1. בפניי שתי תביעות שהוגשו כנגד לה קלאב מדיטראנה (ישראל) בע"מ, אשר נוכח זהות העובדות הנטענות בהן אוחד הדיון בהן: תביעה שהוגשה ע"י שי וחני בן גרא בת.ק. 31720-09-11 ותביעה אשר הוגשה ע"י יורם ותמר אייל בת.ק. 31669-09-11 (להלן יקראו כולם: "התובעים").
2. בכתבי התביעה נטען כדלקמן:

ביום 1.2.11 הזמינו התובעים באמצעות מר יורם אייל (להלן: מר אייל") חופשת סקי במועדון Aim La Plagne (להלן: "האתר") לשבוע ימים, החל מיום 17.4.11 ועד ליום 23.4.11. עלות החופשה למשפחת בן גרא (זוג הורים ושני ילדים) הייתה 5,567 יורו ולמשפחת אייל (זוג הורים ושני ילדים) סך 6,106 יורו.

התובעים, שהינם שני זוגות נשואים, עמדו לנסוע לחופשת סקי משפחתית יחד עם ילדיהם לאחד ממועדוני הגלישה של הנתבעת. בני משפחת בן גרא מעולם לא גלשו בעבר וגם חלק מבני משפחת אייל היו גולשים ברמת מתחילים בלבד. על כן, ביקשו התובעים להזמין מקום באתר סקי המתאים לכל רמות הגלישה, במיוחד לצרכי הגולשים המתחילים. בכתב התביעה נטען, כי החופשה הוזמנה דווקא באתר הנ"ל לאחר שמר אייל שוחח עם נציגת הנתבעת- גב' גרסיה רחמני (להלן: "גרסיה") ועם סוכן הנסיעות מר אברהם טלמור (להלן: "טלמור") ושניהם הבהירו למר אייל כי אתר הסקי הנ"ל המתאים גם לגולשים מתחילים.

ההזמנה בוצעה באמצעות גרסיה- נציגת הנתבעת. בכתב התביעה הודגש, כי מאחר וההזמנה נועדה לתאריך שהינו לקראת סוף החורף, שאל מר אייל את גרסיה, מה יקרה במידה ולא יהיו תנאי גלישה מתאימים לגולשים מתחילים באתר במועד שיוזמן (דהיינו: שכבת השלג לא תהיה מספיק גבוהה) וגרסיה השיבה, כי במקרה כזה יועברו התובעים למועדון אחר.

1. ביום 15.4.11 התקשר נציג האתר בחו"ל למר אייל והודיעו, כי האתר אינו מתאים לגולשים מתחילים כיוון שבאותו שלב לא היה מספיק שלג במקום. למשמע הדברים ביקש מר אייל מן הנציג לבטל הזמנת החופשה של התובעים ונציג המועדון הפנה את מר אייל אל הסוכן בארץ. מר אייל פנה אל גרסיה וכן לטלמור, אך הנתבעת סירבה לאפשר ביטול החופשה ואף דחתה את בקשת מר אייל להעביר התובעים לאתר אחר, זאת בניגוד להתחייבות מפורשת שניתנה למר אייל עם ביצוע ההזמנה.
2. בשני כתבי התביעה תואר בפרוטרוט הקורות את התובעים במהלך חופשתם באתר. התובעים תיארו בפרטי פרטים את עוגמת הנפש ואבדן ההנאה שנגרמו להם בחופשה המשפחתית כתוצאה מהיעדר תנאים מתאימים לגלישת הגולשים המתחילים מביניהם.
3. התובעים טוענים, כי משהוברר כי מזג האוויר אינו מתאים לגלישת מתחילים באתר, הייתה מוטלת על הנתבעת החובה לאפשר להם ביטול החופשה שהוזמנה על ידם וכי הנתבעת לא פעלה כאמור.

לחילופין נטען, כי הנתבעת פעלה בניגוד להתחייבותה ולא שיכנה את התובעים במועדון אחר בו תנאי מזג האוויר מתאימים לגלישת גולשים מתחילים.

1. נוכח האמור, תבעו התובעים כי הנתבעת תפצה אותם בסכומים כדלקמן:

משפחת בן גרא תבעה הסך 19,916 ₪ - שהינם פיצוי בגין מלוא עלות חופשתו של מר בן גרא ובנו תומר וכן- 50% מעלות חופשותיהם של גב' בן גרא ובנם אסף.

משפחת אייל תבעה סך 19,347 ₪- שהינם פיצוי בגין מלוא עלות חופשתם של גב' אייל וביתה, 50% מעלות חופשתו של מר אייל ו-30% מעלות חופשתו של בנם.

1. הנתבעת הגישה כתבי הגנה במסגרתם נטען כדלקמן:

דין התביעה להידחות על הסף מחמת חוסר סמכות בינלאומית של בית משפט זה לדון בתביעה. נטען, כי בהסכם שבין הצדדים קיימת תניית שיפוט זר, המקנה סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט של צרפת. נטען גם, כי ישראל אינה הפורום הנאות לבירור התביעה שכן מירב הזיקות של העניין הינן לצרפת שכן, מקום מושבה של החברה מפעילת האתר הינו בצרפת, כפר הנופש מצוי בצרפת והדין החל על החוזה הינו צרפתי.

לחילופין, נטען כי על התביעה להידחות על הסף בשל היעדר עילה ו/או היעדר יריבות בין הצדדים, שכן נטען כי תפקידה של הנתבעת התמצה בהזמנת מקומות במועדון הסקי עבור התובעים. נטען, כי הנתבעת אינה מתפעלת או מחזיקה במועדון אלא תפקידה הינו סוכנת מכירות לצורך הזמנת מקומות בלבד עבור המזמינים נופש במועדוני הקלאב של החברה הצרפתית ותו לא. הנתבעת טענה, כי אינה אחראית לכל דבר הקשור בנופש עצמו. נטען, כי היה על התביעה להיות מוגשת כנגד מפעילי האתר הצרפתי, אשר הם מקבלי ההחלטות בכל הנוגע למציאת פתרונות חלופיים במידת הצורך.

לגופן של טענות התובעים, טענה הנתבעת, כי האחריות רובצת לפתחה של סוכנות הנסיעות ויטס וליש שירותי תיירות בינלאומיים בע"מ (להלן: "סוכנות הנסיעות"), שדרך הסוכן מטעמה- טלמור ביצעו התובעים את ההזמנה. נטען, כי ככל שניתנה התחייבות כלשהי לגבי תנאי מזג האוויר באתר וכמות השלג באתר, הרי שזו ניתנה ע"י טלמור.

נטען, כי בהתאם לנוהלי העבודה של קלאב מד עם סוכני נסיעות המבצעים אצלה הזמנות, כל מידע או שינוי בהזמנה נעשה אך ורק באמצעות סוכן הנסיעות באמצעותו בוצעה ההזמנה.

נוכח האמור, הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד סוכנות הנסיעות.

עוד טענה הנתבעת, כי חופשתם של התובעים הוזמנה לתאריכים של סוף עונת החורף (השבוע האחרון לפעילותו של המועדון בעונת הסקי) והתובעים אף שילמו מחיר מוזל בגין כך (אף כי נטען, כי המועדון מספק עדיין את מלוא השירותים בתאריכים אלו). על כן, היה על התובעים לצפות כי קיימת אפשרות שתנאי השלג לא יאפשרו גלישת מתחילים.

נטען, כי כבר ביום 14.4.11 יצרה גרסיה קשר עם טלמור ועדכנה אותו כי כמות השלג באתר עלולה להיות נמוכה וכי טלמור הודיע לגרסיה באותה שיחה כי מר אייל בדק את תנאי מזג האוויר ומצא אותם מספקים. יש בכך, כך נטען, כדי להבהיר כי התובעים ידעו בדיוק איזה סיכון הם נוטלים בהזמנת חופשתם בתאריכי סוף עונה.

בכתב התביעה נטען עוד, כי ביום 15.4.11 בשעה 12:00 בצהרים התקשר מר אייל אל גרסיה וביקש העברת התובעים לאתר אחר או לחילופין ביטול ההזמנה, אלא שגרסיה הפנתה אותו אל טלמור ואף ציינה כי הנתבעת אינה אחראית לתנאי מזג האוויר.

הנתבעת טענה, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב משהתובעים התארחו באתר ונהנו משירותיו ובפועל קיבלו תמורה מלאה בעד כספם. עוד צוין, כי לא נמנעה לחלוטין מן התובעים אפשרות הגלישה באתר, אלא זו צומצמה בלבד למקומות מסוימים.

הנתבעת הדגישה, כי מעולם לא ניתנה לתובעים התחייבות כי יועברו למועדון יותר באם תנאי מזג האוויר לא יאפשרו גלישה באתר המוזמן על ידם.

1. צד ג'- סוכנות הנסיעות הגישה כתב הגנה במסגרתו נטען, כי הזמנת הנופש נעשתה אצל הנתבעת ואף התשלום בגין הנופש בוצע ישירות לידי הנתבעת. נטען, כי צד ג' הייתה גורם מתווך בלבד בין הצדדים ואינה אחראית לתנאי מזג האוויר או להפעלת המועדון והשירותים הניתנים לנופשים בו.

נטען, כי טלמור מעולם לא הבטיח לתובעים כי יועברו למועדון אחר אם תנאי מזג האוויר לא יאפשרו גלישת מתחילים וכי הדבר הינו בסמכות הנתבעת בלבד.

בכל אופן, נטען, כי התובעים ידעו עת רכשו את חבילת הנופש כי המועדים המוזמנים על ידם הינם מועדי סוף עונה ועל כן, היו צריכים לצפות כי ייתכנו בעיות עקב תנאי מזג האוויר ולקחו על עצמם הסיכון הנובע מכך.

הטענות המקדמיות אשר הועלו ע"י הנתבעת:

1. הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות על הסף, כשהיא מתבססת על תניית שיפוט המופיעה בתנאים הכלליים של ההסכם בין הצדדים. תניית השיפוט קובעת כדלקמן:

"בכל מקרה של תביעה כנגד חב' קלאב מדיטראנה ס.א. מצרפת ו/או כנגד קלאב מדיטראנה (ישראל) בע"מ, המבוססת על דין כלשהו ו/או על הסכם כלשהו עם מי מהחברות האלה ו/או על תנאים אלה ואשר מתייחסת לאיזה מעשה ו/או מחדל ו/או נזק שאירע מחוץ לישראל, בין בכפר הנופש של קלאב מד ו/או במסגרת פעילות שאורגנה על ידי קלאב מד ובין בדרך ו/או בתחבורה אל כפר הנופש ו/או ממנו- תהיה סמכות השיפוט נתונה באופן בלעדי לבתי המשפט של צרפת ויחול על אותה תביעה הדין הצרפתי" (ההדגשה שלי – ע.ד.)

התובעים טוענים, כי תנאי ההזמנה, המצויים מעבר לדף ההזמנה לא הובאו לידיעתם טרם ביצוע ההזמנה אלא רק בדיעבד ועל כן, אינם מחייבים אותם.

אינני רואה צורך להידרש לטענה האם תנאי ההזמנה הובאו לידיעתם של התובעים אם לאו, שכן מצאתי כי בכל מקרה, תניית השיפוט אינה חלה על המקרה דנן.

הטענה עליה מתבססת התביעה הינה, כי בעת הזמנת הנופש נתנה להם הנתבעת התחייבות, כי יועברו לאתר אחר באם התנאים לא יאפשרו גלישה במועד בו הוזמנה החופשה וכי התחייבות זו הופרה. לא נטען בכתב התביעה דבר באשר לאיכות השירות ו/או לתנאים אשר קיבלו התובעים במהלך חופשתם באתר. בנסיבות אלו, התביעה נסמכת על טענה המתייחסת למעשה (התחייבות שניתנה והופרה) שנעשה בארץ ועל כן, תניית השיפוט שבתנאי ההזמנה איננה חלה על העניין נשוא התביעה דנן.

נוכח האמור לעיל, גם אין בידי לקבל את הטענה כי בית המשפט בישראל אינו "הפורום הנאות" לשמיעת התביעה. סבורני, כי נהפוך הוא: כל העדים הנדרשים לצורך בירור המחלוקות בין הצדדים באשר להתחייבות הנטענת להחלפת אתר וככל שניתנה התחייבות -באשר לפעולות שנעשו, ככל שנעשו, לצורך קיום ההתחייבות, מצויים בארץ. טעמי יעילות כמו גם התחשבות בצפיות הסבירה של הצדדים מחייבים בנסיבות אלו, כי התביעה דנן תידון דווקא בישראל.

1. באשר לטענה בדבר היעדר יריבות- טענה זו דורשת שמיעת ראיות באשר למחלוקת בשאלת הגורם באמצעותו הוזמנה החופשה ובדבר תפקידה של הנתבעת ביחסיה עם הנופשים שהזמינו נופש באתריה בכלל ועם התובעים בפרט. ניתן להידרש לטענה זו רק לאחר שהונח הבסיס העובדתי לבחינת כל השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ועל כן, אין זו טענה אשר בגינה יש לדחות התביעה על הסף.
2. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף.

כעת אדון בתביעה לגופה:

עדויות הצדדים:

1. התובע יורם אייל העיד בשם כל התובעים- על פי גרסתו, את סוכן הביטוח טלמור הכיר במקרה דרך עבודתו וכי טלמור הפנה אותו ישירות אל גרסיה לצורך הזמנת החופשה. מר אייל העיד, כי הזמין החופשה באמצעות גרסיה, כאשר במועד ההזמנה הבטיחה לו גרסיה מפורשות כי ככל שלא יהיה שלג באתר במועד חופשתם של התובעים, יועברו התובעים לאתר אחר.

מר אייל העיד, כי טרם הזמין החופשה היה בקשר עם גרסיה במשך כ-5-6 שיחות כאשר בסופו של יום ביצע ההזמנה באמצעות גרסיה, אשר אף קיבלה ממנו את מספר כרטיס האשראי שלו וחייבה אותו בעלות החופשה.

מר אייל הציג בבית המשפט פרסום שנעשה באתר הנתבעת במסגרתו מתחייבת הנתבעת כי באם לא יהיה שלג באתר המוזמן ו-50% ממסלולי הסקי יהיו סגורים, יקבל הלקוח החזר של 50% מעלות חופשתו. מעיון בפרסומת עולה, כי הפרסומת מתייחסת לתאריך ספציפי אשר אינו תאריך יציאתם של התובעים לנופש.

מר אייל אף הציג פרסום שנעשה בעיתון דה מרקר ביום 26.3.12, אשר בו פורסמה התחייבות זהה ע"י הנתבעת. יצוין, כי תאריך הפרסום בעיתון הינו כשנה לאחר מועד יציאתם של התובעים לנופש.

מר אייל הדגיש בעדותו כי הזמין את החופשה בהסתמך על התחייבותה הנ"ל של גרסיה כי ככל שתהיה בעיה בנוגע לכמות השלג באתר, יועברו התובעים לאתר אחר וכי התחייבות זו הופרה וכתוצאה מכך נגרמו לתובעים עגמת נפש ואובדן הנאה מן החופשה.

1. עדותה של גרסיה-

גב' גרסיה העידה כי היא עובדת אצל הנתבעת כ-10 שנים וכי עבודתה מבוצעת מול הסוכנים בלבד ואין לה כל קשר עם הלקוח.

באשר למקרה הספציפי נשוא התביעה, העידה גרסיה בתחילה, כי הואיל ולה קשרים טובים עם טלמור, היא הסכימה לענות על מספר שאלות בקשר לעסקה עם מר אייל. גרסיה העידה, כי ככל הנראה טלמור מסר למר אייל את מספר הטלפון שלה והודתה כי שוחחה עם מר אייל אך הכחישה בתוקף כי קיבלה את מספר כרטיס האשראי שלו או חייבה אותו בעלות החופשה.

בהמשך, העידה גרסיה כי:

"התובע התקשר אליי באופן ישיר, למרות שתמיד הדגשתי שההזמנה היא דרך הסוכן. כשהוא דיבר איתי במהלך ההזמנה, יכול להיות שהוא דיבר בקשר לחיובים, היו שינויי להזמנה, לא זוכרת, להוריד ציוד או להוסיף ציוד. הוא עשה את זה דרכי כי הסוכן הפנה אותו אליי מתוך רצון טוב, כי כנראה שהסוכן לא תפקד כמו שצריך" (עמ/ 4 ש' 7 ואילך)

1. עליי לציין, כי עדותה של גרסיה זכורה לי כעדות סוערת. טון דיבורה היה גבוה ולעיתים היה אף קושי לחלץ מתוך שטף הדיבור הבלתי פוסק מהי גרסתה. ניכר היה כי לגרסיה מעורבות אישית בעניין. ואכן, עינינו הרואות, כי בסופו של יום, הודתה גרסיה כי הייתה בקשר עם אייל עובר להזמנה וכי ההזמנה נעשתה דרכה וכך אף התשלום, כיוון ש"הסוכן לא תפקד".

באשר להבטחה הנטענת להעברת התובעים למועדון אחר ככל שלא יהיה שלג באתר, הודתה גרסיה, כי כעניין שבמדיניות מאפשרת הנתבעת העברה למקום אחר, אך לא ניתן להבטיח דבר שכזה שכן ההעברה תלויה בתפוסה במועדונים אחרים. לעניין זה, העידה גרסיה כי:

"יכול להיות שאני אמרתי לו שאם תהיה בעיה של שלג ובכפוף לתפוסה במועדונים האחרים נוכל להעביר אותו. זה המדיניות" (עמ' 4 ש' 15)

אם כך, גרסיה הודתה כי נתנה לתובעים התחייבות להעברתם לאתר אחר במקרה של בעיה, אך טענה כי ההתחייבות כפופה לתפוסה באתרים אחרים.

1. גרסיה העידה, כי ביום 14.4.11 התקשרה לטלמור ויידעה אותו כי קיימת בעיה מכיוון שאין שלג באתר. יודגש, כי גרסיה הודתה כי באותו מועד לא בדקה האם ניתן להעביר התובעים לאתרים אחרים, כיוון ש"זה באחריות הסוכן" (עמ' 5 ש' 1).

משנשאלה גרסיה מדוע לא ביררה התפוסה באתרים האחרים השיבה:

"לא עשיתי שום מאמץ כי ידעתי שיש תפוסה מלאה ואפילו בחודש

אפריל.....יכול להיות שביום חמישי הייתה אופציה לעשות את זה, אבל ביום שישי אי אפשר" (עמ' 5 ש' 4)

אציין, כי תמוה הדבר בעיניי כי על אף שגרסיה העידה כי לא בדקה באותו מועד את התפוסה באתרים האחרים, ידעה היא מראש שהתפוסה בהם מלאה.

1. לפי עדותה, ביום שישי 15.4.11 התקשר אליה מר אייל בשעה 13:03, כאשר המשרד כבר היה סגור משעה 13:00 (יש לזכור כי התובעים היו אמורים לטוס ביום א' לאחר מכן). מר אייל הודיעה כי נמסר לו מנציג האתר כי אין שלג במקום וביקש העברה לאתר אחר. גרסיה העידה, כי גם אז לא העבירה את התובעים לאתר אחר שכן התפוסה באתרים האחרים הייתה מלאה ("לא עשיתי שום מאמץ כי ידעתי שיש תפוסה מלאה", עמ' 5 ש' 4).

אציין כבר עתה, כי עדותה של גרסיה בנקודה זו הייתה תמוהה בעיניי: לא ברור האם גרסיה טענה כי לא עשתה כל מאמץ כיוון שהמשרד נסגר שלוש דקות לפני שיחת הטלפון עם מר אייל או שמא לא עשתה מאמץ כיוון שהאתרים האחרים היו מלאים. ואיך ידעה גרסיה אם האתרים האחרים מלאים טרם עשתה בירור של העניין?

יצוין, כי גרסיה הכחישה האמור בעדותו של טלמור, כי התקשר אליה מספר פעמים במהלך יום שישי (15.4.11) וביקש כי תפתור הבעיה.

לסיכום עדותה של גרסיה אומר, כי מצאתי שעדותה הייתה מגמתית, רצופה בסתירות ומצאתיה בלתי מהימנה. ניכר היה כי גרסיה עושה מאמץ להצדיק בדיעבד את התנהלותה בעניינם של התובעים.

1. עדותו של טלמור- טלמור העיד, כי הזמנתו של מר אייל בוצעה דרך גרסיה. טלמור העיד, כי מר אייל פנה אליו במסגרת עבודתו בחברת פז וביקש להזמין באמצעותו חופשה לעובדי החברה. באותה הזדמנות, סיפר לו מר אייל כי בכוונתו לצאת לחופשת סקי וטלמור הפנה אותו לגרסיה בשל מיומנותה וניסיונה בתחום.

טלמור טען, כי טענת גרסיה כי היא עובדת רק מול סוכנים אינה נכונה וכי מניסיונו כל אדם יכול ליצור עימה קשר טלפוני ולהזמין דרכה חופשה ועובדי הנתבעת אף מקבלים תמריץ כספי על כך. טלמור אף ציין, כי הפנה את מר אייל לגרסיה כיוון שגרסיה יכלה לאפשר למר אייל לשלם תמורת החופשה בתשלומים, בה בעת שאילו הוזמנה החופשה אצלו, היה על התובעים לשלמה בתשלום אחד.

טלמור העיד, כי לא הייתה לו כל מעורבות בביצוע ההזמנה בפועל, למעט הפניה אל גב' גרסיה לצורך ביצוע ההזמנה וכי מר אייל מעולם לא מסר לו את פרטי האשראי שלו.

1. באשר לשיחה שהתנהלה בינו לבין גרסיה ביום חמישי 14.4.11- טלמור העיד, כי גרסיה אכן התקשרה אליו והודיעה לו כי ייתכן ולא יהיה שלג באתר ואז השיבה טלמור "תמצאו פתרון, לכם יש פתרונות למצוא" (עמ' 7 ש' 6)
2. טלמור העיד כי ביום שישי בבוקר (15.4.11) התקשר אליו מר אייל מספר פעמים וביקש כי התובעים יועברו לאתר אחר. טלמור העיד, כי נוכח שיחות הטלפון הבהולות ממר אייל, צלצל לגרסיה לפחות פעמיים וביקש שיפתרו את הבעיה אך גרסיה הודיעה לו כי "אין מה לעשות".
3. יצוין, כי מר בן גרא הוסיף אף הוא בתום הדיון כי טלמור לא היה מעורב בהזמנה אלא רק קישר בין התובעים לגרסיה באופן חברי.

דיון ומסקנות

1. מעדות מר אייל ומר בן גרא וכן מעדותו של טלמור עלה, כי הזמנת הנופש בוצעה באמצעות גרסיה – נציגת הנתבעת, לרבות ביצוע התשלום. גרסיה, הכחישה בתחילה מעורבותה בעסקה ואף טענה בלהט כי לא שוחחה מעולם עם לקוחות וכי כל הקשר שלה התמצה בקשר עם הסוכנים. ברם- בשלב מאוחר יותר בעדותה הודתה, כי הייתה בקשר עם מר אייל מספר פעמים בקשר להזמנת החופשה ואף הוזכר בשיחות עימה מספר כרטיס האשראי של מר אייל.

מצאתי, כי עדותה של גרסיה לעניין זה מהווה תמיכה בגרסת התובעים באשר לגוף מולו בוצעה ההזמנה ואופן ביצוע ההזמנה.

בנסיבות אלו, אני קובעת כי ההזמנה אכן בוצעה באמצעות גרסיה וכי טלמור היה הגורם המקשר בלבד בין הנתבעת לבין התובעים, כאשר לא היה לו חלק פעיל בביצוע ההזמנה.

1. האם גרסיה הבטיחה כי ככל שלא יהיה שלג באתר יועברו התובעים לאתר אחר?

לעניין זה העיד מר אייל כי גרסיה הבטיחה לו העברת התובעים לאתר אחר במידה ולא יהיה מספיק שלג באתר. גרסיה אמנם הכחישה בתחילה כי הבטיחה הבטחה שכזו, ברם- בשלב מסוים בעדותה הודתה כי קיים נוהג כזה אצל הנתבעת וכי הנתבעת מאפשרת העברה לאתר אחר, אלא שטענה כי הדבר כפוף לזמינות מקום באתרים אחרים.

לאור האמור בעדותו של מר אייל, אשר נתמכה באמור בעדות גרסיה וכן בנוהג הנתבעת ליתן שירות כגון זה ללקוחותיה, מצאתי כי אכן הובטחה לתובעים הבטחה כאמור.

1. באשר להשתלשלות הדברים בימים שלפני הנסיעה- כל הצדדים העידו בדבר שיחות שהחלו להתנהל בין הצדדים עוד ביום חמישי (14.4.11). מעדויות כל העדים הצטיירה תמונה לפיה, קיבל מר אייל טלפון מן האתר במסגרתו הודיעו לו כי אין די שלג באתר. בנסיבות האמורות, התקיימה שיחה בין טלמור וגרסיה (יצוין, כי כל אחד מהם טוען כי הוא זה אשר התקשר לאחר, אך אינני מוצאת חשיבות לפרט זה). גרסיה העידה כי אמרה לטלמור כי העניין באחריותו וטלמור העיד כי אמר לגרסיה שעליה "למצוא פתרון".

כל העדים מסכימים, כי באותו שלב לא נעשה דבר על מנת לקדם את העניין לצורך העברת התובעים לאתר אחר.

1. באשר לקורות יום שישי 15.4.11- מר אייל העיד כי התקשר לטלמור וביקשו לפעול להעברת התובעים לאתר אחר. טלמור העיד כי התקשר מספר פעמים לגרסיה, אך זו

השיבה כי "אין מה לעשות". גרסיה מכחישה קיומן של שיחות אלו.

כל העדים מסכימים כי בשעה 13:03 התקשר מר אייל בעצמו אל גרסיה וביקש העברת התובעים לאתר אחר, אך גרסיה לא טיפלה בעניין. גרסיה הסבירה זאת בכך כי המשרד נסגר 3 דקות לפני כן וגם- כי היה ידוע לה שיש תפוסה מלאה באתרים האחרים (על הסתירה בין שני ההסברים כבר עמדתי לעיל).

1. לסיכום -מכל האמור לעיל עולה, כי התובעים הזמינו חופשת סקי אצל הנתבעת, כאשר קיבלו התחייבות מפורשת להעברתם לאתר אחר. הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה זו.

מעדותה של גרסיה מצאתי, כי גרסיה ידעה על קיומה של הבעיה כבר מספר ימים לפני יציאתם של התובעים לחופשה, אף לא מצאה לנכון לעשות הבירור ו/או הפעולה הנדרשים לצורך העברת התובעים לאתר אחר. גרסיה הודתה בעדותה, כי ביום חמישי (14.4.11) עוד ניתן היה לעשות פעולות לביצוע ההעברה, אך לא פעלה כאמור, שכן סברה כי על טלמור לפעול כאמור.

היה מצופה כי הנתבעת תעמוד מאחורי התחייבותה וכי מיד עם גילוי הבעיה תעשה גרסיה כל אשר נדרש לצורך העברת התובעים לאתר אחר, זאת על מנת לאפשר לתובעים ליהנות מן הנופש, עליו שילמו במיטב כספם. במקום זאת, נקטה גרסיה בחוסר מעש משלא ביררה כלל האם קיימים מקומות פנויים באתרים אחרים ו"גלגלה" את התובעים לפתחו של יום שישי כשהם מתחננים על נפשם שתבוצע החלפת אתר.

1. אינני מקבלת את גרסת גרסיה כי טלמור לא התקשר אליה כלל בבוקרו של יום שישי.

כאמור, עדותה של גרסיה לא הייתה אמינה בעיניי וגם אין זה סביר בעיניי כי מר אייל התקשר מספר פעמים בבהילות לטלמור אך טלמור לא מצא לנכון להעביר המסר לגרסיה.

בכל אופן, לטעמי אין נפקא מינה לשאלה אם טלמור התקשר לגרסיה גם ביום שישי בבוקר טרם התקשר אליה מר אייל, אם לאו, שכן בכל מקרה הוברר כי גרסיה ידעה על קיומה של הבעיה לפחות יום לפני כן.

1. גם טענתה של גרסיה כי מר אייל התקשר בשעה 13:03 כאשר המשרד נסגר 3 דקות לפני כן היא טענה שלא ניתן לקבלה. מדובר היה במשבר אשר היה בו כדי לפגוע משמעותית בחופשתם של התובעים. על כן, היה מצופה מגרסיה כי תעשה כל אשר לאל ידה על מנת לפתור הבעיה, גם אם הדבר כרוך בעבודה לאחר שעות סגירת המשרד (ויודגש, כי היה מדובר במספר דקות בלבד לאחר הסגירה). יש לזכור, כי היה מדובר ביום שישי, כאשר יום שישי הינו יום עבודה מלא בחו"ל ולא הייתה מניעה ליצור קשר עם כל אחד מן האתרים ולערוך הבירור הנדרש.

גרסיה טענה כי העברת התובעים הייתה תלוית בזמינות מקום באתרים אחרים. בכל מקרה, גרסיה הודתה כי לא עשתה כל בירור שכזה עד רגע יציאתם של התובעים לנופש וגם לא במהלך חופשתם. על כן, לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי באותה עת הייתה תפוסה מלאה בכל האתרים האחרים וכי לא ניתן היה להעביר התובעים לאתר אחר.

אציין, כי גרסיה הגישה לבית המשפט במהלך הדיון דו"חות בדבר תפוסה באתרים אחרים של הנתבעת במועדים הרלוונטיים. לדו"חות אלו אין כל משמעות, משגרסיה עצמה הודתה כי לא נעשה כל מאמץ בזמנים הרלוונטיים שטרם נסיעת התובעים לברר את העניין ולהעבירם לאתר אחר.

1. על כן, אני קובעת כי הנתבעת הפרה התחייבות אשר ניתנה על ידה בעת שהוזמנה החופשה ע"י התובעים.
2. אציין בהערת אגב, כי נוכח המסקנה האמורה אינני נדרשת להכריע בטענת התובעים כי היה על הנתבעת לאפשר להם לבטל העסקה עקב מזג האוויר ובכל מקרה, לא היה בידי לקבל טענה שכזו. אין זה סביר בעיניי כי הנתבעת, או גורם כלשהו, ייתן אחריות לקיומו של מזג אוויר זה או אחר. מדובר בטענה המייחסת לנתבעת התנהלות בלתי כלכלית והתחייבות בלתי סבירה ולא ניתן לקבלה.

אם מבקשים התובעים להסתמך על התחייבות הנתבעת בפרסומים בעיתונות ובאינטרנט להשבת מחצית מעלות החופשה אם 50% ממסלולי הגלישה יהיו סגורים, הרי שפרסומים אלו מתייחסים למועדים אחרים ולא למועדי חופשתם של התובעים. בכל אופן, התובעים גם לא הוכיחו התנאי שבבסיס ההתחייבות הנ"ל, דהיינו כי במועדים בהם שהו באתר לפחות 50% ממסלולי הגלישה היו סגורים. על כן, דין הטענה להידחות.

1. באשר לנזקים הנתבעים-

מקובלת עליי טענת הנתבעת כי בנסיבות בהן החופשה הוזמנה לתאריכי סוף עונה, נטלו עליהם התובעים סיכון מסוים כי תיווצר בעיה כתוצאה מהיעדר שלג באתר.

גם לא ניתן להתעלם מן העובדה כי התובעים יצאו בסופו של יום לחופשה ונהנו לפחות מחלקים מסוימים ממנה.

אעיר, כי הנתבעת הודיעה בכתב הגנתה כי הייתה מוכנה לזכות התובעים בסכום בסך של 700 יורו למשפחה (כ-3,500 ₪ למשפחה) בעת ביצוע הזמנתם הבאה אצל הנתבעת.

בנסיבות האמורות, לא אחייב את הנתבעת בפיצוי התובעים במלוא הסכום ששולם על ידם בגין החופשה, אלא רק בחלקו.

במסגרת התביעות נתבע שיעור פיצוי שונה לכל אחד ממשתתפי החופשה, בהתאם להנאה שהפיק מן החופשה (או – ההנאה אשר נמנעה ממנו כתוצאה ממיעוט השלג באתר).

על כן, ייפסק שיעור פיצוי שונה לכל אחד בהתאם:

אני פוסקת כי הנתבעת תפצה את מר בן גרא ובנו תומר ב- 50% מעלות חופשתם ואילו את גב' בן גרא ובנם אסף תפצה בשיעור 25% מעלות חופשתם.

אני פוסקת כי הנתבעת תפצה את גב' אייל וביתה ב- 50% מעלות חופשתן ואת מר אייל בונם בשיעור 25% מעלות חופשתם.

1. בהתאם לכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים הסך כדלקמן:

הנתבעת תשלם למשפחת בן גרא (ת.ק. 33720-09-11) סך 9,959 ₪

הנתבעת תשלם למשפחת אייל (ת.ק. 31720-09-11) סך 10,324₪.

הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעת תשלם לכל משפחה (דהיינו, בכל תביעה) סך 400 ₪ בגין הוצאות משפט.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

הודעת צד ג' נדחית.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' אלול תשע"ב, 27 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.