1. בפניי בקשה לביטול פסק דין שאישר הסכם פשרה מיום 8.1.13.

2. התובענה הוגשה בין היתר על מנת למנוע מהמבקשים לסחור במוצרים נשוא התובענה. מאחר ולאור מצב בריאותו של הנתבע 3, ממילא התכוונו הנתבעים להפסיק לסחור במוצרים אלה. ניהלו הצדדים מו"מ עוד מחודש ספט' והגישו לביהמ"ש הסכם חתום, על פיו קיבלו הנתבעים על עצמם צו מניעה קבוע החל מיום 1.1.13.

3. הסכם חתום זה קיבל תוקף של פס"ד כאמור מיום 8.1.13. לטענת ב"כ המבקשים, הסכם זה לא נחתם על ידה אלא נחתם בשוגג ע"י נתבע 3. לטענת ב"כ המבקשים, ביום 6.1.12 שוחחה עם מרשה, הנתבע 3, והלה מסר לה כי עקב האיחור בהגעה לישראל של המשלוח האחרון של הסחורה שהוזמנה ב-2012, סחורה זו טרם שוחררה מהמכס ולכן הוא מאשר את טיוטת הסכם הפשרה כפוף לכך שצו המניעה ייכנס לתוקף רק ביום 1.2.13 ולא ביום 1.1.13.

4. מאחר והנתבע 3 התעתד לצאת לחו"ל, טוענת ב"כ המבקשים כי היא ביקשה ממרשה לשגר לה את המסמכים חתומים על ידו בכפוף להסתייגות שמסר לה בע"פ ביחס למועד כניסת צו המניעה לתוקף. עקב טעות משרדית, במקום להעביר את המסמכים בפקס למשרד ב"כ המבקשים, העביר הנתבע 3 את המסמכים למשרד ב"כ התובעת.

5. משרד ב"כ המשיבה לא יכל לדעת על אותה שיחה בע"פ שניהלה ב"כ המבקשים עם הנתבע 3, ומשקיבל למשרדו את ההסכם חתום לכאורה על ידי ב"כ המבקשים, סבר כי מדובר בהסכמה להסכם הפשרה והגיש אותו כנדרש לאישור ביהמ"ש. יצוין ויודגש, כי אין ב"כ המבקשים טוענת כי ב"כ המשיבה פעל בחוסר תום לב, אלא מסכימה כי הוא פעל כדין בסוברו כי ההסכם חתום על ידה. אולם, טוענת ב"כ המבקשים כי לא ברורה לה התנגדות ב"כ המשיבה לביטול/תיקון פסה"ד משהובהרה הטעות.

6. פס"ד שמאשר הסכם פשרה כורך בתוכו פן הסכמי, ניתן לבטל הסכם פשרה ככל הסכם אחר אם נפל פגם בכריתת ההסכם. בענייננו, טוענת ב"כ המבקשים כי נפל פגם בכריתת ההסכם, שכן ההסכם איננו חתום ע"י ב"כ המבקשים והוא חתום ע"י נתבע 3 שלא מדעת, ולאחר שביקשה ב"כ המבקשים את חתימתו כפוף להסתייגויות. בעצם, טוענת ב"כ המבקשים לטעות בכריתת ההסכם, טעות שאיננה טעות שבכדאיות, אלא טעות שמקורה העדר גמירות דעת והעדר "מפגש רצונות" ביחס לתוכן ההסכם.

7. אינני יכולה להסכים עם טענת ב"כ המשיבה כי מדובר בטעות בכדאיות, וכי המבקשים פעלו בחוסר תום לב שעה שהסכימו להימנע מייבוא סחורות בתחילת חודש ינואר ולאחר חתימת ההסכם וביטול הקובלנה הפלילית, רצו לייבא משלוח נוסף שלא שוחרר מהמכס, ורק לשם כדאיות כלכלית ביקשו לבטל את פסה"ד.

8. אינני יכולה להסכים לטענה זו מן הטעם הפשוט, כי אחת הטענות המרכזיות של ב"כ המבקשים היא הטענה של העדר הסכמה, וכי החתימה נחתמה בטעות ונשלחה בטעות, על כך לא יכולה להיות מחלוקת עובדתית, הבקשה נתמכה בתצהיר והמצהירה לא נחקרה על תצהיר זה. ביהמ"ש יוצא מהנחת עבודה כי אכן העובדות בתצהיר נכונות, ועל פיהן ההסכם לא חתום ע"י עורכת דין חיה זינגר, אלא חתום ע"י מר קורפלי אשר נתן תצהיר בעניין זה והצהיר כי עקב טעות משרדית שוגרו המסמכים למשרד ב"כ המשיבה ולא למשרד באת כוחו. משכך, לא אוכל לקבוע כי היתה גמירות דעת ביחס למועד הפסקת ייבוא המוצרים.

9. כך או כך, בהתאם להחלטתי מיום 4.2.13 ביקשתי מב"כ המשיבה כי ישקול עמדתו שנית לתיקון אותו הסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד, שהרי ממילא אף המועד השנוי במחלוקת חלף עבר לו, והמשלוח האחרון כבר שוחרר ונמכר בפועל, ולפיכך אין מניעה מלאשר את ההסכם בדיעבד אכן מיום 1.2.13 מאשר להמשיך ולנהל הליכים כנגד המשיבים, אשר בעיקרם הליכי סרק לאור הצהרתו של נתבע 3 כי אין בכוונתו לייבא את הסחורה נשוא התביעה.

10. בהעדר הסכמה לתיקון פסה"ד, אני מקבלת את הבקשה לביטול פסק דין מהטעם כי לא היתה גמירות דעת של שני הצדדים ביחס למועד הפסקת הייבוא, אני מקבלת את טענת עו"ד זינגר כי ההסכם לא נחתם על ידה ונשלח ע"י נתבע 3 למשרד ב"כ התובעת מתוך טעות גרידא. ביטול פסה"ד יהיה כרוך בהוצאות בסך של 3,000 ₪. הנתבעים ישלמו את ההוצאות לתובעת לצורך ביטול פסה"ד .

11. המזכירות תקבע קדם משפט עפ"י יומני ליום 28.2.13 שעה 09:30.

ההוצאות ישולמו לפני ישיבת קדם משפט הבאה.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ג, 13 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.