התובעים עתרו למחיקת כתב ההגנה בשל אי מענה לשאלון מטעם הנתבעת. לאחר הגשת הבקשה השיבה הנתבעת לשאלון, במסגרת הגשת תגובה לבקשה. משכך, אין מקום למחיקת כתב ההגנה, אך התובעים זכאים על פניו להוצאות בשל הבקשה.

במסגרת התשובה לתגובת הנתבעים, עתרו התובעים לחייב את הנתבעת במתן מענה נוסף לשאלה מספר 8, וגם בענין זה הוגשו תגובה ותשובה. בשאלה המדוברת נשאלה הנתבעת מהו הסכום ששילמה עבור פינוי מכולות דיירי הבנין C בשנת 2007 וכן נתבקשה לפרט שמות הדיירים והסכום ששולם עבור כל אחד מהם.

בתחילה, טענה הנתבעת בתשובתה לבקשה למתן תשובות לשאלון כי מדובר במידע סודי, אך קבעתי בהחלטתי כי יש לגלות הרשימה ולהשיב על השאלה.

כעת, לאחר ההחלטה, השיבה הנתבעת כי לא ערכה רישום של הדיירים שערכו שימוש במכולות אך מדובר בכל הדיירים שנכנסו לדירות בשנת 2007 וביצעו עבודות באופן עצמאי.

בתגובה לבקשה להשיב על שאלה 8 שוב, טוענת הנתבעת כי די בתשובה שניתנה וכי התובעים אינם זכאים לצו נוסף.

דעתי אינה כדעת הנתבעת.

לו תשובת הנתבעת היתה ניתנת מלכתחילה כפי שניתנה, ייתכן שניתן היה לשמוע את טענת הנתבעת.

דא עקא, הנתבעת השיבה בתחילה כי המידע סודי ולא ציינה כי אינו ברשותה. עובדה זו מסבירה את חשש התובעים שמא לא ניתנה תשובה מלאה.

תקנה 110 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, מסמיכה את בית המשפט, במקרה של תשובה שאינה מספקת, לחייב במתן תצהיר נוסף ואף בחקירה בעל פה. ראיתי לנכון לעשות שימוש בתקנה זו בנסיבות הענין.

הנתבעת תגיש תצהיר מטעמה ובו תפרט את שמות כל הדיירים והסכומים ששולמו, והכל כפי שנשאלה בשאלה 8. במידה ואין ברשותה מידע זה, תצהיר מפורשות כי אינו בידה והאם היה בידה בעבר, ובאיזה דרך נרשם ותועד, וכן תפרט מדוע השיבה בתגובה כי שמות הדיירים הינם מידע סודי, כאשר לכאורה לפי הטענה לא היו בידיה שמות דיירים וסכומים ששולמו עבורם. התצהיר יוגש עד 27.9.12.

הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות הבקשות שתוארו לעיל בסך 1,700 ₪, בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ב, 14 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.