1. לפני בקשת התובע, למנות מומחה בתחום הנוירולוגי. הבקשה נסמכה על המלצת אורתופד שמונה על ידי בית המשפט (פרופ' נמרוד רוזן), ואשר על פיה מומלץ לבית המשפט למנות מומחה בתחום זה. לחילופין, עתר התובע להאריך המועד להגשת חוות דעת מטעמו בתחום זה ב-45 ימים.

2. נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), התנגדה לבקשה וטענה כי התובע צירף בעבר חוות דעת אורתופדית ואורולוגית, וויתר על הגשת חוות דעת בתחום הנוירולוגיה. הנתבעת הפנתה לכך שהתובע אף לא ביקש פטור מהגשת חוות דעת ולא הציג טעמים מיוחדים למתן פטור שכזה. עוד הוסיפה הנתבעת כי בקשת התובע הוגשה אך ורק על בסיס חוו"ד מומחה בית המשפט וזאת מבלי שצירף תיעוד רפואי המצדיק מינוי שכזה.

הכרעה

3. בראשית הדברים אציין כי התובע הגיש תביעתו שבנידון בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו,כתוצאה מ2 תאונות: תאונת דרכים מיום 11.6.09 ותאונה בעבודה מיום 11.3.12-כאשר תוך כדי הרמת פסולת מהמפעל חש כאבים עזים בגבו.

כפי שהובהר לתובע בדיון האחרון, ביחס לתאונת הדרכים עומדת בפני ביה"מ חוות דעת מומחה מטעם ביה"מ אשר קבע כי לא נותרה לתובע נכות. התובע רשאי להזמין את המומחה לחקירה ואולם כל עוד לא נסתרה חוות דעתו, חוות דעת זו וזו בלבד היא הרלוונטית לתביעה בגין תאונת הדרכים. במסגרת חוות דעת זו לא ניתנה המלצה למינוי מומחה נוסף ולכן הבקשה תיבחן בהתייחס לתביעה בגין התאונה השנייה בלבד.

בהערת אגב אציין כי לא רק שהתובע לא טען בתביעתו כי כתוצאה מתאונת הדרכים נגרמה לו פגיעה כלשהיא בתחום הנירולוגי, אלא שגם המסמכים הרפואיים שנזכרו בחוות דעת המומחה ואשר התייחסו לתחום הנירולוגי הינם מתקופה של שנים לאחר תאונת הדרכים, ללא שהוצג תיעוד, או טענה לטיפול בתחום הנירולוגי בכל השנים שחלפו מעת תאונת הדרכים. גם מסיבה זו ברי כי אין כל מקום להתייחס להמלצה שניתנה ע"י מומחה שמונה בגין תאונה אחרת, כמצדיקה מינוי מומחה בתחום זה ביחס לפגיעה בתאונת הדרכים.

בהתאם לאמור, הבקשה תיבחן רק ביחס לתאונה השנייה נשוא התביעה ולתביעה כנגד הנתבעת.

4. על פי הוראות הדין והפסיקה, בהיעדר חוות דעת, לא ניתן להוכיח טענה שברפואה. דרך המלך קבועה בתקנה 127 תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), ולפיה בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה. בהתאם לתקנה 127 רשאי ביהמ"ש לפטור בעל דין מצירוף חוו"ד ואולם זאת רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. המבחן שנקבע בפסיקה לקיום טעמים מיוחדים למתן פטור זה הינו משולש: נסיבות מיוחדות בגינן לא יהיה זה צודק לדרוש מהמבקש להגיש חוו"ד בכוחות עצמו, התביעה בעלת סיכוי סביר להתקבל, וכן ראיות ראשוניות לביסוס הטענה הרפואית (ראה בר"ע 51106 אמויאל נ' פלונית).

התובע הבהיר כי הבקשה אינה מוגשת מחמת חיסרון כיס ,אלא לאור המלצת המומחה.

על פי הפסיקה, תימצא הצדקה לעשיית שימוש בסמכות הפטור כאשר לדוגמה, מומחה מטעם בית משפט כבר הביע את דעתו על צורך במינוי מומחה מתחום נוסף (ראו דברי השופט י' עמית בר"ע 1775/07 חיים ענבל נ' דאנס-בר/צוות בראבו ואח':

" לא כך כאשר מומחה מטעם בית המשפט מביע דעתו על הצורך במינוי מומחה בתחום נוסף, כמו במקרה שבפנינו וכמו במקרה שנדון ברע"א 10251/02 אפרים כץ – חמים וטעים נ' דואני פ"ד נז(1) 797 (2003). או-אז, שיקולי יעילות וחסכון 'מושכים' למינוי מומחה מטעם בית המשפט, תוך מתן פטור לבעל הדין (עפי"ר התובע) להגיש חוות דעת מטעמו.

עיון בפסיקה הרלוונטית מעלה כי ביה"מ שלא הסתפקו בהמלצת מומחה שמונה על ידם, כדי למנות מומחה בתחום שלא הוגשה בו חוות דעת, עשו כן מהטעם שמלבד המלצת המומחה לא היו נסיבות נוספות (כמו שהיו לדוגמא, במקרה אפרים כץ –רע"א 10251/02, שם ציין כב' השופט אור כי המלצתו של המומחה מטעם ביהמ"ש הייתה מבוססת כנדרש, ומנמקת היטב את הצורך במינוי המומחה הנוסף וכן ציין את "השלב אליו הגיע הדיון"). אולם, במקום שקיימות נסיבות נוספות, תיעתר בקשה למינוי מומחה הנסמכת על המלצת מומחה ביה"מ.

5. במקרה דנן שוכנעתי כי קיימת בפני המלצת מומחה וכן נסיבות נוספות המצדיקות היעתרות לבקשה: מומחה בית המשפט הביע ביוזמתו את דעתו כי יש צורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, כך שלפנינו ראיה אובייקטיבית לנזק שנגרם לתובע לכאורה בתחום זה. עיון בחוות הדעת ובמסמכים הרפואיים שעמדו בפני המומחה מעלה כי קיים תיעוד לטיפול בתחום הנירולוגי וכי מספר חודשים לאחר התאונה הופנה התובע למעקב במרפאה נוירולוגית. ראה בחוות דעת המומחה (עמ' 8 באמצע) כי ביום 1.7.12 עבר התובע ניתוח שאיבת דיסק, הניתוח לא עלה יפה ולאחר בדיקה במרפאתו של פרופ' גיבשטיין, הומלץ על מעקב אורולוגי- נוירולוגי. בהמשך כותב המומחה כי התובע המשיך במעקב במרפאה נוירולוגית בקופת החולים "כללית". וראה גם ב"מסמכים הרפואיים" שפרט המומחה כי עמדו בפניו מכתבה של הנירולוגית מיום 28.8.16 דבר המעיד כי התובע היה בבירור נירולוגי וכן "תיק רפואי נירולוגי,שירותי בריאות כללית" הנזכר אף הוא בגדר המסמכים הרפואיים שעמדו בפני המומחה.

נסיבה מיוחדת נוספת המצטרפת להמלצת המומחה הינה העובדה שמדובר בתביעה משנת 2011,אשר גם ביחס לתאונת העבודה,מתנהלת כבר מס' שנים. לפיכך,גם שיקולי חיסכון ויעילות מובילים למסקנה שאין להשהות ולעכב בירור התביעה ויש לנהלה בדרך המהירה והיעילה ביותר. בעניין זה אוסיף כי הנתבעת בתגובתה הסכימה שהמועד להגשת חוות דעת מטעם התובע יוארך, ובלבד שתינתן לה שהות של 90 ימים להעמיד את התובע לבדיקה אצל מומחה מטעמה ולהגיש חוות דעת נגדית. בנסיבות אלו סבורתני כי אין להשהות מיצוי בירור התביעה בדרך המהירה (ללא עיכוב נוסף בגין הגשת חוות דעת מטעם הצדדים),אם כי רצינות טענת התובע כי הינו סובל גם מפגיעה בתחום הנירולוגי כתוצאה מהתאונה,תיבחן באמצעות השתת הוצאות חוו"ד על התובע, והוא זה אשר יישא באופן בלעדי בשכר טרחת המומחה שימונה.

6. לאור האמור, אני ממנה את ד"ר ד"ר עאייד מחג'נה בשדרות מוריה 23 חיפה כמומחה בתחום הנוירולוגי מטעם בית משפט.

המומחה יבדוק את התובע ויחווה דעתו בדבר מצבו הבריאותי ודרגת נכותו, אם ישנה, הכל בגין התאונה מיום 11.3.12.

הצדדים ימציאו למומחה את המסמכים הרפואיים מטעמם תוך 7 ימים.

בשלב זה יישא התובע בשכ"ט המומחה.

המומחה לא יחל בעבודתו בטרם שולם שכרו ע"י התובע.

המומחה ימציא את חוות דעתו לבית המשפט ולצדדים תוך 45 יום.

לתזכורת פנימית לעוד 60 יום.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ח, 28 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.