זוהי בקשה על פי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן-חוק הפלת"ד), להתיר למבקשת להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית לעררים מיום 11.7.13 (להלן- ועדת העדרים) לפיה נקבע כי לא נותרה בה נכות צמיתה בתחום האורתופדי בעקבות התאונה. המבקשת עותרת למנות מומחה בתחום האורתופדי מטעם בית המשפט לבדיקתה וקביעת הנכות הצמיתה שנותרה אצלה בתחום זה בעקבות התאונה.

בדיון שנערך היום ניתנה תמצית ההחלטה בבקשה. להלן הנימוקים.

תאונת הדרכים שארעה למבקשת ביום 9.6.11 הוכרה כתאונת עבודה. ואולם, תביעתה להכרת דרגת נכות בעקבות כך נדחתה בהחלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 26.7.12 בה נקבע כי לא נותרה לתובעת נכות צמיתה בתחום הנטען בעקבות התאונה.

המבקשת לא השלימה עם הקביעה וערערה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין האזורי לעבודה קבע בהחלטתו מיום 21.5.13 כי התיק יוחזר לוועדה הרפואית לצורך על מנת שזו תתייחס לבדיקת מיפוי העצמות שביצעה המבקשת ביום 18.10.11 ותבחן האם יש בממצאיה של בדיקה זו כדי לשנות מקביעתה.

בהתאם להחלטת בית הדין, ועדת העררים שבה ובחנה את עניינה של המבקשת כנדרש. בהחלטה מיום 11.7.13 נקבע פעם נוספת כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה בעקבות התאונה.

על החלטה זו נסבה הבקשה שבפניי.

המבקשת טוענת כי הודעה לא עיינה במיפוי העצמות עצמו אלא רק במסמך הפענוח שנערך על ידי ד"ר גרתי, שללה ממצאים שצוינו על ידי ג"ר גרתי ככאלה היכולים להתאים לקיומם של שברים והתעלמה מנתונים נוספים שעמדו בפניה תוך שהיא מעדיפה תוצאות בדיקת MRI על פני בדיקת מיפוי עצמות, שלשיטת המבקשת, ידועה כמדויקת יותר. בנסיבות אלה טוענת המבקשת כי מתקיימים התנאים להתיר הבאת ראיות לסתור.

המשיבה, הנתבעת בתיק העיקרי, מתנגדת לבקשה מכמה טעמים:

טענת המבקשת כנגד הועדה לפיה זו לא עיינה במיפוי עצמו להבדיל מהפענוח למיפוי הועלתה באופן סתמי מבלי להצביע על מקור חוקי שיש בו כדי לחייב הועדה לפעול כאמור; המבקשת מסתייגת מהעובדה כי הועדה הסתמכה על הפענוח של ד"ר גרתי ובאותה עת מבקשת להסתמך בעצמה על נתונים שונים מאותו פענוח עצמו; החלטת הועדה עמדה בקנה אחד עם החלטת בית הדין והייתה מפורטת ומנומקת; הנתונים האחרים אליהם מפנה המבקשת בבקשתה עמדו בפני הועדה כבר בעת מתן החלטתה הראשונית בעוד שבפעם זו נדרשה לבחון ממצאי בדיקה ספציפית; טענות המבקשת לעניין הצורך בבדיקת מיפוי עצמות חדשה או בעדיפות בדיקה זו על פני בדיקת MRI נטענו בעלמא וללא כל ביסוס. בסופו של יום טוענת לעמדת המשיבה - המבקשת לא עמדה בנטל להוכחת הטעמים המיוחדים המצדיקים היעתרות לבקשה להבאת ראיות לסתור מכוח סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד.

לאחר עיון בבקשה ובתשובה ושמיעת טענות הצדדים – דין הבקשה להידחות.

נימוקי הנתבעת כפי שפורטו בתשובתה מקובלים עליי בעיקרם ולכן אסתפק בהוספת מספר הערות קצרות:

בהליך בפני בית הדין האזורי לעבודה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה נוכח הנתון כי בבדיקת מיפוי העצמות עלה חשד לשברים ישוב העניין לבחינת הועדה על מנת לבדוק האם יש בכך כדי לשנות מקביעתה. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין.

בהתאם לכך ועדת העררים שבה והתכנסה ובחנה את הממצאים כפי שהועלו בבדיקת מיפוי העצמות שהצביעו על חשד בלבד וזאת ביחס לממצאים אחרים שעמדו בפניה ונראו בעיניה כחד משמעיים ובהתאם לכך החליטה את שהחליטה בהחלטה מפורטת ומנומקת. לא ברורה לי טענת המבקשת כי מצד אחד לא היה על הועדה להסתמך על הפענוח של ד"ר גרתי אלא לעיין בממצאים בעצמה כשאותו פענוח עצמו הוא הבסיס היחיד הנטען בבקשתה לדבר קיומה של טעות בהחלטת הועדה.

כבר נפסק כי רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן ניתן להתיר הבאת ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד. הפסיקה הצביעה על שני סוגי טעמים עיקריים להתרת הבאת ראיות לסתור: (א) טעמים משפטיים - אם נראה לבית המשפט כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון, תרמית, קל וחומר -בטלות מדעיקרא (כגון פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי). (ב) טעמים עובדתיים ברי משקל וחדשים, כמו אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת. רשימת המקרים אינה סגורה ויש לבדוק כל מקרה נתון על פי נסיבותיו ונטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ כמובן לפתחו של הטוען לקיומן (ר': ר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ' "רותם" - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4), 505 בעמ' 508-509).

ועדת העררים ששבה והתכנסה בהתאם להחלטת בית הדין, בחנה את ממצאי מיפוי העצמות אל מול המסמכים האחרים שעמדו בפניה ופירטה את ממצאיה. על סמך אלה, נקבע שיעור הנכות הרפואית הצמיתה בתחום האורתופדי. בדיון בבקשה להבאת ראיות לסתור לפי סעיף 6ב לחוק הפלת"ד, אין ביהמ"ש יושב כערכאת ערעור על החלטת הוועדות הרפואיות. רק בהתקיימותם, כאמור, של טעמים מיוחדים וחריגים, ייעתר לבקשה. במקרה זה לא עלה בידי התובעת להצביע על טעמים כאמור.

אשר על כן - הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ד, 03 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.