התובעת ילידת 9.4.67 נפגעה ב- 3 תאונות דרכים כאשר האחרונה בהם אירעה ביום 31.1.11. בגין התאונות הראשונות קיבלה התובעת פיצוי מהנתבעת 1 , אשר היתה מבטחת הרכב הרלבנטי לתאונות אילו. פסק דין זה מתייחס איפוא לתאונה השלישית בלבד ולחיוב הנתבעת 2 בלבד.

לצורך קביעת נכותה של התובעת מונו מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה. המומחה בתחום האורתופדי קבע כי כתוצאה מהתאונה הרלבנטית נותרו לתובעת 2.5% נכות. המומחה בתחום הנוירולוגי קבע כי נותרה נכות בשיעור 10% מתאונה זו.

המחלוקות בין הצדדים הינם בעיקרם בנושאים הבאים:

1. האם התאונה היתה גם תאונת עבודה שכן התובעת היתה בדרכה מהעבודה לביתה כאשר בדרך היא אספה את הנכד מהמעון, כפי שנהגה לעשות לעיתים תכופות, לפי בקשת ביתה.

2. האם הנכות הנוירולוגית קשורה לתאונה.

3. שיעור נזקי התובעת.

באשר למחלוקת הראשונה:

אמנם הנתבעת המציאה פסיקה לפיה סטיה של אם לצורך הבאת בנה מן הגן-מעון או אליו לא מהווה בהכרח סטיה השוללת את היות התאונה תאונת עבודה. ואולם, בנדון דנן, מדובר בסבתא שלא היתה לוקחת את הנכד מידי יום למעון או ממנו, על אף שנהגה לעשות כן לעיתים תכופות מאוד. אין איפוא לקבוע כי התאונה מהווה גם תאונת עבודה, ולפיכך אין לנכות מסכום הפיצוי שיקבע את התשלומים שהיתה התובעת זכאית לקבל אילו היה מדובר בתאונת עבודה.

באשר למחלוקת השניה:

המומחה בתחום הנוירולוגי הוזמן לחקירה על חוות דעתו. יש לציין שכבר בחווה"ד קבע המומחה כי התסמונת שבגינה נקבעה הנכות, תסמונת PTC, אינה אופיינית למקרה זה לאור הנתונים המפורטים בחווה"ד. חרף קביעה זו החליט המומחה להעניק 10% נכות ולשייכם לתאונה בעקבות מאמר בודד, שאותו הוא לא הכיר לפני בדיקת התובעת, שבו תוארו תסמונת PTC ללא פפילאדמה. המומחה הבהיר בחקירתו כי תחילה סבר שאין מקום לקבוע נכות בתיק זה בשל חוסר פפילאדמה – בצקת בפטמות העיניים. המומחה אישר כי במאמר, שאותו ראה כאמור בעקבות בדיקת התובעת, יש תאור פרטני שלמקרה אחד של תסמונת PTC שבא לאחר חבלה קשה עם פגם תת עכבישי. לגבי שאר המקרים אין תיאור פגיעה ולכן לא ניתן לדעת אם היתה פגיעת ראש אם לאו ומה היתה מידת הפגיעה. בנדון דנן, אישר המומחה כי אין עדות בתעודת חדר המיון שהתובעת נחבלה בראשה, לפי התיעוד הרפואי שהועמד בפניו. יש לציין כי גם התובעת בתצהיר עדות ראשית הראשון שנתנה לא התייחסה כלל לפגיעת ראש רק בתצהיר מאוחר יותר טענה שהיתה פגיעת ראש, אך גם זאת כאמור ללא צירוף מסמך רפואי סמוך לתאונה המתאר פגיעה בראש. המומחה אישר גם כי כל הרופאים שבדקו את התובעת ביחס לתסמונת לא קבעו כי התאונה גרמה להופעת התסמונת. כמו כן המומחה אישר כי גם המאמר הבודד האמור אינו מוכיח בוודאות את הקשר של הגרימה או כיצד הקשר הזה מתקיים, אבל הוא מציין במפורש שחבלת ראש מהווה גורם סיכון. המומחה העיד כי המשמעות המשפטית של הדבר הזה אינה רובצת לפתחו אלא לפתח בית המשפט (עמוד 4 לפרוטוקול).

הנתבעת טוענת איפוא כי לאור עדות המומחה יש לקבוע כי הנכות הנוירולוגית בגין תסמונת PTC לא קשורה לתאונה נשוא תיק זה אלא לגורמים אחרים, בין היתר השמנת היתר של התובעת שידועה כגורם להתפתחות התסמונת. המומחה לא ציין זאת בחווה"ד על אף שברור ממראה התובעת שמדובר בתובעת שסובלת מעודף משקל.

כידוע, הפוסק האחרון בשאלת הנכות, הן הנכות הרפואית ובוודאי הנכות התפקודית הוא בית המשפט.

לאחר עיון בחווה"ד המומחה נראה לי כי קביעתו של המומחה לפיה יש לשייך את תסמונת ה- PTC לתאונה נשוא תיק זה אינה מבוססת. לטעמי לא ניתן לקבוע, אף לא במאזן ההסתברויות, שהתאונה מהווה את הגורם לתסמונת האמורה.

ראשית, כבר בחווה"ד המומחה מעלה ספיקות בענין.

שנית, בחקירה התברר כי במאמר שעליו הסתמך המומחה כאשר קבע את הנכות ושיוכה לתאונה תואר רק מקרה פרטני אחד בו היתה חבלת ראש משמעותית עם דמם תת עכבישי שהוא גורם ידוע לתסמונת PTC. לגבי שאר התאונות שנכללו במאמר לא צויינה רמת הפגיעה בראש. בנדון דנן, ניתן לקבוע לפי החומר הרפואי שהתובעת לא נחבלה בראשה בתאונה. התובעת עצמה לא ציינה חבלה כזו בתצהיר עדותה הראשית הראשון וכאמור החומר הרפואי הסמוך לתאונה לא מגלה שהייתה פגיעה כזו. יש לציין גם שכל הרופאים שבדקו את התובעת לא שייכו בין התאונה לבין התסמונת . לכל האמור יש להוסיף שמדובר בתובעת בעלת משקל עודף נתון שיש בו להשפיע בוודאות על היווצרות התסמונת. בשל כל האמור יש לקבוע כי אין קשר בין התסמונת הנ"ל לבין התאונה לפיכך אין לשייך את הנכות הנוירולוגית לתאונה.

התוצאה היא איפוא שלתאונה יש לשייך רק 2.5% נכות אורתופדית.

מדובר בתובעת קוסמטיקאית עצמאית שלה בית עסק שלה. מתוך הנתונים העולים מהעדויות בתיק כולל דו"ח חקירה שבוצע עולה כי התובעת ממשיכה להפעיל את העסק גם לאחר התאונה והיא נמצאת בבית העסק לעיתים גם בשעות אחה"צ המאוחרות, בניגוד למה שהעידה התובעת ולמה שמסרה למומחים.

מכל מקום, מדובר בנכות בשיעור 2.5% אורתופדיים בלבד לפיכך יש לקבוע פיצוי בשיעור גלובלי ללא עריכת חישובים אקטוארים שכן ברור שנכות בשיעור כזה לא מהווה נכות תפקודית במלואה.

בהתחשב באמור ובשיעור הנכות שנותר לאחר הפחתת הנכות הנוירולוגית אני קובע כי הנתבעת תפצה את התובעת בסכום של 15,000 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% מסכום זה.

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ח ניסן תשע"ז, 24 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה