<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד נאיף עלי

הנאשם: נוכח

הסניגור: עו"ד חאתם סעב

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

אני מודיע על תיקון כתב האישום באופן שבסעיף א. 1. ג השימוש היה לחנות מכולת.

כתב האישום הוקרא לנאשם.

הנאשם:

אני מודה בעובדות כתב האישום.

ב"כ המאשימה:

לאור הודאת הנאשם, אבקש להרשיעו בעבירות המפורטות בכתב האישום.

<#3#>

הכרעת דין

הנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום. לפיכך הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תשע"ג, 30/06/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנאשם היה אמור בהתאם לגזה"ד שניתן בתיק 3569-06-09 הן להרוס את הבניה המפורטת בכתב האישום והן לא להשתמש בה כעסק לחנות מכולת וזאת עד ליום 24/12/10. מאז ניתן גזה"ד חלפו להם כשנתיים וחצי. הנאשם לא הרס ולא הפסיק את השימוש ולא קיבל היתר בניה למבנים נשוא כתב האישום. יש לראות בכך חומרה רבה מכיוון שמדובר בהפרה של צו שיפוטי והמשך שימוש במבנים כעסק, דבר שיש בו טעם כלכלי רווחי.

מתחם הענישה הולם כולל בחובו מאסר בפועל, מאסר על תנאי, חתימה על התחייבות וקנס הנע בין 10,000 ל- 20,000 ₪ בהתחשב בעובדה שמדובר במכולת וכן מימוש התחייבות ע"ס 2,500 ₪ שנחתמה במסגרת התיק העיקרי.

הנאשם טוען לעונש:

הנאשם פנה לועדה וניסה להוציא היתר אבל מסיבות שהבעלים בפועל נפטר, היורשים שהם בניו לא הסכימו שהנאשם יהרוס ולא נתנו לו להיכנס למקום. כיום הוא לא מנהל את המכולת, המכולת לא בשימוש. הוא עובד כשכיר בעבודה מסודרת במקום אחר החל מיום 1/5/13. המכולת לא קיימת. נשאר רק להרוס אותה וזה צריך להיות בהסכמת הבעלים של האדמה והוא יעשה זאת בהמשך. הוא כבר סיכם איתם שהוא הולך להרוס. גם הם לא אשמים שהמקום קיים מתקופת אביהם שנפטר לפני כ- 7 חודשים. עד לפני כ- 7 חודשים הוא החזיק במכולת וניהל אותה וניסה להכשיר את המבנה.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי יקר, היום הוא עובד ומפרנס את משפחתו, מנסה להשתקם לאחר שהקים חנות הוא לא ידע בכלל שזה ללא היתרים. כאשר שכר את האדמה הוא לא ידע. לאחר שקיבל תלונה מהועדה הוא הבין שמדובר במכולת שלא מוכשרת לתעשיה.

כל המגזר במצוקה של אי מתן היתרים. יש לחץ מכל הבירוקרטיה . אבקש לא להטיל עליו מאסר מותנה. הוא עומד להרוס. הוא רוצה להשתקם מבחינה כלכלית כי הוא נפגע מאוד כלכלית. הוא פתח עסק ואז התברר לו שאין לו היתר. הוא לא יכל לדעת שאין היתר. אבקש להתחשב לעניין הקנס ושיעור ההתחייבות. המתחם ההולם לדעתי במקרה זה הוא הטלת קנס בין 5,000 ש"ח ל- 10,000 ₪.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה אשר יש להתייחס אליה בחומרה נוכח העובדה שעניינה אי קיום החלטה שיפוטית, ובכך הבעת זלזול במערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.

יובהר כי יש לראות בהפרת צו שיפוטי, שניתן מכוח חוק התכנון והבנייה, לא רק משום פגיעה בערך המוגן שהינו המערך התכנוני לפי דיני התכנון והבנייה, אלא אף משום פגיעה בערך מוגן נוסף בשלטון החוק.

יודגש כי במקרה דנן נצטווה הנאשם ע"י בית המשפט להרוס עד ליום 24/12/10 מבנים אשר שימשו לחנות מכולת שבנייתם ושימושם היתה על קרקע שייעודה חקלאי. הצו השיפוטי מופר על ידי הנאשם מזה תקופה של כ- 30 חודשים.

מתחם הענישה ההולם בנסיבותיו של תיק זה על רקע העובדה שתקופת הפרת הצו אינה תקופה ארוכה, כולל בחובו עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות כספית.

לטובת הנאשם, במסגרת קביעת העונש המתאים, אציין את מצבו הכלכלי. לא מצאתי ביתר הטיעונים עילה להתחשבות לקולא בהתחשב בכך שאותם טיעונים הועלו כבר במסגרת ההליך העיקרי וככל שלא עלה בידי הנאשם להשיג היתר בניה מסיבות כאלה ואחרות, היה עליו לדאוג להריסת המבנה הבלתי חוקי. גם הטענה לעניין פטירתו של הבעלים שככל הנראה היה הנאשם מס' 1 בהליך העיקרי, הינה עובדה שהתרחשה לפני חודשים מעטים באופן שהנאשם הפר את הצו שנתיים קודם לכן ללא קשר לכך.

אשר על כן, ולאחר ששקלתי את טיעוני שני הצדדים, ובהתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה שהביאה לחסכון בזמן שיפוטי יקר, אני דנה את הנאשם, כדלקמן:

למאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך שנתיים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע, ויורשע בגינה.

לתשלום קנס בסך 7,500 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו.

בהתחשב במצבו הכספי של הנאשם, הנני מחליטה כי הקנס הנ"ל ישולם ב – 15 תשלומים חודשיים רצופים ושווים בסך 500 ש"ח כל אחד, וזאת החל מיום 1/8/13 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס תעמיד את יתרת הקנס לפרעון מיידי.

כמו כן, הנני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית בסך 7,500 ₪, או 30 ימי מאסר תמורת הסכום הנ"ל, וזאת להימנע למשך תקופה של שנתיים מביצוע העבירה בה הורשע בתיק זה.

במידה שלא תיחתם היום ההתחייבות הכספית, כאמור לעיל, יאסר הנאשם למשך 10 ימים.

אני מורה על מימוש ההתחייבות עליה חתם הנאשם ביום 24/6/10 שהינה בסך של 2,500 ₪. סכום זה ישולם ב- 5 תשלומים החל מיום 1/8/13 ואילך.

זכות ערעור תוך 45 יום. <#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תשע"ג, 30/06/2013 במעמד הנוכחים.