קיימת מחלוקת של ממש בדבר נסיבות אירוע התאונה. לגרסת התובע, הוא זה שהחליק, בעוד שלשיטת הנתבעת כעולה ממוצגיה, אשת התובע היא שהחליקה והוא בעקבותיה.

כן קיימת מחלוקת, שהיא לב הסוגיה, בגין מה החליק התובע. מחלוקת נוספת הינה בדבר שעת התאונה. היה וארעה בשעות הצהריים- האם נפגע זכרונו? לשאלה זו יכולה להיות השלכות גם באשר לארחיות הנתבעות/הצד השלישי.

ישכילו הצדדים אם יגיעו להסכמה בדבר הגשת חוות דעת המומחים בתחום האורטופדי בלא חקירותיהם, שכן המחלוקת הלכה למעשה מצומצמת מאוד.

אם וככל שניתן לקשור בין התאונה לבין המעבר לבית האבות, יש להביא בחשבון הוצאות נחסכות לרבות הכנסה מהשכרת דירתו, ככל שהושכרה או היה עליו להשכירה.

הנתבעות עותרות לניכוי תשלומי המל"ל- ככל שיקבע כי מלוא הסיעוד נדרש בגין התאונה – יש לנכות את מלוא תשלומי המל"ל. הצדדים חלוקים בסוגית העזרה לה נזקק התובע בגין התאונה – סבורני כי יש לנכות חלק יחסי בלבד מגמלאות הסיעוד, בהתאמה לעזרה לה נדרש בעקבות התאונה. אציין כי בחנתי בקפידה את המוצגים שהוגשו.

יש לזכור, כפוף לשאלת החבות, כי התובע זכאי ל-25% מהנזק לאחר ניכוי רשלנות תורמת, ככל שתושת.

לאור האמור לעיל, ולאחר שהבאתי בחשבון, בין היתר, את שאלת החבות וחלק יחסי מתשלומי המל"ל, הצעתי הינה כי ישולם לתובע סך כולל של 55,000 ש"ח . ליתרה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5%, מע"מ אגרה ושכ"ט המומחים.

באשר לחלוקת החבות בין הנתבעות לצד שלישי- הצעתי הינה כי הנתבעות תשאנה ב- 65% מכל סכום שישולם לתובע והצד השלישי מהיתרה.

נראה כי אכן קיים כפל ביטוח על כלל והפניקס לשאת במשותף בחלקה של הנתבעת. מאחר ואין ברשותי נתונים בדבר סכומי הביטוח יתכבדו ב"כ הנתבעים והצד השלישי לבוא בדברים ישירות ביניהם בסוגיה זו. מכל מקום, מאחר ויכול וההודעה כנגד הצד השלישי תדחה, שכן אחריות הצד השלישי אינה אחריות אבסולוטית, על אף ההסכם ביניהם, ומשעפ"י פוליסת הביטוח של איילון הכיסוי למזמין העבודה, (הנתבעת 1), כפוף לאחריות הצד השלישי ואינו חיוב עצמאי, כפי שעולה במפורש מהרשימה- על איילון לשאת, (בגין חלקה של קופ"ח), 35% מהסכום שיתקבל לאחר חישוב סכומי כפל הביטוח, וזאת בנוסף לחיובה הנפרד בגין חיובו של הצד השלישי.

ניתנה היום, ח' חשון תשע"ג, 24 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.