<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד נאיף עלי

הנאשמים: נוכחים

פרוטוקול

נאשמים 1 ו- 2:

לא יצרו איתנו קשר מהסניגוריה הציבורית ואני גם לא רואה שהופיעו היום לדיון סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית.

ב"כ המאשימה:

בדקתי את טענות הנאשם מס' 2 לעניין ביצוע ההריסה בחודש מרץ 2013 ואני מאשר שאכן ההריסה בוצעה לקראת תחילת חודש מרץ 2013. כל הסככות נהרסו. גם הסגירה שבוצעה בקומת העמודים כאמור בסעיף 1 ד' לכתב האישום, נהרסה וחזרה להיות קומת עמודים פתוחה.

בנסיבות אלה אני לא אבקש להטיל על הנאשם 2 מאסר בפועל אלא מאסר על תנאי בלבד בנוסף לקנס ולחתימה על התחייבות.

לעניין נאשם 1, לאור גילו ומצבו הבריאותי אני לא מתכוון לעתור למאסר בפועל.

לבקשת ביהמ"ש ובהתחשב בכך שהמאשימה אינה עותרת עוד למאסר בפועל ביחס לאף אחד מהנאשמים, עו"ד טאהא ריאד שנמצא באולם ביהמ"ש לצורך דיון בתיק אחר התנדב לעזור לנאשמים בהליך זה.

עו"ד טאהא ריאד:

הקראתי לנאשמים את כתב האישום. הנאשמים הבינו את האמור בכתב האישום. הנאשמים מודים בעובדות המפורטות בכתב האישום.

נאשם 1:

אני מאשר את דברי עו"ד טאהא ריאד. אני מודה בעובדות המפורטות בכתב האישום.

נאשם 2:

אני מאשר את דברי עו"ד טאהא ריאד. אני מודה בעובדות המפורטות בכתב האישום.

ב"כ המאשימה:

לאור הודאת הנאשמים, אבקש להרשיעם בעבירות המפורטות בכתב האישום.

<#4#>

הכרעת דין

הנאשמים הודו בעובדות שבכתב האישום.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשמים בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תשע"ג, 30/06/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

הנאשמים היו אמורים בהתאם לגזר דין שניתן נגדם ביום 7/6/09 בתיק חע"מ 20066/08 להרוס את המבנים נשוא כתב האישום תוך 18 חודשים, דהיינו עד ליום 7/12/10. אני מגיש לעיון ביהמ"ש את גזה"ד בתיק העיקרי.

נאשם 2 השתמש בקומת עמודים בשטח של כ- 60 מ"ר למאפיה וחדר קירור לעסק וכן השתמש בסככה בשטח של כ- 48 מ"ר והשתמש בה כמחסן עסקי לאותה מאפיה. נאשם 2 הרס בסופו של יום את סגירת הקומת עמודים ואת הסככה וזאת בתחילת חודש מרץ 2013, דהיינו יותר מ- 24 חודש לאחר המועד שהיה קבוע בגזר הדין.

בהתחשב בנסיבות ולאור העובדה שצו בימ"ש הופר אני סבור שנסיבות המקרה מצדיקות חתימה על התחייבות וקנס שיהלום את היקף הבניה והעובדה שהיה שימוש עסקי במקום. אני סבור שבנסיבות העניין הקנס ההולם נע בין 8,000 עד 15,000 ₪.

לגבי נאשם 1 ובהתחשב בנסיבות הכוללות של התיק, ובעובדה שהרס את שאמור היה להרוס על פי סעיפים א' 1.ב ו- א'1.ג. לכתב האישום והעובדה שהוא עדיין ממשיך להשתמש בקומת עמודים שנסגרה על ידו בשטח של כ- 43 מ"ר למגורים, אני סבור שצריך להטיל על הנאשם 1 מאסר על תנאי, חתימה על התחייבות וקנס שנע בין 6,000 – 10,000 ₪.

עו"ד טאהא טוען לעונש בשם הנאשמים:

הנאשם 1 הינו בן 71, חולה מאוד, משתמש בתרופה קבועה. סגירת קומת העמודים באה בעקבות כך שהוא לא יכול לעלות במדרגות. לכן סגר את אותם 40 מ"ר ומתגורר בהם. הבנתי ממנו שהוא פנה למהנדס לקבלת לגיטימציה לקבלת היתר. כל הבניין בעל היתר ולכן אין מניעה לקבל את הלגיטימציה המבוקשת.

חברי ביקש להטיל על כל אחד מהנאשמים קנס. אני חושב שבנסיבות המקרה, הואיל ומדובר באב ובן להסתפק בקנס אחד שהוא בעצם יהווה הרתעה לגבי שני הנאשמים.

לעניין הנאשם 2, הוא הציג בפניי מכתבים לפיהם הועדה המקומית פנתה אליו והתריעה בפניו שהוא חייב להרוס את המבנים הבלתי חוקיים. לתומו הוא ניגש לועדה וביקש פגישה עם המפקח ואמרו לו שהמפקח לא נמצא ושיילך לעו"ד ויכתוב מה הוא רוצה. הוא חשב שהמפקח אמור להתייצב בעת ההריסה. במכתב שהעו"ד כתב הוא חשב שאם המפקח יבוא הוא יהרוס.

אני מבקש שביהמ"ש ישתמש לקולא בעובדה שתמיד היתה נכונות להרוס ובסופו של יום הכל נהרס.

הנאשם טען בפניי שאחיו השתמש באותם מבנים והוא לא הפיק כל רווח בגין אותו שימוש. לכן אבקש להתעלם מהטענה שמדובר במבנה לצורך שימוש עסקי.

לטענת הנאשמים הם הפקידו בתיק ביהמ"ש כספים בגין צווי הבאה שהוצאו נגדם. אבקש לקזז סכומים אלה מהקנס שיוטל עליהם.

<#6#>

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בביצוע עבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה אשר יש להתייחס אליה בחומרה נוכח העובדה שעניינה אי קיום החלטה שיפוטית, ובכך הבעת זלזול במערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.

יובהר כי יש לראות בהפרת צו שיפוטי, שניתן מכוח חוק התכנון והבנייה, לא רק משום פגיעה בערך המוגן שהינו המערך התכנוני לפי דיני התכנון והבנייה, אלא אף משום פגיעה בערך מוגן נוסף בשלטון החוק.

יודגש כי במקרה דנן נצטוו הנאשמים ע"י בית המשפט להרוס עד ליום 7/12/10 מספר מבנים כמפורט בכתב האישום אולם מזה תקופה של מספר שנים מופר הצו השיפוטי ע"י הנאשמים.

מתחם הענישה ההולם ביחס לנאשם מס' 1, בנסיבותיו של תיק זה, על רקע העובדה שתקופת הפרת הצו אינה תקופה ארוכה, כולל בחובו עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות כספית.

מתחם הענישה ההולם ביחס לנאשם מס' 2, בנסיבותיו של תיק זה, לרבות השימוש העסקי שנעשה במבנים נשואי כתב האישום ועל רקע טיעוני ב"כ המאשימה, כולל בחובו עונש קנס כספי והתחייבות כספית.

לטובת הנאשם מס' 2, במסגרת קביעת העונש המתאים, יש לציין את העובדה שבחודש מרץ 2013 הרס את המבנים נשואי כתב האישום.

לטובת הנאשם מס' 1, יש להביא בחשבון לקולא את מצבו הכלכלי הקשה, מצבו הרפואי ואת העובדה כי השימוש הנטען בכתב האישום נעשה למגורים בשל מצבו הרפואי כפי שתואר על ידי הסניגור.

אשר על כן, ולאחר ששקלתי את טיעוני שני הצדדים, ובהתחשב בהודאת הנאשמים שחסכה זמן שיפוטי יקר, אני דנה כל אחד מהנאשמים לעונשים כדלקמן:

על נאשם 1:

מאסר על תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע, ויורשע בגינה.

לתשלום קנס בסך 5,000 ש"ח או 25 ימי מאסר תמורתו.

בהתחשב במצבו הכספי של הנאשם 1, הנני מחליטה כי הקנס הנ"ל ישולם ב - 20 תשלומים חודשיים רצופים ושווים בסך 250 ש"ח כל אחד, וזאת החל מיום 1/8/13 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס תעמיד את יתרת הקנס לפרעון מיידי.

כמו כן, הנני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית בסך 8,000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורת הסכום הנ"ל, וזאת להימנע למשך תקופה של שנתיים מביצוע העבירה בה הורשע בתיק זה.

במידה שלא תיחתם היום ההתחייבות הכספית, כאמור לעיל, יאסר הנאשם למשך 10 ימים.

על נאשם 2 מוטל בזאת:

קנס בסך 10,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו.

בהתחשב במצבו הכספי של הנאשם 2, הנני מחליטה כי הקנס הנ"ל ישולם ב - 20 תשלומים חודשיים רצופים ושווים בסך 500 ש"ח כל אחד, וזאת החל מיום 1/8/13 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס תעמיד את יתרת הקנס לפרעון מיידי.

כמו כן, הנני מורה לנאשם 2 לחתום היום על התחייבות כספית בסך 10,000 ₪, או 50 ימי מאסר תמורת הסכום הנ"ל, וזאת להימנע למשך תקופה של שנתיים מביצוע העבירה בה הורשע בתיק זה.

במידה שלא תיחתם היום ההתחייבות הכספית, כאמור לעיל, יאסר הנאשם למשך 10 ימים.

לבקשת הנאשמים אני מורה כי כספים שהופקדו על ידם בקופת ביהמ"ש יועברו על חשבון תשלום הקנס אך זאת בכפוף להוראת כל דין, לרבות עיקולים שהוטלו, אם הוטלו על הכספים האמורים.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#7#>

ניתן והודע היום כ"ב תמוז תשע"ג, 30/06/2013 במעמד הנוכחים.