1. לפנינו תביעה לביטול מכרז פנימי שמספרו 66/11 לתפקיד ראש אגף מנהל משאבי אנוש בבנק ישראל (להלן - המכרז),להורות על ביטול זכייתה של הנתבעת 3 (להלן - הגב' אלחנתי) ולקבוע כי חברי ועדת המכרזים למכרז פנימי לא ישבו בוועדת המכרזים שתמונה לצורך עריכת מכרז חדש.

2. ואלה העובדות הרלבנטיות לעניינו כפי שהן עולות מחומר הראיות שהוצג לפנינו:

א. התובע היה בתקופה הרלבנטית לתביעה זו יו"ר ועד עובדי הבנק בירושלים וחבר הוועד הארצי של הבנק (סעיף 11 לתצהיר התובע).

ב. ביום 1.7.11 פרסם בנק ישראל (להלן – הבנק) הודעה בדבר עריכת מכרז פנימי לתפקיד מנהל/ת אגף משאבי אנוש בבנק ישראל (נספח א' לבקשה).

ג. בוועדת המרכזים ישבו: מנכ"ל הבנק מר חזי כאלו, ראש מטה הנגיד וראש אגף מידע וסטטיסטיקה בבנק מר גבי פישמן, ונציג הוועד הארצי של עובדי הבנק מר צבי גרף.

ד. ועדת המכרזים בחרה בגב' אלחנתי לתפקיד, והיא ממלאה תפקיד זה מיום 4.8.11.

ה. ביום 30.6.11 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הבנק לבין ההסתדרות (להלן – הסכם 2011). הסכם זה ביטל את סעיפים 8ו' ו-11 להסכם הקיבוצי מיום 24.4.2006 (להלן – הסכם 2006). בסעיפים אלה הוסכם על קיומה של ועדת ביקורת אשר תפקח על מכרז המוגדר "מכרז מיוחד" (ראו הודעת ההסתדרות מיום 3.10.2011).

3. ההליכים בבית הדין

הבקשה לסעד זמני הוגשה נגד משיבים נוספים, ובהם נגיד הבנק דאז הפרופ' סטנלי פישר, מנכ"ל הבנק מר חזי כאלו, היועצת המשפטית של הבנק, חבר ועדת המכרז מר צבי גרף ועוד. בהחלטה מיום 18.9.11, נמחקו משיבים אלה בשל העדר יחסי עובד-מעביד בינם לבין התובע. בטעות נמחקה גם הגב' אלחנתי, והדבר תוקן בהחלטה מיום 5.10.2011 (ע' 10 ש' 12-15). כמו כן משהעלה התובע טענות לגבי תקפותו של הסכם 2011, צורפה ההסתדרות להליך, לבקשת הבנק (החלטה מיום 26.9.11).

בעניין איחוד הבקשה לסעד זמני עם התיק העיקרי ניתנו החלטות שונות, אולם בסופו של דבר אוחד הדיון כאמור בהסכמת הצדדים, בכפוף לכך שלא יינתן משקל לטענת השיהוי מיום 9.11.11 ואילך (ע' 74 ש' 27-32).

בכתב תביעה שהגיש התובע ביום 12.12.11 צורפה נתבעת נוספת - ועדת המכרזים למכרז הפנימי הנדון לפנינו. בקשתו הדחופה של התובע למתן סעד זמני, שהוגשה לאחר כל אלה נדחתה, ונציגות העובדים צורפה כנתבעת נוספת בהליך.

בעקבות תקלה במערכת נט המשפט, נמחק חלקו הראשון של פרוטוקול הדיון מיום 26.6.12, ובו רוב חקירתו הנגדית של מר גרניט, סגן מנהל היחידה לניהול כוח אדם בבנק (עד מטעם הבנק). הצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר שחזור חקירתו של העד (ראו הודעת התובע מיום 2.9.12) ונקבע מועד נוסף לחקירתו של מר גרניט. מאחר שב"כ התובע התפטר מייצוגו זמן קצר קודם לכן, הודיע התובע במועד זה כי אינו יכול לחקור את העד בעצמו (ע' 109 ש' 15-17). משכך נשמעו סיכומי הצדדים בעל פה. התובע טען לעצמו. ביום 10.2.13, הודיע ד"ר מובשוביץ, אשר ייצג את התובע קודם לכן, על קבלת הייצוג מחדש בתיק זה. בתום שמיעת סיכומי הצדדים נתינה החלטה על הגשת מסמכי המכרז לבית הדין לעיניו בלבד, וכך נעשה.

4. טענות התובע

התובע טוען כי נפלו במכרז פגמים רבים היורדים לשורשו של עניין, ומחייבים את ביטולו.

בכתב התביעה נטען כי לא מונה נציג ביקורת פנימית כמשקיף במכרז, ולא התקיימה ישיבה בנוכחות נציג הביקורת הפנימית. משהתברר לתובע כי דרישה זו בוטלה בהסכם 2011, טען כי קיומו של הסכם זה מעיד התנהלות מזעזעת בחומרתה של שותפות אינטרסים בין הנהלת הבנק ליו"ר ועד העובדים וחברי הקואליציה בוועד העובדים, שמטרתה - ביטול ועדת הביקורת על מכרזים מיוחדים, וכי ביטול הסכם 2006 אפשר למשיבים שלא לפעול על פי הוראותיו. בסיכומיו הוסיף התובע כי יש לתת את הדעת לאופן ביטול הסכם 2006, וכי אינו מבקש את ביטול ההסכם הקיבוצי, אלא את ביטול המכרז בלבד.

מוסיף התובע כי גב' אלחנתי אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז מאחר שאין לה עשר שנות ניסיון מקצועי בתחום משאבי האנוש, ואין לה יכולת ניהולית כנדרש במכרז משום שניהלה בעבר 3-4 עובדים בלבד, ואילו בתפקיד הנדון היא ממונה על כ- 70 עובדים באופן ישיר, ובעקיפין על כל עובדי הבנק, כ-750 במספר. כמו כן אין לה תואר ראשון הרלבנטי לתפקיד מושא המכרז, ונגשו למכרז מועמדים המתאימים ממנה לתפקיד.

זאת ועוד. ועדת המכרזים לא קיימה את חובת הדיווח המחייבת אותה לדווח על קשרים שקיימים בינה לבין המועמדים. כך למשל, חבר הוועדה מר גרף לא דיווח כי הוא מצוי בקשרים טובים עם גב' אלחנתי, וכי ישב עימה בעבר במספר ועדות של הבנק. כמו כן בינו לבין בכירי ההנהלה קיימים קשרים העלולים להצביע על משוא פנים. כמו כן גב' אלחנתי טיפלה בהליכי המכרז עצמו, וקיימים קשרי עבודה הדוקים בינה לבין מכון המיון אדם מילוא, שהיה מעורב בהליכי המכרז, וגב' אלחנתי עברה שם את מבחני המיון לתפקיד מושא המכרז.

התובע מוסיף עוד כי מסמכי המכרז הוסתרו, ובכך הופרה חובת הגילוי והשקיפות החלה על הבנק, והוועדה לא הגישה כתב הגנה, ולא התגוננה כנגד הדרישה לגילוי המסמכים. כמו כן נשקלו שיקולים זרים בכדי להכשיר את זכייתה של הגב' אלחנתי, וצומצמה דרישת הניסיון במכרז. בשל כל אלה נגועה החלטה ועדת המכרזים באי סבירות קיצוני ויש לבטלה.

5. טענות הנתבעות 1-3

מנגד טוענות הנתבעות 1-3 כי לא נפל כל פגם בהליך המכרז, כי התנהל כפי שהתנהלו מכרזים רבים בבנק לפניו, וכי לא היה שום שוני ולא סטיה מן הכללים שהתקיימו במכרזים אחרים בבנק. מוסיפות הנתבעות כי גב' אלחנתי היא המועמדת הראויה ביותר, וכי חברי הוועדה העניקו לה את הניקוד הגבוה ביותר. לגב' אלחנתי השכלה הרלבנטית לתחום משאבי האנוש, היא בעלת ידע וניסיון רב בתחום, והינה העובדת הבכירה ביותר והיחידה בבנק העוסקת בתחום משאבי האנוש. ביטול תוצאות המכרז יפגע בחופש העיסוק של הגב' אלחנתי, באוטונומיה האישית שלה וביכולת השתכרותה. בנוסף לכך ייפגע גם תחום משאבי האנוש בבנק, משום שאין עובד אחר בתחום זה המתאים לתפקיד.

הקריטריונים והמשקולות על פיהם בחנה הוועדה את המועמדים לתפקיד נקבעו לפני פתיחת המעטפות, וכאשר זהות המועמדים לא היתה ידועה. באשר לטענה כי גב' אלחנתי טיפלה בהליכי המכרז טוענים הנתבעים 1-3 כי מנכ"ל הבנק מר כאלו הנחה את מר פישמן להיעזר בכל הנוגע למכרז בגב' מיטל הראל, מהנדסת הליכים באגף משאבי אנוש. הנתבעות מדגישות כי אין עובד בבנק בתחום משאבי האנוש אשר עיסוקו גבוה או זהה לתפקיד מושא המכרז. לפיכך ביקש מנכ"ל הבנק, מר כאלו, ממר פישמן לשמש כחבר הוועדה מטעם הבנק. יודגש כי מר פישמן נבחר במיוחד מאחר שאינו כפוף למר כאלו.

איש משבעת המועמדים למכרז לא ערער על החלטת ועדת המכרזים, והיא הוגשה בניגוד לעמדת נציגות העובדים, ובשל שיקולים זרים המניעים את התובע עקב יחסיו המעורערים עם הנהלת הבנק, בגלל תפקודו הלקוי והפרות משמעת חוזרות ונשנות, שבעקבותיהם התנהלו נגד התובע הליכים משמעתיים וגב' אלחנתי השתתפה בחלק מהשימועים שנערכו לו. יתר על כן, התובע ניסה לסכל את מינוייה של גב' אלחנתי לתפקיד עוד לפני שהתקבלה ההחלטה, באמצעות משלוח הודעות טקסט למר פישמן, חבר הוועדה. התנהגותו זו מערערת את הבסיס לטענתו כי הוא משרת אינטרס ציבורי.

התובע ידע על הרכב הוועדה במהלך המכרז ולא פנה לבית הדין בהזדמנות הראשונה, לפיכך יש לדחות את תביעתו גם מחמת שיהוי, מניעות והשתק. כל הליכי המכרז נעשו כדין, ובית הדין לא יחליף את שיקול דעתו בזה של ועדת המכרזים אלא במקרים קיצוניים וחריגים, ואלה אינם מתקיימים בענייננו. לא נפל פגם בהרכב הועדה, ולטענת חובת הדיווח אין כל בסיס עובדתי או משפטי.

באשר לטענות הנוגעות לביטול ההסכם הקיבוצי אשר ביטל את הדרישה לקיום ועדת ביקורת - ועד העובדים הוא שיזם את ביטול ועדת הביקורת, וההסכם נחתם על ידי נציגות העובדים ונרשם כדין.

לכל אלה יש להוסיף, כי טענות התובע הוצגו באופן מטעה. לפיכך יש לדחות את תביעתו בשל העדר תום לב, מה גם שהתובע אינו עומד בתנאים המתחייבים מעותר ציבורי, משום שמניעיו פסולים. בשל כל אלה אין לאפשר את מסירת פרטי המכרז, שכן קיים חשש משמעותי לפגיעה בצנעת הפרט של עובדי הבנק.

6. טענות הנתבעים 4-5

נתבעים 4 ו-5, הסתדרות העובדים הכללית החדשה וועד העובדים הארצי בבנק ישראל טוענים כי טענות התובע אינן מופנות כלפיה, וכך גם הסעדים שנתבקשו בתביעה. לכל היותר מדובר בטענות בדבר התנהלות פנימית של הוועד. טענות אלה יש לברר במוסדות השיפוט הפנימיים. יתר על כן, התובע אינו מבקש לבטל את הסכם 2011, והוא אף מודה כי ניסיונות לבטלו לא צלחו. משכך מדובר בהסכם קיבוצי תקף לכל דבר ועניין, אשר נחתם ונרשם כדין.

מוסיפים הנתבעים 4 ו-5 כי הסתדרות העובדים הכללית החדשה היא הארגון היציג של הבנק, והיא צד להסכם הקיבוצי, ואין בטענות התובע בדבר מספר חתימות על ההסכם כדי לפגוע בתוקפו.

7. נאמר כבר בראשית דברינו כי דין התביעה להידחות. רוב טענות התובע לא הוכחו, וחלקן הגדול אינו אלא השערות שלא נמצא להן בסיס בחומר הראיות שהוצג לפנינו. כך הדבר גם לגבי טענותיו בדבר תוקף הסכם 2011. אכן נמצא פגם בהליכי המכרז בשל אי חשיפת מסמכי המכרז, במיוחד למר עלון שהשתתף בו. ואולם בנסיבותיה של תביעה זו מצאנו כי פגם זה אינו מצדיק את ביטול המכרז כפי שיפורט להלן.

8. בחירתה של גב' ענת אלחנתי

כעולה מן האמור לעיל טוען התובע כי בחירתה של גב' אלחנתי בטעות יסודה, וכי אינה בעלת הכישורים המתאימים לתפקיד. בראש ובראשונה ייאמר כי יש לדחות את טענת התובע כי אין לענת תואר אקדמי הרלבנטי למשרה מושא המכרז. בבקשה למתן סעד זמני נכתב כי לענת תואר בתולדות האומנות (סעיף 73), דבר שאין לו כל בסיס. ענת הינה בעלת תואר בעבודה סוציאלית, שהינו רלבנטי בהחלט למשרה המוצעת, לפחות כמו תואר בפילוסופיה או במשפטים, של המועמדים האחרים למכרז (ע' 33 ש' 1-12). גב' אלחנתי הינה גם בעלת תואר בקרימינולוגיה.

גב' אלחנתי רכשה ניסיון בתפקידיה הקודמים בנושאי כוח אדם (ע' 99 ש' 24-32). דברי מר שאול פרל בעניין זה לא זכו לביסוס ראייתי, ואנו מעדיפים את גרסתה של ענת שהיתה משכנעת ומהימנה על פני גרסתו.

באשר לניסיונה המקצועי, בניגוד לטענת התובע כי גב' אלחנתי היתה ממונה בעבר על 3 עובדים בלבד, ועתה כפופים לה 70 עובדים, מן המסמך נ/14 עולה כי גב' אלחנתי היתה ממונה בעבר על 10 עובדים, ועתה היא ממונה על 20 עובדים (ע' 100 ש' 7-10). יתר על כן, בעדותה הבהירה גב' אלחנתי כי אינה מקבלת החלטות לגבי כל עובדי הבנק אלא מיישמת את החלטות הממונים עליה (ע' 100 ש' 29-32). לפיכך אין כל ממש בטענה כי גב' אלחנתי מנהלת בתפקידה הנוכחי את 750 עובדי הבנק, או קובעת את תנאי עבודתם.

עיון במסמכי המכרז מעלה כי גב' אלחנתי עמדה בכל דרישות המכרז, וקיבלה את הציון המסכם הגבוה ביותר מבין המועמדים.

9. מעורבותה של גב' אלחנתי בהליכי המכרז

מחומר הראיות שהוצג לפנינו עולה כי גב' אלחנתי טיפלה בעניינים מנהליים-טכניים של המכרז בלבד. גב' אלחנתי אמנם חתומה על ההודעה על קיומו של המכרז מיום 1.7.2011, ואולם זאת מתוקף תפקידה. גב' אלחנתי חתומה גם על מכרזים רבים נוספים שהתפרסמו בבנק (נ/19, ע' 27 ש'26-32). לדבריה לא היה צורך בטיפול בהליכי המכרז מאז שפורסם ועד פתיחת המעטפות (ע' 82 ש' 1-10), ומכל מקום גב' הראל היא שטיפלה בכך.

גב' אלחנתי לא היתה מעורבת בניסוח המכרז ובקביעת דרישות התפקיד. התובע עצמו לא ידע מי כתב את תיאור התפקיד בהודעת המכרז (ע' 28 ש' 5-6), וגב' אלחנתי הבהירה בעדותה כי לא היא עשתה זאת, היא גם לא תיאמה את מועדי הבחינות למועמדים, ופרט לפרסום המכרז לעובדים, כפי שעשתה במכרזים רבים קודם לכן, לא טיפלה בדבר הקשור למכרז זה (ע' 102). גב' אלחנתי ציינה עוד כי החליטה לגשת למכרז לאחר התלבטויות רבות, ובסמוך לסיום המועד של הגשת המועמדויות למכרז, וכי הודיעה על כך למר לנקרי (ע' 103 ש' 24-32, ע' 104 ש' 1-2). עדותה זו לא נסתרה.

אמנם יו"ר הוועד הודיעה לגב' אלחנתי מי יהיה חבר בוועדת המכרזים מטעם הוועד, אולם לדברי מנכ"ל הבנק, אולם מן העדויות שנשמעו עולה כי רוב עובדי הבנק ידעו מי יושב בוועדת המכרזים (ע' 82 ש' 11-22, ע' 90 ש' 26-32, ע' 103 ש' 15-18).

10. הקשר עם מכון אדם-מילוא

התובע טוען כי גב' אלחנתי קיימה במסגרת תפקיד הקודם קשר הדוק עם מכון אדם מילוא, שאליו נשלחו המועמדים למכרז שבמחלוקת, ויכול להיות שעובדה זו השפיעה על תוצאות הבחינה שלה. מוסיף התובע כי אף שגב' אלחנתי נשלחה על ידי ועדת המכרזים למכון אדם מילוא בתל אביב, אין בכך כדי לרפא את הפגם, וגם אילו היתה נשלחת לבחינות במכון אחר, לא היה בכך כדי להועיל, שכן גב' אלחנתי יכלה, בגלל קשריה עם המכון, להשפיע על תוצאות הנבחנים האחרים. טענותיו אלה של התובע לא הוכחה, אף לא לכאורה.

התובע אישר בחקירה הנגדית כי אינו יודע דבר על מכוני הבחינות, ולדבריו הוא "לא בקיא בתחום זה של המכרז" (ע' 29 ש' 4-12), והסתפק בטענה כללית כי יש צורך בשקיפות. בתצהירה הבהירה גב' אלחנתי כי לא היה לה כל קשר של ממש עם המכון, כי גב' עידית בן בסת היא שקיימה קשר עם המכונים (סעיפים 32-34 לתצהירה, ע' 101). המסמכים שהגיש התובע (ת/12) תומכים בטענותיה של גב' אלחנתי. המסמכים מגלים כי התכתבויות בעניינים הקשורים למכון התנהלו בין גב' בן בסת לבין גב' יעל שמחוני, וגב' אלחנתי לא היתה אלא מכותבת בלבד, דבר התומך בטענתה כי לא היא היתה ממונה על הקשרים עם מכון אדם מילוא. לא הובאה כל ראיה המעידה על קשרים ישירים בין גב' אלחנתי לבין עובדי המכון, המאפשרים לה להשפיע על תוצאות בחינתה, קל וחומר על תוצאות בחינותיהם של מועמדים אחרים.

11. היכרות עם חבר ועדת המכרז מר צבי גרף

התובע טוען כי לחבר הוועדה מר צבי גרף יש היכרות עם גב' אלחנתי בשל השתתפותם במכרזים אחרים שהתקיימו בבנק, וכי לא דווח על היכרות זו ביניהם. מר צבי גרף וגב' אלחנתי עובדים בבנק שנים רבות. בנסיבות אלה היכרות בין חברי הוועדה לבין המועמדים הינה בלתי נמנעת. והיכרות זו, כשלעצמה, אין בה כדי לגרום לפסילת החלטת הוועדה, כל עוד לא הובאו ראיות או נימוקים כבדי משקל, המצביעים על משוא פנים. יפים לענייננו דברים שאמר כב' השופט מישאל חשין (כתארו אז) בעניין מכרז פנימי, בבג"צ 1741/06 יוסי אילן נ' עיריית תל אביב יפו (פ"ד נט (3) 718, בע' 813):

”13. החלת עקרונות שוויון אלה בטהרתם על מכרז פנימי להעסקת עובדים תביאנו לכלל מסקנה כי רק אנשים שמחוץ למקום העבודה – או מלאכים משמיים – יוכלו לשמש כחברים בוועדת המכרזים. מסקנה זו לו אכן הוסקה היתה בבחינת גזירה שרוב הציבור אינם יכולים לעמוד בה. ואמנם, לא כך ינהגו במקומנו מאז ומקדם. בוועדת מכרזים במכרזים פנימיים לאיוש משרות יושבים באורח תדיר אנשים המכירים את המועמדים – לעיתים היכרות רבת שנים – בין אם חברי הוועדה נציגים הם של ועד העובדים ובין אם מכירים הם את המועמדים ממקום העבודה.

היכרויות אלו גוררות מטבעם של דברים התרשמויות קודמות מן המועמדים והערכות וידע על אודתם. התרשמויות, ידע והערכות אלה יפעלו לעיתים לשלילה לעיתים לחיוב, ומכל מקום, חברי ועדת המכרזים – כולם או מקצתם – אינם פועלים כדרכו של שופט המרוחק מן המתדיינים שלפניו. ההלכה הסכינה עם תופעה זו – נמצא כי החלופה של ועדות מכרזים שחבריהן אינם מכירים כלל את המועמדים נגועה בפגמים לא פחות חמורים – והשלימה עימה. כך נקבע, אפוא, כי היכרות מוקדמת עם מועמדים, הערכה מוקדמת על מועמדים, ואף פגישות עם חברי ועדת מינויים וניסיון להשפיע עליהם – כל אלה אין בהם בהכרח כדי להביא לפסילתו של מכרז.”

דברים אלה יפים גם לענייננו. לא הובא לפנינו מידע או ראיה כלשהי התומכים בטענה כי בין גב' אלחנתי לבין מר גרף היו קשרים כלשהם החורגים מיחסי עבודה רגילים, או העלולים לגרום למשוא פנים.

משכך, יש לדחות את כל טענות התובע לעניין בחירתה של גב' אלחנתי, כשירותה למלא את התפקיד והפגמים שנתגלו במכרז בעניין זה.

12. קביעת הקריטריונים/משקולות

בעניין קביעת קריטריונים למכרזים בבנק אמר עד התובע מר שאול פרל, שהיה יו"ר הוועד הארצי של עובדי הבנק בשנים 1997-1999 ויו"ר הוועד המקומי בשנים 1999-2002 (ע' 63 ש' 17-18) בעדותו כי ועדת המכרזים מתכנסת לפני שהיא יודעת מי הגיש את מועמדותו למכרז, דנה בקריטריונים, וכיצד לשקלל את הציון הסופי, ולאחר מכן פותחים את המעטפות ורואים מי עומד בקריטריונים (ע' 66 ש' 1-6). דבריו אלה תומכים בטענת הבנק כי ובעדויות העדים מטעמו כי הקריטריונים נקבעו גם בענייננו לאחר הגשת המועמדויות ולפני פתיחת המעטפות, וכי בכך נהגו חברי ועדת המכרז כנהוג בבנק.

יתר על כן, טענת התובע כי חברי וועדת המכרזים ידעו בעת קביעת הקריטריונים כי גב' אלחנתי הגישה מועמדות למכרז לא הוכחה. גב' אלחנתי אמרה בעדותה כי הודיעה על כך רק למר לנקרי בלבד (ע' 103 ש' 31-32), ודבריה אלה לא נסתרו.

כמו כן מחומר הראיות שהוצג לפנינו עולה כי התובעת הינה היחידה מבין כל המועמדים שעסקה במשאבי אנוש בתפקידה הקודם (וראו גם מכתבו של מר מאיר דגן נ/4 היוצא באופן חד משמעי להגנתה של גב' אלחנתי, ותומך במינויה).

13. חשיפת מסמכי המכרז

התובע טוען כי הבנק סירב לחשוף את מסמכי המכרז הן כלפי המתמודד במכרז מר עלון והן במהלך הליך זה, אף כי ב"כ התובע הסכים לחשיפת המסמכים תוך השחרת שמות המתמודדים. יש לקבל את טענתו זו של התובע במלואה. בבג"צ 3751/03 הנ"ל עמד השופט מישאל חשין (כתארו אז) על חובתה של ועדת מכרזים לנהל פרוטוקול, והדגיש כי פיקוח ובקרה אפקטיביים של בית המשפט על התנהלות הוועדה יוכלו להתקיים רק אם יהיה דיווח מהימן וראוי באשר להליכי קבלת החלטות בוועדה, דבר המחייב עריכת פרוטוקול. השופט חשין הוסיף כי:

”זכות הציבור וזכותם של המועמדים לדעת כיצד ועל יסוד איזה מידע נתקבלו החלטות שנתקבלו; זכותם של חברי הועדה היא כי הציבור והמועמדים ידעו כיצד ניהלו את דרכיהם וכיצד מילאו הם את חובתם, זכותם של אלה ושל אלה לגילוי האמת, גילוי שיאפשר ביקורת ציבורית ומשפטית, ועל כל אלה: הצורך הדוחק לחשיפת האמת ולהבטחה כי המכרז אכן מילא את יעודו והעניק שוויון הזדמנויות מלא למתחרים בו” (סעיף 19 לפסק הדין).

חובתו של הבנק הינה הן לנהל פרוטוקול במהלך הדיון בוועדת המכרזים, והן לחשוף את מסמכי המכרז למתמודדידם האחרים. עיון במסמכי ועדת המכרז שהוצגו לפנינו מעלה כי התנהל פרוטוקול בישיבות הוועדה מיום 15.7.2011, 19.7.2011, 21.7.2011 ו-3.8.2011. עם זאת, בקשתו של מר עלון, שהיה מועמד במכרז, לקבל את מסמכי המכרז לא נענתה, והותר לו לעיין במסמכים הנוגעים לו בלבד, לדברי העדים מר פישמן ומר גרף זה הנוהג בבנק (ע' 86 ש' 15-18, 26-29, ע' 89 ש' 25-27). אין ספק כי אין מדובר בהליך ראוי. כל המועמדים למכרז זכאים לקבל את פרוטוקול ועדת המכרזים.

14. למרות דברינו אלה יש לזכור כי מדובר במסמכים העלולים לפגוע פגיעה קשה בצנעת הפרט. מטבע הדברים כאשר דנים בכשרותם של מועמדים לתפקיד, נאמרים גם דברים שאינם לזכותם של חלק מהמועמדים, ולחשיפתם עלולה להיות תוצאות קשות. בע"א 6926/93 מספנות ישראל נ' חברת החשמל, נאמרו בעניין זה הדברים הבאים:

”במקום שהמדובר הוא בבחירתו של אדם לתפוס משרה פלונית, יכול אני להבין רצון וכוונה לחסות נימוקים לאי-בחירה. תכונות אופי הינן מן הדברים שאין להם שיעור, והבושה שבאדם עשויה למנוע אותו מלהתבטא בחופשיות אם יידע שדבריו יקישו על אוזנו של המועמד שיצא מלפני הוועדה וידיו על ראשו. טעמים אלה וטעמים בדומה להם, כך אני מניח, היו גם ביסוד הוראת סעיף 3(3) לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תש"ט-1958, ולפיו אין חובת הנמקה תופסת בסירוב "למנות את הבקש למשרה פלונית או להטיל עליו תפקיד פלוני"” (פ"ד מח (3) 749).

גם בית הדין הארצי לעבודה הכיר בזכות הגילוי החלקי במקרים מעין אלה, תוך מציאת איזון ראוי בין האינטרסים המנוגדים המתעוררים כאשר נדרשת חשיפת מסמכים שרב בהם המידע הנוגע לצנעת הפרט, והעלול לפגוע במועמדים למכרז (ע"ע 1185/04אוניברסיטת בר אילן- ד"ר צמח קיסר, ניתן 24.3.05; ובדב"ע מג/3-123 וינר נ' אוניברסיטת בן גוריון, פד"ע לו 206). עם זאת הנטל להוכיח כי יש לחסות את מסמכי המכרז מוטל על הטוען זאת. עליו להוכיח כי התקיימו התנאים המצדיקים את אי חשיפת המסמכים (ע"ע 1185/04 ו- ע"א 6926/93 הנ"ל).

15. בענייננו הרימו הנתבעים את הנטל המוטל עליהם, והוכיחו כי בנסיבות העניין יש הצדקה שלא לחשוף את מסמכי המכרז במהלכו של הליך זה, אלא לעיניו של בית הדין בלבד. זאת בשל התנהלותו של התובע. ראשית נדגיש כי התובע לא היה מועמד במכרז, ותביעתו זו גם לא הוגשה כתפקידו כחבר וועד, שכן כפי שיפורט להלן הוועד לא תמך בתובע במהלכו זה. אם ייאמר כי התובע הינו עותר ציבורי, ספק אם התובע עומד בקריטריונים שנקבעו למעמד זה.

התנהלותו של התובע בעבר מצביעה על כך שהוא אינו מקפיד על צנעת הפרט, וכי חשף באמצעי התקשורת פרטים הנוגעים לצנעת הפרט של עובדים בבנק לא אחת (עדות מנכ"ל הבנק מר כאלו ע' 80 ש' 10-18). גם עדי התובע, מר דגן, גב' חדד, מר עלון ואח' הסתייגו מפעילותו ומאופן התנהלותו.

הנתבעים טוענים כי תביעתו זו של התובע מונעת משיקולים זרים, בשל יחסיו המעורערים עם הנהלת הבנק, בשל תפקודו הלקוי והפרות משמעת חוזרות ונשנות. הוצגו לפנינו מסמכים משנת 2004 ואילך, המעידים על הפרות משמעת מסוגים שונים, ובכלל זה היעדרויות מרובות, סירוב לעבוד, עימותים עם הממונים, הפרת נהלים ופגיעה במחשבי הבנק, פניות לתקשורת ועוד. ביום 19.4.2004 נערכה פגישה עם התובע "במטרה להביא לרגיעה ביחסי העבודה במרכז הדואר", והוגדרו שעות עבודתו ותפקידיו (נ/20). נראה כי מטרה זו לא הושגה, והפרות המשמעת של התובע נמשכו גם לאחר מכן (ראו למשל מכתבו של מר משה גפן מיחידת לוגיסטיקה מיום 24.8.2010 ומסמכים נוספים בת/5 לעניין סירוב לחתום על דף נוכחות, שימוע שנערך לתובע בעניין פניה של התובע לעיתונאים בניגוד להנחיות הבנק (נ/17), ונשקל אף סיום העסקתו (נ/16). התובע קיבל ציונים נמוכים בהערכות שנעשו לגבי תפקודו כבר משנת 2003.

בסיכומיו לא התייחס התובע כלל לטענות אלה, וטען כי הגיש את התביעה כדי להגן על האינטרס הציבורי. בחקירה הנגדית טען התובע כי הכול קרה בגלל רדיפה של ועד העובדים (ע' 33 ש' 26-32, ע' 34).

זאת ועוד. מעדות התובע עצמו עולה כי הוא מצוי בסכסוך מתמשך לא רק עם הנהלת הבנק, אלא גם עם חברי ועד העובדים המקומי והארצי משנת 2006 (עדות התובע ע' 13, ע' 15 ש' 21-32), כי כל חברי הוועד היו נגדו בנושא המכרזים (ע' 17 ש' 1-8), וכי איש מחברי הוועד לא התייצב לישיבה שכינס (ע' 22 ש' 7-10). גם לישיבות אחרות שזימן התובע התייצבו רק אחד או שניים מחברי הוועד (ע' 25 ש' 10-13). לא זו אף זו. פרוטוקול של ישיבת הוועד הארצי של הבנק מיום 26.6.2011 כולל גינוי חריף להתנהלותו של התובע, הפועל בלא סמכות מהוועד המקומי ומהוועד הארצי (ת/7, וראו גם פניותיהם של ראשי הוועד המגנים את פעולותיו של התובע נ/9 ו-נ/10). מר מאיר דגן, חבר הוועד, הביע בכתב (נ/4) את תמיכתו בגב' אלחנתי, ואת הסתייגותו מצעדיו של התובע. יתר על כן, במכתבו מיום 19.9.11 לעובדי הבנק וגמלאיו הודיע התובע בלא כחל וסרק כי בכוונתו לפעול גם נגד כל חברי הוועד המקומי והארצי שלא תמכו בצעדו (נ/2, הכוונה כנראה להגשת תביעה זו).

16. נזכיר מושכלות ראשונים, ועד עובדים הינו גוף דמוקרטי הפועל על פי החלטות רוב, וגם אם התובע אינו רווה נחת מהחלטותיו של הוועד, הוא אינו רשאי לפעול נגד החלטות הוועד אשר התקבלו ברוב קולות, בכובעו כחבר ועד, גם אם הוא סבור כי הוועד שגה בהחלטותיו והוא עושה יד אחת עם ההנהלה.

לכל אלה יש להוסיף כי לא עלה בידי התובע לסתור את טענת הבנק כי התביעה הוגשה בשל יריבות אישית עם גב' אלחנתי בשל הליכים שונים נגד התובע שגב' אלחנתי היתה מעורבת בהם בתוקף תפקידה. כך למשל הוכח כי גם במכרזים קודמים שהתקיימו בבנק לא היתה ועדת ביקורת (ע' 31 ש' 19-23, ע' 32 ש' 4-6), והתובע לא הלין על כך. התובע ניסה לסכל את מינוייה של גב' אלחנתי לתפקיד עוד לפני שהתקבלה ההחלטה, באמצעות משלוח הודעות טקסט למר פישמן, חבר הוועדה (ע' 29 ש' 21-31, ע' 30 ש' 1-2).

כל אלה תומכים בטענת הבנק כי חשיפת מסמכי המכרז בהליך זה עלולה לגרום לפגיעה קשה בצנעת הפרט, ולהביא לתוצאות בלתי רצויות, וכי יש הצדקה בהליך זה לחשוף את המסמכים בפני בית הדין בלבד.

17. בחינת מסמכי המכרז

בחינת מסמכי המכרז מגלה כי נקבעו קריטריונים מפורטים על פיהם ייבחנו המועמדים למשרה, ובהם: השכלה – תארים אקדמיים וקורסים בניהול, ניסיון בעבודה ובכלל זה ניהול עובדים, פיתוח ארגוני וכד', ראיון מקצועי והתרשמות כללית וכן מבחן חיצוני. ניתן ניקוד לכל קריטריון. בישיבתה מיום 15.7.2011 קבעה הוועדה כי ייערכו ראיונות עם כל המועמדים, וכי המועמדים המתאימים יישלחו למבחן חיצוני. עוד נקבע כי ציון המינימום למכרז הוא 70. בישיבותיה מיום 18.7.2011 ו-21.7.2011 ראיינה הוועדה את המועמדים למכרז, והגיע למסקנה כי אין מקום להפנות שניים מהמועמדים למבחני התאמה. ישיבת האחרונה של הוועדה התקיימה ביום 3.8.2011, ובה סוכמו ציוני המועמדים. גב' אלחנתי קיבלה את הציון הגבוה ביותר מבין המועמדים - 86, ולפיכך נבחרה לתפקיד. מכאן שהוועדה קיבלה את החלטתה על סמך הקירטיונים שנקבעו, והציונים שניתנו ומועמדים על פי קריטריונים אלה. יש לציין כי ציוניה של גב' אלחנתי היו גבוהים באופן משמעותי מאלה של שאר המועמדים.

18. הסכם 2011 – ועדת ביקורת

כפי שצויין לעיל התובע אינו טוען לביטול הסכם 2011, אלא רק לביטול המכרז בשל פגמים שנפלו בו. אף כי לא ברור כיצד ניתן לטעון כי אי קיומה של ועדת הביקורת הינה בגדר פגם בהליך המכרז, כאשר מדובר בהסכם בר תוקף, נדון בטענתו זו של התובע.

בהסכם הקיבוצי מיום 24.4.2006 נקבע בסעיף 8ו' כי ועדת ביקורת תפקח על קיומו של "מכרז מיוחד" כאמור בסעיף 11 להסכם. "מכרז מיוחד" הינו מכרז בעל רגישות ארגונית מיוחדת ובכלל זה מכרז המתנהל "בנסיבות רגישות" (למשל מכרז בו מתמודד חבר ועד או עובד יחידת ניהול משאבי אנוש (סעיף 11(א)(2) להסכם).

בתצהירו פירט מר צבי גרף את נסיבות חתימתו של ההסכם 2011, אשר ביטל את הוראותיו אלה של הסכם 2006. מר גרף הבהיר כי ההסכם נחתם על רקע דרישת הוועד כי ועדת הביקורת תהפוך לוועדה פריטטית. זאת, משום שקולו של נציג הוועד אינו נשמע בוועדת הביקורת, ואין לו יכולת להשפיע על ההחלטות המתקבלות בה, ואם ביום מן הימים ירצה הוועד לתקוף מכרז מעין זה, ייאלץ לפנות לבית הדין לאחר ששתי ועדות מכרזיות בבנק דנו בעניין, דבר המצמצם את הסיכוי שבית הדין יתערב בהחלטות אלה. הוחלט כי אם לא יסכים הבנק להפיכת הוועדה לוועדה פריטטית, תבוטל ועדת הביקורת לאלתר. נוסח ההסכם הועבר לחתימת חברי הוועד שהסכימו לו כמפורט בתצהירו של מר גרף (6 מתוך 8 חברי הוועד שנכחו בישיבה, סעיפים 17-31 לתצהירו, פרוטוקול הישיבה מיום 26.6.2011 ת/7, וראו גם עדות מנכ"ל הבנק מר כאלו בע' 84 ש' 10-22). בעדותו הוסיף חבר הוועד מר צבי גרף כי:

"החלטנו שאנחנו לא עלה תאנה והחלטנו שעד שהנושא לא ייפתר לא שולחים נציגים לוועדת הביקורת" (ע' 91 ש' 30).

ובהמשך:

"אנחנו כוועד החלטנו שאנחנו רוצים בביטול הוועדה הזאת כי היא הזיקה לעובדי הבנק" (ע' 92 ש' 1-2)

חבר הוועד, מר יוסי גונינסקי, שהעיד מטעם התובע, אמנם אמר בעדותו כי ביטול ועדת הביקורת נעשה כאקט מכין שנועד להקל על העברת המכרז מושא פסק דין זה (ע' 54 ש' 13-18), ואולם כאשר נאמר לו במסגרת החקירה הנגדית כי הנהלת הבנק לא רצתה לשנות את ההסכם משנת 2006 השיב:

"איך אנו יכולים לדעת מה היה בראשם, אני יודע שהיה לה אינטרס (להנהלה ד.פ.), אני לא דיברתי עם ההנהלה בנושא זה ולכן אין לי שום יכולת לענות על השאלה, אך אני יכול לומר שהיה לה אינטרס מובהק בנושא, אבל אני לא ראיתי שום פניה בנושא בעל פה או בכתב" (ע' 55 ש' 1-3).

מדובר, אם כן, בהשערה בלבד, שאין לה כל ביסוס ראייתי, מה גם שכעולה מדברי העדים האחרים, ובהם חבר ועד עובדי סניף תל אביב של הבנק, עד התובע מר מאיר דגן, ההחלטה התקבלה בוועד באופן חוקי ותקין. חילוקי דעות קיימים בכל גוף ובכלל זה בוועד עובדים, ומדובר בהחלטה שהתקבלה ברוב דעות וכנדרש. מר דגן, שהעיד מטעם התובע, אישר בעדותו כי האופוזיציה היתה במיעוט כאשר התקבלה ההחלטה על ביטול ועדת הביקורת, כי "מבחינתי זה בסדר וההחלטה התקבלה" (ע' 45 ש' 15-16), וכי גם בלא חתימתו "היו 5 אנשים וזה מספיק, היו חמישה בלעדי" (ע' 46 ש' 29-330).

לכך יש להוסיף כי התובע הגיש לממונה הראשי על יחסי העבודה, מר שלמה יצחקי, התנגדות לרישום הסכם 2011. ההתנגדות נדחתה (נ/1א).

התובע העלה טענות רבות בעניין חתימות חברי הוועד על ההסכם. די באמור לעיל כדי לדחות גם את טענותיו אלה, שכן הוכח שהוועד הוא שיזם את שינוי ההסכם, והדבר התקבל ברוב קולות. למעלה מהצריך לענייננו נוסיף כי די בחתימתו של מר ציון שמאע בשם הארגון היציג כדי ליתן תוקף להסכם (ראו עדותו בע' 105).

19. לסיכום

רוב טענות התובע בדבר פגמים במכרז ובדבר כשירותה של גב' אלחנתי נדחות. אכן, אי חשיפת מסמכי המכרז הינה בגדר פגם בהליך, ואולם בנסיבות העניין כפי שפורטו בהרחבה לעיל, אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, והמצדיק את ביטול החלטת הוועדה. בסופו של דבר נבחרה מועמדת ראויה, ולא נמצא כי חברי ועדת המכרז פעלו שלא כדין, או חרגו מסמכותם בדרך כלשהי. כמו כן לא נטען ומשכך גם לא הוכח כי במכרז זה נפגע עיקרון שוויון ההזדמנויות בדרך כלשהי. בפסק דינו של השופט צור (כתארו אז) בענין גונן נ. זוארץ (ע"ע 621/07) נפסק:

"מקובלת עלינו הנוסחה שפגם 'היורד לשורש העניין' מצדיק את ביטולה של זכייה במכרז. אך מהו פגם שכזה? נדמה שאת התשובה לכך יש לחפש במטרת המכרז. כפי שראינו, הליך המכרז נועד לבחור את המועמד המתאים ביותר למשרה בתנאים של שוויון והגינות. מכאן, שכל פגם הפוגע במטרת המכרז יחשב כפגם 'מהותי' היכול להביא לבטלות ההחלטה וביטול בחירת הוועדה."

ובע"ע 1279/02 הנ"ל נפסק מפי השופט שמואל צור (כתארו אז) כי:

”... הלכה פסוקה היא שלא כל פגם בהליך המינהלי מביא לבטלותו או לביטולו. על כך בית הדין הארצי לעבודה לאמור: רק סטיה שאינה סטיה של מה בכך, אלא שהיא ממשית ויורדת לשורשו של הליך הבחירה במכרז, או החלטה שניתנה בחוסר סמכות, יביאו לפסילת פעולת הוועדה. ....ואמנם, בבואנו לבחון פגמים כאלה ואחרים שנפלו בהליך של מכרז, יש לתת את הדעת לטיבם של אותם פגמים – אם טכניים הם או מהותיים, אם שוליים הם או מרכזיים, אם נוגעים הם בליבת ההליך ומסכלים את מטרתו או שהם מצויים בשוליו, ורק באותם מקרים בהם נפל הפגם היורד לשורש העניין או הפוגע בזכות מהותית, או בכללי הצדק הטבעי, או המפר את עקרון השוויון, תהא הצדקה להחליט על ביטולו".

כפי שפורט בהרחבה לעיל לא מצאנו כי נפל במרכז פגם מהותי, היורד לשורשו, והמצדיק את ביטולו, ולא נמצא כי עקרון השוויון נפגע בדרך כלשהי במכרז זה.

נוסיף כי במסגרת השיקולים המובאים בחשבון כאשר שאלת ביטולו של מכרז עומדת על הפרק, יש התייחס גם לעובדה שגב' אלחנתי נכנסה לתקיד מושא המכרז זה מכבר. כאמור הסכימו הצדדים כי חלוף הזמן מ-9.11.11 לא יילקח בחשבון בשקילת טענת השיהוי בהליך זה. ואולם יש לזכור כי הבקשה למתן סעד זמני הוגשה לאחר שגב' אלחנתי כבר החלה לכהן בתפקידה החדש, וביטול המכרז יפגע בה פגיעה קשה. נדגיש, משקלו של שיקול זה הינו זעיר ביותר, במיוחד כאשר לא נמצא במכרז פגם היורד לשורשו של עניין, ואולם יש להביא גם שיקול זה בחשבון.

מכל האמור לעיל עולה, אם כן, כי יש לדחות את התביעה לביטול המכרז.

התובע ישלם הוצאותיה של גב' אלחנתי בסך של 4,500, ₪, והוצאות הבנק בסך של 2,000 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה.

ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, כ"ב אב תשע"ג, 39 ביולי 2013, בהעדר הצדדים.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".