נתוני רקע ועובדות:

1. התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 4.3.11, בשעה 12:45 בשדרות הציונות בחיפה, בה היו מעורבים התובע אשר רכב על אופנוע והנתבע אשר נהג ברכבו. מכתב התביעה עולה כי בזמן נסיעת התובע על אופנועו במעלה שדרות הציונות נהג הנתבע ברכבו, אוטובוס זהיר מסוג פולקסווגן, בכיוון הנגדי. בהגיעו בסמוך לרחוב סנט לוקס, סטה לפתע רכבו של הנתבע שמאלה, ופגע בעוצמה באופנוע/קטנוע של התובע ובשל כך נפלו התובע והנוסע יחד עמו ארצה ונחבלו בצורה קשה בגופם (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נגרם גם נזק לחלקו הקדמי של האופנוע וכתוצאה מכך הוא הוכרז כאובדן כללי שלא ניתן לתיקון (טוטאל - לוס).

2. התובע טען כי התאונה התרחשה באשמתו המוחלטת של הנתבע אשר סטה לפתע שמאלה מנתיב נסיעתו ופגע באופנוע בחוזקה. לטענתו במקום שהנתבע ייקח אחריות על מעשיו, לאחר שהודה באופן מפורש באשמתו הן בפני התובע והן בפני עדים נוספים, לרבות שוטרים, ובמקום שיפעל לפיצוי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו, בחר לנהל הליך ארוך, יקר ומסורבל בתקווה להניא את התובע מתביעתו.

3. הנתבע לעומת זאת, כפר בטענות התובע וציין כי התאונה התרחשה לאחר שילד קפץ לפתע אל הכביש והוא הסיט את רכבו שמאלה מעט. לטענתו הסטייה שלו שמאלה הייתה קטנה ועדיין בנתיב שלו ואילו דווקא התובע הוא זה שסטה עם הקטנוע שמאלה לנתיב נסיעתו של הנתבע ופגע ברכב מצד שמאל מקדימה. לטענת הנתבע דווקא התובע הוא זה שהתעקש לנהל את ההליכים הארוכים והמסורבלים בתיק וכל הצעת פשרה וניסיון לסיים את ההליכים לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, אשר התקבלו ע"י הנתבע, נדחו ע"י התובע.

יצוין כי על פי הסכמת הצדדים, בשל תיק תעבורה שהתנהל כנגד הנתבע, עוכבו ההליכים בתיק זה והמשכתם התאפשרה רק לאחר שתיק התעבורה נסגר בשל חזרת המשטרה בה מכתב האישום כנגד הנתבע. הצדדים הסכימו בהסדר דיוני מיום 22.6.16 כי העדויות מתיק המשטרה יוגשו כחלק מהראיות בתיק זה.

דיון

שאלת האחריות לאירוע התאונה;

4. שמעתי את הנתבע, וכן את העדים של שני הצדדים, לרבות בוחני התנועה והשמאי מטעם התובע, מר אשקר רמי.

בוחן התנועה, מר רנ"ג חורי רימון, כתב בחוות דעתו (ראה: צד/1) בסעיף 9 כי נמצאו רגבי עפר טריים על פני הכביש שנפלו מרכבו של הנתבע. כמו כן בסעיף 14 במסקנות בדוח הבוחן נרשם כי הנתבע טען שברח שמאלה לנתיב הנגדי בגלל ילד שרצה לחצות את הכביש. מסקנת הדו"ח הייתה כי הנתבע הוא זה שסטה או פנה לנתיב הנגדי לנסיעת האופנוע ופגע בו. בעדותו בעמ' 13 לפרוטוקול הדיון מיום 28.11.16 הגן מר חורי על הדו"ח שכתב וטען כי הנתבע חתם על ההודאה בפניו. למר חורי הוצגה חוות דעתו של מר גדי וייסמן, בוחן תנועה מטעם הנתבע, אשר נכתבה לאחר ביקור במקום כשנתיים לאחר קרות התאונה. מר חורי נשאל לדעתו על קביעותיו של מר וייסמן, ובעמ' 13 לפרוטוקול הדיון מיום 28.11.16 הביע דעתו:

"לאחר שנתיים מה שאני רואה בלי לקרוא את חוות הדעת הוא עשה איתו הצבעה מאיפה נסע אמר לו איפה מקום האימפקט אמר לו כאילו סטה רק חצי מטר.. אבל מה שאני קבעתי וראיתי בשטח כבוחן תאונות באותו יום של התאונה כבר הייתי 26 שנה בוחן ויש לי ניסיון רב . ראיתי רקבי עפר טריים בין האופנוע לכנף קדמי שמאלי של הטרנזיט נפלו משם רקבי עפר שהם מתאספים בכנף זה עובדות שאנחנו למדנו אותם בקורס בוחנים והם עובדות חותכות קובעות והכי מדוייק זה מקום האימפקט ועל זה אני מסתמך שנהג הטרנזיט סטה לא חצי מטר אלא חצי נתיב. הוא הוא נכנס מטר וחצי בפנים. כלומר סטה מטר וחצי בפנים. זה עובדה טרייה שאספתי מהשטח זה אני קובע חד משמעית שזה מקום האימפקט. אדון גדי וייסמן אם היה בוחן כמוני לא יודע אם הוא ראה את מה שעשיתי בתרשים או דוח הבוחן אם קרא את התיק לפני שנתן חוות דעת..."

אם כן, בוחן התנועה מטעם המשטרה עומד על דעתו כי התאונה התרחשה כתוצאה מסטייה של הנתבע לנתיב הנגדי לנסיעת האופנוע ופגיעה בו.

5. עדות זו מקבלת חיזוק בעדותו של מר סמאר פאדי (ראה: ת/1 שסומן ביום 28.11.16), אשר היה עד ראייה לתאונה. בעמ' 17 לפרוטוקול הדיון מיום 28.11.16 טען מר סמאר דלקמן:

"הטרנזיט היה מולי בכיון העליה הקטנוע היה לפני עולה למעלה, הטרנזיט לקח פנייה לכיון סאנט לוקס והוא פגע באיזור הכנף השמאלי של הטרנזיט... "

גם העובדה שהנתבע שילם למר ענאן אבו חאטום (ראה: ת/2 שסומן ביום 28.11.16) על הנזק שנגרם לרכב שלו כתוצאה מהתאונה מראה כי לפחות בעת קרות התאונה הנתבע היה סבור כי האשמה היא בו. בעמ' 20 לפרוטוקול הדיון מיום 28.11.16 נשאל ענאן אבו חאטום בעניין:

"ש. למה קיבלת כסף ממנו.

ת. בגלל שהוא אמר שהוא נהג הטרניט אמר לי תשמע אני פגעתי בכך את הטלפון שלי ונפגשנו אחרי שבוע שהוא התקשר אלי כדי לתת לי שיק במשך השבוע ביררתי כמה זה עולה לי אמרו לי 900 שקל ואמרתי לו את הסכום..."

ובעמ' 21 הוסיף ואמר העד:

"ש. לא ראית את ההתנגשות אבל ראית שהזיזו את רכב הנתבע והקטנוע לפנות את הכביש.

ת. לא זוכר. היה שם התקהלות לא זוכר.

ש. לא ראית מי נסע בטרנזיט

ת. לא. ידעתי אחרי זה שניגשתי אליו הוא אמר לי שהוא נהג הטרנזיט ואמר שהוא ישלם עבור הנזק ..." .

אציין כי העדפתי גרסתו זו של צד ג' - על פני גרסת הנתבע כפי שבאה לידי ביטוי בחריקת העד (עמ' 21 לפרוטוקול מיום 28.11.16 שו' 8-11)

6. שמעתי גם את עדותו של הנתבע. אומר כבר כעת כי מצאתי מספר אי התאמות בעדותו. ראשית (בעמ' 25 לפרוטוקול הדיון מיום 28.11.16 ) נשאל על דו"ח הבוחן של מר חורי:

"ש. בוחן משטרה נטרלי קבע באופן מפורש שהאימפקט היתה בנתיב הנסיעה של רוכב האופנוע כי סטית /פנית שמאלה.

ת. ההתנגדות היתה בנתיב שלי סמוך לקו האמצע.

ש. גם בוחן המשטרה שקרן.

ת. לא שקרן אלא טעה..."

הנתבע גם נשאל (בעמ' 25 לפרוטוקול הדיון מיום 28.11.16) בנוגע לעדותה במשטרה של הגב' עדינה ג'ובראן, שנסעה עימו ברכב בעת התאונה:

"ש. הנוסעת שהיתה איתך גם היא העידה במשטרה נכון.

ת. כן. היא באה איתי באותו יום. כולנו היינו ב 10 לחודש.

ש. אני אומר לך שגם עדינה גו'בראן בעדות שלה במשטרה אשר סומנה בספרה 10 , גם שהשוטר שואל אותה אומרת שאתה פגעת באופנוע אז גם היא משקרת... "

...

"ש. השוטר שואל אותה אחרי שמדברים עליך בסעיף 7 "הוא פגע באופנוע "

ת. תשאל אותה שהיא תבוא להעיד.

ש. עדינה גו'בראן אומרת בעדות שלה סעיף 9 דווקא שהילד כן חצה מימין לשמאל מה נכון.

ת. תשאל אותה הוא לא חצה את הכביש.

ש. היא גם שקרנית.

ת. לא שקרנית יכול להיות שיש טעויות...."

7. זאת ועוד, הנתבע אף נשאל ע"י בית המשפט (בעמ' 24 לפרוטקול הדיון מיום 28.11.16) בנוגע לגרסתו כי הסטייה שביצע הייתה בתוך הנתיב שלו וללא מעבר לנתיב הנגדי:

"לשאלת בית המשפט אני מתכוון לסטייה הקטנה שאני עוד בנתיב שלי.

ש. יש לך טרנזיט גדול.

ת. בינוני.

ש. אם הטרנזיט סוטה שמאלה זה לא קצת זה הרבה זה רכב גדול.

ת. עדין הוא לא אוטובוס... "

אינני מקבל תשובותיו של הנתבע. אין בהן כדי להסביר כיצד זה אפשרי כי הנתבע, אשר כאמור נסע בטרנזיט שממדיו גדולים מרכב פרטי, סטה כאשר הבחין בילד אך עדיין הסטייה כולה הייתה בנתיב שלו ללא כל מעבר לנתיב הנגדי. נראה כי גרסה זו מופרכת או לכל הפחות לא מדויקת. לנתבע לא היו תשובות מספקות ונראה כי גרסתו היא זו שמנוגדת ליתר הגרסאות שנמסרו מעדים שהיו במקום בעת קרות האירוע ומומחים שבחנו את מקום התאונה סמוך לאחר התרחשותה.

8. כאמור, הנתבע המציא את חוות דעתו של המומחה מר גדי ויסמן (ראה: נ/2) לחיזוק גרסתו. אומר כבר כעת כי לחוות דעתו של מר וייסמן, אשר נערכה כשנתיים לאחר קרות האירוע, ושנערכה ככל הנראה להתגונן מפני תיק התעבורה שנוהל אז כנגד הנתבע, אין משקל זהה לחוות דעתו של רנ"ג חורי רימון אשר הגיע למקום התאונה סמוך לאחר התרחשותה ובדק את הממצאים עצמם בשטח. זאת ועוד, מעדותו של מר וייסמן עולה כי חוות דעתו התבססה בין היתר על שחזור שערך הנתבע עמו ברחוב הרלוונטי, כאשר הוא מספק למומחה את גרסתו לקרות האירועים ולפי גרסה זו הרכיב המומחה את חוות דעתו. מר וייסמן נשאל (בעמ' 31 לפרוטוקול הדיון מיום 14.12.16) בעניין:

"ש. סעיף 3 עמוד 5 לחוות דעתך, ממה שאני מבין מהפסקה ראשונה הסתמכת ממה שאמר לך הנתבע.

ת. עשיתי איתו שחזור במקום , אני כעד מומחה לא אומר שמה שהוא אמר נכון, אני שומע גרסה ואומר אם הממצאים מתיישבים או לא, במקרה הזה אני אומר בסופו של דבר שהממצאים מתיישבים עם מה שהוא אומר... "

בעמ' 32 לפרוטוקול הדיון מיום 14.12.16 חידד מר וייסמן את הנקודה:

"ת. לא התייחסתי לזה , התייחסתי לביקור מחודש אפריל 2013.

אני יצאתי אתו למקום עם העדות שלו במשטרה, אני צילמתי אותו ואמרתי לו תצביע לי איפה הייתה ההתנגשות והוא הראה לי שזה היה בנתיב שלו.

ש. זאת אומרת לך שהוא לא הצביע לך נכון?

ת. אם העובדות משתנות והוא עבר את הקו המפריד זה כבר משהו אחר. אבל עדיין אם נסתכל על דבר כזה התוצאה שהתובע לא שמר על הנתיב ויש לו רשלנות תורמת בכל מקרה. הוא לא שמר על הימין התכוונתי... "

מעדותו של מר וייסמן למעשה עולה כי אם גרסתו של הנתבע, כפי שהיא נמסרה לו על ידו, הייתה לא נכונה או לא מדויקת, והוא עבר את קו ההפרדה לכיוון הנגדי (ראו עדותו של העד מר אבו חטום הנ"ל; דו"ח פעולה שנרשם ע"י השוטרת מירב אדוני מזירת אירוע התאונה וכן גירסת הנתבע במשטרה), אזי חוות הדעת הייתה כבר משהו אחר. לאור העדויות האחרות הנזכרות, נראה כי הבסיס לחוות דעתו של מר וייסמן נשמט יחד עם גרסתו של הנתבע.

אשר על כן לאור כל האמור, לאחר ששקלתי את גרסאות שני הנהגים, העדויות ומכלול טענות הצדדים הנני קובע כי האחריות לאירוע התאונה רובצת לפתחו של הנתבע.

אשם תורם:

9. יחד עם זאת בחינת נסיבות אירוע התאונה מצביע על כך שלתובע אשם תורם לאירועה. התובע רכב על אופנוע, כלי רכב, קל יחסית לרכב –מכונית והיה עליו לשמור על ימין הדרך מצידו ולשים לב לסטיית הנתבע ולסטות לכיוון ההפוך לכיוון סטיית רכב הנתבע ולנסות למנוע את התאונה. התובע לא עשה כן ויתכן והדבר נובע בשל מהירות נסיעת האופנוע או מסיבה אחרת. בנסיבות הנני סבור כי אשמו התורם של התובע מגיע לכדי 20% מאירוע התאונה.

היקף הנזק:

10. באשר לנזק התובע טען כי לאופנוע נגרם אובדן מוחלט כאשר בהתאם לחוו"ד השמאי אשקר רמי מיום 7.4.11 (ראה: ת/1 שסומן ביום 9.5.13), שווי הקטנוע עמד במועד אירוע התאונה ע"ס של 19,000 ₪ ובניכויי ערך השרידים בסך של 1900 ₪ הועמד הנזק בחוו"ד על סך של 17,100 ₪. לסכום הנזק יש להוסיף את שכר טרחת שמאי בסך של 820 ₪. מר אשקר נחקר על חוות דעתו ועל התייצבותו לחקירה נפסקו לו הוצאות בסך 750 ₪.

לעומת חוו"ד הנ"ל, הנתבע לא הגיש חוות דעת שמאי מטעמו. עיינתי בהשגותיו של הנתבע לגבי גובה הנזק; ככלל יש קושי בהעלאת טענות או ספקות ביחס לקביעות השמאי ללא ביסוס של חוות דעת שכנגד. הנתבע בחר שלא להגיש חוות דעת שכנגד ולפיכך, הנני מקבל לעניין גובה הנזק שנגרם את חוות דעתו של מר אשקר במלואה כולל שווי הקטנוע ושווי השרידים שהופחתו כאמור.

בכתב התביעה נטען גם לעוגמת נפש ונזק בלתי ממוני, אולם בנושא זה התובע לא הרחיב ולא הביא ראיות ולכן לא שוכנעתי ברכיב נזק זה.

תוצאה:

11. הנתבע ישלם לתובע 80% מהנזק שעומד על סך של 17,920 ₪ דהיינו סך של 14,336 ₪ (כולל שכר השמאי עבור חוו"ד) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק ממועד מתן חוו"ד השמאי דהיינו מיום 7.4.11 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן הנני מחייבו ב80% מהוצאות המשפט (אגרות ושכר העדים, לרבות שכר השמאי שהתייצב, כפי שנפסקו) ובשכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בצירוף מע"מ על סכום הנזק שנפסק.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום ויישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

1המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.