הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדת נהג התובעת והתרשמתי מעדותו, עיינתי בכתבי הטענות, ובכלל זה הודעות הנהגים על התאונה , אני קובע כי ההסתברות לסטיית רכב הנתבעים מימין לשמאל כסיבה שגרמה לתאונה הינה גבוהה יותר מההסתברות אותה הציג הנתבע 2 בדבר תאונת חזית- אחור. במצב דברים שכזה דין התביעה להתקבל אך בניכוי אשם תורם של 20 אחוזים כפי שאפרט בהמשך.

מכלול הראיות מלמד כי תנועת הרכבים אותו בוקר, כעניין שבשגרה בכביש איילון, זרמה באטיות והנתבע 2 אף התייחס לכך בהודעתו בתור פקק. על כן, אין סיבה שנהג התובעת, אשר גם עשה דרך זאת מידי בוקר לעבודתו, לא ידע לכלכל את צעדיו נכון בפנייתו שמאלה בעיקול ולצפות להאטת רכבים בנקודה זו שבה אירעה התאונה בנתיב נסיעתו השמאלי ובמילים אחרות, לו היה רכב הנתבע 2 נוסע מלפני רכב התובעת ומאט את נסיעתו ההסתברות על פי הראיות בתיק לפיה התאונה הייתה קורית, הינה נמוכה, נמוכה עד מאד.

מנגד, האפשרות שהנתבע 2 יבצע סטייה חדה שמאלה על מנת לעבור נתיב מהיר יותר שמאלה בכדי להתקדם בפקק, כאשר העיקול מאחוריו מסתיר לו את רגע הופעת נהג התובעת מאחור ויגרום בכך לתאונה, הינה גבוהה הרבה יותר ומתיישבת עם חומר הראיות שבתיק. זאת ועוד, הוכח כי מסיבה כלשהי עזב הנתבע 2 את מקום התאונה ולא דאג להחלפת פרטים עם נהג התובעת כי אם במאוחר עם גיסו של נהג התובעת כאשר הוא חזר למקום. התנהלות שכזו אינה מאפיינת נהג שרכבו נפגע בתאונה קלאסית מאחור, בפרט על רקע הודעתו בכתב כי נגרם לו נזק ברכב בעקבות כך. התנהלות שכזו מאפיינת את מי אשר ביצע עבירת תנועה וגרם לתאונה ויש לו מה להסתיר או מי שהבין כי שגה , ברח מהמקום, וחזר אליו לאחר שהתעשת . גם העובדה שאין חולק לגביה, לפיה למרות ניסיונות רבים של הנתבעת 1 להביא עד זה לעדות כשלו בזה אחר זה, מחלישה באחת את גרסתו של זה במקור.

מעברו השני של המתרס, אני סבור כי לנהג התובעת אשם תורם עצמי בגין התאונה אותו מעמיד אני על 20 אחוזים מהטעם שנהיגתו בנתיב השמאלי ביותר לא הייתה הכרחית וזאת גם על רקע מהירות נסיעתו המוגברת שאינה תואמת את תוואי הדרך והתנועה.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 1, ישלמו לתובעת 80 אחוזים מסך הנזק הישיר בגין התאונה בסך 6,885 ₪, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,500 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון מיום 8.6.15.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ז, 18 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.