<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד קרן זיגמן

הנאשם: בעצמו

ב"כ הנאשם: עו"ד יונס פאיז

פרוטוקול

גזר דין

1. הנאשם, עאמר מסארווה, הורשע עפ"י הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות של: הסגת גבול פלילי - עבירה לפי סעיף 447 (א) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן:"חוק העונשין"), ובגניבה - עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

2. אין חולק שבתאריך 8.9.10, סמוך לשעה 7:15 במוסך בערערה (להלן:"המוסך"), בבעלותו של אחמד יונס (להלן:"המתלונן") הסיג הנאשם גבול בכדי לבצע עבירה, באופן שקפץ מעל גדר המוסך ונכנס לשטחו בכוונה לבצע גניבה.

באותן הנסיבות הנאשם גנב מהמוסך מצבר מדגם "varta " (להלן:"הרכוש") ללא הסכמת הבעלים ובמרמה. שווי הרכוש שנגנב הינו בסך של כ- 1,300 ₪.

3. בישיבת יום 22.10.12 הודה והורשע הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום.

4. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש, ביקש להחמיר בעונשו של הנאשם לאור עברו הפלילי העשיר והכולל 16 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות רכוש.

לאור חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם והעובדה כי עונש מאסר על תנאי בר הפעלה בן 8 חודשים לא הרתיעו, מלשוב ולבצע את העבירות נשוא תיק זה.

כן טען ב"כ המאשימה כי בשנת 2008 הנאשם הורשע בביצוע עבירת גניבה לאחר שגנב בושם מחנות "סופר-פארם", אז, לבקשת הסנגור, ביהמ"ש התחשב בו וגזר עליו עונש קל בדמות מאסר מותנה וקנס כספי. דפוס התנהגות זו של הנאשם בכך שחזר על ביצוע עבירה דומה, גם במקרה זה עת גנב מצבר בשווי 1,300 ₪, לפיכך מן הראוי להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל אשר ירתיע אותו מלבצע עבירות דומות בעתיד.

לטענת ב"כ המאשימה מעבר לנזק הכלכלי הישיר הנגרם מעבירת הגניבה נגרם לציבור גם נזק כלכלי עקיף הנובע מהשקעה בעלות גבוהה של אמצעי מיגון וביטוח. לאור האמור, ומאחר והנאשם ריצה בעבר עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח ואלה לא הרתיעוהו מלשוב ולבצע את העבירות נשוא תיק זה, עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ארוך ומרתיע, כאשר לטענתה מתחם הענישה בעבירות כגון דא, נע בין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 9 חודשי מאסר בפועל; הפעלת המאסר המותנה בן 8 חודשים במצטבר; מאסר על תנאי; קנס כספי ופיצוי למתלונן.

5. המתלונן אחמד יונס, ביקש להשמיע את דברו ותיאר כי נגנבו לו כמה כלי עבודה מהמוסך לכן הוא החליט להציב במוסך מצלמות ומערכת התראה, ושם כפיתיון בפתח הכניסה למוסך מצבר ישן. ביום האירוע המתלונן קיבל התראה על פריצה, יצא לכיוון המוסך וראה את רכב של הנאשם במקום, פתח את מכסה הבגאז' של הנאשם ומצא שם את המצבר. המתלונן ביקש מהנאשם להשיב את המצבר למקומו כאשר כל זה מתועד במצלמות.

6. הסנגור טען ארוכות לזכות הנאשם: עסקינן באדם בן 50 גרוש ואב ל-3 ילדים קטנים.

שנים רבות היה הנאשם מכור לסמים, חולשה שהביאה אותו למעורבות בפלילים, אך בשנת 2008 הנאשם החליט להשתקם והחל בטיפול במרכז לטיפול במכורים לסמים ובמסגרת הטיפול נוטל מתדון במינון שנקבע ע"י רופא המרכז בו הוא מטופל (נ/1). בעקבות סכסוך עם בני משפחתו לפני כשלוש שנים נשרף ביתו של הנאשם כליל, אנשי הכפר עזרו לנאשם לשפץ את ביתו אך הבית שוב נפגע והנאשם נאלץ יחד עם משפחתו לעזוב את כפר ערערה, ונקלע למשבר כלכלי ואישי עצום מה שהוביל לגירושיו. באותה תקופה הנאשם ניסה להתפרנס מעבודות מזדמנות ואסף גרוטאות, ואכן המתלונן תיאר כי מצא את הנאשם עם מצבר ישן בשווי 1300 ₪. כן טען הסנגור כי יש לזקוף לזכות הנאשם את העובדה שהודה בהזדמנות הראשונה עוד במהלך חקירתו במשטרה, לקח אחריות והביע חרטה.

לאור כל האמור לעיל, עתר הסנגור להתחשב בנסיבות חייו הקשות של הנאשם ולהאריך את המאסר המותנה בן 8 חודשים שהושת עליו.

7. הנאשם ביקש להשמיע את דברו והביע צער וחרטה על מעשיו.

הנאשם סיפר כי מזה 6 שנים הוא נקי מסמים ונותן בדיקות שתן שבועיות במרכז לגמילה באום אל פחם, עובד בעבודות מזדמנות בתחום השיפוצים, חי עם אמו ומפרנס את ילדיו שכן גרושתו אינה מעוניינת לגדל אותם.

דיון:

8. במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, מונחה בית המשפט ליתן בכורה לעקרון ההלימה, דהיינו, נדרש קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין חומרת וסוג העונש שיוטל עליו. יחס זה מבטא את עקרון הגמול.

התיקון לחוק כולל גם איזונים שונים שיש ליישם בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, ובית המשפט רשאי לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או לחרוג לחומרא בשל השיקול של הגנה על שלום הציבור. בתוך מתחם העונש ההולם, בית המשפט רשאי לקחת בחשבון גם שיקולי הרתעה אישית והרתעת הרבים.

9. בעת קביעת מתחם העונש המתאים, הבאתי במניין שיקולי את כל הנתונים שלהלן:

הנזק שהיה צפוי ונגרם מביצוע העבירות, לרבות הפגיעה בתחושת הביטחון של בעל הרכוש וכן האינטרס הציבורי בדבר הגנה על רכושם (ראו סעיף 40ט(3)(4) לחוק העונשין); גילו של הנאשם; הודאתו והחיסכון בזמן שיפוטי יקר (ראו סעיפים 40יא(4) ו- (6) לחוק העונשין); כמו כן לקחתי בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם כפי שפורט לעיל (ראו סעיף 40יא(11) לחוק העונשין) לחובת הנאשם יש לזקוף את עברו הפלילי וכן את העובדה שהמעשים בוצעו סמוך לאחר שהוטל עליו מאסר על תנאי בגין עבירות רכוש, ולא היה בכך בכדי להרתיעו מביצוע העבירות דנן.

10. לאחר ששקלתי את כל הנסיבות האמורות לעיל, לא מצאתי נימוקים משמעותיים בגינם יש להאריך את תקופת התנאי שהוטל על הנאשם, ולפיכך אין מנוס אלא מלהפעילו.

עם זאת, בשל חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ולאור העדר הסתבכויות חדשות, ירוצה עונש המאסר שאטיל בגין התיק דנן בחופף לעונש המאסר המופעל עקב התממשות התנאי.

11. נוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל בן 4 חודשים.

ב. הפעלת עונש מאסר על תנאי שהוטל על הנאשם ביום 7.9.08, בת"פ (שלום חדרה) 2145/07, בן 8 חודשים, שירוצה בחופף לעונש המאסר המוזכר בס"ק א' לעיל.

סך הכל ירצה הנאשם בגין סעיפים (א) ו-(ב) מאסר בפועל בן 8 חודשים.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 1.11.13 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם עם ענף אבחון ומיון של שב"ס טלפונים 08-9787377 או 08-9787336.

ג. מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך שלוש שנים משחרורו מהמאסר, הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור עבירה שמהותה שליחת יד ברכוש הזולת.

ד. לאור עונש מאסר בפועל שהוטל על הנאשם ומצבו הכלכלי הקשה החלטתי שלא להשית עליו קנס.

ה. מאחר והמצבר הושב למתלונן, ולא נגרם נזק מהסגת הגבול - לא מצאתי לנכון לפסוק לו פיצוי.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לביהמ"ש המחוזי.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"ד, 16/09/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי צהלה חומרי