מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף. מדובר בתביעה ללא טענה לנכות. התובע עמד על ניהול התביעה, והיא נשמעה בראיות ביום 15/11/15 בישיבה במהלכה העיד התובע ועדים נוספים. התובע נחקר ארוכות על תצהירו ועל גרסתו. התיק נקבע לסיכומים בכתב אך התובע הודיע לבית המשפט בהודעה מיום 16/12/15, כי הוא מבקש לחזור בו מן התביעה לאחר ששקל את סיכוייה. בנסיבות אלה, נתן בית המשפט פסק דין מיום 16/12/15 במהלכו דחה את תביעת התובע, ואפשר טיעונים בנוגע להוצאות מטעם שני הצדדים.

הנתבעת מס' 3 (מנורה חברת לביטוח בע''מ) מדגישה בפנייתה לבית המשפט כי היא צורפה בשלב מאוחר יותר כאשר גם לגרסת התובע אין כל עילה נגדה שכן התאונה לא הייתה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעת 3 מפרטת בטבלה את כל ההוצאות שנגרמו לה בתיק זה, ומדובר בסכום של 8,800 ₪. יש לציין, כי מדובר בסכום שלא הוקלד בחשבון שכר טרחת עו"ד.

הנתבעות 1 ו-4, עותרות אף הן לתשלום הוצאות. הן מצביעות על כך כי התחלקו בעלות איסוף תיקיו הרפואיים של התובע נעשתה יחד עם הנתבעת מס' 3, כאשר חלקו של כל צד עמד על 50%. כאשר חלקן באיסוף תיקיו הרפואי עומד על סך של 2,573 ₪ לא כולל שכר טרחת עו"ד.

תגובתו של ב"כ התובע הייתה כי מדובר באדם נשוי, אבא ל-5 ילדים הלומדים כולם בבית ספר, כאשר הבכור לומד רפואה באוקראינה דבר המצריך אמצעים כספיים משמעותיים. התובע משתכר סך הכל 6,000 ₪ ומסכום זה הוא נדרש לפרנס את משפחתו ולדאוג ללימודי הבן. התובע מסביר כי לאחר שהבין את סיכויי תביעתו, החליט לחזור בו מהתביעה, ובכך חסך זמן שיפוטי בעת הגשת הסיכומים מטעם כל הצדדים. עוד הוא מדגיש כי ב"כ שוחח עם עו"ד עילוטי המייצג את כלל חברה לביטוח בטרם הגשת ההודעה על חזרת התביעה, וזה ציין כי לא יעמוד על תשלום שכר טרחת עו"ד.

התובע מבקש מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולתת פטור מיתרת האגרה החלה בתיק זה. בהודעת הבהרה מטעם הנתבעות 1 ו-4, לא מכחיש עו"ד עילוטי כי נעשתה שיחת טלפון בינו לבין ב"כ התובע, אך לטענתו לא הסכים בסום פנים ואופן לויתור על הוצאות, ולכן גם הוגשה הבקשה כבקשה לא מוסכמת. הוא הודיע כי אין לו התנגדות כי בית המשפט יפטור את התובע מתשלום יתרת האגרה.

שקלתי בעניין, אכן התובע ויתר על תביעתו וחזר בה בשלב שהצדדים היו צריכים להגיש סיכומים, דבר שבוודאי חסך זמן שיפוטי ואמצעים. עם זאת, התובע עמד על תביעתו וזו נשמעה בראיות בתאריך 15/11/15, התובע יכול היה כבר אז לשקול את צעדיו ואולם בחר להעיד את כל העדים, ולהעמיד את התיק להכרעה שיפוטית. מדובר גם בתיק שלא הייתה הצדקה מלכתחילה לצרף את הנתבעת מס' 3 כאשר למעשה נגררה בעל כורחה בעילה של חוק הפלת"ד שלא היה לה כול בסיס בתיק זה. אשר על כן, יש הצדקה בפסיקה של הוצאות משפט, אך אעשה זאת בצורה ריאלית ומתונה לאור מצבו הכלכלי של התובע כפי שבא לידי ביטוי גם בפנייתו לבית המשפט (שלא נתמכה בתצהיר). אני מורה לתובע לשלם הוצאות משפט לנתבעות 1 ו-4 בשיעור של 3,000 ₪ בתוספת מע''מ. בנוסף, ישלם הוצאות משפט לנתבעת 3 בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע''מ. סכומים אלה בחיובים נפרדים ישולמו על ידי התובע לנתבעות הנ''ל תוך 30 יום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

לפנים משורת הדין בלבד, אני פוטר את התובע משני שליש יתרת האגרה החלה, ומעמיד את יתרת האגרה על שליש בלבד, אותה יצטרך התובע לשלם לאוצר המדינה לאחר שתבוא פנייה בעניין ממדור האגרות.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ו, 21 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.