צדדי ג': 1. שפי מיכאל

2. קשר רנט א קאר בע"מ

באיחוד דיון עם תיק 57353-09-11:

התובעת : צ'יקו מוניות בע"מ

הנתבעים: 1. שפי מיכאל

2. קשר רנט א קאר בע"מ

לפני שתי תביעות שהדיון בהן אוחד ועניינן נזקי רכב עקב תאונה מיום 29/03/10, בה היו מעורבים מספר כלי רכב.

רכב "מנורה" יכונה להלן "הרכב הראשון", רכב "הכשרת הישוב" יכונה להלן "הרכב השני" ורכב "קשר רנט א קאר" יכונה להלן "הרכב השלישי".

1. הנהג ברכב הראשון הצהיר כי לאחר שחלף צומת מרומזר, הרכב שנסע לפניו בלם בפתאומיות והנהג עצר אחריו. לאחר מכן הרכב השני פגע ברכבו מאחור והרכב השלישי פגע ברכב השני. בחקירתו הנגדית הצהיר כי הרגיש שהרכב קיבל שתי מכות, כאשר לא זכר איזו מהן היתה חזקה יותר. הנהג הראשון לא זכר האם גם רכב רביעי, בסוף השיירה, היה מעורב בתאונה.

2. הנהג ברכב השני הצהיר כי, לאחר שהחל נסיעה בצומת מרומזר בנוסעו במהירות של כ – 30 קמ"ש, בלם את רכבו, לאור עצירת הרכב הראשון שנסע לפניו, אך הרכב השלישי שנסע מאחוריו "העיף" את הרכב השני והדף אותו אל עבר הרכב הראשון. לאחר התאונה, נהג הרכב השלישי יצא מרכבו ופנה בצעקות לילדיו ולאשתו בטענה כי התאונה נגרמה בעטיים. נהג הרכב השלישי טען כי נסע אחריו רכב רביעי, מסוג סובארו, אשר פגע בו, אך נהג הרכב השני שלל טענה זו והצהיר כי לאור עומס תנועה במקום אף לא יכול היה נהג רכב הסובארו לברוח מהמקום, כטענת נהג הרכב השלישי.

3. הנהג ברכב השלישי הצהיר כי לאחר שחלף את הצומת המרומזר, פגע ברכבו מאחור רכב מסוג סובארו פרטי קטן בו נהג אדם מבוגר, ורכבו נהדף אל עבר הרכב השני שלפניו. הנהג לא זכר כמה רכבים היו מעורבים בתאונה, לאור חלוף הזמן ממועד התאונה, אך הצהיר כי שוחח עם נהג רכב הסובארו לאחר התאונה והלה נסע מהמקום מבלי ליתן את פרטיו. הנהג לא ידע להצהיר איזה מרחק היה בין רכבו לבין הרכב השני קודם לתאונה ולא ידע לציין מה התרחש בין הרכבים שלפניו. כן לא זכר האם רכבו נפגע בחזיתו, מתי נלקח לתיקון ומדוע צולם רק מאחור.

4. ב"כ הרכב הראשון עתר לקבלת התביעה כנגד הרכב השני.

ב"כ הרכב השני טען כי נהג הרכב השלישי לא ידע להצהיר אודות ההתרחשות בין הרכבים שלפניו ואף לא הצהיר כי הרכב השני פגע ברכב הראשון, קודם שנהדף הרכב השלישי אל עבר הרכב השני. לא הוצגה חוות דעת מטעם הרכב השלישי אודות נזקיו ולא ברור אימתי צולמו תמונות הנזק האחורי ברכב השלישי.

כן טען כי, הגם שהנזק הקידמי ברכב השני גבוה מהנזק במוקדו האחורי, הרי מרבית הנזקים במוקד הקידמי נובעים מעלויות חלפים, ואילו עלות עבודות הפחחות בחלק האחורי גבוהה יותר מהקידמי, דבר המצביע על כך שהמכה מאחור היתה חזקה יותר. נהג הרכב השלישי הינו היחיד שהצהיר על מעורבות רכב הסובארו ואין זה מסתבר כי רכב זה יהדוף את הרכב השלישי, ג'יפ, ויגרום לנזק בשרשרת הרכבים שלפניו. גם אם רכב הסובארו היה מעורב, הרי הינו מעוול במשותף עם נהג הרכב השלישי, ולכן יש לחייבו בגין נזקי הרכב הראשון והרכב השני. מכל מקום, יש לייחס רשלנות לנהג השלישי, אשר לא טרח לקבל את פרטי רכב הסובארו.

ב"כ הרכב השלישי טענה כי גם הנהג הראשון טען למעורבות 4 כלי רכב וכי המכה העיקרית ברכבו התרחשה כתוצאה מפגיעת הרכב השני בו. המכה השניה נבעה מהדיפת הרכב השלישי ע"י הסובארו, אל עבר הרכב השני. הנזק הגבוה במוקד הקידמי ברכב השני אל מול הנזק במוקד האחורי, מלמד אף הוא על המכה החזקה שהינה תוצאת הפגיעה הראשונה של הרכב השני ברכב הראשון. הנהג ברכב השלישי הינו נטול אינטרס, לעומת נהג הרכב השני שעליו לשאת בדמי השתתפות עצמית בגין התאונה. נהג הרכב השלישי ציין דבר קיומו של רכב הסובארו כבר בטופס ההודעה על מקרה הביטוח.

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, להלן החלטתי:

נהג הרכב הראשון הצהיר בפני כי רכבו נפגע פעמיים, שתי מכות סמוכות. הנהג הצהיר על כך הן בחקירתו הראשית והן בחקירותיו הנגדיות. אמנם העיד על עצמו כי יש לו "בעיית זיכרון" כתוצאה מ"הלם קרב", אך חזר והצהיר אודות סדר הפגיעה ברכבו. וכך הצהיר: "בלמתי, אז רכב שאחרי לא הספיק לעצור, נכנס בי.. רכב אחריו גם לא הספיק לעצור, נכנס בו.. הרגשתי שתי מכות בוודאות". ולאחר מכן הצהיר: "היתה מכה ועוד מכה". משנשאל, האם איננו יכול לשלול את הטענה שהרכב השני נהדף ע"י הרכב השלישי, הצהיר: "נראה לי שהוא נכנס בי ראשון".

בטופס הודעתו על מקרה הביטוח, ת/1, ציין כי הרכב השני פגע ברכבו והרכב שאחריו, היינו הרכב השלישי, פגע ברכב השני.

הנהג ברכב השני הצהיר כי אכן פגע ברכב הראשון, אך זאת עקב הדיפתו ע"י הרכב השלישי. הנהג ברכב השלישי לא ידע להצהיר אודות ההתרחשות בין הרכבים שנסעו לפניו.

אני מוצאת לייחס משקל לעדות נהג הרכב הראשון ולקבל גירסתו לענין אופן התרחשות התאונה, הן לאור עדותו בפני, הן לאור האמור בטופס הודעתו על מקרה הביטוח והן לאור העובדה שלמעשה עדותו מטבעה הינה בלתי תלויה, שכן אין לו כל אינטרס בחיוב מי מהרכבים המעורבים בגין נזקי הרכב הראשון.

בנסיבות אלה אני קובעת כי התאונה התרחשה כך שהרכב השני פגע ברכב הראשון, ולאחר מכן פגע הרכב השני ברכב הראשון בשנית, לאחר שנהדף ע"י הרכב השלישי.

מכאן אני קובעת כי נהג הרכב השני לא שמר מרחק מספיק התואם את תנאי הדרך מהרכב הראשון, ולפיכך אחראי נהג הרכב השני לפגיעה ברכב הראשון.

6. באשר לטענת נהג הרכב השלישי כי נהדף ע"י רכב רביעי מסוג סובארו, שנהגו עזב את המקום מבלי שנתן את פרטיו – טענה זו אמנם הועלתה בטופס ההודעה על מקרה הביטוח מטעם הנהג השלישי, נ/3.

יחד עם זאת, נהג הרכב השני טען כי לא היה מעורב רכב רביעי בתאונה. כן הצהיר כי אין זה מסתבר כי רכב פרטי מסוג סובארו יהדוף את הרכב השלישי, מסוג ג'יפ, אל עבר הרכב השני, וזה ייהדף אף הוא אל עבר הרכב הראשון.

נהג הרכב הראשון הצהיר לענין זה כי "היה עוד רכב, אני לא בטוח שהוא פגע, זה היה בחור עם ג'יפ. ברכב אחרי השלישי. האחרון היה בחור עם ג'יפ זה בטוח. זה מה שאני זוכר". לאחר מכן הצהיר כי איננו זוכר אם היה עוד רכב אחרי הג'יפ וכי זכור לו כי שוחח עם נהג הג'יפ לאחר התאונה.

יצוין כי בהודעת נהג הרכב הראשון על מקרה הביטוח, ת/1, ציין הוא , כאמור, מעורבות שלושה רכבים בלבד בתאונה. כך גם שורטט הציור באותו טופס. בעדותו בפני לא זכר בוודאות קיומו של רכב רביעי שאכן היה מעורב בתאונה, ומכל מקום, זכר בחור עם ג'יפ וכי הג'יפ היה הרכב האחרון בשיירה. התרשמותי הינה כי הנהג הראשון התייחס למעשה לנהג הרכב השלישי שנהג ברכב מסוג ג'יפ, ומכל מקום, לא הצהיר על רכב מסוג סובארו או רכב פרטי אחר עליו נהג אדם מבוגר, כהצהרת נהג הרכב השלישי.

כן יצוין כי אשת הנהג השלישי ששהתה עימו ברכב בעת התאונה, כהצהרת נהג הרכב השני (כשטענה זו לא נשללה ע"י נהג הרכב השלישי), לא הובאה לעדות מטעמו. באפשרותה היה להעיד הן בהתייחס לשאלת מעורבות רכב רביעי בתאונה והן באשר לאופן התרחשותה. אי הבאתה לעדות יש בה כדי לפעול לחובת גירסת הרכב השלישי.

מכל אלה אני קובעת כי לא הוכחה כדבעי טענת נהג הרכב השלישי בדבר מעורבות רכב רביעי בתאונה או בדבר הדיפתו של זה את הרכב השלישי אל עבר הרכב השני.

7. יצוין עוד כי בטופס ההודעה על מקרה הביטוח מטעם נהג הרכב השלישי, נ/3, אין כל התייחסות לאופי הנזק שנגרם לרכב השלישי בגין התאונה. נהג הרכב השלישי לא ידע להצהיר האם לרכב השלישי נגרם נזק בחזיתו. מתקשה אני לקבל את הסברו כי לאור עבור הזמן ממועד התאונה, איננו זוכר פרטים אלה , כמו גם בהתייחס לשאלת מועד תיקון הרכב. אופי הנזק שנגרם לרכבו, ככל שנגרם, יש בו משום עובדה חיונית וקרובה לנהג הרכב עצמו, ואין זה מסתבר בעיני כי הנהג לא ידע להצהיר כלל האם רכבו נפגע בחזיתו בעקבות התאונה.

באם, כטענת נהג הרכב השלישי, רכבו נהדף ע"י הרכב הרביעי אל עבר הרכב השני, כשהרכב השני נפגע מאחור (עלות תיקון בסך 7,226 ₪) ובחזיתו (עלות תיקון בסך 25,888 ₪), מצופה היה כי הרכב השלישי יינזק בחזיתו וכי תוצגנה ראיות באשר לאופי נזק זה ולעלות תיקונו בסמוך לאחר התאונה, על מנת להתרשם מטענת נהג הרכב השלישי בדבר הדיפתו, כאמור. זאת לא נעשה.

התמונות שהוגשו לתיק בית המשפט ושבהסתמך עליהן הוצגה חוות דעת שמאי מטעם הרכב השלישי התייחסו לנזק במוקד אחורי, כאשר כלל לא הובהר אימתי צולמו. לפי חוות הדעת, הרכב נבדק בחודש 08/10, כשהתאונה ארעה בחודש 03/10 וחוות הדעת נערכה בחודש 04/13. מעבר לכך אף לא ידוע מהו מועד מתן ההודעה על מקרה הביטוח מטעם הנהג השלישי.

אם אכן צולם הרכב במוקדו האחורי לשם אסמכתא להתרחשות התאונה והפגיעה מאחור, מדוע לא צולם הרכב גם בחזיתו, סמוך לאחר התאונה.

8. לאור כל האמור, אני קובעת כי הרכב השלישי לא שמר אף הוא מרחק מספיק מהרכב השני ופגע בו מאחור, תוך הדיפתו אל עבר הרכב הראשון. מכאן אף אחריות נהג הרכב השלישי לפגיעה ברכב הראשון וברכב השני.

9. אם כן, הן הנהג השני והן הנהג השלישי אחראים לפגיעה ברכב הראשון. הנהג השלישי ממילא אחראי לפגיעה מאחור ברכב השני ולהדיפתו אל עבר הרכב הראשון.

באשר לחלוקת האחריות בין הרכב השני לרכב השלישי – כאמור, הנהג הראשון הצהיר כי הרגיש בשתי מכות לרכבו מאחור, כאשר לא זכר איזו מכה היתה חזקה יותר.

אכן, עלות תיקון מוקד הנזק הקידמי והאחורי ברכב השני שונה, אך גם עלות עבודות הפחחות, כפי שטען ב"כ הרכב השני.

בנסיבות המקרה דנן, כאשר נהג הרכב הראשון לא ידע לומר איזו משתי המכות היתה עוצמתית יותר, בהעדר עדות והוכחה באשר לאופי הנזק במוקד הקידמי ברכב השלישי ואף לאור העלויות השונות בשני מוקדי הנזק ברכב השני, יהיה זה נכון לחלק את האחריות לנזקי הרכב הראשון באופן שווה בין הרכב השני לרכב השלישי.

10. אשר על כן, אני קובעת כלדקמן:

בתיק 24235-10-10:

אני מחייבת את הנתבעת, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעת, מנורה חברה לביטוח בע"מ, סך 8,397 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 01/07/10, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה, הוצאות עד התובעת כפי שנפסקו ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪.

במסגרת ההודעה לצד ג' – אני מחייבת את צדדי ג', באמצעות צד ג' 2, קשר רנט א קאר בע"מ, לשפות את הנתבעת, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, במחצית מהסכומים כפי שנפסקו לעיל ובתוספת אגרת המשפט בגין הגשת ההודעה לצד ג'.

בתיק 57353-09-11:

באשר לנזקי הרכב השני – מאחר שהרכב הוכרז כ"אובדן כללי" (ולא ניתן לבצע הבחנה בסכום התביעה בין הנזק במוקד האחורי לקידמי), יחוייב הרכב השלישי בפיצוי בשיעור 50% מהנזק לרכב השני.

לפיכך אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, קשר רנט א קאר בע"מ, לשלם לתובעת, צ'יקו מוניות בע"מ, סך 4,032 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 06/04/10, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה, הוצאות עד התובעת כפי שנפסקו ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לכל בעלי הדין.

ניתן היום, כ"ג חשון תשע"ד, 27 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.