1. זוהי הודעה מטעם המבקשים, הם הנתבעים בהליך העיקרי, בהמשך להחלטות קודמות של בית משפט זה לעניין הגשת סיכומים בכתב מטעמם.
2. לשון ההודעה כדלקמן:

"המבקשים מודיעים בזאת לכבוד בית המשפט כי הם אינם זונחים את הגנתם.

המבקשים מודיעים בזאת לכבוד בית המשפט כי הם מנסים לעשות כל אשר לאל ידם על מנת להשלים את סיכומיהם בכתב, וכי הם עומדים על זכותם לקבל ארכה מספקת לצורך סיום משימה זו לשביעות רצונם, למען יהיו לכבוד בית המשפט הכלים לפסוק על פי דין ועל פי צדק."

1. מדובר בהליך בסדר דין מהיר, אשר נפתח בחודש ספטמבר 2011 – לפני למעלה משלוש שנים. התיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 11.7.2013, אך נדחה לבקשת הנתבעים, בשל מצבו הרפואי הנטען של הנתבע 2. הדיון נדחה ליום 30.4.2014, אולם במועד זה הוגשה – בשנית – בקשה לדחיית מועד הדיון, אף זו הפעם בטענה למצב רפואי של הנתבע 2 שאינו מאפשר לו להתייצב לדיון. הדיון נדחה בשנית, ונקבע ליום 11.9.2014, תוך שבהחלטתי מיום 25.5.2014 ציינתי, כי:

"לא תידון בקשה לשינוי מועד זה מטעם רפואי אלא בהגשת תעודה רפואית כמשמעה בפקודת הראיות, וככל שתוגש בקשה כאמור, ייערך ב"כ הנתבעים לחקירת הרופא נותן התעודה במועד שנקבע, כתנאי לדיון בבקשה."

גם במועד שנקבע לספטמבר 2014 הוגשה בקשה לדחיית הדיון, ושוב מטעם רפואי. משלא עמדו הנתבעים בהנחיה שניתנה בהחלטתי האמורה, ועל כן בהחלטתי מיום 10.9.2014 הוריתי על קיום הדיון במועדו.

בפתח הדיון ביום 11.9.2014, ולאחר שב"כ הנתבעים לא התייצב להליך, מבלי ליטול רשות מבית המשפט, נדרשתי לבקשת הנתבע 2 לדחות את הדיון בפעם השלישית (ולקבוע מועד רביעי), וקבעתי כי:

"מדובר בתיק שנפתח לפני שלוש שנים, ואשר ישיבת ההוכחות שנקבע בו להיום – נדחתה מחודש מאי שנה זו.

לטענת הנתבע, מחמת מצבו הרפואי אין הוא כשיר לנהל את הדיון היום, ואינו יודע אם ומתי יהיה כשיר לנהלו. חרף זאת, וחרף החלטתי מיום 25.5.14, בקשה לשינוי מועד הדיון שהוגשה אתמול נתמכה באישור רפואי שאינו עונה על הנדרש בהחלטתי האמורה, מדובר באישור מחלה אשר אפילו אינו מפרט את הסיבות להעדר היכולת להתייצב לדיון או לקיים אותו.

משכך, אין בדעתי לדחות את הדיון פעם נוספת, הוא יתקיים היום." (עמ' 6 ש' 6 – 13 לפרוטוקול)

1. בסיומו של דיון ההוכחות, ולנוכח מצבו הרפואי הנטען של הנתבע 2, קבעתי כי הסיכומים יוגשו בכתב, וזאת כחריג להוראות תקנה 214טו לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, המורה כי סיכום טענות הצדדים ייעשה בעל פה, ביום הדיון. לנתבעים נקצבו 45 ימים להגשת סיכומיהם בכתב, ביחס למועד שבו הוגשו סיכומי התובעת, והיה עליהם להגיש את הסיכומים מטעמם עד ליום 15.12.2014.
2. ביום 28.12.2014, כשבועיים לאחר חלוף המועד האחרון להגשת סיכומי הנתבעים, קבעתי, כי:

"הנתבע לא הגיש סיכומים מטעמו, אף שהמועד להגשתם חלף לפני שבועיים ימים.

ככל שלא יוגשו הסיכומים עד יום 31.12.2014 – אראה את הנתבעים כמי שזנחו את הגנתם, על כל המשתמע מכך.

מאחר שהנתבעים אינם מיוצגים, המזכירות תודיע טלפונית לנתבע 2."

בעקבות החלטה זו הוגשה, לראשונה, בקשה להארכת מועד להגשת הסיכומים – כאמור, שבועיים ימים לאחר המועד שנקבע להגשתם. לבקשה צורף "אישור רפואי", שאינו עולה כדי תעודה רפואי כמשמעה בפקודת הראיות, ובה ניתנו לנתבע 2 82 ימי מחלה – עד ליום 31.12.2014. במסגרת בקשה זו ציין הנתבע 2 כי:

"המבקש 2 עומד על כך כי לא יערך מחטף וכי יינתן לו זמן מספיק להגשת הסיכומים ולאור הטעמים שפורטו לעיל מחובת הצדק להאריך את המועד להגשת הסיכומים עד ליום 31.1.2015."

בהחלטתי מיום 28.12.2014 דחיתי את הבקשה, וקבעתי כי:

"משלא הוגשה הבקשה במועד, ומשהיא מצטרפת לשורה של ניסיונות לעכב את ההליך – היא נדחית.

ארכה להגשת הסיכומים עד יום 5.1.2015, שאם לא כן – הם לא יתקבלו לתיק, והנתבעים ייראו כמי שזנחו את הגנתם"

כמעט כצפוי – הסיכומים לא הוגשו במועד שנקבע, ובמקומה – ביום 4.1.2015 – הוגשה בקשה נוספת – שלישית במספר – לארכה, ובמסגרתה ציינו הנתבעים:

"המבקשים מודיעים בזאת כי אינם זונחים את הגנתם ועומדים על זכותם לקבל לצורך הגשת סיכומיהם בכתב זמן מספיק שלא יפחת משלושים ימים"

אף בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 4.1.2015, אולם המועד להגשת הסיכומים הוארך – פעם נוספת – עד יום 8.1.2015.

1. גם במועד זה – המוארך בשלישית – לא הוגשו הסיכומים, ובמקומם הוגשה הבוקר הבקשה שתוכנה הובא בפתח פסק הדין.
2. לאור הסבלנות שהפגין בית משפט זה כלפי הנתבעים, לנוכח המאמצים החוזרים ונשנים של הנתבעים לעכב את מתן ההכרעה בתיק, ולנוכח התעלמותם המוחלטת של הנתבעים מהחלטות בית המשפט ומן המועדים שנקבעו בהחלטות אלה, אין מנוס מקביעה כי הנתבעים זנחו את הגנתם, ולהחיל את הוראותיה של תקנה 160 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי:

"דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת"

ויוער, כי תקנה 157 לתקנות סד"א קובעת, כי:

"בתאריך שנקבע לדיון או לדיון נדחה, ינהגו כך:

[...]

(2) התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר"

מכאן, שניתן היה ליתן פסק דין נגד הנתבעים כבר במועד שבו היו אמורים להגיש את סיכומיהם ולא עשו כן – קרי, ביום 16.12.2014. בית משפט זה הלך כברת דרך לקראת הנתבעים, התיר להם לתקן את מחדלם ולהגיש סיכומים, ונתן להם ארכה בפועל של שלושה שבועות ומעלה ביחס למועד שנקצב להם.

ודוק: דרישתם של הנתבעים לפרק זמן שלא יפחת משלושים יום להכנת סיכומיהם היא בבחינת התפרצות לדלת פתוחה: לרשות הנתבעים עמד פרק זמן של 68 ימים – למעלה מכפליים פרק הזמן שנדרשו לו – להגיש את סיכומיהם, והם לא עמדו בפרק זמן זה.

התנהלות זו מהווה זלזול משווע בבית המשפט ובהליך כולו, וכאשר היא מצטרפת להתנהלותם של הנתבעים לאורך ההליך כולו, יש בה כדי להצדיק את הסעד הדרסטי של ראייתם כמי שזנחו הגנתם.

1. לבעל דין אין זכות קנויה לקבוע בעצמו את לוחות הזמנים, ואין הוא רשאי להחליט, על דעת עצמו, כמה זמן יעמוד לרשותו לקיום החלטות בית המשפט. ככל שלא היה בידו של הנתבע 2 לעמוד במלאכת כתיבת הסיכומים והגשתם במועדם – היה עליו לפנות לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי במועד. משלא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו.
2. יוער עוד, כי אף שתקנה 160 (ד) מתייחסת להליך בסדר דין רגיל, יש להחילה גם על ענייננו, שכן מלכתחילה, אמורים היו הסיכומים להישמע בעל פה, אולם משהותרה הגשתם בכתב, יש להחיל עליהם את ההסדר הקבוע בדין לעניין זה.
3. הפועל היוצא הוא, שאני קובע כי הנתבעים זנחו את הגנתם. לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש בתיק, בעדויות הצדדים ובמסמכים שהוגשו בתיק, אני קובע כי התובעת הוכיחה את תביעתה במידה הנדרשת, ועל כן היא זכאית לפסק דין על מלוא סכום התביעה.
4. אשר על כן, ניתן בזאת פסק דין המחייב את הנתבעים – ביחד ולחוד – לשלם לתובעת סכום של 31,820 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (22.9.2011) ועד לתשלום המלא בפועל.
5. עוד יישאו הנתבעים, אף זאת ביחד ולחוד, בהוצאות התובעת בהגשת התביעה, בסך 1,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ה, 11 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.