רקע

1. לפניי בקשה לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט שניתנה ביום 8.9.2013.
2. המבקש הוא התובע, המשיבה הינה הנתבעת.
3. עניינו של תיק זה בתביעה כספית בגין נזקים שנגרמו למשק הלולים, (להלן : "המשק") אשר מנהל המבקש במושב צרופה. בכתב התביעה נטען כי, האפרוחים שבמשק ניזוקו עקב הפסקת חשמל יזומה מטעם המשיבה אשר בגינה לא התריעה בפני המבקש.
4. עוד נטען, כי כתוצאה מהפסקת החשמל היזומה וחשיפת האפרוחים לקור נגרמו להם נזקים כבדים, בין היתר; חנק דבר אשר גרם לתמותה מוגברת של האפרוחים. עוד מוסיף המבקש, כי בסוף יום העבודה לאחר שפרקה המשיבה גנרטור חירום שחיברה למשק, חזרה המשיבה וחיברה בצורה רשלנית את חוטי החשמל המזינים את המשק, דבר אשר פגע במערכת האבסה של הלולים, במנועים ובחלזונות שמוליכים תערובת ללולים.
5. בגין פגיעה במערכות כנ"ל, הזדקק המבקש להתקין על חשבונו קו מזין והחלפת מנועים בעלות של כ- 11,000 ₪. נוסף לנזק זה, נתגלתה תמותה רבה בקרב האפרוחים מה גם בהתאם להמלצת וטרינר, הושמדו אפרוחים נוספים שהוגדרו כחלשים.
6. שמאי חקלאי מטעם המבקש העריך אומדן נזקיו בכ- 561,563 ₪.
7. המשיבה אינה חולקת על העובדה שהיא לא יידעה את המשיב בעוד מועד באשר להפסקת החשמל המתוכננת. המשיבה מייחסת אי מסירת מידע זה למשיב, לעובדה שהוא לא יידע אודות המשק שהוא מנהל, שכן לפי רישומיה הצריכה בעניינו נעשית לפי תעריף ביתי.
8. המשיבה כפרה באחריותה לנזקים הנטענים , ובין היתר טענה להעדר קשר סיבתי בין הנזק שנגרם להפסקת החשמל.
9. המשיבה הגישה חוות דעת נגדית של השמאי אסף שיפמן, שמאי חקלאי ושל הויטרינר ד"ר דן פרלמן.

הבקשה וטענות הצדדים

1. ביום 14.06.2012 ניתן תוקף של החלטה להסכמה הדיונית שאליה הגיעו הצדדים. הצדדים סיכמו על מינוי השמאי החקלאי מר גור קוצר (להלן: "מומחה בית המשפט"), אשר התבקש לחוות את דעתו באשר לשיעור הנזק שנגרם למשק וכן לקשר הסיבתי בין הפסקת החשמל לנזקים שנאמדו.
2. ביום 22.4.2013 ניתנה חוות דעת מומחה בית המשפט.
3. ביום 1.7.2013 הוגשה בקשה לביטול מינוי המומחה המוסכם וכן ביטול חוות הדעת.
4. במסגרת הבקשה, טוען המבקש, כי המומחה נועץ בגורם חיצוני בלא שיידע אותו, אם כי מידע זה נמסר לו בדיעבד מפי המומחה לאחר שהלה התייעץ עם המומחה החיצוני ודרש תשלום נוסף.
5. בנוסף טוען המבקש כי התשלום הועבר למומחה החיצוני באמצעות מומחה בית המשפט, שבדיעבד התברר כי המומחה הינו פרופ' יורם וייסמן מומחה למחלות עופות.
6. לטענת המבקש, פרופ' וייסמן ערך חוות דעת עבור מומחה בית המשפט ובמקומו. חוות הדעת נערכה שלא כדין ולא בסמכות.
7. עוד מדגיש המבקש כי, המומחה מטעם בית המשפט אינו מומחה לגבי הנושא שאליו התבקש לחוות דעתו. משאין עסקינן במומחה למחלת עופות, אין ערך ראייתי לחוות דעתו.
8. זאת ועוד, המומחה לא גילה לצדדים חוסר הידע שלו בנושא שהוא מתבקש לחוות דעתו, משכך קמה עילה לפסילת חוות הדעת ופסילת המינוי.
9. כן מוסיף המבקש, כי מומחה בית המשפט קיבל ואימץ את חוות דעתו של פרופ' וייסמן, הואיל ומינויו של פרופ' וייסמן אינו כדין, קופחה זכותו הדיונית של המבקש לחקור את פרופ' וייסמן.
10. לבסוף, המבקש תומך את יתדותיו בפסיקה שלפיה תיפסל חוות דעתו של מומחה בית המשפט ככל והיא מאמצת חוות דעתו של מומחה אחר.
11. מאידך טוענת המשיבה כי, לא נפל כל פגם בחוות דעתו של המומחה. כן היא מדגישה כי, הבקשה הוגשה בשיהוי בחלוף זמן רב מיום מתן חוות הדעת ולאחר שהמבקש הבין כי אין מסקנותיה מטיבות עמו.
12. זהות המומחה נבחרה על ידי המבקש, אשר ידע את תחום התמחותו כשמאי מומחה בחקלאות וביטוח.
13. עוד טוענת המשיבה ובניגוד לטענת המבקש, כי המומחה מעולם לא הציג את עצמו בפני הצדדים כווטרינר או כמומחה למחלות עופות.
14. יתרה מזו, בטרם פנה המומחה לקבלת חוות דעת מאת המומחה למחלות עופות, המומחה פנה לצדדים וקיבל את הסכמתם.
15. זאת ועוד, המבקש שילם מכיסוי את הסך של 3,510 ₪ עבור קבלת חוות הדעת של המומחה הנוסף.
16. לפי רישומי עו"ד נוסבאום מטעם המשיבה, המומחה פנה לבאי כוח הצדדים בבקשה לקבל חוות דעת מומחה למחלות עופות עוד ביום 23.01.2013. מה גם ביום 17.02.2013 שלח המומחה חשבונית לצדדים במסגרתה דרש תשלום שכר טרחה המומחה למחלות עופות.
17. המבקש מנוע ומושתק מלהעלות כל טיעון בנדון שכן הוא השתהה ולא התנגד למינוי בהזדמנויות שונות שניתנו לו קודם למתן חוות הדעת. המבקש מנצל לרעה את הליכי המשפט תוך כדי שהוא מתנהל בחוסר תום לב, שכן בקשתו מוגשת בשיהוי רב.
18. עוד מטעימה המשיבה כי, המבקש אינו מלין על כישורי פרופ' וייסמן או על תוכנה של חוות דעתו.
19. באשר לפסיקה שהציג המבקש, בגינה מתבקשת פסילת חוות הדעת, טוענת המשיבה כי, אין עסקינן במקרים זהים למקרה ענייננו. הפסיקה שהונחה מטעם המבקש, מתייחסת לתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שבהם המומחים אימצו חוות דעת של מומחים אחרים שתחום התמחותם זהה. משכך, לדידה, לא קמה עילה לפסילת חוות הדעת נוכח נסיבות העניין השונות.
20. לטענתה, בית המשפט לא יטה להתערב כדבר בשגרה בהכרעתו של שמאי או מעריך אשר מונה בהסכמת הצדדים. מה גם המבקש אינו יכול לסגת מההסכמה. התערבות מעין זו מוגבלת רק לנסיבות יוצאות דופן של חריגה מסמכות, חוסר הגינות, חוסר תום לב, השפעה בלתי הוגנת או מרמה.
21. עוד טוענת המשיבה כי המומחה מטעם המבקש נועץ אף הוא בווטרינר על מנת לקבוע את הקשר הסיבתי. שני הצדדים נועצו במומחים ווטרינרים על מנת לקבוע את הקשר הסיבתי בין הפסקת החשמל והנזק שנגרם למשק. חוות דעת כזו משנית ומסייעת לשמאי.
22. המומחה הגיש תגובה מטעמו בה טען כי במעמד השיחה הראשונה בינו לבין המבקש, הבהיר כי הוא שמאי חקלאות. עוד הוסיף כי, בטרם הוא נעזר במומחה ווטרינרי, פנה למבקש וציין במעמד השיחה עמו, כי הוא מתכוון לפעול כפי שפעלו המומחים מטעם שני הצדדים, היינו: הוא מתכוון לפנות למומחה וטרינרי למחלות עופות. המומחה מטעם בית המשפט דגיש כי ב"כ המבקש נתן את הסכמתו לכך.
23. נוסף לכך, לאחר שהחליט המומחה על זהותו של הווטרינר הוא יידע את הצדדים ובשלב מאוחר יותר הוא יידע אותם אודות העלות של ייעוץ כזה. שני הצדדים ביקשו כי התשלום יועבר למומחה הווטרינרי באמצעות המומחה.
24. עוד נטען, כי חוות הדעת הומצאה לצדדים ביום 04.04.2013 לאחר שהוסדר עניין התשלום. בטרם נשלחה חוות הדעת, הומצאה לצדדים חשבונית ביום 17.02.2013 עבור שכר טרחה נוסף של המומחה הווטרינרי. המבקש הסדיר את חלקו בתחילת חודש מרץ ובגין הסדרת התשלום נשלחה לו חשבונית מס מס' 206 עבור שכ"ט לפרופ' וייסמן.
25. בתשובה לתגובת המשיבה והמומחה, הגיש המבקש תגובה ובה חוזר וטען, כי לא הכיר עובר למינוי את תחום התמחותו המדויק של המומחה. לדידו, המומחה אישר במעמד שיחת הבירור הראשונה, שהוא מומחה בחקלאות ובין היתר גם בתחום מחלות עופות ובעל ידע וניסון לפסוק במחלוקת בין הצדדים ובשאלת הנזק והקשר הסיבתי.
26. המבקש טען עוד כי, המומחה מטעם בית המשפט מעיד בתגובתו שהוא אכן עוסק בשמאות והערכת נזקים, כולל שמאות חקלאית וכולל נזקים כאלה שנגרמו בעקבות מחלות. לטענתו המומחה הציג את עצמו כמי שמתמחה במחלות עופות.
27. המבקש טוען כי, הוא לא נתן הסכמתו מעולם לקבלת חוות דעת נוספת מטעם מומחה נוסף ולא הסכים להאצלה שלא כדין. שכן לא הוסבר לו במעמד השיחה שבה ביקש המומחה להיוועץ בגורם חיצוני שמדובר בפרופ' וייסמן. המבקש גילה את זהותו העלומה של הגורם לאחר שהתקבלה חוות הדעת.
28. המבקש אינו מכחיש את עניין הסכמתו להתייעצות עם גורם אחר, אם כי הוא טוען שלא ניתנה הסכמתו לאימוץ חוות דעתו של מומחה אחר או האצלת סמכות לאחר.
29. באשר לחשבונית, טוען המבקש, כי על גבי החשבונית שכר הטרחה של פרופ' וייסמן היה רשום "חלקכם בשכר טרחה מומחה במחלות עופות", כך שאין להסיק מכיתוב זה שעסקינן בעריכת חוות דעת. כן מוסיף, אם הייתה הסכמה באותו מעמד, בדמות התשלום אין בה שום נפקות משפטית להסכמה והיא חסרת ערך.מאחר ועסקינן בהשתת חוות דעת מומחה שמונה, על חוות דעת של מומחה אחר, אשר לא ניתנה הסכמה למינויו, דין חוות הדעת להיפסל. שכן במקרה דנן מדובר בפגם היורד לשורש העניין.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הנני סבור כי דין הבקשה להידחות.
2. ראשית, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר של המבקש או של בא כוחו. תצהיר כזה דרוש לאור הטענות העובדתיות אותם מעלה המבקש בבקשתו אודות מצגי המומחה עת פנו אליו לראשונה בדבר מומחיותו, ההתנהלות אל מול המומחה בכל הקשור לפניה למומחה נוסף למחלות עופות. משלא צורף תצהיר הטענו העובדתיות לא הוכחו כלל.
3. שנית כלל הוא, כי לא כל שגגה שיוצאת מתחת ידו של המומחה תוביל לפסילת חוות דעתו, (ראו רע"א 6116/97 ד"ר אברהם שוחט נ' ציון חברה לביטוח ואח', פורסם ביום, 28.11.97 ). חזקה על מומחה שמונה מטעם בית המשפט, שהוא פועל בהגינות, בתום לב ומקצועיות, שכן המלין על חוות הדעת שיצאה מבית מדרשו, מתבקש לסתור החזקה לפיה הוא פעל ביושרה. בית המשפט לא יחפז בהחלטת הפסילה, שכן היא תלוית נסיבות המקרה וככל וניתן לרפא שגגה שבוצעה בתום לב וכשאין נגרם עיוות דין בגינה למי מהצדדים, יעדיף בית המשפט לתקן את השגגה על פסילת חוות הדעת.
4. בענייננו המבקש הוא שיזם ופנה למומחה מטעם בית המשפט בטרם מונה. חזקה על המבקש כי עשה את הבירורים הנדרשים על מנת לעמוד על כישוריו. מבקש היה ברור כי מדובר בשמאי ועל כן לא היה כל מקום להניח כי הוא מומחה למחלות עופות. מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה ששני השמאים מטעם הצדדים התייעצו עם מומחה לעופות.
5. הבקשה הוגשה בעיתוי המעורר תהיה. המבקש המתין שלושה חודשים לאחר הגשת חוות הדעת ורק אז מצא לנכון להגיש את בקשתו. עצם העובדה כי המבקש בחר להגיש את בקשתו רק לאחר שניתנה חוות הדעת מחייב בדיקה קפדנית ואינה מאפשרת השתחררות מהרושם שהבקשה הוגשה על רקע תוצאות חוות הדעת.
6. המבקש ידע היטב כי המומחה מטעם בית המשפט פנה לעריכת חוות דעת של מומחה עופות. הוא הסכים למהלך זהו ולא התנגד לו בשום שלב לפני מתן חוות הדעת. כך רשום על גבי החשבונית שהומצאה למבקש (בסעיף העניין): "ת"א 21036-10-11 יעקב לוליאן נגד חב' חשמל, כולל שכ"ט מומחה וטרינר פרופ' ויסמן יורם" . על החשבונית רשם התאריך 11.03.11 (הכוונה ל- 11.03.2013), היינו לכל הפחות, ממועד זה התגבשה ידיעה מסוימת אצל המבקש על קיומו של גורם חיצוני, שבו נועץ המומחה ואף ידע את התמחותו.
7. המומחה קיבל את הסכמתם המלאה של הצדדים. לצורך כך אני נסמך על דברי המומחה ועל התצהיר שצורף לתגובת המשיבה כאשר המצהיר לא נחקר על תצהירו. אמת נכון, כי דרך המלך במקרים כאלה היא שעל המומחה לפנות לבית המשפט לקבל את אישורו לצורך היעזרות בחוות דעת נוספת. אולם משנתנו הצדדים את הסכמתם הישירה התרפא הפגם והצדדים אינם יכולים להלין כי המומחה נעזר בחוות דעת של מומחה למחלות עופות.
8. יתרה מכך, המבקש בחר להגיש חוות דעת של שמאי בלבד כאשר כתוב בה כי נועץ עם וטרינר. לכן המבקש לא יכול להישמע בטענה כי נפל פגם בחוות הדעת המומחה מטעם בית המשפט כאשר פעל בצורה דומה. אם תתקבל טענת המבקש הרי הוא כורת את הענף ליו הוא יושב שכן יוצא שגם הוא לא הוכיח קשר סיבתי ודין תביעתו להידחות. אולם קביעה זו הינה למעלה מהצורך מאחר והגעתי למסקנה כי המבקש נתן את הסכמתו המלאה למהלך ולא התנגד לו.

סוף דבר

1. הנני מורה על דחיית הבקשה לפסילת חוות הדעת. ברור שאין בהחלטתי משום שלילת זכותו של המבקש לחקור את המומחה על פי האמור בחוות דעתו וכן חקירתו של המומחה פרופ' וייסמן.
2. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ₪.

התיק יובא לעיוני ביום 2.10.2014 לבדק הודעת התובע להמשך ההליכים.

ניתנה היום, 02 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.