בפני | כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ – אב"ד נציג ציבור (עובדים) ד"ר אליעזר רוזנטל | |
התובע: | מלכה אליהו ת.ז. 044125714 | |
- | ||
הנתבעת: | בן בטחון (1989) בע"מ ח.פ. 511417156 |
פ ס ק - ד י ן |
התובע בן 76 התפטר מעבודתו כשומר; האם התפטר התובע כטענתו, בשל העברתו למקום עבודה מנתניה לראשון לציון או שמא עזב התובע את הנתבעת מבלי ליתן לה הודעה על כך, כטענת הנתבעת – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.
העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:
1. התובע, יליד 1934, שימש כשומר בבתי-ספר ובגני-ילדים אצל הנתבעת בנתניה ובישובים הסמוכים לה מיום 3.12.06 ועד ליום 6.6.10 לטענת התובע ולטענת הנתבעת עד ליום 1.6.10.
2. בחודש 3/10 זומן התובע לשיחה עם מפקח בנתבעת. בשיחה זו הודע לתובע כי הוחלט להפנותו לעבודה בעיר ראשון לציון. התובע הסכים ועבד בראשון לציון מספר חודשים.
3. התובע סובל ממצב בריאותי לקוי מזה מספר שנים (נספח א' לכתב התביעה).
4. ביום 6.6.10 הגיש התובע מכתב התפטרות בזו הלשון:
”הנני אלי מלכה ת.ז. 044125714 מבקש להפסיק עבודתי בחברה. אבקש לקבל כל מה שמגיע לי בכל התקופה.”
טענות הצדדים:
לטענת התובע, על פי סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים העברתו לראשון לציון היא בבחינת הרעת תנאי עבודתו, דבר אשר מקבל משנה תוקף עקב גילו של התובע ומצב בריאותו.
אשר על כן עותר התובע לקבלת פיצויי פיטורים ולסך של 20,000 ₪ בגין פיצוי בעבור עוגמת נפש שנגרמה לו על ידי הנתבעת והפרת חוקי המגן על ידה.
לטענת הנתבעת, התובע עזב את עבודתו ללא הודעה מוקדמת. כמו כן טוענת הנתבעת כי בחודשים 7/07 – 8/07, 10/07 – 11/07 וכן 7/09 לא עבד התובע.
הנתבעת נאלצה להעביר את התובע מאתר לאתר מאחר שהתובע לא ביצע עבודתו כראוי ולכן נאלצה לבסוף להעבירו לראשון לציון. הנתבעת מכחישה שהתובע סבל ממצב בריאותי לקוי והתובע לא המציא לה כל אישור רפואי. המסמך הרפואי שצורף ע"י התובע לכתב התביעה נכתב חודשים לפני סיום עבודתו של התובע אצל הנתבעת. האבחנות המצוינות במסמך התגלו אצל התובע זמן רב לפני שהחל לעבוד אצל הנתבעת ולא הובא מסמך לפיו הורע מצב בריאותו בסמוך לסיום עבודתו אצל הנתבעת.
התובע לא העמיד את הנתבעת על כוונתו להתפטר בשל הרעת תנאיו.
עדויות
שמענו את עדותו של התובע ומטעם הנתבעת העיד מר אלון בולדו, סמנכ"ל התפעול בנתבעת.
הכרעה
1. לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שצורפו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.
2. עדותו של התובע הייתה מהימנה בעינינו וכך העיד התובע:
”ש. ב- 6.6.10 קרה משהו מבחינה בריאותית?
ת. כל זה קרה והרחקת אותי ממקום העבודה כי לא זכיתם במכרז, בעבודות בתי ספר והורחקתי לראשל"צ.
…
ת. הייתי ממוטט חזק הלכתי לרופא שקוראים לו תמיר, לקרדיולוג לא הלכתי, לרופא משפחה הלכתי, היא אמרה לי אתה יודע את המגבלות שלך – סוכרת, לחץ דם ומעקפים שעברת. היא לא אמרה לי תפסיק לעבוד. אני במצב בריאותי פשוט לא יכולתי. ואני בצורה תמימה ניגשתי למפקח שהיה מעלי, תמיר, אמרתי אני לא יכול להמשיך עבודה בראשון לציון מטעם בריאות, בגלל הגיל המתקדם וסכרת, והפסקתי.”
(עמ' 4 לפרוטוקול שורות 9-7 ו- 21-16 לעדות התובע)
3. התובע בשנות ה- 70 לחייו הועבר לעבודה מנתניה לראשון לציון, מרחק של כ- 50 ק"מ, והסכים לכך אולם לאחר שראה כי הנסיעות מקשות עליו התפטר בדין מפוטר. התפטרות עקב הרעת תנאים מוחשית אינה נמדדת במבחנים אובייקטיביים אלא תלויה בנסיבות כל מקרה ומקרה. התובע פעל על פי החוק. ראשית התובע אמנם ניסה את העבודה בראשון לציון במשך מספר חודשים וכאשר הבין כי המעבר מקשה עליו, התפטר. שנית, התובע הגיש מכתב התפטרות. אומנם התובע לא פירט את הסיבה להתפטרותו אך משהתובע לא היה מיוצג בזמן התפטרותו, לא ידע כלל מה עליו לכתוב במכתב ההתפטרות.
4. זאת ועוד, התובע העיד כי דיבר עם המפקח תמיר, נציג הנתבעת, וביקש לסיים עבודתו בנתבעת ונציג הנתבעת ניסח עבורו את מכתב ההתפטרות והתובע רק חתם עליו (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 27-25). הנתבעת לא טרחה להביא את המפקח לעדות על מנת להזים את טענתו של התובע.
הלכה היא כי בעל דין הנמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו ניתן להסיק מכך כי לו הובאה הראיה, היה בה כדי לפעול כנגדו (ע"א 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי פ"ד לה(1), 736; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה(4), 651; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ פ"ד מד(4), 595). מהימנעות הנתבעת למסור ראיות אלו לבית הדין מסיקים אנו כי מסירת ראיות אלו היה בה כדי להזיק לנתבעת.
5. נוסף על כך, מעיון במסמך הרפואי ניתן לראות כי במהלך 2009 החל התובע לסבול מבעיות קטרקט בעיניו, קרי חל שינוי לרעה במצבו הבריאותי.
6. יתר על כן, הנתבעת לא הציגה בפנינו כל מסמך לפיו פנתה לתובע לאחר שעזב, לטענתה, ללא נימוק ומבלי שהודיע לה על עזיבה, אשר על כן הננו מסיקים כי הנתבעת ידעה מדוע עזב התובע ולא יכלה למצוא עבורו פתרון למקום עבודה במקום קרוב יותר.
7. נציין כי כל טענותיה של הנתבעת באשר לתפקודו הלקוי של התובע אינן רלוונטיות כיוון שהנתבעת המשיכה להעסיקו לא פיטרה אותו.
סוף דבר
8. התביעה מתקבלת על פי השכר הקובע של התובע כעולה מריכוז המשכורות של התובע ועל פי תקופת עבודתו. הנתבעת תשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך של 10,216.5 ₪ (כנתבע בכתב התביעה ולא הוצג על ידי הנתבעת חישוב נגדי מפורט), בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום 6.6.10 ועד לתשלום בפועל.
9. התביעה בגין עוגמת נפש נדחית נוכח העובדה כי לא הונחה בפנינו תשתית עובדתית עבור רכיב זה.
10. הנתבעת תשלם לתובע 3,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד ו- 500 ₪ בגין הוצאות משפט. לא ישולמו סכומים אלה תוך 30 יום מהיום, ישאו תוספת הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
ניתן היום, כ"ו טבת תשע"ג (08 ינואר 2013) בהעדר הצדדים.
נ.צ. ד"ר אליעזר רוזנטל (ע) | ד"ר אריאלה גילצר-כץ, שופטת |
ק. אסף כהן
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
08/01/2013 | פסק דין מתאריך 08/01/13 שניתנה ע"י ד"ר אריאלה גילצר-כץ | אריאלה גילצר-כץ | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | מלכה אליהו | יהודה אדרי |
נתבע 1 | בן - בטחון (1989) בע"מ | רינת אלדר דגן, רחל מצלאוי |