<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד האני ואקד

הנאשם ובא כחו עו"ד קובי קמר

פרוטוקול

ב"כ המאשימה: אני מגיש את הרישום הפלילי של הנאשם ...

ב"כ הנאשם: העבירות התיישנו. אי אפשר להגיש דבר שהתיישן.

ב"כ המאשימה: הצגנו ב-30/09/13 את המתווה להסדר, במסגרת הסדר הטיעון הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ונקבע שביצע את העבירות. במסגרת ההסדר התביעה טענה שתעתור להרשעה, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס.

מהתבוננות בעובדות כתב האישום שנותרו ניתן להבחין באופי המעשים ואתיחס גם לתסקיר שרות המבחן שתומך במעשים ובהתנהגות ונותן להם הגדרה באופי אישיותי. השאלה כאן מעבר לעמדה העונשית האם התיק להרשעה או לא להרשעה. שרות המבחן ממליץ שיהיה של"צ ללא הרשעה אבל לפני שנגיע להמלצה של שרות המבחן שכמובן שאינה מחייבת את בית המשפט, מפנה לתסקיר בעמוד השני בסוף הפיסקה הראשונה, שרות המבחן אומר אחד מחד ואחד מאידך, כלומר כשהם מתיחסים לעבר הפלילי אומרים שהוא לוקח אחריות חלקית לגבי העבר הקודם שלו. ההתלבטות של שרות המבחן בפיסקה השלישית וכשמסתכלים על כתב האישום ניתן לראות שההתנהגות של הנאשם כשמגיע לסיטואציה מגרה או עבריינית במקרה הזה הוא מגיב כמו שהוא מגיב והדברים אמורים גם ביחס שלו כלי שוטרים. המבחנים להרשעה או אי הרשעה הועלו בפסה"ד כתב.

מתסקיר שרות המבחן בפיסקה השלישית לגבי לקיחת אחריות על המעשים הללו המתיחסים ספצי0פית לעבירות אלו ואומרים שיש קושי להכיר בהתנהגות הפוגענית באופן מלא ורק בהמשך אומרים שקיבל אחריות מסויימת. לגבי הפגיעה מעצם ההרשעה לפי הרישום המחיקה האחרונה של העבירה של הנאשם תהיה רק ב-2017 כלומר שצריך להראות שאז יהיה איזה משהו שימנע ממנו לקבל כל דבר מסויים כלשהו.

בסיום הדברים אנו טוענים שיש להרשיע, בשים לב לכתב האישום ובאמור בתסקיר.

ב"כ הנאשם: אני מתפלא על הדחף של המדינה לראות יותר ויותר אזרחים תחת הכותרת של מורשעים עם עבר פלילי, זה לא האינטרס הציבורי, זה מנוגד לו. ככל שיהיו מגבלות על אזרח לעבוד ולהתפרנס זה חותר תחת החברה ולכן אני מתפלא על הגישה. התיק הזה לא מאפיין שום דפוס עברייני ולא צריך להיכנס לנישה הפלילית, זה אירוע חריג בחיי הנאשם, זה סכסוך שמטבעו הוא דו צדדי אך כתב האישום מציג רק את הנאשם ולא מגלה מה עשה הצד השני וההתערבות של השוטרים היתה חד צדדית ועל זה כעס והמילים שנאמרו נאמרו מתוך תסכול וכעס, הוא בעט בעציצים סך הכל וכל פעם השכן מצליח להביא עליו את המשטרה. זה לא בסדר מה שאמר אך מפה ועד שישפיע עוד 20 שנה על החיים שלו המרחק גדול. הוא ניזוק מאוד בסיפור הזה ועומד בהליך פלילי. זה יותר מדי בשביל מה שקרה. לא היה לנו קל להודות משום שההודאה לא מאפשרת להראות מה היה בצד השני אך לאחר שהסברתי לו והצדק בדבריו עדיין המילים בעיותיות על פ י החוק והוא הרכין ראש והודה, חרטה אמיתית ורצון לראות את הכל מאחוריו. 4 שנים חלפו מאז ובאמת הגיע הזה שזה יהיה מאחוריו, אם תהיה הרשעה זה לא יהיה מאחוריו והנזק לא יהיה מאחוריו. מציג את הסדר הפשרה ומאז יש שקט והצדדים חיים יפה אחד עם השני ואין טענות.

הנזק הכלכלי, לנאשם יש עסק ועובד עם הרבה מוסדות ציבוריים וממשלתיים שהרכבים שלהם צריכים חלקי חילוף ובלי רישיון לא יכול למכור והעובדה שהעבר שלו התיישן, הוא מפרנס משפחה ואי אפשר לפגוע בו בשל תקרית כזאת במשך כל ימי חייו.

המדינה כשעשתה את הסדר הטיעון לקח בחשבון שבית המשפט יכבד, אך תמיד הולכים לטובת הנאשם. החשש הזה שתהיה הרשעה מוביל לנהל את המשפטים האלה. המלצה של שרות המבחן, שיודע את הפסיקה ולא ממהר להמליץ על הרשעות, גוף מקצועי אומר ש'אינן מאפיינות את אורח חייו היום' זה אומר שזה אירוע חריג ולא לאפשר להשפיע על חיי הנאשם במשך שנים ארוכות. אני מבקש לנהוג מידת הרחמים וללכת לכיוון הכלל "טובת הנאשם" ולאמץ את המלצת תסקיר שרות המבחן ויעשה צדק בכך.

<#3#>

גמר דין

בדיון קודם בית המשפט קבע שהנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, דהיינו איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977 והיזק במזיד עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המאשימה עותרת להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו מאסר מותנה, פיצוי וקנס ואילו עמדת ב"כ הנאשם לאי הרשעה בשל"צ או צו מבחן.

הנאשם הופנה לשרות המבחן לעניין העונש ושרות המבחן המליץ שלא להרשיע את הנאשם והטלת עבודות של"צ.

הן המאשימה והן ב"כ הנאשם חזרו על עמדתם בהתאם להסדר הטיעון שבין הצדדים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ולאחר שעיינתי בתסקיר שרות המבחן החלטתי לאמץ את המלצות שרות המבחן ולא להרשיע את הנאשם.

אין לנאשם הרשעות קודמות מהשנים האחרונות ועל פי התסקיר הוא חי חיים נורמטיביים, אציין שמדובר בעבירה משנת 2010 ושוכנעתי שיש סיכון נמוך להישנות העבירות. הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן ולקח על עצמו אחריות. על פי תסקיר שרות המבחן עלולה להיות פגיעה של ממש בהמשך פרנסתו של הנאשם אם בית המשפט ירשיעו.

לעניין העונש, הנני מטיל על הנאשם, לאחר שהביע את הסכמתו, לבצע 140 שעות שרות לתועלת הציבור בתוך שנה מהיום. עבודות השל"צ יבוצעו במסגרת מתנ"ס יובלים בתפקידי סיוע בתחום התחזוקה. הוסבר לנאשם שאם לא יבצע את השל"צ בהתאם לצו בית המשפט רשאי להטיל עליו עונש חלופי. אם יהיה צורך בשינוי מקום ההשמה שרות המבחן יבצע את השינוי ויודיע לבית המשפט ולצדדים ללא צורך בדיון נוסף.

כל הפקדה שהופקדה על ידי הנאשם במסגרת שחרורו בערובה, תוחזר לידי המפקיד.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח אדר ב תשע"ד, 30/03/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אתי הרוש