לפניי בקשת המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל") להצטרף כתובע נוסף לתביעה דנן.

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית

המשיבה 1 (להלן: "התובעת") הגישה ביום 18.09.11 תביעה נזיקית כנגד משיבים 2 ו – 3 (להלן:"הנתבעים") ולפיה ביום 13.08.07 נפגעה בראשה סמוך לחנותם של הנתבעים מידית גגון הצללה שהושארה על וו ללא השגחה ע"פ הנטען.

הארוע הוכר כתאונת עבודה והמבקש קבע לה נכות צמיתה בשיעור 29% לאחר הפעלת תקנה 15.

בדיון שהתקיים ביום 21.11.13 הגיעו התובעת מחד והנתבעים מאידך להסכמה דיונית לפיה נכותה הקבועה והכוללת של התובעת בתחום האורטופדי, הנוירולוגי והנפשי תעמוד בשיעור של 15% בחלקים שווים וזאת לצורך הגשת תחשיבי נזק.

בקשה זו, להצטרף כתובע נוסף בהליך זה, הוגשה אך ביום 12.05.14 וזאת מכח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 / הוראות החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד-1964 ומחמת תשלומים ששולמו וישולמו לתובעת בגין דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה בשיעור של 68,041 שקלים.

לטענת המבקש צירופו להליך דנן ימנע ניהול הליכים משפטיים כפולים וימנע אפשרות לקבלת החלטות שיפוטיות סותרות עת עסקינן בפלוגתאות זהות. בנוסף, הצירוף יביא להסדר סופי של התחייבויות כל הצדדים ויחסוך בהוצאות וזמן שיפוטי.

התובעת נתנה הסכמתה לבקשה זו ואילו הנתבעים התנגדו לה.

לטענת הנתבעים, המדובר בשתי תביעות הנסמכות על עילות וחוקים שונים, התובעת נסמכת על פקודת הנזיקין ופוליסת ביטוח חבויות לנזקי צד ג' בעוד המבקש נסמך על עילה מכוח סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי. בנוסף, ציינו הם כי כבר הוגשו כתב הגנה ותחשיבי נזק ולכן צירוף המבקש יצריך בירורים נוספים ואף הגשת כתב הגנה מתוקן, דבר שיסרבל את ההליך. עוד טענו, כי לא הוכח קשר סיבתי בין גמלאות המל"ל ששולמו לתובעת לבין התאונה נשוא התובענה.

המבקש הגיש תשובה לפיה נסמך הוא על סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי בעוד סעיף 330 מתייחס לחלוקת הפיצויים בין הנפגע למל"ל. כן טען כי עילות התביעה זהות הן.

לעניין הקשר הסיבתי, הפנה המבקש לתחשיבי הנזק שהוגשו, שם התייחסו הצדדים לניכויי המל"ל. כן הוסיף כי השלב בו מצוי התיק (טרם שמיעת ראיות) הוכר בפסיקה כמצדיק צירוף.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי מקום להיעתר לבקשה, אם כי בדוחק מה:

ככלל, יש יתרון באיחוד תביעותיהם של הניזוק ושל המל"ל. על ניהול תביעות במאוחד נאמר ע"י כב' השופט א. ריבלין במסגרת ע"א 3097/02 מלמד נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פ"ד נ"ז(4) 511: "...וגם כאשר היא מובאת בפני בית המשפט, מתבררת תביעת המוסד בדרך-כלל בצוותא עם תביעת הניזוק. בהקשר זה יצוין כי גם המחוקק פרש, בהוראת סעיף 330(ד) לחוק הביטוח הלאומי את רצונו בדיון מאוחד בתביעות...".

אומנם התיק נפתח בשנת 2011 אך לא ניתן לומר כי מצוי הוא בשלב מתקדם. עד כה התקיימה ישיבת קדם משפט. טרם נערך ברור מהותי וטרם ניתנו החלטות עקרוניות. ההסכמות שהושגו בין הצדדים הינן דיוניות וייעודן הגשת תחשיבי נזק וקבלת הצעת בית המשפט לסיום ההליך.

המל"ל נתן הבהרותיו באשר לנסיבות פנייתו אך בחודש 5/14.

במצב דברים זה ומשממילא גילה המל"ל דעתו לבקש להיפרע מהנתבעים בהתאם לזכותו ע"פ סעיף 328 הנ"ל, הנני מאשרת צירופו כבעל דין ובכפוף לתנאים המפורטים להלן:

1. התיק ימשך מאותה נקודה וכל הסדר דיוני שהושג עד כה בין הצדדים, יחול גם על המל"ל.

2. כתב התביעה יקרא באופן מתוקן, כך שיתווספו לו סעיפים 1-4 לבקשה מיום 12.05.14.

3. ככל שמי מהצדדים סבור כי בשל החלטה זו ישנה מניעה לקיום הדיון הקרב ומתן הצעה, יודיע כן בצרוף עמדת חבריו עד מחר - 3.7.14 בשעה 12:00.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ד, 02 יולי 2014, בהעדר הצדדים.