1. פס"ד זה ניתן לפי סע' 79א' לחוק בתי המשפט, עפ"י הסכמת הצדדים, ולאחר שעיינתי בכל חומר הראיות המצוי בתיק ובסיכומי ב"כ הצדדים.

2. התובעת טוענת בתביעתה, כי עברה טיפול להסרת שיער באמצעות קרני חום אצל נתבעת 1, המבוטחת ע"י נתבעת 2.

3. התובעת טוענת בתביעתה, כי במהלך הטיפולים החלה לחוש תחושות צריבה, אשר הפכו בהדרגה לכוויות. התובעת, לטענתה, הסבה תשומת לב הנתבעת, אך הנתבעת השיבה כי תופעות אלה מוכרות וסבירות וצפויות לחלוף כלעומת שהופיעו.

4. התובעת טוענת, כי מצבה החמיר ונותרו לה צלקות מכערות.

5. התובעת צירפה לכתב תביעתה חו"ד של מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית, ד"ר חיים קפלן. בחוות דעתו ציין המומחה את האינפורמציה שנמסרה לו ע"י התובעת וכן כי רוב הכתמים נעלמו, וכי נותרו לה 2 צלקות ההיפרפיגמנטציה. המומחה קבע, כי נותרו לתובעת 5% נכות.

6. הנתבעת, לעומת זאת, טוענת כי התובעת לא חזרה אליה להציג בפניה את הכוויות כפי שנדרשה, וכפי שכתוב במסמך ההנחיות עליו חתמה התובעת.

7. לטעת הנתבעת, אין כל קשר למצבה של התובע לבין הטיפול שניתן לה, כי לא חזרה כלל אל הנתבעת וכי המסמך הרפואי היחיד הינו כשנתיים לאחר הטיפול.

8. עוד טוענת הנתבעת, כי אם אמנם היו בעקבות הטיפול נזקים כלשהם, הרי הם נגרמו כתוצאה מחשיפת התובעת לשמש, בניגוד להנחיות שניתנו לה.

9. עפ"י כרטיס הטיפול אין מחלוקת כי התובעת טופלה ע"י הנתבעת ב-6 טיפולים, שהאחרון שבהם הוא ביום 24.05.06.

10. עפ"י מסמך רפואי שניתן ע"י רופאת המשפחה ביום 17.11.08, נכתב כי התובעת ביקרה במרפאה ביום 28.06.06 בגלל כוויות במקומות שונים על פני גופה. ולפי השיחה עמה הכוויות נגרמו מטיפול במכון קוסמטיקה. התובעת קיבלה משחה סילברול, והומלץ על יעוץ עם רופא עור. לא צורפו כל מסמכים רפואיים נוספים על המשך טיפול או ייעוץ עם רופא עור.

11. סמיכות סיום הטיפול אצל הנתבעת, להתייצבות הנתבעת לטיפול בכוויות, היינו, כחודש ו-4 ימים, מצביעות על כך כי אמנם נוצרו כוויות כתוצאה מהטיפול של הנתבעת.

12. נכון הדבר, כי אם הייתה התובעת מתייצבת באותו זמן אצל הנתבעת ומצגיה בפניה את הכוויות, יכולה הייתה הנתבעת לבדוק את טענות התובעת, אך עדיין אין בכך כדי לפגוע בגרסת התובעת.

13. אין כל ספק, כי הנתבעת חייבת חובת זהירות מושגית כלפי התובעת, בעת שהיא מטפלת בה.

14. היווצרות הכוויות מצביעה על הפרה של חובת הזהירות הקונקרטית, שכן התובעת טוענת כי התריעה בפני הנתבעת על מצבה וזו המשיכה בטיפול, תוך העלאת העוצמה של המכשיר, כפי שמצוין בכרטיס הטיפולים.

15. לא הובאה ראיה, כי התובעת נחשפה לשמש בסמוך לטיפול. לפיכך, אין כאן תרומת רשלנות מצד התובעת.

ה נ ז ק :

16. בגין כאב וסבל אני פוסק סכום של 25,000 ₪.

17. לא הוכחו כל הפסדי שכר, או כל הוצאות בגין טיפולים, נסיעות או עזרה בבית. לפיכך, אין מקום לפסוק סכום כלשהו בגין כך.

סיכומו של דבר :

אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את הסכומים הבאים :

א. סך של 25,000 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה מהיום ועד לתשלום בפועל.

ב. הוצאות המשפט, כולל אגרה ועלות חווה"ד הרפואית, בסכום שהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתו ועד לתשלום בפועל ע"י הנתבעת.

ג. שכ"ט עו"ד בסך 5,850 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מקבלת פסה"ד.

המזכירות תשלח העתק פסה"ד למשרדי ב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ג, 09 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.