<#2#>

נוכחים:

המאשימה: מדינת ישראל- ע"י עו"ד שאלתיאל

הנאשם: דוד דהן- בעצמו

פרוטוקול

עת/1, מר אייל וייסר, מוזהר כחוק:

אני ערכתי דו"ח פנימי תוך כדי אכיפה, בעקבות כך שהנהג לא נעצר במקום.

מקריא מהדו"ח.

אני עמדתי שם סטטי במטרה לאכוף עבירה של ד-14, הייתי עם מדים מלאים ואפודה זוהרת של סייר תנועה, עם ניידת לידי אורות כחולים. גם כשאני בניידת יושב אני עם אפודה זוהרת. כשאני רואה מישהו עובר על ד-14 אני אומר לו לעצור, מברר למה עבר את העבירה, רואה אם מגיעה לו אזהרה או דו"ח וזהו.

ש: תשרטט את המקום.

ת: משרטט. הנאשם נסע בנתיב המיועד לפניה ימינה ואז חתך שמאלה חזרה לכיוון כביש 4. ציינתי בנסיבות שהוא הבחין בי שסימנתי לו לעצור, הוא נסע לכיווני, כמעט דרס אותי, סימן לי אצבע משולשת, סיבב את ראשו אליי וסימן לי שוב אצבע משולשת, הוא סימן לי פעמיים מן הסתם הוא גם ראה אותי.

ש: רשמת דו"ח נוסף?

ת: כן.

התובעת:

מבקשת להגיש את הדו"ח- הוגש וסומן ת/1.

סקיצה- הוגש וסומן ת/2.

דו"ח הודעת קנס- הוגש וסומן ת/3.

הנאשם:

אין לי מה לחקור את העד.

לאחר ששמעתי הסבר בית המשפט לגבי משמעות אי חקירתה עד, מבקש לשאול אותו מס' שאלות.

חקירה נגדית:

ש: אתה זוכר עם איזה קסדה הייתי?

ת: לא. אני לא יכול לזכור דבר כזה זה היה מזמן.

ש: יצרתי איתך קשר עין?

ת: כן, סובבת אליי את ראשך.

ש: אתה בטוח שזה אני?

ת: אני בטוח שזה האופנוע, אני לא יודע אם זה אתה כי לא עצרתי את הנהג.

הנאשם:

אין לי יותר שאלות.

חקירה חוזרת:

אין.

הנאשם בוחר להעיד, לאחר שהוסברו לו זכויותיו, מוזהר כחוק:

אני את האירוע עצמו זוכר רק לפי הדו"ח, כשקיבלתי את הזימון לפה הצלחתי לחבר את זה רק בגלל הדו"ח שנשלח אליי הבייתה על מעבר בפס לבן ששילמתי באותו רגע, כי זה יכול לקרות עם אופנוע, אך לא בתיאור שהוא תיאר.

אירוע כזה לא קרה לי מעולם, אני מוכן לעמוד בכל בדיקה.

אחרי העדות של השוטר, אין לי הרבה מה להגיד, זה נשמע אמיתי מדי.

אני מנהל מחלקת משלוחים, יש לי מסעדה בחולון, יש שלושה אופנועים שרשומים על שמי, זה בטח מישהו אחר. אני מעולם לא יעשה ומעולם לא עשיתי.

מצב כזה שאני לא עוצר בצד, ועוקף ועושה את התנועה שוא אמר, אין לזה שום קשר אליי. לעבור על קו לבן, אני מכיר את המחלף, זה לא כמו שהוא מתאר, אני לא אסע ימינה ואח"כ שמאלה, זה הרי קוים שמתחלפים מלבן לצהוב. אז לגבי העבירה עצמה לא חשבתי על זה בכלל, שילמתי ולא עשיתי סיפור. אחר כך רק קישרתי ואמרתי שאני צריך להגיע ולראות בעצמי. אני ישבתי לשוטר והוא נשמע אמין מאוד, חוץ מההשערה שהעליתי אני מבין שזה אחריות שלי.

חקירה נגדית:

ש: אתה כן עברת על קו לבן?

ת: אם אני מקבל דו"ח הבייתה שעבר לפני שלושה חודשים על קו לבן, אני אפילו לא חושב לא לשלם, כי כנראה שזה קרה.

ש: אמרת בהקראה הגיוני שאני נוסע על קו לבן, זה אופנוע, זה סטנדרט?

ת: יש חוקים שאסור לעבור, ויש נורמות מסויימות. כשיש פקקים את יכולה לראות שוטר על אופנוע חולף בצד ימין מעבר לקו. הרבה יותר בטוח לנסוע בשול הימני. גם שוטרים עוקפים אותי כשאני נוסע. במחלפים הקו הצהוב הופך להיות לבן ואז אתה צריך להיכנס חזרה לנתיב, לתוך הפקקים, להאט ולצאת שוב.

ש: אתה מודה שהאופנוע הוא בבעלותך?

ת: נכון, הוא רשום על שמי.

ש: אתה לא זוכר את האירוע?

ת: אני מעולם לא עשיתי כזה דבר. אין סיבה בעולם ששוטר יסמן לי לעצור ואני לא אעצור. מקבלים דו"ח וממשיכים הלאה.

הנאשם:

מבקש לחזור מכפירה ולהודות במסגרת הסדר.

<#3#>

החלטה

מתירה לנאשם לחזור בו מכפירתו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"ג, 18/10/2012 במעמד הנוכחים.

<#5#>

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם, אני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"ג, 18/10/2012 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש:

התובעת:

נוהג משנת 95' לחובתו 25 ה"ק.

הוסכם על פסילה למשך 30 יום, פסילה על תנאי, קנס ומאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם:

מבקש לכבד.

<#7#>

גזר דין

הנאשם חזר בו מכפירתו והורשע בביצוע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

מדובר בעבירה של אי ציות לשוטר, אשר סימן לנאשם לעצור בצד הדרך לאחר שהבחין בנאשם מבצע עבירה של נהיגה תוך מעבר על שטח הפרדה, הנאשם לא ציית להוראת השוטר ולא עצר בצד הדרך.

לחובת הנאשם הנוהג משנת 95', 25 ה"ק מהן מהירות מופרזת, טלפון, אי ציות לתמרור עצור, אי ציות לרמזור אדום ואי ציות לשוטר.

בקביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לסעיף 40 ג (א) התחשבתי בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים ובחנתי עברו התעבורתי של הנאשם, מצאתי כי הסדר הטיעון סביר ולפיכך, אאמצו. גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

אנה דנה את הנאשם למאסר למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירות של נהיגה בפסילה או אי ציות לשוטר.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד ליום 31.12.12.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שלושים יום.

הפסילה תחל לאלתר. מניינה ממועד המצאת מסמכים במזכירות.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים.

זכות ערעור כחוק תוך 45 יום לבית משפט מחוזי מחוז מרכז.

<#8#>

ניתן והודע היום ב' חשון תשע"ג, 18/10/2012 במעמד הנוכחים.

אליחן אמיתי