17 מרץ 2014

1. לפנינו תביעת התובע למתן צו המורה לנתבעת להעבירו לתפקיד חוקר יס"מ (יחידת סמים) במכס נתב"ג וכן לפיצויים בגין נזקים ממונים שנגרמו לו בשל התנהלות בחוסר תום לב של הנתבעת, בכל הנוגע לניודו.

השתלשלות העניינים

1. התובע הועסק בנתבעת החל מיום 17.7.2001 בתפקיד "חוקר מתקדם (סמים – כלבן)". ביום 1.5.2007 שונה תקן המשרה של התובע מתקן של "חוקר מתקדם (סמים – כלבן)" בדרגות 15-17 מנהלי לתקן משרה של "חוקר יס"מ מתקדם (כלבן)" בדרגות 16-18 (נספח 1 לתצהיר התובע). אין חולק כי גם לאחר השינוי בתקן המשרה של התובע, הוא המשיך באותו תפקיד – כלבן ביחידת הכלבנים בנמל התעופה בן גוריון. להלן יכונה תפקיד זה "כלבן".
2. בחודש 5/2009 החל התובע לסבול מכאבי גב (סעיף 6 לתצהירו) והמוסד לביטוח לאומי קבע לו נכות צמיתה בשיעור 12.5% החל מיום 1.1.2010 (נספח 5 לתצהיר התובע).
3. ביום 18.1.2010 נבדק התובע על ידי ד"ר גלוזמן, רופא תעסוקתי מקופת החולים, וזה המליץ בכתב כי:

"לאור מצבו הבריאותי הנוכחי מסוגל לחזור לעבודה בהקף משרה מלאה. יש להמנע מכיפופים מרובים של הגב ומעבודות הכרוכות במאמץ פיזי רב. מוגבל בהרמת משא עד 10% ממשקל גופו. תוקף ההמלצה קבוע."

(נספח 8 לתצהיר התובע).

ביום 1.2.2010 הגיע התובע לבדיקה נוספת אצל ד"ר גלוזמן. לגרסת התובע, זאת לאחר שהממונה עליו ביחידת הכלבנים, מר תומר מצא, דרש ממנו להביא הבהרות לאבחנת הרופא התעסוקתי (סעיף 10 לתצהיר התובע). ביום 1.2.2010 כתב הרופא התעסוקתי:

"לאור מצבו הבריאותי הנוכחי מסוגל לעבוד בהיקף משרה מלאה. יש להמנע מכיפופים מרובים של הגב ומעבודות הכרוכות במאמץ פיזי רב. מוגבל בהרמת משא עד 10% ממשקל גופו. לאור מצבו זה אינו כשיר לעבודה מאומצת עם כלב- דהיינו ככלבן. תוקף ההמלצה קבוע." (נספח 9 לתצהיר התובע).

1. בעקבות קביעה זו של ד"ר גלוזמן, פנה אליו בכתב ביום 2.2.2010 מר ארמנד כהן, סגן ממונה יחידת הסמים במכס, בבקשה כי יגיע למקום עבודת התובע לצורך התרשמות והכנת חוות דעת מקצועית (נספח 10 לתצהיר התובע).
2. ביום 8.2.2010 הגיע ד"ר גלוזמן למקום עבודתו של התובע במכס וביום 14.2.2010 חזר מר ד"ר גלוזמן על המלצתו מיום 1.2.2010 שצוטטה לעיל (נספח 11 לתצהיר התובע).

ביום 21.2.2010 פנה מר יוסי יהודה, סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש בנתבעת, אל לשכת הבריאות המחוזית לצורך זימון התובע לוועדה רפואית אשר תבחן את המשך עבודתו של התובע בשירות המדינה בתפקידו או בכל תפקיד אחר (נספח 12 לתצהיר התובע).

1. ביום 5.7.2010 התייצב התובע בפני ועדה רפואית מטעם לשכת הבריאות (פרוטוקול הוועדה – נספח 13 לתצהיר התובע) וזו החליטה ביום 2.8.2010 במסמך שכותרתו "המשך פרוטוקול" כך:

"מסמכים: עפ"י פקס שהגיע ממשאבי אנוש מ -11.6.10: תיאור תפקיד חוקר (יס"מ – מתקדם). בתאור התפקיד לא מוזכר כי הנ"ל עובד ביחידת כלבנים.

לאור זאת הועדה בדעה שאין מקום להפסקת עבודתו התקנית.

מסקנה: 1. אין סיבה רפואית מספקת להפסקת עבודתו התקנית ובכל

תפקיד בשרות המדינה.

2. ימשיך עבודתו התקנית חוקר (יס"מ – מתקדם) עפ"י תיאור תפקיד מ -21.7.02."

(נספח 14 לתצהיר התובע)

ביום 12.8.2010 שלחה הוועדה הרפואית מסקנותיה, המפורטות לעיל לאגף משאבי אנוש של רשות המסים (נספח 15 לתצהיר התובע).

1. בעקבות קבלת מסקנות הוועדה הרפואית, פנה בכתב ביום 18.8.2010 מנהל אגף א' משאבי אנוש, מר אורי מאיר, ללשכת הבריאות כדלקמן:

"הנדון: מר אלכסנדר חסיוק – מסקנות הוועדה הרפואית

בתשובה למכתבכם שבסימוכין, הרינו להודיעכם כי נפלה טעות בתיאור התפקיד שהועבר אליכם בשעתו.

העובד מר חסיוק גסר אלכסנדר מועסק במשרדנו ככלבן ביחידת הכלבנים במכס נתב"ג.

לוט בזה תיאור תפקיד של כלבן בהתאם למטלות שהעובד מבצע בפועל.

להמשך טיפולכם בהתאם."

(נספח 16 לתצהיר התובע)

1. הוועדה הרפואית התכנסה שוב בעניינו של התובע ובפרוטוקול הוועדה הרפואית מיום 7.9.2010 (נספח 18 לתצהיר התובע) נכתב:

"לאחר הוועדה המחוזית מתאריך 5.7.2010 ו -2.2.2010 התקבל מכתב ב -18.8.2010 חתום ע"י אורי מאיר – מנהל משאבי אנוש ובו תיקון לתפקידו התקני של מר חסיוק אלכסנדר. מצוין כי נפלה טעות בתאור התפקיד שהועבר אלינו בשעתו. מצוין כי העובד מועסק ככלבן ביחידת הכלבנים במכס נתב"ג. כמו כן צורף תאור התפקיד של כלבן בהתאם למטלות שהעובד מבצע בפועל.

לאור זאת ובהתאם למסקנת הוועדה מ -5.7.2010 הוועדה משנה המסקנה מתאריך 2.8.2010 למסקנה הבאה:

מסקנה: יש סיבה רפואית מספקת להפסקת עבודתו התקנית ובכל תפקיד בשרות המדינה."

1. ביום 3.10.2010 שלחה הוועדה הרפואית המחוזית את מסקנתה לאגף משאבי האנוש שבו הקיפה את החלופות הבאות:

"א. ישנן סיבות רפואיות מספיקות להפסקת עבודתו בשרות המדינה.

ג. בתפקידו התקני ובכל תפקיד אחר בשרות המדינה"

(נספח 17 לתצהיר התובע)

לנוכח החלטת הוועדה הרפואית, מאותו יום, 3.10.2010, שהה התובע בחופשת מחלה (עדותו בעמוד 7) ושולמו לו דמי מחלה.

1. הנתבעת שלחה אל התובע, ביום 4.10.2010, את החלטת הוועדה הרפואית ולמחרת הודיע התובע בכתב לנתבעת כי בכוונתו להגיש ערר על החלטה זו (נספחים 19,20 לתצהיר התובע).
2. ביום 5.12.2010 הגיש התובע ערר לוועדה הרפואית לעררים (נספח 21 לתצהיר התובע) וביום 11.4.2011 התייצב התובע בפני הוועדה (סעיף 26 לתצהיר התובע).
3. בטרם התקבלה החלטת ועדת העררים פנה התובע בכתב, באמצעות ב"כ, לנתבעת בבקשה לקבל היתר לעבודה פרטית בשל "הישיבה בחוסר מעש בבית" והפגיעה בכושר ההשתכרות. ביום 6.4.2011 השיבה הנתבעת לתובע בכתב ודחתה בקשתו להיתר לעבודה פרטית בתקופה שבה שוהה הוא בחופשת מחלה וזאת עד שתינתן החלטה בערר אולם הבהירה כי התובע יכול להגיש בקשה לחופשה ללא תשלום במסגרתה יבקש היתר לעבודה פרטית (נספחים 24,25 לתצהיר התובע).
4. ביום 3.5.2011 התקבלה החלטת ועדת העררים וזו קבעה:

"1. אין סיבות רפואיות מספיקות להפסקת עבודתו.

2. יכול להמשיך את עבודתו התקנית על פי תיאור תפקיד מ-21 יולי 2002"

(נספח 22 לתצהיר התובע)

1. לאחר שהתקבלה החלטת הוועדה לעררים, פנה אליה בכתב מר יוסי יהודה וביקש כי תבחן שנית את החלטתה בהתאם לתיאור התפקיד הנכון של התובע – כלבן ביחידת הכלבנים במכס נתב"ג (נספח יב לתצהירו של מר אורי מאיר). במכתב מיום 12.5.2011, שכתב מר אורי מאיר לב"כ התובע, כתב:

"ועדת הערר החליטה שאין סיבות רפואיות להפסקת עבודתו של מרשך והוא יכול להמשיך את עבודתו התקנית (ההדגשה אינה במקור) על פי תיאור התפקיד מ – 21.7.2002.

עבודתו התקנית של מרשך במשרדנו הינו חוקר יס"מ מתקדם (כלבן) ביחידת הכלבנים במכס נתב"ג.

תיאור התפקיד מתאריך 21.7.2002 הינו של חוקר יס"מ מתקדם ביחידות היס"מ ואינו משקף את עבודתו התקנית והמעשית של מרשך ביחידת הכלבנים ככלבן.

לאור אי הדיוק בהחלטת ועדת הערר ומתוך דאגה לשמירה על בריאות מרשך, בקשנו בו ביום הבהרות ובחינה בשנית מיושב ראש ועדת העררים, האם ניתן להמשיך את עבודתו של מרשך בהתאם לתיאור התפקיד הנכון ובהתאם למטלות המשקפות נאמנה את תפקידו הנוכחי ככלבן ביחידת הכלבנים במכס נתב"ג.

..."

(נספח 27 לתצהיר התובע)

1. התובע השיב לנתבעת בכתב, באמצעות ב"כ, וטען כי פניית הנתבעת לוועדת הערר לצורך קבלת "הבהרות" היא "ניסיון נואל למשוך את הזמן ולא לקיים אחר הוראות הוועדה" (נספח 28 לתצהיר התובע).
2. ביום 12.5.2011 קבעה ועדת הערר (נספח 29 לתצהיר התובע):

"1. אין סיבות רפואיות מספיקות להפסקת עבודתו.

2. יכול להמשיך את עבודתו על פי תיאור תפקידו מ -21 יולי 2002.

3. המערער איננו כשיר מבחינה רפואית לעבודה כחוקר (סמים – כלבן)."

1. כעולה מהתכתבויות בין ב"כ הצדדים, לאחר החלטתה האחרונה של הוועדה לעררים, טען התובע באמצעות מכתבים מטעם בא כוחו כי הנתבעת אינה מאפשרת לו להמשיך ולבצע את עבודתו ואינה מוצאת עבורו תפקיד חלופי ראוי והנתבעת מצדה טענה כי היא בוחנת אפשרות לתפקיד חלופי עבור התובע (נספחים 28-34 לתצהיר התובע).
2. תקופת חופשת המחלה שבה שהה התובע מיום 5.10.2010 הסתיימה ביום 9.5.2011 (עדותו בעמוד 7). מיד לאחר החלטת ועדת הערר, ואף בטרם נמצא עבור התובע תפקיד חלופי, הוא שב לקבל שכר מלא ללא תוספות המותנות בעבודה נוספת כגון גמול בגין עבודה בשעות נוספות, במשמרות וכיו"ב (סעיפים 19,20 לתצהירו של מר אורי מאיר).
3. בסוף חודש 5/2011 החלה הנתבעת לפעול על מנת לשבץ את התובע לתפקיד במכס מרכז. התובע הודיע לנתבעת בכתב, באמצעות בא כוחו, כי שיבוצו בתפקיד זה יפגע משמעותית בשכרו ובתנאי העסקתו (נספחים 36,37 לתצהיר התובע).
4. בחודש 8/2011 פנה התובע לנתבעת בבקשה חוזרת בנוגע להיתר לעבודה פרטית (נספח 26 לתצהיר התובע).
5. בחודש 10/2011 הגיש התובע את כתב התביעה בתיק נגד הנתבעת.
6. ביום 28.11.2011 קיבל התובע "הזמנה לחקירה" ליום המחרת, חתומה על ידי ממונה ביטחון מחוז צפון מכס ומע"מ ללא כל נימוק ופירוט. באותו יום שלח ב"כ התובע מכתב אל הממונה על הביטחון בטענה שעולה חשד כי החקירה נוצרה בעקבות התביעה שהגיש התובע לבית הדין וביקש לקבל הסבר בגין מה הוזמן התובע לחקירה (נספחים 47,48 לתצהיר התובע).
7. ביום 8.1.2012 קיבל התובע מכתב ממר יוסי יהודה המודיע לו כי הנתבעת שוקלת להעבירו ליחידת הסב"נים (העוסקת בסחורה שהגיעה לארץ ואין לה דורש או שהוחרמה) בבית המכס מרכז וכי בטרם תתקבל ההחלטה בעניינו הוא מוזמן להעלות טענותיו. התובע השיב למר יוסי יהודה ביום 15.1.2012 בכתב, באמצעות בא כוחו, וביקש לבדוק את האפשרות לשבצו כחוקר יס"מ במכס נתב"ג משידוע לו כי מתפנה משרה זו (נספחים 38,39 לתצהיר התובע). ב"כ הנתבעת השיב לב"כ התובע בכתב כי פניית התובע תיבדק עם שובו ארצה של סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המסים (נספח טז לתצהירו של מר אורי מאיר).
8. ביום 11.3.2012 פנה ב"כ התובע שנית לנתבעת בכתב וציין כי עתידה להתפנות משרת חוקר יס"מ בנתב"ג. למחרת, ביום 12.3.2012, השיב ב"כ הנתבעת בכתב לב"כ התובע וציין כי הגורמים הרלוונטים סבורים כי קיים ספק אשר להתאמתו של התובע לשמש כחוקר ביחידת הסמים אולם טרם התקבלה החלטה סופית בעניין וכן כי קיימת חלופה נוספת, להעברת התובע לתפקיד בחוליית המודיעין בבית המכס מרכז (נספחים "ז, י"ח לתצהירו של מר אורי מאיר). ביום 18.3.2012 השיב ב"כ התובע בכתב לב"כ הנתבעת ופירט מדוע סבור הוא כי התובע מתאים לתפקיד חוקר ביחידת הסמים (נספח י"ט לתצהירו של מר אורי מאיר).
9. ביום 24.4.2012 הודיע מר יוסי יהודה לתובע בכתב כי בחן את בקשתו לשמש כחוקר ביחידת הסמים בנתב"ג אולם לאחר שהתייעץ עם גורמים בנתבעת החליט כי אינו מתאים למלא תפקיד זה מאחר שהוא חסר הכישורים הנדרשים לתפקיד ולפיכך עליו להתחיל ביום 1.5.2012 בתפקיד ביחידת המודיעין בבית המכס מרכז וזאת לתקופת ניסיון (נספח 40 לתצהיר התובע).
10. ביום 1.5.2012 החל התובע בתפקידו ביחידת המודיעין במכס מרכז והוא מבצע תפקיד זה עד היום.
11. ביום 11.11.2012 קיבל התובע מכתב מהנתבעת המתריע בפני רישום נזיפה בתיקו האישי לאחר שהגיע לידי הנתבעת מידע על כך שהתובע עסק בעבודה פרטית ללא היתר. לאחר חלופי מכתבים בין ב"כ התובע לבין הנתבעת שבהם הסביר ב"כ התובע בין היתר כי לתובע היה בעבר אישור לעבודה פרטית וגם כיום אוחז הוא באישור לעבודה נוספת שתוקפו למשך 3 שנים (נספחים 49-51 לתצהיר התובע), והנתבעת השיבה לתובע כי עסק בעבודה פרטית במהלך תקופה שבגינה לא קיבל היתר לכך, שלח ביום 16.12.2012 מנהל רשות המסים מכתב לתובע המודיע לו כי הוחלט לנזוף בו (נספח 52 לתצהיר התובע).

יצוין כי בעבר, ביום 20.1.2008, ניתן לתובע היתר לעבודה פרטית עד ליום 19.1.2009 וביום 9.9.2012 ניתן לו שוב היתר לעבודה פרטית למשך 3 שנים, מיום 1.10.2012 ועד ליום 30.9.2015 (סעיף 28.8 לתצהיר התובע; מכתב הנתבעת – נספח 50 לתצהיר התובע).

בחקירתו הנגדית אישר התובע כי היתה תקופה קצרה שבה עבד באופן פרטי ללא היתר מתוך הנחה שהיה בטוח שיש לו היתר בתוקף (עמוד 8).

עיקר טענות הצדדים

1. לטענת התובע, הוועדה הרפואית לעררים הפכה את החלטתה ביום 12.5.2011 אך ורק לנוכח "תיקון הטעות" בתיאור תפקידו של התובע שעליו הודיעה לה הנתבעת– תיקון שהטעה את הוועדה הרפואית ובכך פעלה הנתבעת שלא כדין. מעבר לכך טען התובע כי הוועדה הרפואית לא נתנה לו זכות טיעון, הוא לא נכח בפניה, לא הועבר להתייחסותו מכתב הנתבעת בדבר תיקון תיאור תפקידו והחלטתה שרירותית ולאקונית ללא הסבר רפואי או נימוק מניח את הדעת.

בנוסף טען התובע כי הנתבעת לא עשתה מאמצים של ממש למציאת תפקיד חלופי עבורו עד שניתנה ההחלטה בערר ובאופן כללי טען כי היה על הנתבעת לשבצו בתפקיד חוקר יס"מ לנוכח התאמתו לתפקיד זה, שכן אמנם בפועל עבד ככלבן אולם תפקידו התקני מיום 1.5.2007 הוא חוקר יס"מ מתקדם כפי שהוגדר בכל המסמכים, ביום 17.11.2002 עבר השתלמות בקורס יס"מ לעובדי סמים והתפקיד אינו כרוך בהרמת משאות כבדים כך שמתיישב עם מגבלותיו הרפואיות.

לטענת התובע, ניודו לתפקיד במכס מרכז מהווה ניסיון לפגוע בו ובתנאי עבודתו מאחר שתפקיד זה אינו כולל זכויות כספיות רבות כגון תמורה בגין עבודה במשמרות לילה, בסופי שבוע, בחגים ובשעות נוספות, תוספת כוננויות, אש"ל ותלושי מזון (סעיף 50 לתצהיר התובע, נספח 43 לתצהירו). מכאן לטענת התובע, ירד שיעור שכרו החודשי הכולל מסך של 13,805 ₪ (סעיף 2.4.1.22 לתביעה ונספחים 35,42 לתצהיר התובע)לסך של 11,037 ₪ ( ר' סעיף 4.3.10 לכתב התביעה) התובע העמיד את הפיצוי הכספי מחודש 3/2010 ועד ליום הגשת התביעה, על סך של 133,274 ₪.

לטענת התובע, הנתבעת מעוניינת בסילוקו משירות המדינה משיקולים זרים, שכן תקן של כלבן אינו מתפנה עד שהכלבן מסיים את עבודתו בשירות המדינה, אלא "הולך יחד עם העובד" והיחידה שבה הועסק אינה מעוניינת לאבד תקן אם התובע יישאר בשירות המדינה בתפקיד אחר (עדותו בעמוד 3) ומכאן טענת התובע, כי מאז שהדרדר מצבו הרפואי, החלה הנתבעת לנקוט בפעולות חסרות תום לב נגדו על מנת להובילו להתפטר.

1. לטענת הנתבעת, כל פעולותיה נעשו ממניעים ענייניים מתוך אחריות לבריאות התובע ולתפקוד מקצועי תקין שלו ושל היחידה שבה הוא מועסק. איש מטעם הנתבעת לא היה מעוניין לפטר את התובע על מנת "לפנות תקן" כביכול ומשהתברר כי התובע אינו כשיר לעבוד עוד ככלבן, שכן מדובר בעבודה בעלת מאפיינים פיסיים, היה זה מחובתה של הנתבעת להעמיד את ועדת הערר על טעותה וגם החלטות לשכת הבריאות המחוזית וועדת הערר התקבלו משיקולים עניינים שכן היה זה מחובתן לתקן החלטתן, לאחר שקיבלו הבהרה בדבר אופי תפקידו של התובע.

לטענת הנתבעת, במקום לשתף עמה פעולה בניסיון למצוא עבורו תפקיד חלופי, במשך תקופה ארוכה התייצב התובע לעבודה בכלביה מבלי שביצע עבודה כלשהי וסרב לתפקידים שהוצעו לו. לטענת הנתבעת, לתובע אין זכות לשיבוץ בתפקיד מסוים ושעה שנקבע כי אינו כשיר בריאותית לבצע עבודתו ככלבן, רשאית הנתבעת ואף מחויבת להעבירו לתפקיד מתאים אחר. התובע חסר ניסיון בעבודה כחוקר יס"מ ואינו מתאים לתפקיד זה וההחלטה להעביר את התובע לתפקיד במודיעין מכס מרכז התקבלה משיקולים ענייניים. כן טענה הנתבעת, כי אין לתובע זכות קבועה לעבוד במשמרות או שעות נוספות ואינו זכאי לתשלום בגין עבודה שלא ביצע ולא להוצאות שלא הוציא.

1. מטעם התובע העיד הוא עצמו ומטעם הנתבעת העידו מר אורי מאיר, מנהל אגף משאבי אנוש ברשות המסים (מכס ומע"מ) ומר יעקב אוסטר שמלא תפקיד מנהל בית המכס מרכז ברשות המיסים.

דיון והכרעה

1. לטענת התובע, לנוכח ההכשרה שקיבל וניסיונו הוא מתאים לבצע תפקיד של חוקר יס"מ. לגרסתו, עבר הכשרה זהה לזו שעברו מרבית חוקרי היס"מ בארץ, קורס יס"מ בסיסי, ואין כל מניעה לצרף אותו לקורס יס"מ מתקדם על אף שקורס זה אינו קריטריון לקבלה לתפקיד (סעיפים 40-42 לתצהיר התובע). מעבר לכך פירט התובע בתצהירו כי בפועל צבר במשך שנות עבודתו הרבות ככלבן ניסיון רב בתפקידים המאפיינים את תפקיד חוקר היס"מ, כך למשל סייע פעמים רבות בחקירות במכס נתב"ג בשל שליטתו בשפה הרוסית, תישאל חשודים והשתתף בחיפוש במטענים שנחשדו כמכילים סמים או בהברחת כספים ובמקרים רבים הוא שמצא את הסמים שהוחבאו. כן טען התובע כי השתתף במבצעים מיוחדים ביבשה ובים, מבצעים מהסוג שבהם רק מיעוט קטן מחוקרי היס"מ השתתפו (סעיף 43 לתצהיר התובע).
2. מנגד טענה הנתבעת, כי מעולם לא שימש התובע כ"חוקר יס"מ (יחידת סמים)". מר אורי מאיר הסביר בתצהירו כי תפקידו של כלבן הוא הפעלת כלב לגילוי סמים וכספים לרבות סיוע לחוקרי היס"מ בתשאול נוסעים ובדיקת כבודתם ולעומת זאת, תפקידו של חוקר יס"מ הוא לעכב, לתשאל ולגבות עדויות (סעיפים 4,5 לתצהירו של מר אורי מאיר).
3. כעולה מהראיות, אכן יש שוני בין שני התפקידים כפי שאף עולה מהגדרות שני התפקידים שצירף מר אורי מאיר לתצהירו (נספחים א,ב לתצהירו). מהגדרות אלו עולה כי בעוד שעיקר עבודתו של הכלבן הוא לדאוג לטיפול בכלב ולערוך בעזרתו ביקורות ובדיקות ולסייע לחוקרי היס"מ בתשאול נוסעים ובדיקת כבודת נוסעים, הרי שעיקר תפקידו של חוקר יס"מ הוא לעכב, לתשאל, לגבות עדויות, ליזום פתיחת תיקי חקירה, להמליץ על דרכי טיפול, להופיע בבתי משפט ולסייע למחלקה המשפטית בהגשת כתבי אישום.
4. מהראיות עולה כי התובע לא ביצע תפקיד של חוקר יס"מ אלא של כלבן.

ערה אני לעדותו של התובע לפיה עבד הוא ביחידת הכלבנים הן בתפקיד של חוקר יס"מ והן בתפקיד של כלבן ואף לכך שהעיד כי השתתף בחקירות (עדותו בעמודים 4,5). כן יצוין כי התובע הגיש צילום "פרופיל אישי לעובד" שבו מוגדר תפקידו "חוקר יס"מ מתקדם מיום 1.5.2007" (ת/1) וכן הגיש מסמך שכותרתו "המלצה לקיצור שהייה בדרגה" (ת/2) שבו מוגדר תואר המשרה של התובע כ"חוקר (יס"מ – מתקדם)"

עם זאת, התובע העיד כי לא ניהל חקירות (עדותו בעמודים 4,5) וכאשר נשאל בחקירתו הנגדית בנוגע לתפקידו העיד:

"ת. ברגע שאני עזרתי לחוקר... השתתפתי בחקירה כאדם דובר רוסית ולא היה איתי כלב. במשרדים של החוקר אין כלב. עזרתי בשפה וגם בשאלות מספר פעמים (עשיתי זאת פעמיים בנתב"ג).

ש. שעזרת לחוקר בשפה בשאלות פעמיים בכל התקופה, הם הופכות אותך לחוקר?

ת. מה שהופך אותי לחוקר זה קורס חוקרים שעברתי ותשאול לנוסעים שנחשדו בהעברת טובין לא חוקי כמו סמים, מילוי זכרון דברים או דוחות תפיסה. זה מופיע ברשימות במכס.

ש. ישבת עם החשודים וגבית עדויות מהם תחת אזהרה?

ת. לבד לא. בנתב"ג. כיום כן גביתי עדויות. גם תחת אזהרה."

(עמוד 5 לפרוטוקול)

עולה אפוא מעדותו של התובע עצמו כי פעמיים בלבד "עזר" בחקירה וכעולה מעדותו, לא מן הנמנע כי התובע הגיש עזרה זו כ"מתורגמן" לשפה הרוסית.

מר יעקב אוסטר, מנהל בית המכס מרכז ברשות המסים, מסר בתצהירו כי אכן, כפי שטען התובע (בסעיף 35 לתצהירו) התובע בתפקידו האחרון היה מעורב במשימות מודיעיניות והוא צורף לצוות חקירה אולם לא שימש כראש צוות חקירה ולא היה אחראי על חקירת חשודים (סעיפים 6,7 לתצהירו). בחקירתו הנגדית אישר מר יעקב אוסטר כי התובע התלווה לחוקרי היס"מ בביצוע עבודתם, לא שלל את האפשרות כי היו מקרים שבהם חקר התובע באופן עצמאי, ואישר כי התובע ביצע עבודות של מציאה של מעטפות עם סמים (עמוד 11) אולם הבהיר כי "יש קטעים מסוימים שיש חפיפה, בקטעים שצריך להבין מה חוקר יס"מ צריך לעשות כדי לעבוד במודיעין, כוונתי, תפקיד המודיעין בבית מכס מרכז, הוא לתת שירות בעיקר ליחידת היס"מ וליחידת האכיפה במכס. כדי להבין מה חומר הגלם שהוא צריך לספק להם כמודיעין, הוא צריך להכיר מה חוקרי היס"מ עושים ביום יום שלהם, לכן במהלך כל השנה הראשונה כמעט הוא יצא עם חוקרי היס"מ כדי להבין מה הם עושים ובמקביל הוא עשה עבודות מודיעין, כדי שבעתיד כדי שהוא ידע איזה חומר לאסוף לצורכי מודיעין ולספק אותם ליחידת היס"מ וליחידת האכיפה, מהם החומרים שעליו לאסוף. כלומר, אם מדברים על חפיפה החפיפה אומרת שצריך להכיר את עבודת היס"מ ואז קל יהיה לבצע את עבודת המודיעין." (עמוד 10 לפרוטוקול). כאמור, גם מהגדרת התפקיד של כלבן שצורפה לתצהירו של מר אורי מאיר, עולה כי כלבן מתלווה לחוקרי יס"מ ומסייע להם אולם עדיין מדובר בתפקיד שונה באופן מהותי, בין היתר ברמת האחריות, העצמאות, והיוזמה הנדרשת.

1. עולה אפוא מהראיות כי התובע מלא תפקיד של כלבן בלבד ולא תפקיד של חוקר יס"מ. העובדה שהתובע עבר מבחינת "ההכשרה הפורמלית" את הנדרש על מנת למלא תפקיד של עובד יס"מ – אין בה כדי להעלות או להוריד לעניין הקביעה העובדתית לפיה התובע מלא תפקיד של כלבן.
2. מכאן, סבורה אני כי כאשר התברר לנתבעת כי הוועדה הרפואית המחוזית וועדת הערר הסתמכו על הגדרת תפקיד שגויה – של חוקר יס"מ ולא של כלבן – כאשר קבעו מסקנותיהן בנוגע לתובע, אזי היה על הנתבעת להעמידן על טעותן. סבורה אני כי היה זה מאחריותה ואף מחובתה של הנתבעת לתקן את הטעות שהובילה את הוועדות הרפואיות למסקנתן ולהבהיר מה היה תפקידו של התובע, ושאילו לא פעלה כך הנתבעת – היה בכך פסול.
3. ועדת העררים קבעה כי התובע אינו כשיר לעבוד ככלבן ובכך למעשה עולה מסקנתה בקנה אחד עם קביעת הרופא התעסוקתי מטעם התובע.

לפיכך לא ניתן היה להמשיך ולהעסיק את התובע ככלבן בנתבעת.

1. כעולה מהראיות, מחודש 10/2010 ועד לחודש 5/2011 שהה התובע בחופשת מחלה ולאחר החלטת ועדת הערר חזר התובע והתייצב לעבודה בכלביה של יס"מ נתב"ג אולם הנתבעת לא העבירה לידיו עבודה לביצוע (נספח 33 לתצהיר התובע; מייל שכתבה אמרכלית מכס נתב"ג למר אורי מאיר – נספח 31 לתצהיר התובע).
2. ביום 23.5.2011 החלה הנתבעת לפעול על מנת להציב את התובע בתפקיד ביחידת הסב"נים במכס מרכז ובין היתר זימנה את התובע לראיון לתפקיד (נספח 34 לתצהיר התובע) אולם התובע, באמצעות ב"כ, הביע התנגדות לשיבוץ בתפקיד כלשהו מלבד בתפקיד חוקר יס"מ (נספחים 36,37 לתצהיר התובע). כעולה מהראיות, בשל העובדה שהתובע הביע התנגדות למעבר התפקיד, בשל העובדה שנבחנה העברת התובע ליחידת הסב"נים שבאותה תקופה היתה לקראת מעבר מבית המכס אשדוד לבית המכס מרכז ובשל פציעתה של אחת מהיועצות המשפטיות של הנתבעת – הטיפול בשיבוץ התובע התעכב (סעיפים 23,24 לתצהירו של מר אורי מאיר).
3. גם לאחר שהגיש התובע את תביעתו לבית הדין, המשיך התובע, באמצעות ב"כ, לדרוש כי ישובץ לתפקיד חוקר יס"מ. ביום 8.1.2012 הודע לתובע בכתב על כוונת הנתבעת לשבצו ביחידת הסב"נים בבית המכס מרכז (נספח 38 לתצהיר התובע) וגם לאחר מכן המשיך התובע לדרוש, באמצעות ב"כ, שיבוצו לתפקיד חוקר יס"מ (נספח 39 לתצהיר התובע, נספח י"ז לתצהירו של מר אורי מאיר). ביום 12.3.2012 הודיע ב"כ הנתבעת בכתב לתובע על אפשרות נוספת – לשבץ את התובע ביחידת מודיעין במכס מרכז (נספח י"ח לתצהיר הנתבעת).
4. במכתב מיום 24.4.2012 הודיע מר יוסי יהודה בכתב לתובע, כי החליט כי אינו מתאים לתפקיד חוקר יס"מ, כי הוצעו לתובע שתי חלופות – יחידת הסב"נים או יחידת המודיעין בבית המכס מרכז ומאחר שהתובע לא ציין איזו משרה מועדפת עליו אזי הוחלט על העברתו ליחידת מודיעין ביחידת היס"מ בבית המכז מרכז (נספח 40 לתצהיר התובע).

עולה אפוא מהראיות כי הנתבעת חיפשה עבור התובע תפקיד ההולם את כישוריו, הציעה לו שתי חלופות שונות, אולם התובע לא שיתף פעולה עם הצעות אלו ותחת זאת המשיך לדרוש כי על הנתבעת לשבצו רק בתפקיד חוקר יס"מ, מה שגם עיכב את שיבוצו לתפקיד אחר.

1. איני מקבלת את טענת התובע כי היה על הנתבעת לשבצו בתפקיד חוקר יס"מ. אשר לניסיון הנדרש על מנת למלא תפקיד חוקר יס"מ – התובע פירט בתצהירו מקרים שונים שבהם עובדים מיחידות שונות עברו לבצע תפקיד של חוקרי יס"מ ללא הכשרה נוספת וטען כי כלבנים מוסבים פעמים רבות לתפקיד חוקרי יס"מ אם כלבם נפטר. כן פירט התובע מקרים שונים שבהם חוקרי יס"מ החלו למלא את התפקיד ללא כל הכשרה או ניסיון ורק לאחר תקופה של כמה שנים בתפקיד עברו את קורס היס"מ הבסיסי (סעיפים 45,46 לתצהיר התובע). בחקירתו הנגדית העיד התובע כי עבר יותר קורסים מחלק מהעובדים המועסקים כחוקרי יס"מ (עדותו בעמוד 6).
2. כעולה מהראיות, הקורס לתפקיד חוקר יס"מ זהה לקורס לתפקיד כלבן, כשכלבן אף עובר הכשרה נוספת בארה"ב (עדותו של מר אורי מאיר בעמוד 21). מר יעקב אוסטר אישר בחקירתו הנגדית כי גם כלבן עובר קורס חוקר יס"מ על מנת להכיר את העבודה מאחר שהכלבן נותן שירות לחידת חוקרי היס"מ (עמוד 12).

מר יעקב אוסטר העיד כי בדרך כלל חוקרי יס"מ מגיעים לתפקיד ללא ניסיון קודם בחקירות וגם מר אורי מאיר העיד כי חוקר יס"מ מתקבל לשירות כמעט ללא ניסיון והוא מקבל הכשרה לתפקיד (עמוד 21). מר אורי מאיר אף אישר בחקירתו הנגדית כי ישנם עובדים בתפקיד חוקרי יס"מ שלא עברו כלל את הקורס הבסיסי של חוקרי יס"מ וזאת בשל בעיות תקציב ובמקרה כזה אותו עובד עובר הכשרה מקומית ורק כשיש מספיק עובדים שיצאו לקורס, נפתח קורס (עמוד 23).

1. עם זאת, אין בעובדה שההכשרה הפורמלית לשני התפקידים דומה כדי לקבוע כי כל מי שמתאים לתפקיד כלבן מתאים גם, באופן אוטומטי, לתפקיד חוקר יס"מ. אין חולק כאמור בנוגע לשוני בהגדרות שני התפקידים ומכאן שגם נדרשות תכונות אופי שונות לכל תפקיד.

מר אורי מאיר לא שלל בחקירתו הנגדית את האפשרות כי התובע עונה מבחינת השכלתו על הדרישות לתפקיד חוקר יס"מ (עדותו בעמוד 16) וכן עולה מהראיות, כאמור, כי התובע עבר את ההכשרה הבסיסית הנדרשת לתפקיד חוקר יס"מ.

עם זאת, הנתבעת הבהירה כי התובע לא נמצא בעל הכישורים והתכונות למלא תפקיד של חוקר יס"מ. במכתבו של מר יוסי יהודה לתובע מיום 24.4.2012 כתב בין היתר (נספח 40 לתצהיר התובע):

"בחנתי בקפידה את בקשתך לשמש כחוקר ביחידת הסמים בנתב"ג, ואת טיעוניך בעניין. לאחר שנועצתי במנהל יחידת הכלבנים ובמנהל יחידת הסמים ובסמנכ"ל בכיר לחקירות למודיעין, הגעתי למסקנה כי אינך מתאים למלא תפקיד של חוקר יס"מ בנתב"ג.

ניסיונך ככלבן אינו רלבנטי לתפקיד של חוקר יס"מ משום שמדובר בתפקידים שונים, כפי שגם עולה בבירור מהגדרות התפקיד של שתי המשרות.

חוקר יס"מ אחראי על מכלול היבטי חקירה, לרבות תכנון הובלה וביצוע חקירות, מעקב אחרי חשודים, חקירתם וכיו"ב. זהו תפקיד הדורש יוזמה, יכולת ארגון, כושר אלתור, תקשורת בין אישית ברמה גבוהה וכדומה. להערכתנו חסרים לך הכישורים והתכונות הללו.

אמנם אין מניעה שעובד המועסק ככלבן יועבר למשרה של חוקר יס"מ, אך כל מקרה נבחן לגופו בהתאם להתאמתו של כל עובד ולצרכי המערכת. אין במקרה אחד, כדי להעיד על האחר."

קביעה זו עולה בקנה אחד עם הדברים שנכתבו על התובע בגיליוני הערכה ומשוב (נספח 3 לתצהיר התובע). בגליון ההערכה מהתאריך 23.2.2009 נרשם "עליו לפתח יוזמה אישית" ובגליון ההערכה מהתאריך 18.2.2010 נכתב בין היתר כי התובע "אינו יוזם".

מכאן, אפילו עבר התובע יותר קורסים והשתלמויות מעובדים הממלאים תפקיד חוקרי יס"מ אין בכך כדי להצביע על התאמתו לתפקיד חוקר יס"מ.

1. הלכה פסוקה היא כי כאשר מדובר בהליך של ניוד של עובד, תפקידו של בית הדין הוא להעביר ביקורת שיפוטית על תקינות ההליך, קיום כללי הצדק הטבעי והמשפט המנהלי, בחינת תום הלב, וכן – בדיקה של סבירות השיקולים והיותם ענייניים. בית הדין לא יחליף את שיקול דעתן של הרשויות בשיקול דעתו, אלא יבחן אם שיקול הדעת של הרשויות עומד באמות המבחן שנקבעו (דב"ע נו/3-3 ידידיה שגב נ' מדינת ישראל, פד"ע כח 285).

בע"ע 674/05 אהרון ויזנר – מדינת ישראל, רשות השידור (מיום 27.3.2007) הדגיש בית הדין הארצי את הדברים הבאים:

".... הפררוגטיבה הניהולית היא מושג המשקף את כוחו של המעסיק להכניס שינויים, לנייד עובדים ממקום למקום ומתפקיד לתפקיד, לקבוע חלוקת עבודה שונה וכיוצאים באלה עניינים. הפררוגטיבה הניהולית נובעת מעצם מעמדו של המעסיק והיא מהווה חלק מהסכם העבודה, אף אם אין בנמצא הוראה מפורשת בנדון זה"

1. כאמור סבורה הנתבעת כי התובע אינו מתאים לתפקיד חוקר יס"מ ואין מקום להתערב במסקנתה זו המבוססת על שיקול דעת מקצועי של הנתבעת, במיוחד כאשר הנתבעת הציעה לתובע משרות חלופיות מתאימות לתובע.

זה המקום לציין כי בתפקידו האחרון של התובע שכרו היה דומה לשכרו בתפקידו הראשון, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך. ר' נספח 44 ו-35 לתצהיר התובע .

1. כמו כן, איני מקבלת את טענת התובע לפיה לא בוצע לו הליך שימוע עובר לניודו. ביום 8.1.2012 קיבל התובע מכתב ממר יוסי יהודה המודיע לו כי הנתבעת שוקלת להעבירו ליחידת הסב"נים (העוסקת בסחורה שהגיעה לארץ ואין לה דורש או שהוחרמה) בבית המכס מרכז וכי בטרם תתקבל ההחלטה בעניינו הוא מוזמן להעלות טענותיו וכן בין הצדדים התנהלו שיחות רבות והתכתבויות בנוגע להליך ניוד התובע כעולה מחומר הראיות, כפי שפורט לעיל. (ר' נספחים 38,39 לתצהיר התובע).
2. לפיכך אני קובעת כי לא נפל פגם בהחלטת הנתבעת לשבץ את התובע לתפקיד ביחידת מודיעין במכס מרכז. למעשה התובע לא טען כי תפקיד זה אינו ראוי או אינו הולם את כישוריו ולגרסתו הוא מבצע תפקידים הזהים לתפקידים אותם מבצע חוקר יס"מ (סעיף 4 לסיכומי התובע) ומכאן שהתובע מרוצה מהתפקיד וסבור כי התפקיד הולם את כישוריו. ולפיכך אין כל מקום לטענת התובע לפיה הנתבעת מתנכלת לו ומנסה להובילו להתפטר על מנת שיפנה את תקן הכלבן (תקן המוצמד אליו גם לאחר שעבר לתפקיד אחר).

כאשר נשאל בחקירתו הנגדית האם "לא היה תפקיד אחר שהיית מוכן לעשות חוץ מחוקר יס"מ" השיב: "זה התפקיד שהוכשרתי אליו" (עמוד 7 לפרוטוקול) ומכאן שאין לתובע טענה בנוגע לתפקיד שאליו שובץ אלא הוא מקובע בעמדתו לפיה היה על הנתבעת לשבצו לתפקיד חוקר יס"מ.

לפיכך לא היתה לנתבעת כל ברירה אלא להחליט, באופן חד צדדי, על שיבוצו של התובע לתפקיד אחר וכאמור עולה כי מדובר בתפקיד ההולם את כישוריו של התובע.

1. התובע תבע "הפרשי שכר" בגין התקופה שבה לא שובץ לכל תפקיד בנתבעת ובגין התקופה שבה משובץ הוא בעבודה במכס מרכז בטענה כי במסגרת תפקיד זה לא ניתנת לו האפשרות לעבוד בשעות נוספות, במשמרות, בשבתות, בחגים ואינו זכאי לפיכך לתוספות שכר שונות שלהן היה זכאי בעבר במסגרת עבודתו ככלבן ולהן אף היה זכאי אילו הועסק כחוקר יס"מ.
2. אין אני מקבלת באופן מלא את תביעתו של התובע להפרשי שכר או לפיצויים בגין נזקים ממוניים.

מחודש 10/2010 ועד לחודש 5/2011 שהה התובע בחופשת מחלה בהתאם לפסקה 33.243 ו(5) לתקשי"ר הקובעת:

"עובד אשר הגיש ערר על מסקנות הוועדה הרפואית בהתאם לאמור בסעיף 85.84, ישהה בחופשת המחלה הצבורה שלו; ואם אין לו חופשת מחלה צבורה, ישהה בחופשת מחלה ללא משכורת עד מתן החלטה בערר".

בתקופת מחלה עובד אינו זכאי לתשלומים בגין עבודה בשעות נוספות, כוננויות ותוספות שכר נוספות המותנות בעבודה בפועל בתנאים מסוימים.

מחודש 5/2011, לאחר שהתקבלה החלטת ועדת הערר, ניסתה הנתבעת למצוא פתרון עבור התובע אולם התובע התעקש על כך כי ישובץ לתפקיד חוקר יס"מ, מה שעיכב גם את שיבוצו. אין חולק כי לתובע שולם שכר מחודש 5/2011 גם בגין תקופה שבה טרם שובץ לתפקידו במכס מרכז אולם ודאי שאינו זכאי לתוספת שכר בגין עבודה בשעות נוספות, כוננויות וכיו"ב – משלא ביצע עבודות אלו בפועל.

גם כיום משמועסק התובע בתפקיד במודיעין מכס מרכז ואינו מבצע עבודה בשעות נוספות, כוננויות וכיו"ב – הוא אינו זכאי לתוספות השכר השונות.

מר אורי מאיר הבהיר בתצהירו כי כאשר עבר התובע לתפקיד במכס מרכז נשמר לו תקן התפקיד שאותו מלא בנתב"ג לרבות דרגת השכר אולם בעבודתו בנתב"ג הועסק התובע במשמרות, בשעות נוספות ובמשימות מיוחדות שבעבורן שולם לו גמול בהתאם והתובע אינו זכאי לתשלום תוספות שכר שונות בגין עבודה שאינו מבצע כיום (סעיפים 33,34 לתצהירו של מר אורי מאיר). מר יעקב אוסטר העיד בחקירתו הנגדית כי במכס מרכז אין כל תפקיד הכרוך בעבודה במשמרות לילה (עדותו בעמוד 9).

תשלומים בגין שעות נוספות, כוננויות וכיו"ב משתנים מעת לעת על פי צורכי כל משרה ואינם בבחינת זכות קנויה לעובד, אלא הזכות לתשלום עבור שעות נוספות וכוננויות, תלויה בביצוען בפועל (ע"ע 189/10 יוסף שוחט – מדינת ישראל, משרד התעשיה, מיום 18.6.2012). התובע לא טען כי עבד שעות נוספות או כי ביצע כוננויות שעליהן לא קיבל תוספות שכר. כן לא העלה התובע כל טענה לפיה בתפקידו ככלבן קיבל תשלומים בגין רכיבים אלה, שלא עבור ביצוע עבודה בפועל.

מאחר שהמעבר של התובע מתפקיד כלבן לתפקיד ביחידת המודיעין מכס מרכז נעשה משיקולים ענייניים וביניהם מצב בריאותו של התובע שלא איפשר לו עוד להמשיך ולבצע את עבודתו ככלבן, ומאחר שלאחר שסיים התובע לבצע עבודתו ככלבן לא המשיך לבצע בפועל את אותן עבודות שזיכו אותו לתוספות שכר שונות – אזי אינו זכאי לתוספות אלו.

בסיכומיו טען התובע כי כל תפקיד אחר למעט עבודה ביס"מ נתב"ג "פוגע בו מבחינת השכר" (סעיף 81 לסיכומים) ולא טען כי קיים תפקיד כלשהו בנתבעת, מלבד תפקיד של חוקר יס"מ, שבמסגרתו יהא זכאי הוא לקבל את תוספות שכר שקיבל עת עבד ככלבן או את תוספות שכר בגין מטלות המבוצעות על ידי חוקרי יס"מ.

מאחר שקבעתי כאמור כי הנתבעת פעלה כהלכה ובהתאם לשיקולים עניינים וסבירים בכך שלא שיבצה את התובע לתפקיד חוקר יס"מ – אזי נדחית כאמור תביעתו של התובע להפרשי שכר בכל הנוגע לפער אל מול תפקידו הקודם.

52. עם זאת, אכן חל עיכוב בשיבוצו של התובע לתפקיד חלופי וזאת גם מנימוקים

שאינם קשורים אליו, אלא קשורים לנתבעת.

הנתבעת הודתה כי אכן חל עיכוב עד למועד בו שובץ התובע בתפקיד חלופי כעולה מתצהירו של מר אורי מאיר וכן כעולה מחקירתו הנגדית:

" ש: ההחלטה של וועדת הערר ניתנה ב-3.5.11, מהו זמן סביר לשבץ את התובע לתפקיד ראוי? כמה זמן?

ת: בין חודש לחודשיים

לשאלת בית הדין:

ש: מדוע?

ת: אנו צריכים להפנות אותו לראיון אצל אותו ממונה וצריך לקבל התייחסות של אותו ממונה וזה לוקח זמן.

המשך חקירה:

ש: כמה זמן לקח לשבץ את התובע?

ת: זה לקח קצת זמן. לפי התכתובות שלי זה לקח שנה.

ש: למה שנה?

ת: במהלך התקופה הזו גם עו"ד רזי'ן, חלתה לצערינו. במהלך התקופה הזו נפגשנו עם בא כוח התובע, ניסינו להגיע להבנות למקום עבודה חלופי ונתקלנו בסופו של יום בסירוב ואז הוחלט להפנות את התובע ליחידה חדשה שהייתה אמורה לעבור ממכס אשדוד למכס מרכז וחשבנו לשלב את התובע ביחידה זו. יחידת הסב"נים.

ש: העובדה שעורכת דין לא נמצאת משפיעה על השיבוץ, שבמשך שנה הוא לא משובץ בשום תפקיד, עובד של 9 שנים? איך זה קשור שעו"ד חולה?

ת: הייתה חלופת מכתבים די עניפה מול המשרד שלך ובין עו"ד רג'ין שחלקם הועברו אליה לטיפול וחלק אליי, כל מכתב עובד התייעצות עם הלשכה המשפטית במיוחד שהיא אחראית על דיני עבודה ולכן חלו מספר עיכובים עם התשובות וחילופי המכתבים בינינו" ר' עמ' 18-19 שורות 1-15

ללא עיכובים אלו שהיו גם בשל מחדלי הנתבעת, יכול היה התובע להתחיל ולעבוד

בתפקיד אותו מבצע הוא היום, במודיעין מכס מרכז במועד מוקדם יותר ואז

להתחיל ולקבל שכר גבוה יותר ממועד מוקדם יותר.

53. סבורה אני כי משהודה מר אורי מאיר כי זמן סביר לשבץ את התובע לתפקיד ראוי

אמור לקחת בין חודש לחודשיים, כאשר בפועל הדבר לקח כשנה ( ממועד החלטת

וועדת הערר עד לשיבוץ התובע בתפקידו במודיעים מכס), הרי שגם

הנתבעת אחראית לעיכובים אלו. התעקשות התובע לתפקיד מסויים אינה

משחררת את הנתבעת מאחריות להציע לתובע תפקידים אחרים מתאימים

במועדים קרובים ככל האפשר, דבר שלא נעשה במקרה דנן על ידי הנתבעת.

יצויין כי במועד בו חל העיכוב קיבל התובע שכר של כ-11,000 ₪ ואילו

בתפקידו החדש במודיעין מכס מרכז קיבל שכר ממוצע של כ-16,000 ש"ח,

כעולה מתלושי השכר שהוצגו במהלך ההוכחות ומנספח 44 לתצהיר התובע.

עם זאת התובע לא תבע בתביעתו הפרשים אלו אלא רק הפרשי שכר בין שכרו

החודשי הכולל לפני הניוד שלו ולאחר מכן, לפני שיבוצו לתפקידו האחרון, שנעשה

לאחר הגשת התביעה בסך של 133,274 ( ר' נספח 42 לתצהירו של התובע).

ערה אני לכך כי בכתב התביעה ציין התובע כי ממוצע שכרו לפני הניוד עמד על סך

של 13,805 ₪ (סעיף 2.4.1.22 לתביעה ונספחים 35,42 לתצהיר התובע)לעומת

השכר שקיבל בתקופה בה לא עבד בסך של 11,037 ₪ ( ר' סעיף 4.3.10 לכתב

התביעה). עם זאת, עיון בנספח 42 שצורף לתביעתו ולתצהירו של התובע מעלה כי

ממוצע משכורותיו של התובע בתפקידו התקני עמד על סך של 18,085 ₪, נתון

שעולה בקנה אחד עם תלושי השכר שהוצגו על ידי התובע (נספח 33 לכתב התביעה).

על פי הפסיקה, לצורך הכרעה בהליך "מה שקובע, הן הנסיבות כפי שעולות מחומר

הראיות ('חזית הדיון')" ובית הדין אינו מוגבל לאופן הצגת הדברים בכתב התביעה

(ע"ע 132/03 ראובן כהן – רשות העתיקות, מיום 13.10.2004; ע"ע 197/03 פרי שר

אסייג – חנה גורן הפקות בע"מ).

54.משכך לטעמי התובע זכאי להפרשי שכר חלקיים המבוססים על הפער בין השכר

שקיבל בתפקידו האחרון אל מול השכר שקיבל בתקופת העיכוב. התשתית

העובדתית בנדון הובאה בפני ואף הנתבעת היתה רשאית לחקור בנדון נוכח צירוף

תלושי השכר במועד מאוחר יותר בהתאם להחלטתי מיום 26.11.13 ( ר' עמ' 23) .

נוכח האמור, ובהתחשב שחלק ממחדלי העיכוב היה קשורים לתובע כמפורט לעיל,

אני קובעת כי התובע זכאי לקבל מהנתבעת הפרשי שכר חלקיים בלבד בסך של

30,000 ₪ (5,000 ₪ * 6 חודשים) בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 3.11.11

(אמצע תקופת העיכוב) ועד ליום התשלום בפועל.

55. אשר לטענת התובע בדבר התנכלות, יצוין, כי בחקירתו הנגדית העיד כי אין לו

טענה כיום כי מנהליו הישירים מתנכלים לו (עמוד 5) וכי גם לא תבע כל פיצויים

בגין התנכלות אלא רק בגין נזקים ממוניים שנגרמו לו לכאורה בגין התנכלות –

רכיב שכאמור אין לקבל. ערה אני לטענת התובע, כי היה שלב כלשהו שבו החלה

הנתבעת בהליך פיטוריו וכן למסמכים שצירף כתמיכה לכך – כגון מכתב מיום

12.10.2010 החתום על ידי מר תומר מצא, ר"מ כלבנים (ת/3) שבו נכתב בסיום

המכתב: "כזכור העובד נמצא בחופשת מחלה ולקראת פיטורין". עם זאת באותה

תקופה היה התובע בבדיקות רפואיות ועניינו נדון בפני ועדת רפואית בכל הנוגע

לבחינת המשך העסקתו. כאמור ביום 3.10.2010 החליטה ועדה מחוזית כי ישנן

סיבות רפואיות מספיקות להפסקת עבודתו של התובע ולפיכך גם במכתב החתום על

ידי מר יוסי יהודה, מיום 4.10.2010, הודע לתובע כי אם אין בכוונתו לערער על

החלטת הוועדה הרפואית המחוזית אזי הנתבעת תפעל לסיום העסקתו (נספח 19

לתצהיר התובע).עם זאת, בהמשך הדרך תיקנה הנתבעת את החלטתה והחלה לפעול

על מנת למצוא עבור התובע תפקיד חלופי. אוסיף עוד בהקשר לטענת ההתנכלות, כי

מר אורי מאיר העיד כי לא היה ממונה על התובע, כי לא היתה לו כל היכרות אישית

עם התובע וכי פגש אותו לראשונה כאשר מסר את הערר על החלטת הוועדה

הרפואית (עדותו בעמוד 16).

56.בכתב התביעה עתר התובע גם לשינוי דרגתו וטען כי הוא זכאי לדרגה 19+ מנהלי

(בעוד שהיום דרגתו היא 18+) בהתאם למסלולי הקידום לעובדי היס"מ כפי

שפורסם ביום 1.4.2003 (נספח 45 לתצהיר התובע) אולם עולה כי בסיכומיו זנח

התובע רכיב זה.

57.בכל הנוגע לרכיב ההוצאות כמפורט בסעיף 4.4. לכתב התביעה, הרי שגם רכיב זה

נזנח בסיכומי התובע. מעבר לאמור, התובע לא הציג כל ראיה המוכיחה הוצאת

הוצאות אלו וכימותן.

סוף דבר

58. הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, הפרשי שכר חלקיים בסך

של 30,000 ₪ (5,000 * 6 חודשים) בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 3.11.11

(אמצע תקופת העיכוב) ועד ליום התשלום בפועל.

59. שאר רכיבי התביעה ,נדחים.

60. משעיקר רכיבי תביעתו של התובע נדחו, אין צו להוצאות.

61. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו אדר ב תשע"ד, (17 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.