשע הנאשם בעבירות הבאות:
39. (1) הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב.
40. (2) קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק.
41. יא. באישום החמישה-עשר הורשע הנאשם בעבירות הבאות:
42. (1) הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב (שתי עבירות).
43. (2) קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק (שתי עבירות).
44. יב. באישום השישה-עשר הורשע הנאשם בעבירות הבאות:
45. (1) הונאה בכרטיסי חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב (ריבוי עבירות).
46. (2) קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק.
47. (3) ניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 415 ו- 25 לחוק (שתי עבירות).
48. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, ריצה הנאשם עונש מאסר במתקני הכליאה ניצן ומעשיהו. חברת "לינק יו" (להלן: "החברה") מתמחה במתן פתרונות תקשורת טלפוניות, סלולר וקווי. בשנת 2008 השיקה החברה את "פרי פון", מיזם אשר מאפשר רכש של כרטיסי חיוג עבור אסירים. במסגרת שהותו במתקן הכליאה, הגיע לידי הנאשם מנוי "פרי פון" של החברה. כמו-כן, הגיעו לידי הנאשם מספרים של כרטיסי חיוב של חברות אשראי שונות, ומספרי תעודות זהות תואמים (להלן: "הכרטיסים הגנובים"). באמצעות שימוש בכרטיסים הגנובים, ביצע הנאשם במספר רב של הזדמנויות מעשי מרמה, כמפורט באישומים השונים. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, התקשר הנאשם לבעלי עסקים שונים, באמצעות מנוי ה"פרי פון" או בדרך אחרת מאחד הטלפונים במתקני הכליאה. הנאשם הציג עצמו, ברוב הפעמים, כאיש עסקים, תוך שהוא משתמש בשם בדוי, ומסר לבעלי העסקים השונים כי הוא מעוניין ברכישה טלפונית של מוצרים שונים בשווי של אלפי ₪. הנאשם מסר את מספרי הכרטיסים הגנובים ללא רשות הבעלים. לאחר אישור העסקאות בבתי העסק השונים, הודיע הנאשם לבעלי העסקים כי ישלח אדם מטעמו לאסוף את הסחורה. בהמשך יצר הנאשם קשר עם חברות הובלה שונות או עם נהגי מוניות (להלן: "המובילים") ושלח אותם לאסוף את הסחורה. הנאשם הורה למובילים להעביר את הסחורה לכתובת מסוימת, שם חיכה נציג מטעמו, שילם למובילים ונטל את הסחורה.
49. שווי הסחורה שהנאשם קיבל במרמה בדרך זו היא בגובה של כ- 167,000 ₪. בנוסף ניסה הנאשם לקבל במרמה סחורה בשווי של כ- 88,000 ₪.
50. על-פי המתואר באישום הראשון, בתאריך 28.5.10 התקשר הנאשם לחנות "זיק אור" בקניון הראל, המשווקת מוצרי חשמל. הנאשם הציג עצמו בכזב בשם מאיר אשכנזי, ומסר שהוא מעוניין להזמין בעסקת אשראי טלפונית שני מכשירי טלוויזיה. הנאשם סיכם לרכוש שני מכשירי טלוויזיה LCD בשווי מצטבר של 7,837 ₪. הנאשם מסר כרטיס אשראי ותעודת זהות, ללא ידיעת הבעלים, ומסר כי תוך חצי שעה יגיע נהג לאסוף את הסחורה. במקביל יצר הנאשם קשר עם נהג מונית, וביקש ממנו להגיע לחנות ולאסוף את מכשירי הטלוויזיה. הנהג עשה כן, והעביר את המכשירים לאנשים מטעמו של הנאשם.
51. בתאריך 30.5.10 התקשר הנאשם לחנות "זיק אור" בסניף תלפיות, המשווקת מוצרי חשמל, הציג עצמו בכזב בשם ישראל מדינה, וביקש לרכוש מכשיר טלוויזיה ששוויו 3,000 ₪ בעסקת אשראי טלפונית. הנאשם מסר למוכר כרטיס אשראי ותעודת זהות, ללא הסכמת הבעלים, ואמר שישלח נהג מונית שיאסוף את מסך הטלוויזיה. המוכר, שהבין כי מדובר במרמה, הכין קופסה הנחזית כמכילה מסך, ובפועל לא הכילה מסך. למחרת יצר הנאשם קשר עם נהג וביקש ממנו להגיע ולקחת את המסך, והנהג עשה כן. המוכר השאיר את הקופסה במקום שבו הורה לו הנאשם.
52. על-פי המתואר בעובדות האישום השלישי, בתאריך 22.8.11 התקשר הנאשם לחנות "קל גב" המצויה בצומת כנות, והזדהה בכזב בשם סמי כצנלסון, וביקש לבצע עסקה טלפונית לרכישת תיקי בית ספר בסך של 14,350 ₪, באמצעות כרטיס אשראי. הנאשם מסר שני מספרי כרטיסי אשראי ותעודות זהות ללא הסכמת הבעלים. במקביל יצר קשר עם אדם, הורה לו להגיע לחנות, לקחת את הסחורה ולהעבירה לאדם אחר מטעמו בעיר יבנה, וכך נעשה.
53. בתאריך 23.8.10 התקשר הנאשם פעם נוספת לחנות, הציג עצמו בשנית בכזב בשם סמי כצנלסון, וביקש לבצע עסקה טלפונית באמצעות כרטיסי אשראי לרכישת תיקי בית ספר בסך של 11,2000 ₪. הנאשם מסר מספרים של שני כרטיסי אשראי ותעודות זהות מתאימות, ללא רשות הבעלים. הנאשם יצר קשר עם נהג, שהעביר את הסחורה לעיר יבנה.
54. בתאריך 26.8.10 התקשר הנאשם בשלישית לחנות, הציג עצמו בכזב בשם בדוי, ביקש לבצע עסקה טלפונית נוספת באמצעות כרטיס אשראי לרכישת תיקי בית ספר בסך 7,350 ₪. הנאשם מסר פרטי כרטיס אשראי עם מספר תעודת זהות בהתאמה, ללא ידיעת הבעלים. שוב יצר קשר עם נהג, אשר הגיע לחנות, ונטל את הסחורה. לפני שהעבירה לאדם מטעם הנאשם, נתפס הנהג על-ידי המשטרה עם הסחורה.
55. על-פי המתואר באישום הרביעי, בתאריך 8.9.10 התקשר הנאשם לחנות יינות וסיגרים בשם "פרדי סיגריות ויינות" בתל-אביב, והציג עצמו בכזב בשם רפי אשכנזי. הנאשם הזמין באמצעות כרטיס אשראי משקאות אלכוהוליים בסך 7,440 ₪, ומסר פרטי כרטיס אשראי ותעודת זהות, ללא ידיעת הבעלים. במקביל, יצר קשר עם תחנת מוניות, ובהתאם להנחייתו, הגיע נהג, נטל את הסחורה, והעבירה לאדם מטעמו של הנאשם.
56. ביום 8.9.10 כשעה לאחר האירוע הקודם, התקשר הנאשם פעם נוספת לחנות, שוב הציג עצמו בכזב בשם בדוי, והזמין 25 בקבוקי וודקה ברכישה טלפונית, בשווי של 6,000 ₪, ומסר פרטי כרטיס אשראי ומספר תעודת זהות, ללא הסכמת הבעלים. נהג מונית נטל את הסחורה והעבירה לאדם מטעמו של הנאשם.
57. בתאריך 12.9.10 התקשר הנאשם בשלישית לחנות, וביקש לבצע עסקה נוספת. בעל החנות חשד במעשיו של הנאשם, והעסקה לא בוצעה.
58. על-פי המתואר באישום החמישי, בתאריך 4.11.10 התקשר הנאשם לחנות בשם "קהלת ייבוא בע"מ" ביהוד, הציג עצמו בכזב בשם קובי אשכנזי, וביקש לבצע עסקת אשראי טלפונית לרכישת שואב אבק בשווי 3,590 ₪. הנאשם מסר כרטיס אשראי ומספר תעודת זהות ללא הסכמת הבעלים. העובדות בחנות חשדו במעשי הנאשם, ולפיכך העסקה לא בוצעה.
59. בתאריך 10.11.10 התקשר הנאשם פעם נוספת לחנות, הציג עצמו בשם בדוי, אסי שרביט, וביקש להזמין שואב אבק נוסף מאותו דגם. הנאשם מסר פרטי כרטיס אשראי ותעודת זהות, ושלח נהג מונית לאסוף את המוצר. העסקה לא יצאה לפועל, לאחר שהתעורר חשדן של העובדות בחנות.
60. על-פי המתואר באישום השישי, בתאריך 1.11.10 התקשר הנאשם לעסק "אשכול טכנולוגיות" העוסק בשיווק קלנועיות לאנשים מבוגרים בבעלות אברהם אמינוב, בראשון לציון. הנאשם הציג עצמו בכזב כקובי אשכנזי מכפר הנגיד, וביקש לבצע עסקת אשראי טלפונית בסך של 6,900 ₪ לרכישת קלנועית. הנאשם מסר כרטיס אשראי ותעודת זהות ללא אישור בעליהם. במקביל יצר הנאשם קשר עם נהג הובלות, והורה לו להוביל את הקלנועית ליבנה, וכך נעשה.
61. בתאריך 2.11.10 התקשר הנאשם בשנית לעסק, הציג עצמו בשם בדוי, וביקש לרכוש קלנועית דומה, אך הדבר עורר את חשדו של בעל העסק. בהמשך התקשר הנאשם בשלישית לבעל העסק, ומסר לו פרטי כרטיס אשראי ומספר תעודת זהות, ללא הסכמת הבעלים. שווי העסקה 6,900 ₪. כאשר הגיע הנהג לעסק, עיכב אותו בעל העסק, עד להגעת המשטרה למקום.
62. על-פי המתואר באישום השביעי, בתאריך 25.10.10 התקשר הנאשם לחנות הרהיטים "אינדיאה קאזה" בפתח תקווה, הציג עצמו בכזב בשם קובי אשכנזי, וביקש לבצע עסקה טלפונית לרכישת רהיטים בסך של 7,450 ₪. הנאשם מסר כרטיס אשראי ותעודת זהות בהתאמה ללא הסכמת הבעלים. בהמשך, הגיע מוביל מטעמו של הנאשם לחנות הרהיטים, ונטל את הרהיטים.
63. בתאריך 29.10.10 התקשר הנאשם בשנית לחנות הרהיטים וביקש לרכוש ציוד נוסף באותו סכום, ומסר כרטיס אשראי ותעודת זהות ללא הסכמת הבעלים. ביום 31.10.10 הגיע שליח מטעמו של הנאשם ונטל את הסחורה.
64. בתאריך 6.11.10 התקשר הנאשם פעם נוספת לחנות הרהיטים, הציג עצמו בשם הבדוי, ביקש להזמין ריהוט נוסף בסך של 5,950 ₪, ומסר מספר כרטיס אשראי ותעודת זהות, ללא הסכמת הבעלים. למחרת, שלח הנאשם שליח מטעמו לחנות הרהיטים שנטל את הסחורה.
65. בתאריך 7.11.10 התקשר הנאשם פעם נוספת לחנות הרהיטים, ביקש להזמין סחורה בסך 2,050 ₪, לא מסר כרטיס אשראי וביקש שישמרו עבורו את הסחורה.
66. במספר רב של הזדמנויות, מוקדם לתאריך 7.11.10 יצר הנאשם קשר עם שכנו לשעבר, והציע לו לרכוש ממנו מוצרי חשמל וריהוט. השכן הפנה את הנאשם לאחיו (להלן: "משה"). הנאשם יצר קשר עם משה, ושאל אותו אם הוא מעוניין בריהוט. משה השיב שהוא מעוניין בחדר שינה. הנאשם אמר למשה לגשת לסניף של הרשת ב"בילו סנטר" ולבחור דגם. עוד מסר הנאשם למשה כי הרכישה דרכו תוזיל לו את המחיר בעשרים עד שלושים אחוזים.
67. בתאריך 8.11.10 התקשר הנאשם פעם נוספת לחנות הרהיטים, הציג עצמו שוב בכזב כקובי אשכנזי, וביקש לבצע עסקה טלפונית בסך 9,750 ₪. הנאשם מסר מספר כרטיס אשראי ותעודת זהות בהתאמה ללא הסכמת הבעלים. במקביל יצר הנאשם קשר עם חברת הובלות, וביקש מנציג שלהם, להגיע לחנות הרהיטים, לקחת את הסחורה, ולהעבירה לאדם מטעמו, וכך נעשה.
68. בהמשך, לאחר שמשה עדכן את הנאשם במספר הדגם בו הוא מעוניין, התקשר הנאשם ביום 11.11.10 לחנות הרהיטים פעם נוספת, הציג עצמו שוב בכזב בשם הבדוי, מסר פרטי כרטיס אשראי ומספר טלפון ללא ידיעת הבעלים.
69. בתאריך 12.11.10 התקשר הנאשם פעם נוספת במטרה לבצע עסקה טלפונית, וביקש לבצע עסקה נוספת בסך של 9,800 ₪.
70. בתאריך 15.11.10 הגיעו מובילים לחנות הרהיטים כדי לקחת את הסחורה, אך בעל החברה, עירב את גורמי המשטרה, והעסקה לא יצאה לפועל.
71. באישום זה קיבל הנאשם במרמה רכוש בשווי 30,600 ₪, וניסה לקבל רכוש נוסף בשווי 19,600 ₪.
72. על-פי המתואר באישום השמיני, בתאריך 1.11.10 התקשר הנאשם לחנות התכשיטים "אגס ותמר" בתל אביב, הציג עצמו בכזב בשם קובי אשכנזי, וביקש לבצע עסקה טלפונית לרכישת שרשרת ששווייה 11,400 ₪. הנאשם מסר פרטי כרטיס אשראי ותעודת זהות ללא הסכמת הבעלים. הנאשם שלח נהג שיאסוף את השרשרת, וכך נעשה.
73. בתאריך 2.11.10 התקשר הנאשם בשנית לחנות התכשיטים, הציג עצמו שוב בשם הבדוי, וביקש לרכוש שתי שרשראות דומות בסך כולל של 24,300 ₪. הנאשם מסר פרטי כרטיס אשראי ותעודת זהות, בלא הסכמת הבעלים. במקביל, יצר קשר עם נהג מונית, אשר הגיע לחנות, נטל את השרשראות, אך לאחר שהתברר לבעלי החנות על המרמה, השיב נהג המונית את שתי השרשראות לחנות.
74. על-פי המתואר באישום האחד העשר, בחמישה תאריכים בשנת 2010 (22.3.10; 24.3.10; 26.3.10; 31.3.10 ו-1.4.10) התקשר הנאשם למחסן מזגנים בשם "מחסני איכות" במושב חמד, הציג עצמו בכזב בשם קובי אשכנזי, והזמין בכל אחד מהתאריכים מזגן בשווי 2,750 ₪. בשלוש עסקאות מסר פרטי כרטיס אשראי ותעודת זהות ללא הסכמת הבעלים. בשתי עסקאות הבטיח שיגיע וישלם עבור המזגנים, אך לא עשה כן. במקביל, יצר קשר עם נהגי מוניות, ואלה נטלו את המזגנים מהמחסן, ומסרו אותם לאדם מטעמו של הנאשם.
75. על-פי המתואר באישום השניים עשר, בתאריך 4.8.10 התקשר הנאשם לחנות הריהוט "גנים ושושנים" ברמת השרון. הנאשם הציג עצמו בכזב בשם ניר רקוביץ' וביקש לרכוש בעסקת אשראי טלפונית שני מכשירי גריל בשווי 5,990 ₪. הנאשם מסר מספר כרטיס אשראי ללא הסכמת הבעלים. במקביל יצר קשר עם מוביל והורה לו לקחת את הסחורה, ולהעבירה לאדם מטעמו, וכך נעשה.
76. בתאריך 8.8.10 התקשר הנאשם לחנות הרהיטים, הזדהה שוב בשם הבדוי, וביקש לרכוש מערכת ישיבה בשווי 7,500 ₪. הנאשם מסר מספרי כרטיס אשראי ותעודת זהות ללא הסכמת הבעלים. הנאשם שוב יצר קשר עם המוביל, שהעביר את הסחורה לאדם מטעמו של הנאשם.
77. בתאריך 9.8.10 התקשר הנאשם בשלישית לחנות, הזדהה שוב בשם הבדוי, וביקש לרכוש מערכת ישיבה בשווי 7,500 ₪. הנאשם מסר פרטי כרטיס אשראי ותעודת זהות ללא הסכמת הבעלים, והמוביל מטעמו נטל את הסחורה והעבירה לאדם מטעם הנאשם.
78. בתאריך 12.8.10 התקשר הנאשם פעם נוספת לחנות הרהיטים, הזדהה בשם הבדוי, וביקש לבצע עסקת אשראי טלפונית בשווי 17,029 ₪. הנאשם מסר פרטי כרטיס אשראי ותעודת זהות ללא הסכמת הבעלים, יצר קשר עם המוביל, אשר נטל את הסחורה והעבירה לאדם מטעמו של הנאשם.
79. בתאריך 13.8.10 התקשר הנאשם לחנות ריהוט בסניף עין המפרץ, הזדהה בשם בדוי, וביצע עסקת אשראי לרכישת גריל בשווי 11,560 ₪, מסר פרטי כרטיס אשראי ותעודת זהות ללא הסכמת הבעלים, ושלח את המוביל, אשר נטל את הסחורה והעבירה לאדם מטעם הנאשם.
80. בתאריך 15.8.10 התקשר הנאשם פעם נוספת לחנות הריהוט, ורכש ערסל ומיטת שיזוף בסך 5,336 ₪, מסר פרטי כרטיס אשראי, והמוביל נטל את הסחורה, והעבירה לאדם מטעם הנאשם.
81. בתאריך 16.8.10 התקשר הנאשם פעם נוספת לחנות הריהוט, וביקש לבצע עסקה נוספת, אך לאחר שהתעורר חשד בעל החנות, עסקה זו לא הושלמה.
82. באישום זה קיבל הנאשם במרמה רכוש בסך 54,915 ₪.
83. על-פי המתואר באישום הארבעה עשר, בתאריך 2.11.10 התקשר הנאשם לעסק "א.ג. שירותי טורבי ודיזל בע"מ", הזדהה בכזב בשם קובי אשכנזי, וביצע עסקת אשראי טלפונית לרכישת חלק לרכב בסך 5,521 ₪. הנאשם מסר פרטי כרטיס אשראי ותעודת זהות ללא הסכמת הבעלים, ושלח נהג מונית אשר אסף את הסחורה והעבירה לאדם מטעמו של הנאשם בעיר יבנה.
84. על-פי המתואר באישום החמישה עשר, בתאריך 2.11.10 התקשר הנאשם לעסק לאביזרי רכב בבני ברק, הזדהה בשם קובי אשכנזי, ביקש לבצע עסקת אשראי טלפונית לרכישת מערכת לרכב בסך 1,750 ₪, מסר פרטי כרטיס אשראי ותעודת זהות ללא הסכמת הבעלים, ושלח נהג מונית, אשר נטל את הסחורה והעבירה לאדם מטעמו של הנאשם.
85. בתאריך 4.11.10 התקשר הנאשם לעסק פעם נוספת, ורכש באופן דומה מערכת דיסק לרכב בשווי 1,900 ₪.
86. על-פי המתואר באישום השישה עשר, בתאריך 24.3.11 התקשר הנאשם לחנות בשם "טוי בוקס" בבית שמש, הציג עצמו בכזב בשם בדוי, וביצע רכישה טלפונית של ג'יפ צעצוע בסך של 5,026 ₪. הנאשם מסר פרטי כרטיס אשראי ותעודת זהות, אך בשל טעות בחלק מהפרטים, העסקה לא אושרה.
87. למחרת, ביום 25.3.11, התקשר הנאשם פעם נוספת, הציג עצמו בשם בדוי, וביצע עסקה בסך של 1,842 ₪, תוך מסירת פרטי כרטיס אשראי ותעודת זהות ללא הסכמת הבעלים, ושימוש בנהג מונית.
88. ביום 27.3.11 התקשר הנאשם פעם נוספת, אך חשדה של המוכרת התעורר, והשליח נעצר על-ידי המשטרה.

תסקיר שירות המבחן

1. בעניינו של הנאשם נתקבל תסקיר מאת שירות המבחן. על-פי האמור בתסקיר, לשירות המבחן היכרות קודמת עם הנאשם. הנאשם סיים לאחרונה ריצוי תקופת מאסר בת 14 חודשים, לה נדון בשנת 2010 בגין עבירות רכוש. הנאשם החל את מעורבותו עם החוק בגיל 20 ומאז העמיק מעורבותו בפלילים. מרבית הרשעותיו הינן מתחום הרכוש והמרמה, ובנוסף, לחובתו הרשעות בעבירות סמים ואלימות. הנאשם ריצה 6 מאסרים בפועל. הנאשם מודה בביצוע העבירות. בשנת 2006 נדון ל- 42 חודשי מאסר בפועל. לטענת הנאשם באותה תקופה התמכר להימורים, ובעקבות כך נקלע לחובות כספיים. עם שחרורו מהמאסר בשנת 2009 חווה משבר, הופעלו עליו לחצים כלכליים בגין החובות אליהם נקלע עקב ההימורים, ביצע עבירות נוספות ונדון למאסר נוסף בשנת 2010.
2. הנאשם הסביר את ביצוען של העבירות הנוכחיות על רקע לחצים כלכליים שבהם היה נתון עקב הימוריו. הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו וביטא רצון לשקם את חייו ולהימנע מביצוע עבירות על החוק. הנאשם מסר כי בשנת 2009 פנה באופן עצמאי לטיפול במסגרת עמותת "אפשר" לטיפול בהתמכרויות, אך לא השתלב בטיפול. מבירור שערך שירות המבחן בעמותת "אפשר" עולה כי הנאשם אינו מוכר לעמותה.
3. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם, אשר לאורך שנים מנהל אורח חיים שולי ועברייני, אשר ריצה מספר תקופות מאסר ממושכות, אשר לא היוו גורם מרתיע ומציב גבולות בהתנהגותו. הנאשם מודה בביצוע העבירות ומביע חרטה על מעשיו, ויחד עם זאת ניכר כי הוא מתקשה להבין לעומק את השלכות מעשיו על נפגעי העבירה, וכי הוא ממוקד בהשלכות התנהגותו על מצבו ומצב משפחתו. למרות ביטויי הצער והחרטה, כמו גם הבעת רצונו בשינוי ובשיקום, לא התרשם שירות המבחן מקיומה של הבנה, כמו גם יכולת, לעריכת בדיקה כנה ומעמיקה באשר לעומד בבסיס מצבו והתנהגותו העבריינית. לאור זאת, לא ראה שירות המבחן לבוא בהמלצה כלשהי.

ראיות לעונש

1. מטעם ההגנה העיד אחיו של הנאשם, אשר הסביר כי הנאשם מגיע ממשפחה נורמטיבית, והם ניסו לעזור לנאשם להשתקם, ובכוונתו לסייע לאחיו להשתקם לאחר מאסרו. לדבריו, המשבר בחייו של הנאשם החל בעקבות פטירת אמו.

טיעוני הצדדים

1. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד לירון תמם-שטרית, הנאשם הורשע בהתאם להודאתו, לאחר ניהול מספר ישיבות הוכחות, ב- 12 אישומים של מרמה והונאה בכרטיסי חיוב בלמעלה מ- 20 מקרים, ו-9 מקרים של ניסיון לקבלת דבר במרמה. מדובר בעבריין סדרתי, אשר גזר כספים במרמה מבעלי עסקים. המאשימה טענה כי הנאשם לא השתקם, ולא הפקיד סכום כלשהו עבור פיצוי הקורבנות. כן הפנתה המאשימה לעברו הפלילי המכביד. המאשימה עתרה למתחם עונש הולם לכל כתב האישום שבין 4 ל- 7 שנות מאסר, כאשר עתירתה היא לעונש ראוי של 6 שנות מאסר.
2. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד גדי ציון, כפי שעולה מן התסקיר, הנאשם בן למשפחה נורמטיבית, איבד את אימו בגיל צעיר, לא השתלב במהלך השירות הצבאי, נישא בגיל צעיר. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הסתבך עם החוק במהלך השנים בגין עבירות דומות בשל חובות הימורים. לטענתו, הנאשם נמצא כיום במערכת זוגית חדשה ומעוניין לפתוח דף חדש לאחר שישתחרר. כן, טען ב"כ הנאשם כי הנאשם פנה לעמותת "אפשר" לשם התחלת טיפול, אך מכיוון ששהה במאסר, לא ניתנה לו אפשרות לצאת מהמאסר לשם ראיון עם העמותה. הנאשם לא ביצע את העבירות למען בצע כסף, אלא לשם החזרת חובות בגין חובות הימורים. הנאשם הודה ונטל אחריות מלאה למעשיו, ואף חסך זמן שיפוטי יקר. הנאשם נמצא 13 חודשים בתנאים של עצור, ומדובר בהרעה משמעותית בתנאים למי שהיה קודם לכן אסיר. ב"כ הנאשם עתר להשית על הנאשם עונש מאסר של 18 חודשים במצטבר לעונש הקודם שאותו ריצה. לנאשם אין יכולת כלכלית לשלם פיצויים וכל קנס שיושת על הנאשם, משמעו מאסר נוסף.
3. הנאשם עצמו הסביר במכתב שהגיש כי ביצע את העבירות עקב המצב הכלכלי הקשה שבו היה שרוי, בשל התמכרותו להימורים והיקלעותו לחובות לשוק האפור. לדבריו, קיבל איומים על חייו ועל חיי משפחתו. הנאשם ביקש סיוע בשיקום חייו. הנאשם ביקש שיתאפשר לו לחזור לחיים נורמטיביים, ולגדל את ילדיו בכבוד (נע/1). עוד טען הנאשם בעל-פה כי הוא נמצא במאסר כבר שבע שנים. הנאשם הביע צער על מעשיו, והביע צער כלפי כל מי שפגע בו, וביקש התחשבות במצבו.

דיון וגזירת הדין

1. בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו ההגנה על קניינו של אדם ועל זכותו החוקתית של אדם לקניינו.
2. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי מדובר בפגיעה משמעותית ורבה בערך המוגן, בפרט בשים לב לריבוי העבירות. הנאשם השתמש במספרי כרטיסי אשראי שהגיעו לידיו בעת שהוא מרצה מאסר, התקשר לשורה של בתי עסק, הציג עצמו בשם בדוי, ורכש באמצעות מספרי כרטיסי האשראי ומספרי תעודות זהות, רכוש בשווי רב. הרכוש כלל מוצרי חשמל, תיקים, קולנועיות, יין, תכשיטים, אביזרים לרכב ועוד, כאשר שווי כל הסחורה 167,000 ₪. בנוסף, ניסה הנאשם לקבל במרמה רכוש נוסף בשווי של 88,000 ₪, ואולם מעשיו אלה לא צלחו בשל ערנות המוכרים. הנאשם ביצע את העבירות בתחכום, תוך התחזות לאחר, שימוש במספרי כרטיסי אשראי, שהנאשם השיג אותם ואת מספרי תעודות הזהות של בעליהם. הנאשם ניצל את מערכת הטלפון בבתי הכלא, ודאג לתאם בין בעלי העסקים אותם הונה, לבין מובילים ונהגי מוניות, אותם שלח ליטול את הסחורה, ולהעבירה לאחרים שפעלו מטעמו. העבירות בוצעו על-פני תקופה משמעותית בשנים 2010-2011.
3. חומרה נוספת קיימת בכך שהנאשם ביצע את העבירות האמורות בהיותו נתון במאסר בגין ביצוע עבירות דומות, כאשר לא היה בכותלי בית הסוהר כדי למנוע ממנו מלבצע את העבירות האמורות. יש בכך כדי ללמד שאין על הנאשם מורא החוק. בהקשר זה יש ליתן את הדעת לכך שגזר הדין האחרון בעניינו של הנאשם ניתן ביום 15.3.10, וכבר ימים אחדים לאחר מכן, החל הנאשם בביצוע העבירות בתיק זה (אישום 11 שתחילתו ביום 22.3.10 ואישום 16 מיום 24.3.10).
4. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר לתקופות משמעותיות, וכן קנסות כמפורט להלן:
5. בת"פ (פ"ת) 1112-12-11 מדינת ישראל נ' אמיר (15.11.12), הורשע הנאשם, בעל עבר פלילי מכביד, בעבירות מרמה רבות בהיקף של כ- 208,000 ₪. על הנאשם הוטלו 7 שנות מאסר בפועל, וכן הופעל מאסר על תנאי למשך שנה נוספת. ערעור הנאשם נדחה, לאחר שהנאשם חזר בו מן הערעור, בהמלצת בית-המשפט (עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 54420-12-12 אמיר נ' מדינת ישראל (26.2.13).
6. בת"פ (כ"ס) 1909-09 מדינת ישראל נ' מויאל (31.1.10), הורשע הנאשם, בעל עבר פלילי מכביד, בעבירות מרמה רבות בהיקף של כ- 15,000 ₪, שנעשו בעזרת כניסה ופריצה לבתים ולדירות מגורים. בית המשפט גזר על הנאשם 6 שנות מאסר בפועל.
7. בת"פ (ראשל"צ) 1153/07 מדינת ישראל נ' אליאס (10.7.07) הורשע נאשם על-פי הודאתו בעבירות מרמה בהיקף של למעלה מ- 100,000 ₪, ונדון ל- 5 שנות מאסר.
8. בת"פ (ת"א) 5262-02-12 מדינת ישראל נ' הררי (27.9.12), הורשע הנאשם, בעל עבר פלילי, על-פי הודאתו, בעבירות מרמה רבות, בהיקף של כמיליון וחצי ₪. בית המשפט גזר על הנאשם עונש מאסר של 54 חודשים, לצד הפעלת מאסרים מותנים למשך 18 חודשים נוספים.
9. בעפ"ג (מח' ב"ש) 36792-12-11 מלול נ' מדינת ישראל (4.4.12) נדחה ערעורו של הנאשם, בעל עבר פלילי מכביד, אשר הורשע בעבירות מרמה בהיקף של מספר עשרות אלפי ₪, ונדון לעונש של 4 שנות מאסר, לצד הפעלת מאסרים מותנים למשך 3 שנים נוספות.
10. בת"פ (ת"א) 3431/07 מדינת ישראל נ' ישי (30.7.08), הורשע הנאשם, בעל עבר פלילי מכביד, בעבירות מרמה רבות, בהיקף של כ- 650,000 ₪ ובניסיון להונות בהיקף של כ- 390,000 ₪. על הנאשם נגזר עונש מאסר של 48 חודשי מאסר בפועל, וכן קנס של 80,000 ₪.
11. בת"פ (ת"א) 19385-09-09 מדינת ישראל נ' אטמזגוין (30.6.10), הורשע הנאשם, בעל עבר פלילי מכביד, בעבירות מרמה רבות, ונגזרו עליו 40 חודשי מאסר בפועל.
12. ברע"פ 339/11 מהרבנד נ' מדינת ישראל (1.3.13), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, בעל עבר פלילי מכביד, אשר הורשע בבית משפט השלום, בעקבות הודאתו, בעבירות מרמה רבות בהיקף של כ- 50,000 ₪ ונדון ל- 36 חודשי מאסר בפועל.
13. בת"פ (י-ם) 1822-09 מדינת ישראל נ' דזנאשווילי (13.11.12), הורשע הנאשם, בעל עבר פלילי, בעבירות מרמה רבות, בהיקף של כ- 207,000 ₪. בית המשפט גזר על הנאשם 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וכן קנס בסך 20,000 ₪.
14. בת"פ (י-ם) 137/08 מדינת ישראל נ' שאכר (15.2.10), הורשע הנאשם, בעל עבר פלילי מכביד, על-פי הודאתו, בעבירות מרמה רבות. על הנאשם נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל.
15. בת"פ (פ"ת) 3308/08 מדינת ישראל נ' פסחוב (9.9.09), הורשע הנאשם, בעל עבר פלילי מכביד, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות מרמה רבות בהיקף של כ- 345,000 ₪. על הנאשם נגזר עונש מאסר של 34 חודשי מאסר בפועל, וכן קנס בסך 40,000 ₪. הנאשם ערער לבית המשפט המחוזי על גובה הקנס, וגובה הקנס הופחת ל- 30,000 ₪.
16. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
17. התכנון שקדם לביצוע העבירה; מדובר באירועים שקדם להם תכנון רב. הנאשם השיג מבעוד מועד מספרי כרטיסי אשראי ומספרי תעודות זהות של לקוחות חברות כרטיסי אשראי. הנאשם התחזה לאחר, דאג לכך ששליחים ונהגי מוניות מטעמו יגיעו לחנויות שמהן הזמין במרמה את הסחורה, ייטלו את הסחורה ויעבירו אותה לאנשים אחרים שפעלו מטעמו.
18. הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; הנזק הנוסף שהיה צפוי להיגרם ממעשיו של הנאשם, בכל הנוגע לעבירות הניסיון, הינו בסך של 88,000 ₪. נזק זה נמנע בפרט בשל ערנותם של המוכרים בחנויות, שאלמלא כן היו אף עבירות אלה הופכות למושלמות.
19. הנזק שנגרם מביצוע העבירה; הינו בסך של 167,000 ₪, אשר נגרם למספר רב של בעלי עסקים. נזק של עוגמת נפש נגרם אף ללקוחות חברות כרטיסי האשראי, אשר הנאשם עשה שימוש בכרטיסי האשראי שלהם. ללקוחות אלה אמנם לא נגרם חסרון כיס, ואולם עוגמת נפש בוודאי נגרמה.
20. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם ביצע את העבירות האמורות עבור בצע כסף. מבחינת הנאשם מדובר בדרך להשיג "כסף קל". יש לקבל את טענת הנאשם, לפיה בשל התמכרותו להימורים נקלע לחובות כבדים לשוק האפור, והאיומים על חייו ועל חיי משפחתו היוו את הרקע לביצוע העבירות במקרה דנן. אמנם שירות המבחן לא מצא כי קיימת אינדיקציה לקשר של הנאשם עם עמותת "אפשר" לטיפול בהתמכרויות, ברם ב"כ הנאשם הציג אסמכתא בדבר ניסיון של הנאשם, מהעת אחרונה, ליצירת קשר עם עמותת "אפשר" (נע/2, מיום 18.12.12). מכאן, שיש לקבל את טענת ההגנה לפיה רצונו של הנאשם היה להשיב חובות, ולא כדי להתעשר.
21. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם לכל אחד מהאישומים הינו בין שישה חודשי מאסר בפועל ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל. המתחם למכלול העבירות הינו בין 3 ל- 7 שנות מאסר בפועל.
22. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. שיקול ההגנה על שלום הציבור הינו בעל משקל, אך אינו מצדיק חריגה מהמתחם. שיקול ההגנה על שלום הציבור משקף את עיקרון המניעה. בעניינו של הנאשם, הוכיח הנאשם במעשיו כי אין אף בסורגי בית-הסוהר כדי למנוע ממנו מלבצע עבירות. העובדה שעלה בידו של הנאשם לבצע את העבירות במקרה הנוכחי בהיותו מאחורי סורג ובריח, מחייבת התייחסות עונשית הולמת, אשר יהיה בה כדי למנוע ממנו בעתיד מלשוב לסורו, ולהגן על הציבור מפניו.
23. השיקול השיקומי אינו מצדיק חריגה מהמתחם לקולא, ולא התרשמתי כי קיים סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם. אף שירות המבחן לא התרשם מאפשרות שיקומית ממשית עבור הנאשם, וזאת בשל העדר הבנה ויכולת של הנאשם לעריכת בדיקה כנה ומעמיקה באשר לעומד בבסיס מצבו והתנהגותו העבריינית.
24. הנאשם עצמו הביע רצון מילולי להשתקם ולהיגמל מבעיית ההימורים שממנה הוא סובל (נע/1). ברם, בכל הנוגע לסיכוי שהנאשם ישתקם בעתיד, מדובר בהצהרות שהשמיע הנאשם כבר בעבר בבית-המשפט, והצהרות אלה התבררו כריקות מתוכן. בהקשר זה, מן הראוי להפנות לדברי כב' השופט ירון לוי בת"פ (רח') 1124/06 מדינת ישראל נ' ראובן (27.12.06):

"כפי שצוין, אמנם הנאשם הודה והביע חרטה, אך בשים לב לתסקיר שירות המבחן, ולאור התבטאויות דומות בהליכים קודמים של הנאשם - בדבר רצונו לשוב לחיק משפחתו ולהשתקם - שלאור העבירות בהן הורשע, נתבררו כהצהרות ריקות מתוכן, הרי שאף בזו הפעם, מתקשה אני ליתן משקל של ממש להתנצלות הנאשם, להבעת חרטתו ולרצונו להשתקם".

1. לאחר דברים אלה חזר כב' השופט ירון לוי על דברים דומים בעניינו של הנאשם בת"פ (רח') 1903/09 מדינת ישראל נ' ראובן (15.3.10):

"כפי שצוין בעבר, התרשמות בית המשפט מהישנות מעשי הנאשם כי מדובר בעבריין סדרתי נטול מורא שפגיעתו בציבור רבה ומתמשכת, למרבית הצער אף בזו הפעם לא הועילו מאסרים קודמים להרתיעו, וספק רב בליבי, למרות דברי הנאשם, כי בזו הפעם, המאסר הנוכחי, כדי למנוע הישנות העבירות. הראיה היא שזמן קצר לאחר שחרורו מהכלא שב והסתבך הנאשם בעבירות המאפיינות את התנהלותו".

1. דברים אלה של בית-המשפט שנקבעו בעניינו של הנאשם בשנת 2006 ולאחר מכן בשנת 2010, התבררו שוב כנכונים והצהרותיו של הנאשם שישתקם ולא ישוב על מעשיו, נתבררו אכן כחסרות בסיס, כפי שקבע בית-המשפט. ימים אחדים בלבד לאחר מתן גזר הדין האחרון בעניינו של הנאשם ביום 15.3.10, החל הנאשם בביצוע המעשים שבתיק זה (אישום 11 שתחילתו ביום 22.3.10 ואישום 16 מיום 24.3.13).
2. נדמה כי הנאשם לא הפיק לקח חיובי כלשהו מגזרי הדין הקודמים ומהעונשים שהושתו עליו בעבר. לפיכך, אף במקרה דנן, לא ניתן להגיע בעניינו של הנאשם למסקנה שונה בכל הנוגע לסיכויי שיקומו.
3. על אף האמור לעיל, יש ליתן משקל מסוים לנכונותו של אחיו לסייע לנאשם להשתקם, כאשר יסיים הנאשם את ריצוי מאסרו.
4. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
5. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; עונש מאסר ממושך יפגע בוודאי בנאשם, אם כי אין המדובר במי שכותלי בית הסוהר זרים לו.
6. הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם; הנאשם אב לשלושה ילדים קטינים. ניכר הדבר כי עונש מאסר, כמו גם קנס כספי מכביד, יפגע באופן קשה במשפחתו של הנאשם.
7. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם נטל אחריות מלאה למעשיו, גם אם בשלב מתקדם של הליך ההוכחות, והביע חרטה על מעשיו, הן בבית-המשפט והן בפני שירות המבחן.
8. מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה; הנאשם לא עשה מאמצים לתיקון תוצאות העבירה, ולא פיצה, אפילו באופן חלקי, מי מהמתלוננים בפרשה, וזאת על אף שהות ארוכה שניתנה בין מועד הכרעת הדין למועד הטיעונים לעונש. כידוע, הסרת מחדלים ופיצוי קורבנות העבירה מהווים שיקולים בעלי משקל להקלה בעונש. במקרה דנן, לא ניתן לזקוף לזכות הנאשם שיקולים אלה. מנגד, יש לקבל את טענת ההגנה לפיה לא היה ביכולתו של הנאשם להפקיד את הפיצויים האמורים.
9. נסיבות חיים קשות של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה; כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם איבד את אמו בגיל צעיר, שוחרר מהצבא, ונדמה כי מאותה תקופה לערך החלה הידרדרותו של הנאשם. כפי שטען ב"כ הנאשם, הנאשם נישא והפך לאב בגיל צעיר, והתקשה להתמודד עם כל הכרוך בכך, ולכן פנה לדרך הפלילית כדי להשיג "כסף קל".
10. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו. לחובתו של הנאשם עבר פלילי מכביד בעבירות דומות:
11. (1) בשנת 2010 נדון הנאשם, בגין עבירות הונאה בכרטיס חיוב, גניבת כרטיס חיוב, פריצה לרכב, והפרת הוראה חוקית, לעונש מאסר של 27 חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלת שלושה מאסרים על תנאי.
12. (2) בשנת 2008 נדון הנאשם בגין עבירות הונאה דומות לעונש מאסר של 20 חודשים, שמתוכם שלושה חודשים במצטבר לעונש אותו ריצה באותה עת.
13. (3) בשנת 2007 נדון הנאשם למאסר של 6 חודשים בחופף לעונש אותו ריצה באותה עת.
14. (4) בשנת 2006 נדון הנאשם בגין סדרה של עבירות הונאה ורכוש דומות, לעונש מאסר של 42 חודשים.
15. (5) בשנים 2004-2005 הורשע הנאשם פעמיים נוספות ונדון לעונשים מותנים.
16. (6) בשנת 2003 נדון הנאשם בגין עבירות סמים ורכוש למאסר של 6 חודשים.
17. (7) בשנת 1997 נדון הנאשם בגין סדרה של עבירות רכוש למאסר של שנה ושישה חודשים.
18. עיון בעברו הפלילי של הנאשם מעלה כי קיימת מגמת החמרה בפעולותיו. מאסרים ארוכים שנגזרו על הנאשם, לא הועילו במאומה כדי להרתיעו מלשוב לסורו פעם אחר פעם.
19. בנוגע לעברו הפלילי של הנאשם, ראוי בפרט לעיין בגזר דינו של בית-המשפט בת"פ (רח') 1124/06 מדינת ישראל נ' ראובן (27.12.06), שבו הורשע הנאשם בעבירות דומות ובשיטת ביצוע דומה, במספר רב יותר של אישומים, ונדון לעונש של 42 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים (עונש הקנס הופחת בערכאת הערעור). מכאן, מובן הדבר שהעונש בגין תיק זה, ראוי שיהיה חמור יותר, מזה שנגזר באותה פרשה.
20. שיקול נוסף שיש ליתן עליו את הדעת טמון בכך כי בהתבוננות כוללת, נמצא הנאשם מאחורי סורג ובריח, במשך תקופה ארוכה, כפי שטען בא-כוחו, ובתקופה האחרונה נמצא הנאשם בסטאטוס של עצור, ללא ההקלות אשר קיימות למי שהוא אסיר, ואינו עצור.
21. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם שב ומבצע עבירות דומות, ואין במורא החוק ולא בעובדת היותו נתון מאחורי סורג ובריח כדי למנוע ממנו לשוב לסורו. כן יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לקלות שבה מבוצעות עבירות מסוג זה.

ריבוי עבירות

1. במקרה דנן הורשע הנאשם בשניים עשר אישומים שונים, שהינם דומים במהותם ובדרך פעולת הנאשם בהם. סבורני כי מן הראוי לגזור עונש אחד כולל בגין שנים-עשר האישומים.
2. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת, לצד מאסר על תנאי ממושך.

הקנס הכספי

1. העבירות שביצע הנאשם בוצעו למען בצע כסף. מדובר בעבירות כלכליות, ובעבירות מסוג זה הענישה צריכה לכלול אף רכיב כלכלי משמעותי, אשר יעביר לנאשם מסר ברור בדבר העדר כדאיות כלכלית של ביצוע העבירה. בעת קביעת מתחם עונש הקנס ההולם, יש להתחשב אף במצבו הכלכלי של הנאשם. במקרה דנן, מצבו הכלכלי של הנאשם קשה והוא חייב כספים רבים, בין היתר, בגין אי-תשלום קנסות (נע/3), וזאת אף בשים לב למאסר הקודם שנגזר עליו, ולעונש הצפוי לו בתיק זה. בשים לב לחומרת מעשיו, ולמצבו הכלכלי, סבורני כי יש לגזור על הנאשם קנס כספי משמעותי.

הפיצוי למתלוננים

1. הרכוש שנטל הנאשם בדרכי מרמה נגזל מבעלי העסקים, אשר מסרו לו את הרכוש, ולא זכו לקבל את תמורתו או לקבל שיפוי בגין הנזק שנגרם להם (ר' טיעוני המאשימה בעמ' 114, ש' 14-16).
2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, הנזק שנגרם ממעשיו של הנאשם הינו בסך של 167,000 ₪. סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע העבירות ועד ליום מתן גזר הדין, עולה על 180,000 ₪. בהתאם לטבלה שהגישה המאשימה (תע/1), פורטה חלוקת הנזקים לחברות המתלוננות, כך סכום הנזק הכולל הינו 175,405 ₪. בנסיבות העניין, סבורני כי מן הראוי לחייב את הנאשם בסכום של 175,405 ₪, אשר יועבר לכל אחד מהמתלוננים, לפי החלוקה האמורה במסמך (תע/1).

המאסר על תנאי

1. מאסר על תנאי קודם שהוטל על הנאשם אינו בר הפעלה, וזאת הואיל והמאסר על תנאי חל רק מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר, ובשל כך אינו חל על העבירות שביצע הנאשם בעת ריצוי מאסרו. לפיכך, מן הראוי שהמאסר על תנאי שיוטל במקרה דנן יחול החל מיום מתן גזר הדין, ולא החל מיום שחרורו של הנאשם מן המאסר, וזאת כדי להרתיע את הנאשם מביצוע עבירות דומות אף בתקופת מאסרו.

ניכוי ימי מעצר וסוגיית חפיפה והצטברות עונשים

1. בעת שהוגש כתב האישום היה הנאשם אסיר, אך לא היה בגדר עצור עד תום ההליכים. הנאשם נעצר עד תום ההליכים ביום 12.1.12. הנאשם סיים לרצות תקופת מאסר קודמת ביום 7.2.12. כעת הנאשם אינו בגדר אסיר. לפיכך, לא ניתן לנכות ימי מעצר קודם לתאריך 12.1.12 (ר' רע"ב 542/11 מדינת ישראל נ' ספיר (13.2.11)).
2. כמו-כן, אין מקום לקבוע חפיפה או הצטברות של עונשים ביחס למאסרו הקודם, אשר הסתיים בטרם מתן גזר הדין, וזאת הואיל ובעת מתן גזר הדין בתיק זה, הנאשם אינו בגדר אסיר בתיק אחר. בעניין זה יודגש כי הוראת סעיף 45 (ב) לחוק העונשין אינה חלה. סעיף 45 (ב) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

"מי שנידון למאסר ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למאסר, ובית המשפט שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי המאסר, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש מאסר אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר".

1. הואיל והנאשם "נשא כל עונשו" בטרם "חזר ונידון למאסר", הרי שהוראת סעיף 45 (ב) לחוק העונשין, אינה חלה.
2. אף לגופו של עניין, לא קיימת הצדקה לחפיפה משמעותית בין העונש שמושת בתיק זה לבין מאסרו הקודם של הנאשם, וזאת בפרט בשים לב לכך שהנאשם ביצע את העבירות האמורות בהיותו אסיר.
3. מכאן, שיש לקבוע כי עונשו של הנאשם יהיה בניכוי ימי מעצרו מיום 12.1.12. למען הסר ספק מובהר כי הלכה למעשה, התקופה שמיום 12.1.12 ועד ליום 7.2.12 בלבד הינה תקופה אשר דינה כדין חפיפה בין המאסרים.
4. סוף דבר
5. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
6. ארבע שנות מאסר בפועל שמניינן מיום מעצרו 12.1.12.
7. 18 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירה מן העבירות שבהן הורשע מסוג פשע או כל עבירת רכוש לפי פרק יא' לחוק העונשין מסוג פשע.
8. 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירה מן העבירות שבהן הורשע מסוג עוון או כל עבירת רכוש לפי פרק יא' לחוק העונשין מסוג עוון, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק.
9. קנס כספי בסך של 10,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.1.15. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
10. פיצוי כספי למתלוננים בסך 175,405 ₪, בהתאם לחלוקה הבאה: אישום 1- "זיק אור" - 7,837 ₪; אישום 3- "קל גב"- 25,500 ₪; אישום 4- "פרדי סיגריות ויינות"- 13,440 ₪; אישום 6- "אשכול טכנולוגיות"- 6,900 ₪; אישום 7- "אינדיאנה קאזה"- 30,6000 ₪. אישום 8- "אגס ותמר"- 11,400 ₪; אישום 11- "מחסני איכות"- 13,750 ₪; אישום 12- גנים ושושנים"- 54,915 ₪; אישום 14- "א.ג שירותי טורבו ודיזל בע"מ"- 5,521 ₪; אישום 15- חנות לאביזרי רכב "אמריקן גולד"- 3,650 ₪; אישום 16- "טוי בוקס"- 1,842 ₪.
11. הפיצוי יופקד בקופת בית-המשפט עד ליום 1.1.14, ויועבר למתלוננים בהתאם לפרטים מלאים שתמסור המאשימה למזכירות בית-המשפט. כל סכום שיופקד במזכירות בית-המשפט ייזקף תחילה לפירעון הפיצוי, ולאחר פירעון מלוא הפיצוי, תיזקף היתרה לפירעון הקנס. ככל שמי מהחברות האמורות במסמך תע/1 לא תהיה קיימת עוד כאישיות משפטית במועד הפקדת הפיצויים בקופת בית-המשפט, הרי שסכום הפיצוי יועבר למי שהיו בעליה של החברה במועד ביצוע העבירה בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה. ככל שיופקד רק חלק מהסכום, יחולק באופן יחסי בין המתלוננים.
12. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ג, 28 אפריל 2013, במעמד הצדדים.