טוען...

החלטה

תרצה שחם קינן11/09/2012

בפני כב' השופטת תרצה שחם קינן

התובעים

1. שמוליק כהן

2. אורן כהן

נגד

הנתבעים

1. הפניקס חברה לביטוח בעמ

2. אסתר הופמן מוסק

3. אורן גרוסמן

4. איילון חברה לביטוח בע"מ

<#1#>

נוכחים:

התובע 2 בשם התובעים

מטעם הנתבעת 1: מר אמיר בנדר

הנתבעת 2 בעצמה

הנתבע 3 בעצמו

מטעם הנתבעת 4: מר גד ליבמן

פרוטוקול

הצדדים:

לשאלת בית המשפט, אנו מסכימים כי המשפט יישך בפני המותב הנוכחי, מהשלב אליו הגיע הדיון בפני המותב הקודם, וזאת למרות שבפני המותב הקודם נשמע עד.

הנתבעת 2 הוזהרה כדין ומעידה:

נסעתי מקרית אונו גהה ז'בוטינסקי רמת גן, כאשר פניי לכיוון תל אביב. הייתי צריכה להגיע למשרד הפנים בביאליק 1 ברמת גן, פניתי שמאלה. בצומת הגדול, רחוב ז'בוטינסקי עם רחוב ביאליק, רציתי לפנות לרחוב ביאליק שמאלה. נסעתי בנתיב השמאלי. עמדתי ברמזור אדום. התחלף האור לירוק, יצאתי, עשיתי סיבוב לאט לאט כדי להיכנס לנתיב הכי ימינה לתוך ביאליק.

אני מראה שפניתי שמאלה בקשת די רחבה כדי לנסוע בנתיב הימני ברחוב ביאליק.

היות והתחלתי נסיעה לאחר שעמדתי ברמזור, נסעתי מאוד לאט, בהיותי בפניה שמאלה מאותתת שמאלה במרכז הצומת, רוכב קטנוע פגע בי בדלת הנהג, זה רוכב שהגיע משמאלי.

הדלת התקערה. לא יכולתי לצאת מן הרכב. יצאתי מדלת הנוסע.

הקטנוע שפגע הועף שמאלה ונתקע בקטנוע שהיה במסלול הנגדי ממול.

הקטנוע נתבע 3 הועף שמאלה ופגע בקטנוע של התובע 1 שעמד במסלול הנגדי ברחוב ז'בוטינסקי ברמזור אדום, כשבכיוון נסיעת הקטנוע התובע 1 הוא עמד לפני הצומת.

כשהשתחלתי החוצה הלכתי לראות מה שלומו, ניגשתי לקטנוע שמולי לראות מה קורה לו, הוא אמר לי: "לא יכולת לראות כי הוא נסע מהר. בנקודה שאת עצרת באדום לא יכולת להספיק לראותו כשאת פונה שמאלה".

לשאלת בית המשפט, אני אומרת שלא הבחנתי בקטנוע בשום שלב.

משיבה לשאלות מר ליבמן:

ש. נחקרת באזהרה במשטרה. הוגש כתב אישום נגדך?

ת. לא. לא היה לי משפט. גם לא הוגש לי תאריך למשפט.

כאשר נחקרתי במשטרה לא אמרו לי שאני נחשדת בביצוע עבירת תעבורה.

השוטר צילם את המיקום של המכונית, שאל אותי שאלות, ביקש ממני ניירת.

ש. אני אומר לך שכידוע לי נחקרת כחשודה במשטרה.

ת. יכול להיות. אני זומנתי למשטרה ואיני יודעת האם נחקרתי במשטרה.

ש. האם התובע שמוליק כהן הקטנוע שממול, מכיר אותך?

ת. אינני מכירה את התובע מלפני התאונה.

ש. התובע כותב בכתב התביעה שאת חתכת את האופנוע שהגיע ממזרח למערב. איך זה מתיישב?

ת. לא יתכן. נסעתי בנתיב שמאלי ופניתי שמאלה ועשיתי זאת בזהירות מהמקום ואותתי והשוטר שהגיע למקום ראה את המיקום שלי ואת האיתות שלי.

ש. אני אומר לך שהתאונה נגרמה מאחר שלא ראית את הקטנוע שפגעת בו, ומאחר וחתכת את נתיב נסיעתו לכן נגרמה התאונה. מה את אומרת?

ת. אני חושבת שיש פה עובדות ויש פרשנות. העובדה שהייתי בשמאל ופניתי שמאלה. העובדה היא שהקטנוע נתקע בדלת השמאלית שלי בעוצמה חזקה. אלה העובדות. הפרשנות שלו היא שאני חתכתי אותו. אך זה לא יכול להיות. אני חוזרת שעמדתי בנתיב השמאלי.

ש. את נוסעת למקום שרצית להגיע אליו הרבה פעמים?

ת. לא הרבה. פעם שניה לאותה כתובת. אך אני עושה קניות ברחוב ביאליק לעיתים קרובות.

התובע:

אין לי שאלות לנתבעת 2.

משיבה לשאלות בית המשפט:

ש. לטענת התובע את נסעת באמצעי הוא נסע בשמאלי והתכוון לנסוע ישר. בעודו נוסע ישר פנית שמאלה ופגעת בו.

ת. אני אומרת שלא נסעתי בנתיב האמצעי.

ש. האם הנתיב הזה הוא לפניה שמאלה בלבד או גם ישר?

ת. הנתיב השמאלי הוא לנסיעה שמאלה ישר.

ש. עמדת בנתיב השמאלי פנית בקשת רחבה כאשר דלת ימין שלך היתה אמורה להיות קרובה למדרכה של רחוב ביאליק אחרי שהיית משלימה את הפניה.

ת. נכון.

מר ליבמן:

מציג לבית המשפט תמונה ואומר שרכב שעומד בנתיב השמאלי המיועד לפניה שמאלה בלבד, אינו יכול להמשיך ישר משום שאם הוא נוסע ישר הוא עולה באופן מידי על אי התנועה ונתקע ברמזור, ואם הוא רוצה להמשיך ישר עליו לסטות ימינה די הרבה.

לאחר הפסקה:

מר ליבמן:

עד מטעמנו שצריך היה להעיד שוחרר על ידי משום שסברתי שהגענו להסכמה לפיה יידחה הדיון. עכשיו אני מבין שנציג התובע אינו מסכים לדחיה.

לטעמי לא נגרם לתובע שום נזק משום שאינו צריך להגיע לדיון הבא.

מבקש להשאיר את עניין ההוצאות לתום ההליך.

מר ליבמן ומר בנדר:

בשלב זה היות ואנחנו נאלצים לדחות את הדיון ועל מנת שלא לגרום לנציג התובע עוגמת נפש ומשום שמוסכם עלינו שהתובע זכאי לפיצוי בגין התאונה והשאלה העיקרית היא על מי תוטל האחריות לתאונה בסופו של דבר, אנו בשלב זה נסכים לשאת בתשלום ביניים בסך 8,000 ₪ שיחולק בין הנתבעת 1 לנתבעת 4 בחלקים שווים.

יובהר כי אין בתשלום הסכום הנ"ל כדי להעיד על הסכמת מי מאתנו לאחריות לנהג המבוטח על ידינו ותשלום זה ניתן רק כמחווה כלפי התובע.

אנו שומרים לעצמנו הזכות לבקש שיפוי האחד מהאחר.

<#3#>

החלטה

בנסיבות כפי שתוארו תשלמנה הנתבעות 1 ו-4 כתשלום ביניים מבלי לקבוע בשלב זה כל קביעה בשאלת האחריות לתאונה, סך של 8,000 ₪ לתובע 1 לכתובת רחוב אבא הלל 154 דירה 101 ברמת גן.

הסכום ישולם לתובע בתוך 30 יום מהיום.

הדיון נדחה ליום 26.12.12 בשעה 18:00.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אלול תשע"ב, 11/09/2012 במעמד הנוכחים.

תרצה שחם קינן, שופטת

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
11/09/2012 החלטה תרצה שחם קינן צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 שמוליק כהן
תובע 2 אורן כהן
נתבע 1 הפניקס חברה לביטוח בעמ
נתבע 2 אסתר הופמן מוסק
נתבע 3 אורן גרוסמן
נתבע 4 חברת הפול
נתבע 5 איילון חברה לביטוח בע"מ