1. לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונת דרכים.
2. התובעת טענה כי רכבה הוסע בבאר-שבע בכביש דו סיטרי, נתיב אחד לכל כיוון. הנהגת ברכב עצרה ואותתה טרם ביצוע פניה שמאלה. היא החלה בפניה, כאשר רכב הנתבעת עקף אותה לפתע משמאל, פגע ברכבה וגרם לה לנזקים לאורך הצד השמאלי.
3. להגנתה, טענה הנתבעת, כי עת נסע מבוטחה בכביש בנסיעה ישרה, יצא רכב התובעת מחניה בצד ימין של הדרך בחוסר זהירות ומבלי לשים לבו לתנועה בכביש ופגע ברכב הנתבעת.
4. בדיון שמעתי את עדויותיהם של שני הנהגים ברכב ושל נוסע ברכב הנתבעת.
5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות החלטתי לקבל את התביעה לאחר שהעדפתי את גרסת נהגת התובעת להתרחשות התאונה בהיותה מתיישבת עם העדויות והראיות הנספות.
6. הנהגת ברכב התובעת אמרה בעדותה כי לפני שהיא ביצעה את הפניה שמאלה, היא האטה ואותתה שמאלה. לדבריה, לפני הפניה היא עצרה בצד השמאלי של הנתיב. שוכנעתי מעדותה כי היא לא יצאה מחנייה בצד ימין של הדרך כנטען על ידי הנהג ברכב הנתבעת.
7. שלושת העדים העידו כי התאונה התרחשה בנתיב הנסיעה הנגדי בתוך הצומת (ראה עדות הנהגת ברכב התובעת עמוד 2 שורות 18-22, עדות נהג הנתבעת בעמוד 4 שורות 29-30, עדות הנוסע ברכב הנתבעת בעמוד 7 שורות 6-7). עובדה זו מתיישבת לחלוטין עם גרסת נהגת התובעת.
8. גם מיקום הפגיעות ברכב התובעת, בגלגל האחורי שמאלי ובחלק השמאלי אחורי של רכבה, מתיישב עם גרסתה.
9. הנוסע ברכב הנתבעת אמר כי רכב התובעת פנה שמאלה כאשר רכב הנתבעת היה במרחק של כמטר ממנו. גם הנהג ברכב הנתבעת אמר כי הוא הבחין רק במרחק קצר ברכב התובעת כשהוא פונה שמאלה. לאור האמור היה צפוי כי רכב התובעת ייפגע בחלקו הקדמי שמאלי ולא האחורי וכי התאונה תתרחש בנתיב הימני ולא בנתיב הנגדי כפי שהיה בפועל.
10. הדברים מקבלים משנה תוקף גם לאור טענת הנהג ברכב הנתבעת כי הוא סטה שמאלה בניסיון למנוע את התאונה. מיקום הנזקים ברכב התובעת בחלק אחורי שמאלי, לחלוטין אינו מתיישב עם גרסתו לתאונה.
11. לאור הממצאים נראה כי התאונה ארעה לאחר שהנהג ברכב הנתבעת לא שמר מרחק מרכב התובעת או שהוא ביצע עקיפה מסוכנת בצומת תוך כדי נסיעה בנתיב הנסיעה הנגדי ומכאן אחריותו לאירוע התאונה. לא מצאתי בנסיבות המקרה דנן להטיל אחריות כלשהי על הנהגת ברכב התובעת.
12. סוף דבר התביעה מתקבלת. התובעת הוכיחה את נזקיה באמצעות חוות דעת שמאי והוראות תשלום. אשר על כן הנתבעת תשלם לתובעת סך של 9,826 ₪ צמוד ונושא ריבית כדין מיום 12.6.2011, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר העדה הפסוק ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,800 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"ג, 20 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.