המבקשת הגישה תובענה ובקשה לאשרה כייצוגית ונטען שהמשיבה גובה ארנונה בשיעורים שלא ניתן להם אישור השרים כמתחייב מן החקיקה הידועה "דיני ההקפאה". בתובענה ובבקשת האישור נטען כי שיעורי הארנונה בשנים 1986/7, 1987/8, 1990/1 ו- 1997 הועלו על פי החלטת מועצת העיר וללא אישור השרים.

לאחר שהמשיבה הגישה תשובה ועל יסוד הנטען בה, הגישה המבקשת בקשת הסתלקות בנימוק שמתוכן התשובה עולה שהמשיבה קיבלה את האישורים כנדרש ועל רקע זה מעריכה המבקשת את סיכויי ההצלחה בבקשת האישור בתובענה כקלושים. בגדר הבקשה, עתרה המבקשת לאישור תשלום למשיבה בסכום של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ שתואר כהחזר הוצאות בלבד.

שקלתי את הבקשה ואני מחליט לאשר את ההסתלקות, אולם איני מאשר את התשלום כמתבקש בה.

סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 קובע כי:

"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט".

הנימוק שמעלה המבקשת בדבר קלישותם של סיכויי ההצלחה הוא נימוק מספיק כדי שאיעתר לבקשה ואאשר את ההסתלקות. עניין אחר הוא הבקשה לאשר את התשלום שכונה "החזר הוצאות", וכאן אני רואה קושי להיענות לה, אף שהסכום שבו מדובר אינו חורג מגדר הסביר. הסיבה שבעטיה ראיתי לדחות את הבקשה בעניין זה היא שכמסתבר, אם הייתה המבקשת מקדימה פנייה למשיבה, הייתה נחסכת - משני הצדדים - טרחה רבה והשקעה של משאבי זמן בלתי מבוטלים. אכן, פנייה מוקדמת לנתבע איננה בבחינת תנאי לכך שבקשה לאישור תתקבל והתובענה תוכר כייצוגית (רע"א 8564/09 בנק הפועלים בע"מ נ' אביב שירותים משפטיים (27.9.11)) אלא שבנסיבות מסוימות, כאשר פנייה מוקדמת אינה מקימה חשש ל"ניטרול" ההליך מצדו של הנתבע (ת"צ 36086-07-11 חרסט נ' ידיעות אינטרנט (19.9.12)) וכאשר, כבענייננו, היא טומנת בחובה אפשרות שההליך יתייתר מלכתחילה, אין מקום לאשר למבקשת את קבלת הסכום שאותו הסכימה המשיבה לשלם.

בכפוף למתן הודעה בהתאם לתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, שתוכל להינתן למנהל בתי-המשפט על מנת שתירשם בפנקס, אני מאשר את ההסתלקות.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ג, 02 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

קלדנית: סיגל