1. התביעה שלפניי נעוצה בהסכם מיום 14.3.11 בין הצדדים לתביעה זו במסגרתו הוסכם כי התובע יעניק לנתבעת שירותי כתיבה שיווקית.
2. התובע עוסק במתן שירותי כתיבה שיווקית והנתבעת היא יועצת אסטרטגית ושיווקית של חברות הייטק.
3. סע' 1 להסכם קובע, כי שעת עבודה תעמוד ע"ס 185 ₪ לשעה + מע"מ. עוד נכתב בהסכם, כי הערכת הזמן לביצוע העבודה הינה 40 שעות וכי אם יהיה צורך בשעות עבודה נוספות יודיע התובע לנתבעת מראש(סע' 3 להסכם).

במועד כריתת ההסכם שילמה הנתבעת לתובע מקדמה בסך 2,200 ₪.

1. ההסכם נחתם ע"י התובע ועובדת הנתבעת, גב' קארין תמיר (להלן: "קארין"), כאשר את המו"מ לקראת כריתת ההסכם ניהלו הנתבעת וקארין.
2. הנתבעת לא שילמה לתובע הסכומים הנקובים בחשבוניות בגין עבודה שבוצעה בחודשים מרץ – אפריל 2011 ועקב כך, הגיש התובע התביעה דנן.
3. טענות התובע:
4. התובע טוען, כי סוכם בין הצדדים כי הנתבעת תשלם לתובע סך 185 ₪ + מע"מ לשעת עבודה. במסגרת המו"מ אמנם הוקצבו לביצוע העבודה 40 שעות. ברם- לטענתו, הוא הבהיר לנתבעת כי 40 שעות עבודה לא יספיקו. על כן, הצדדים הוסיפו את סע' 3 להסכם במסגרתו הוסכם, כי התובע יודיע לנתבעת מראש אם נדרשות שעות עבודה נוספות.
5. לאחר שהתובע העביר לנתבעת טיוטה ראשונית של המצגת, נזכרה הנתבעת לציין כי אינה מבקשת מצגת שיווקית אלא מצגת עם מסרים שיווקיים, המבוססת על מצגת אחרת, שכלל לא נשלחה אל התובע ובשל כך תפח היקף שעות העבודה (אשר לפי הנטען, מלכתחילה הוגדר נמוך). לטענת התובע, בסופו של יום, המצגת נמסרה לנתבעת והתקבלה באופן חיובי ע"י הלקוח.
6. לאחר סיום העבודה על המצגת הנ"ל, החל התובע החל בעבודה על אתר האינטרנט ובתאריכים 14/4/11 ו- 24/4/11 הודיע לנתבעת במייל, כי 40 שעות העבודה עליהן סוכם לא יספיקו וכי יש צורך להגדיל את התקציב. תגובת הנתבעת הייתה, דרישה לסיים את כל המשימות ללא הגדלת התקציב ואיום מצידה שלא תשלם את מלוא הסכום שהוסכם, למעט 30% מקדמה שכבר שולמה.
7. התובע מבקש לחייב את הנתבעת בתשלום שתי החשבוניות שלא שולמו לחודשים מרץ-אפריל 2011 בסכום כולל של 6,008 ₪ וכן בסך 1,000 ₪ בגין ריבית, הצמדה והוצאות משפטיות.
8. טענות הנתבעת:
   1. הנתבעת טוענת, כי התובע ביקש לעבוד לפי שעות והיא התנגדה לכך והבהירה לו כי התקציב לפרויקט עומד על סך של 7,000 ₪ בלבד. הנתבעת צירפה מיילים שנשלחו לתובע במסגרת המו"מ לפני חתימת ההסכם המבהירים לו עניין זה. לפי טענתה, הצדדים הסכימו כי הפרויקט יוערך ב- 40 שעות, דהיינו בעלות של 7,000 ₪ וכי תהא אפשרות לחריגה של עד 15% מן הסכום בגין שעות נוספות שיושקעו ע"י התובע. אלא, שהתובע השמיט מן ההסכם את הסכום הכולל בסך 7,000 ₪, שעליו הוסכם, וציין רק כי עלות העבודה היא 185 ש"ח לשעה וכי הערכת השעות נאמדת ב- 40 שעות.

הנתבעת ציינה, כי כעניין שבנוהג בעסקה, היא מעסיקה את קבלני הכתיבה בהתאם להסכם פרוייקטלי ולא לפי שעה מכיוון שתמחור לפי שעה מוביל במקרים רבים לסחבת ולאי הבנות וכי אין באפשרותה לדעת כמה שעות בפועל הושקעו בעבודה.

• 1. הנתבעת טענה, כי לא רק שהתובע לא סיים המשימה במועד, אלא גם הגיש תוצרים ירודים שכן, המצגת הייתה ברמה מקצועית נמוכה ובניגוד גמור לציפיותיה.
  2. הנתבעת מכחישה את טענת התובע לפיה היא נזכרה בשלב מאוחר יותר כי היא מעוניינת במצגת מסרים שיווקיים במקום המצגת השיווקית. לטענתה, מעולם לא הוסכם על מצגת שיווקית אלא על כתיבת מצגת מסרים שיווקיים, שהתבססה על מצגת שיווקית קיימת. הנתבעת ציינה, כי התובע נוטה להתבלבל בין המושגים "מצגת שיווקית" לבין "מסרים שיווקיים" וכי ההסכם מדבר במפורש על מסרים שיווקיים (Key Messages).
  3. לסיום, טענה הנתבעת כי על אף שהיקף העבודה שנדרשה מן התובע בהתאם להסכמת הצדדים לא גדל ולא נוספו על ידה חומרים נוספים (כנטען ע"י התובע), ועל אף שהעבודה שנעשתה על ידי התובע לא הושלמה והייתה ברמה נמוכה ועקב כך היא נאלצה לשאת בהוצאות נוספות לצורך השלמתה, היא הציעה לשלם לתובע, כפשרה, את התשלום השני, בסך 2,500 ₪ + מע"מ (בנוסף למקדמה שקיבל) .

הנתבעת טוענת כי בנסיבות הקיימות ולאור העובדה כי התובע לא סיים את משימתו התשלום שהוצע לו הינו מעל ומעבר למגיע לו וכי הוא אינו זכאי לתשלום שלישי של עוד 2,000 ₪.

1. בדיון שהתקיים בפני חזרו הצדדים על טענותיהם.

דיון

1. אין מחלוקת כי בין הצדדים נחתם הסכם מחייב. ברם- בין הצדדים מחלוקות באשר לכוונת הצדדים בהסכם, הן בהתייחס לאופן חישוב הסכום אשר נדרשת הנתבעת לשלם בגין העבודה (האם סכום גלובלי, עם אפשרות חריגה של עד 15% מהסכום, או- מחושב לפי שעת עבודה) והן באשר לסוג המצגת עליה סוכם במסגרת ההסכם.
2. סע' 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג 1973 קובע כך:

"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".

1. כאמור בסע' 25 הנ"ל, ראש וראשונה יש לגשת ללשון ההסכם על מנת לעמוד על כוונת הצדדים בהסכם.

המחלוקת בדבר אופן חישוב הסכום לתשלום:

1. כאמור, טענה הנתבעת כי הפרוייקט תומחר בסך 7,000 ₪, עם אפשרות חריגה של עד 15% מן הסכום וכי הצדדים לא הסכימו כלל כי התשלום יהא לפי שעות עבודה. הנתבעת אף הסבירה, כי כך היא הנוהגת בכל פרוייקט ופרוייקט.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת ואסביר:

14.1 הנתבעת הציגה את תכתובת הודעות הדואר האלקטרוני שנשלחו בין הצדדים במהלך המו"מ שקדם לחתימת החוזה. מעיון במייל מיום 11.3.11 (נספח א' לכתב ההגנה) אכן מודיעה הנתבעת לתובע כי התקציב לפרויקט יעמוד על 7,000 ₪ וכי לא תוכל לשלם יותר. במייל נוסף מאותו תאריך (נספח ב' לכתב ההגנה) כותבת הנתבעת לתובע כי תהא מוכנה להוסיף 10%-15% מעל הסכום שהקציבה. ברם- מדובר בתכתובות בין הצדדים במהלך המו"מ וטרם כריתת ההסכם.

מאידך- לשון ההסכם ברורה מאד בעניין זה, שכן בסע' 1 להסכם סוכם כי מחיר לשעה יהיה 185 ₪ לשעה + מע"מ וכי אם יידרשו שעות נוספות מעבר ל-40 שעות יודיע התובע לנתבעת מראש.

14.2 תימוכין למסקנתי כי הצדדים סיכמו על תשלום לפי שעות עבודה מצאתי גם בתכתובות המייל אשר צורפו ע"י הנתבעת לכתב ההגנה. במסגרת שתי תכתובות מייל מיום 14.4.11, אשר נכתבו ע"י קארין לתובע ביקשה קארין לוודא כי :

"Let's just make sure we aren't going over time"

ובמייל נוסף מאותו היום כתבה:

"I just want to check what is our status hours wise. Our agreement is for 40 hours and I want to make sure that we aren't passing that"

14.4 ויודגש, לפי גרסתה של הנתבעת, סיכמו הצדדים אפשרות חריגה של עד 15% מעל הסך 7,000 ₪. לתובע שולם כבר 2,200 ₪. התובע תובע תשלום סך 6,008 ₪ נוספים.

חישוב מלוא הסכום הנדרש ע"י התובע בגין העבודה (החלק ששולם+ החלק הנתבע) מגיע לסך 8,220 ₪. סכום זה מגיע לכ- 15% מעל הסך 7,000 ₪. כך, שגם על פי גרסת הנתבעת אין כאן כל חריגה מן המוסכם בין הצדדים.

1. יש לציין, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע הודיע לנתבעת על כך כי יידרשו שעות נוספות מעבר ל-40 שעות, כנדרש בהסכם.

איזו מצגת נדרש התובע להכין עבור הנתבעת?

1. לשאלה זו חשיבות, שכן יש לה השלכה על השאלה על מי תוטל האחריות לכך כי התובע נאלץ להשקיע שעות עבודה רבות יותר.
2. עיון בסע' 2 לחוזה מראה כי הצדדים סיכמו כי שירות אשר יכלול את העבודות הבאות:
   1. בניית מצגת שיווקית – Marketing Presentation.
   2. עריכה לשונית למסמך בן 4 עמודים – White Paper.
   3. אתר אינטרנט .

אציין, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע הכין את המצגת השיווקית ואת אתר האינטרנט וכי עבודת העריכה הלשונית לא בוצעה ע"י התובע.

1. בין הצדדים מחלוקת באשר לסוג המצגת אשר נדרש התובע לבצע.

התובע טען כי הנתבעת נזכרה בשלב מאוחר יותר שהיא אינה זקוקה למצגת שיווקית ((Marketing Presentation אלא למצגת מסרים,(Key Messages). וכי עובדה זו הצריכה ממנו להשקיע מס' גדול יותר של שעות עבודה.

הנתבעת הכחישה טענה זו וטענה, כי מלכתחילה סוכם על מצגת מסרים המתבססת על מצגת שיווקית קיימת.

בעניין זה אני מקבלת את טענת התובע, העולה בקנה אחד עם האמור בסע' 2 להסכם, שבו נכתב כי על התובע להכין מצגת שיווקית - Marketing Presentation.

אמנם מתכתובת דואר האלקטרוני מתאריך 11.3.11 (נספח א' לכתב ההגנה) וגם בתכתובת דואר אלקטרוני בין התובע לקארין מיום חתימת ההסכם (נספח א-1 לכתב ההגנה) ישנה התייחסות למצגת מסרים. ברם, בסופו של יום נכתב בהסכם אחרת.

משמעות הדבר היא, כי הצדדים היו מודעים להבדל בין המונחים ובסופו של יום בחרו לנסח את ההסכם כפי שנוסח וזו הייתה כוונתם.

איכות העבודה שבוצעה ע"י התובע:

1. התובע טען כי המצגת שנשלחה לנתבעת התקבלה באופן חיובי ע"י לקוחה ואילו הנתבעת חלקה על טענה זו וטענה כי מדובר בעבודה לא איכותית.

הנתבעת הציגה הודעת דואר אלקטרוני שנשלחה על ידיה לתובע בתאריך 15.3.11 (נספח ה' לכתב ההגנה) ממנה עולה כי הנתבעת התאכזבה מן המצגת שנשלחה ע"י התובע.

מאידך, בתכתובת מייל שכתבה קארין לתובע ביום 24.3.11 (צורפה לכתב התביעה) כתבה קארין כי הלקוח היה מרוצה מן המצגת וכי כמעט ולא היו לו תיקונים למצגת. בסיפא למייל גם נכתב, כי בשלב זה על התובע להתחיל העבודה על אתר האינטרנט.

גם בתכתובת מייל ששלחה הנתבעת עצמה לתובע ביום 3.5.11 (נספח ו' לכתב ההגנה) כתבה היא כי :

" לא אמרתי שהפרוייקט מוצלח אלא שהמצגת הייתה בסדר"

1. יושם לב, כי בתאריך 28.4.11 שלחה קארין מייל לתובע המודיע לו על הפסקת ההתקשרות ביניהם.

בין המייל שנשלח ע"י הנתבעת (ביום 15.3.11) ובו הביעה את אכזבתה מן העבודה ובין ההודעה על הפסקת התקשרות (מיום 28.4.11) חלף כחודש וחצי כשבמהלך תקופה זו המשיכה הנתבעת לקבל את שירותיו של התובע והתובע אף התבקש להתחיל לעבוד על אתר האינטרנט. אילו הנתבעת לא הייתה שבעת רצון מאיכות עבודתו של הנתבע היה מצופה ממנה כי תשלח מיידית הודעה בדבר הפסקת ההתקשרות. העובדה כי המייל בדבר הפסקת ההתקשרות נשלח בסמוך למועד בו הודיע התובע על חריגה בשעות, היא הנותנת כי העילה האמיתית להפסקת ההתקשרות לא הייתה איכות עבודתו של התובע.

מן האמור לעיל הגעתי למסקנה, כי הפסקת עבודתו של התובע לא הייתה על רקע אי שביעות רצון מאיכות עבודתו אלא על רקע הבנתה של הנתבעת כי התקציב שיידרש לצורך ביצוע הפרוייקט יהא גבוה מן הצפוי על ידה.

סוף דבר:

1. משקיבלתי את טענות התובע, הרי שעל הנתבעת לשלם לתובע את התמורה בגין שעות עבודתו. התובע צירף לכתב התביעה חשבוניות בגין עבודה שבוצעה בחודשים מרץ- אפריל 2011 בסכום כולל של 6,008 ₪ כדלקמן:

• חודש מרץ 2011 – תשלום בסך 3,219 ₪ כולל מע"מ
• חודש אפריל 2011 – תשלום על סך 2,789 ₪ כולל מע"מ.

1. על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך 6,008 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.4.11 ועד מועד התשלום בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע סך 150 ₪ בגין הוצאות משפט.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' סיון תשע"ג, 12 מאי 2013, בהעדר הצדדים.