<#1#>

עו"ד חַיְיק: אני חוזר על טענותיי בהודעת-הערעור וּבעיקרי הטיעון. בפועל, שולם לתובע‑המשיב 1 הסכום של 154,905 שקלים, כסילוק פסק-דינו של בית-משפט השלום, על-אף שלטענתנו הסכום שגוי, הקביעה שהפכה את ההליך למעין תביעה הצהרתית, להבדיל מתביעה כספית שכך היא הוגשה, שגויה.

התובע עתר לתשלום כספי. בתצהיריו אין שום התייחסות לנזק. לא לשׁוֹוי הרכב, לא לנזקים עקיפים, התצהירים שותקים לחלוטין בעניין זה.

המחירון לא הוגש כראיה לבית-המשפט. התובע-המשיב 1 עושה מעשה שלא ייעשה, כאשר בדלת האחורית, הוא הגיש, בתיק המוצגים שלו כיום, את המחירון, ואבקש להוציאו.

נכון שהמחירון צורף כנספח לכתב-התביעה, אך זו לא ראיה.

אנחנו כפרנו בנכונות המחירון, בקבילוּת המחירון.

לכתב-התביעה, לא למסכת הראיות, צורף עמוד אחד בלבד מהמחירון. הוא לא צירף את יתר הטבלאות, למשל שמדובר ברכב מהשכרה ויש כאן גורם הפחתה, כך לגבי מספר הבעלויות של הרכב.

טענתנו היא שלא הוּכח הנזק.

בית-משפט קמא, שביקש לעזור לתובע, למעשה נתן סעד שלא התבקש כלל לתת, וקבע כי המערערת תשלם על-פי המחירון. אין סכום כספי.

בית-משפט צריך לסיים מלאכתו, ולא לשלוח את הצדדים להתכתבות נוספת. מפנה לעמ' 19 לפסק-הדין, פיסקה אחרונה (מקריא).

השופט היה ער לכך שאין לו ראיות לגבי שיעור הנזק.

אני חושב שעל התביעה היה להידחות, כי אין הוכחה של הנזק. מדובר בתביעה כספית, לא הצהרתית. בהעדר ראיה לגובה הנזק, לא ניתן לפסוק לתובע פיצוי.

בשׁוּלי הדברים אציין, כי נפסקו לו 1,000 ₪ עבור רכב חלופי, כאשר בית-המשפט קבע כי השתכנע שהתובע נעזר ברכב חלופי לצורך נסיעותיו. אין בתצהירים מילה וחצי מילה על כך. על-סמך מה נפסק לו?! לגבי הרדיו טייפ...

שווי הרכב אחרי הפחתות קרן, היה סדר גודל של 50-55 אלף שקלים.

הרכב נגנב, ואבדו עקבותיו.

התובע ידע בעצמו שלא היה לו ברכב המיגון הנדרש.

לשאלת בית-המשפט לפי מה נקבע גובה הפוליסה לרכב כמו זה שהיה לתובע, יש מנגנון מוסכם.... יש אפילו החלטה של שטרסברג-כהן בעניין הזה.

בית-משפט קמא קבע כי ציפייתו הסבירה של המבוטח הייתה שהרכב מבוטח. בקביעה זו הוא התעלם, לעניות דעתי, משניים: ראשית, וגם חברת הביטוח, הציפייה שלה הייתה שהמיגון ברכב יקוים על-פי הפוליסה שנמסרה לתובע.

אין מחלוקת שנמסרה לתובע הפוליסה. גם אין טענה של התובע שהוא לא ידע מה המיגון ברכב. מפנה ל-ע"א 682/82 יוסף בן אריה נ' סהר בע"מ, פ"ד לז(3), 589 (מקריא).

אינני זוכר אם העליתי בפני התובע את הטענה כי ידע שאין לו קוד, אך אין טענה שהוא לא ידע שאין לו קוד. להיפך. הוא עצמו הודה שאין לו. הוא גם עצמו לא אמר שלא ידע מה המיגון הנדרש על-פי הפוליסה.

התובע עצמו טען שהוא לא עיין בפוליסה.

בנוסף מפנה ל-ת.א. (שלום-י-ם) 1787/04 הררי ואח' נ' כלל ואח', פורסם ב'נבו'. שם חוזרים ביתר פירוט שחובת המבוטח לקרוא את הפוליסה, ואין חובה על המבטח לשבת ולהקריא כל שורה ושורה בפוליסה.

הייתה כאן טעות של שני הצדדים, שהסתמכו על אישור מיגון, שבדיעבד התברר כשגוי.

בית-משפט קמא לא נתן שום משקל לטענות חברת הביטוח בעניין, לא דן בטענות האלה. להיפך, הוא התייחס רק לטענות התובע כאילו רק התובע הסתמך על אישור המיגון.

חברת הביטוח, בתום-לב, הסתמכה על אישור המיגון.

נכון שלכאורה יכולתי לתבוע את מאשר המיגון. יחד איתנו נתבעה חברת 'איתוראן', המשיבה 2.....

התובע פנה ל'איתוראן', שהפנתה אותו ל'רדיו אב'.

ברגע ש'איתוראן' נתבעה יחד איתנו, פתחנו חזית בינינו. בית-המשפט העליון מכנה זאת "תפסו עילות יריב". די לי בכך, ובכך ש'איתוראן' נתבעה איתנו, ולא הייתי צריך לשלוח הודעת צד ג'.

יש אחריות שילוחית לרשת 'איתוראן' כאן.

עו"ד פרידמן: בשביל זה היה צריך לשלוח הודעת צד ג' ל'איתוראן'.

עו"ד חַיְיק: לא הייתי צריך לשלוח הודעת צד ג' נגד 'איתוראן', בשים לב לאחריותם השילוחית ל'רדיו אב'. מפנה ל-ע"א 181/67 טובה גרינשפן נ' שרעבי ומדינת ישראל, פ"ד כא(2) 635 (מקריא). בא-כוח 'איתוראן' מפנה ל-ע"א 7997/08 עזבון קפון ואח' נ' ענתר ואח', פורסם ב'נבו'. חברי לא דק פורתא כאן. למעשה ההחלטה שחברי הפנה אליה, קובעת בדיוק את ההיפך ממה שהוא מבקש ללמוד ממנה. לא די לקרוא את הציטוט החלקי ש'איתוראן' מצטטת כאילו אין זכות ערעור.

כשכתבו שם "זכות ערעור" הכוונה הייתה להבדיל מבקשת רשות ערעור. רק כלפי נתבע אחר יש זכות ערעור.

מפנה ל-ע"א 7341/98 רשות הנמלים והרכבות נ' ואהב ואח', פ"ד נד(1)....

לא דנו בשאלת הריבית המיוחדת.

עו"ד ריטֶרסקי: אני חוזר כמובן על עיקרי הטיעון. אני אבקש לפשט את העניינים: מגיע מבוטח לבודק מקצועי, לטכנאי אזעקות, שתפקידו לקבוע האם האזעקה שברשותו עונה על תניית המיגון אם לאו.

כותב אותו טכנאי, ברשות המבוטח, "שלט קוד רב בריח", וליד אותה הגדרה הוא מסמן וִי. לא הטעה את המבוטח. לא שיקר, לא רימה, זה מה יש. אותו טכנאי סימֵן וִי ואמר לו שהוא עונה על תניוֹת המיגון. העביר את אישור המיגון למערערת, וזו לא משיגה עליו מעולם.

הלקוח אמר מספר פעמים בחקירות כי הוא ידע שיש לו קוד פנימי. גם הטכנאי אמר שהקוד הוא קוד אלקטרוני. המפתח היה מפתח בעל שלט אלקטרוני.

חברת הביטוח הודתה בקיומו של מקרה הביטוח. החל מאותה עת, מתהפכות היוצרות, ונטל ההוכחה וחובת הראיה, מונחים במלואם על המבטחת. ככל שהיא חולקת על שווי הרכב שהוגדר על-ידה בפוליסת הביטוח, שומה עליה להוכיח מדוע הוא שונה ממחירון יצחק לוי. קרי, אם רצונה בכך, להציג שמאי רכב שיסתור את המחירון. היא לא הוכיחה ולא טענה שום דבר קונקרטי.....

חברי לא שילם לי לפי שווי המחירון המלא. הסכום שהועבר, חברת הביטוח קיזזה על דעת עצמה, ובניגוד לפסק-הדין, רכיבים שונים מהמחירון. הסכום אינו משקף את מלוא המחירון.

חברי שילם שווי מופחת כשערך את החישוב בעצמו. המבוטח, על לא עוול בכפו - ואני מזכיר שבית-המשפט קבע כי הוא מאמין לדבריו, ושגירסתו לא נסתרה - נותר במשך 6 שנים תמימות (ולא כפי שכתבתי בטעות בסעיף 12 לעיקרי הטיעון) ללא שווי רכבו.

קם חברי ומלין על כי בית-המשפט קמא זיכה אותו עבור אותן שש שנים ב-1,000 שקלים הוצאות נסיעה. שש שנים!! לעג לרש!

מלין חברי על פסיקת ריבית מיוחדת. אני מזכיר, שחברת הביטוח לא הסתפקה בטענה לרשלנות המתקין. חברת הביטוח טענה למירמה של המבוטח.

היא טענה בפני בית-המשפט כי ברשותה דו"ח חוקר חד משמעי שיגבה את טענותיה, ואף סירבה להציגו למבוטח, תוך טענה שמדובר ב"חומר חקירה" שיוגש בהמשך ההליך.

כאשר הגענו למסכת ההוכחות באותו הליך, או אז הודיעה חברת הביטוח כי הוא מושכת את דו"ח החקירה.

עו"ד חַיְיק: החוקר נפטר!?

עו"ד ריטֶרסקי: אברהם מורן הוא זה שהמבוטח רכש ממנו את רכבו. למה היינו צריכים את העדות שלו? חברת הביטוח ירתה לכל הכיוונים, טענה שהוא החליף מערכות מיגון, שהוא רימה, הסתיר. אנחנו טרחנו להביא את הגורם ממנו נרכש הרכב כדי להראות, שמערכות המיגון הקיימות הן מה שנמצא ברכב ולא נעשה בו כל שינוי. זאת בדיוק על-בסיס אותה טענה, שהמבוטח ביצע שינויים. על בסיס אותה טענה, המבוטח לא זכה לפיצוי כלשהו במהלך 6 שנים! כאשר מתברר שטענתה העיקרית של חברת הביטוח היא עורבא פרח.

לעניין ניסוח הסעד בשאלת גובה הנזק, עמ' 19, אני אומר ראשית, שלא על דעתי, חברת הביטוח כבר קיזזה סכומים שלשיטתה היה צריך לקזז.

מפנה לסעיף 4.ה לעיקרי הטיעון שלנו. ההלכה אומרת בדיוק את מה ששאל בית-המשפט את חברי, לפי מה נגבתה פה הפרמיה. הוא השיב בהגינותו שמדובר בשווי רכב מלא....

לא יעלה על הדעת שחברת ביטוח תגבה מהמבוטח ביטוח לפי שווי רכב נתון, וביום פקודה, תשקלל מקדמי אבטחה שונים ותפצה אותו בהתאם.

מפנה לפסק-הדין צ'מילוב, ת.א. 8047/01.

הפסקה בדיון.

עו"ד חַיְיק + עו"ד ריטֶרסקי:

אחרי שבית-המשפט עשה הפסקה בדיון בתיק זה, ובאי-כוח בעלי-הדין התייעצו מחוץ לאולם המשפטים, הגענו לידי פשרה בכל הנוגע ליחסים שבין המערערת-הנתבעת 1 לבין המשיב 1-התובע, כדלקמן:

1. התובע-המשיב 1 יחזיר למערערת-הנתבעת 1, מתוך הסכומים שגבה מכוח פסק‑הדין מושא הערעור, את סכומי הריבית המיוחדת בסך של 52,974 ₪, וזאת ב‑10 (עשרה) תשלומים חודשִׁיים רצופים. התשלום הראשון ביום 2.3.2013 והיִתרה בכל 2 בחודש קלנדרי עוקב.

התשלומים יבוצעו בפועל בצ'קים לפקודת: "הראל חברה לביטוח בע"מ", שיימסרו מראש למשרד ב"כ המערערת.

2. תיק ההוצל"פ התלוי ועומד מכוח פסק-הדין מושא הערעור, ייסגר ללא פעולות גבייה וּללא חיובים נוספים.

הודעה על סגירת תיק ההוצל"פ תישלח על-ידי בא-כוח המשיב 1 לכל יתר בעלי‑הדין.

3. עם ביצוע האמור בסעיף 1 לעיל, באות על סיפוקן וסילוקן המלא כל תביעות וטענות המערערת מזה והמשיב 1 מזה, איש כנגד רעהוּ, בגין אירוע הביטוח הנדון בפסק-דינו של בית-משפט השלום.

4. אין בהסדר הנוכחי כדי לפגוע בזכותה של המערערת, ככל שיש לה זכות כזאת מכוח הדין, להגיש תביעה כנגד הצד השלישי בהליכים בבית-משפט השלום (המשיבה 3 כאן) ו/או מי מטעמה, וכן אין בכך כדי לגרוע מטענה אפשרית של המערערת, כי נתבע בתביעה כזאת מנוּע מלכפור בקביעות שהן בגדר מעשה בית‑דין או השתק פלוגתא בפסק-הדין מושא הערעור.

5. אין בדעת המערערת ליזום הליכים נוספים בעניין הנדון כנגד המשיבה 2.

_________ ____________

עו"ד אגם חַיְיק עו"ד תומר ריטֶרסקי

ב"כ המערערת ב"כ המשיב 1

עו"ד פרידמן: אני אינני מתנגד לפשרה דלעיל, שאינני צד לה, ואני מסכים, בנסיבות העניין ולפי הצעת בית-משפט זה, לוותר על ההוצאות בערעור הנוכחי.

__________

עו"ד שי פרידמן

ב"כ המשיבה 2

עו"ד אהרוני: אין למשיבה 3 כל עניין עם ההסדר אליו הגיעו המערערת והמשיב 1. כמו-כן אין הוא מסכים לכל טענה של המערערת ו/או משיב 1 שקשורה לזכותו להגנות השונות על-פי הדין בתביעה כלשהי שתוגש בעתיד, אם וכאשר תוגש, על-ידי מי מהם; כמו-כן, הינו סבור כי טענת השתק פלוגתא ו/או מעשה בית-דין הנזכרות לעיל, אינן רלוונטיוֹת לנסיבות נשוא פרשת התביעה בבית-המשפט קמא.

המשיבה 3 מודיעה, שאין בדעתה להגיש תביעה כלשהי כנגד המשיב 1 או מי מטעמו, או לצרף את המשיב 1 כצד בהליכים ככל שיינקטו, בינה לבין המערערת, וכן שומרת לעצמה הזכות לטעון כי המערערת אינה זכאית לעתור בשלב זה כנגדה בתביעה כלשהי שנובעת מפּרשת התביעה העיקרית.

___________

עו"ד מאיר אהרוני

ב"כ המשיבה 3

<#4#>

פסק-דין

1. בישיבת היום הודיעו באי-כוח בעלי-הדין כדלקמן:

" עו"ד חַיְיק + עו"ד ריטֶרסקי:

אחרי שבית-המשפט עשה הפסקה בדיון בתיק זה, ובאי-כוח בעלי-הדין התייעצו מחוץ לאולם המשפטים, הגענו לידי פשרה בכל הנוגע ליחסים שבין המערערת-הנתבעת 1 לבין המשיב 1-התובע, כדלקמן:

1. התובע-המשיב 1 יחזיר למערערת-הנתבעת 1, מתוך הסכומים שגבה מכוח פסק‑הדין מושא הערעור, את סכומי הריבית המיוחדת בסך של 52,974 ₪, וזאת ב‑10 (עשרה) תשלומים חודשִׁיים רצופים. התשלום הראשון ביום 2.3.2013 והיִתרה בכל 2 בחודש קלנדרי עוקב.

התשלומים יבוצעו בפועל בצ'קים לפקודת: "הראל חברה לביטוח בע"מ", שיימסרו מראש למשרד ב"כ המערערת.

2. תיק ההוצל"פ התלוי ועומד מכוח פסק-הדין מושא הערעור, ייסגר ללא פעולות גבייה וּללא חיובים נוספים.

הודעה על סגירת תיק ההוצל"פ תישלח על-ידי בא-כוח המשיב 1 לכל יתר בעלי‑הדין.

3. עם ביצוע האמור בסעיף 1 לעיל, באות על סיפוקן וסילוקן המלא כל תביעות וטענות המערערת מזה והמשיב 1 מזה, איש כנגד רעהוּ, בגין אירוע הביטוח הנדון בפסק-דינו של בית-משפט השלום.

4. אין בהסדר הנוכחי כדי לפגוע בזכותה של המערערת, ככל שיש לה זכות כזאת מכוח הדין, להגיש תביעה כנגד הצד השלישי בהליכים בבית-משפט השלום (המשיבה 3 כאן) ו/או מי מטעמה, וכן אין בכך כדי לגרוע מטענה אפשרית של המערערת, כי נתבע בתביעה כזאת מנוּע מלכפור בקביעות שהן בגדר מעשה בית‑דין או השתק פלוגתא בפסק-הדין מושא הערעור.

5. אין בדעת המערערת ליזום הליכים נוספים בעניין הנדון כנגד המשיבה 2.

עו"ד פרידמן: אני אינני מתנגד לפשרה דלעיל, שאינני צד לה, ואני מסכים, בנסיבות העניין ולפי הצעת בית-משפט זה, לוותר על ההוצאות בערעור הנוכחי.

עו"ד אהרוני: אין למשיבה 3 כל עניין עם ההסדר אליו הגיעו המערערת והמשיב 1. כמו-כן אין הוא מסכים לכל טענה של המערערת ו/או משיב 1 שקשורה לזכותו להגנות השונות על-פי הדין בתביעה כלשהי שתוגש בעתיד, אם וכאשר תוגש, על-ידי מי מהם; כמו-כן, הינו סבור כי טענת השתק פלוגתא ו/או מעשה בית-דין הנזכרות לעיל, אינן רלוונטיוֹת לנסיבות נשוא פרשת התביעה בבית-המשפט קמא.

המשיבה 3 מודיעה, שאין בדעתה להגיש תביעה כלשהי כנגד המשיב 1 או מי מטעמו, או לצרף את המשיב 1 כצד בהליכים ככל שיינקטו, בינה לבין המערערת, וכן שומרת לעצמה הזכות לטעון כי המערערת אינה זכאית לעתור בשלב זה כנגדה בתביעה כלשהי שנובעת מפּרשת התביעה העיקרית."

2. מכוח הסכמת הצדדים, אני נותן בזאת תוקף של פסק-דין להודעות דלעיל, המהוות חלק בלתי-נפרד של פסק-דין זה גופו.

3. אין צו בדבר הוצאות בערעור. ההתחייבות בערעור תוחזר למערערת באמצעות בא-כוחה.

<#5#>

ניתן והוּדע בפומבי היום, כ"ד בשבט התשע"ג, 04/02/2013, במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סוניה דוננפלד-לדר