1. התובעת, ילידת 1946, פסנתרנית במקצועה, עתרה נגד הנתבעות לפצותה בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה, בשל תאונת דרכים מיום 26/12/10 (להלן – התאונה).

2. אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן – החוק).

3. התובעת ויתרה על מינוי מומחה רפואי בתיק.

4. ב"כ הצדדים הסכימו לפסיקה על דרך הפשרה, כאמור בסע' 4(ג) לחוק, ללא שמיעת עדויות ולאחר השמעת טיעונים בעל פה.

5. לאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים ועיון במסמכים הרלוונטיים (כולל: האישורים הרפואיים הרלוונטיים לתאונה ותלושי השכר), ובשים לב ל: פיצוי בגין כאב וסבל, תקופת אי כושר רלוונטית לתאונה והפסדי ההשתכרות הנטענים בתקופה זו, הטענות לעניין הוצאות ועזרת צד ג', שאלת היות התאונה תאונת עבודה וכל פרמטר רלוונטי נוסף, שוכנעתי לפסוק לתובעת פיצוי בסך 9,000 ₪ בגין כל ראשי הנזק הרלוונטיים, נכון להיום.

6. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 9,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 12%, ואגרת משפט משוערכת אם שולמה על ידי התובעת.

החיובים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

נוכח מהות ההליך (פשרה על פי סע' 4(ג) לחוק, לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית בתיק), אני מורה על פטור מיתרת אגרה, על פי תקנה 5(ב)(2)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז– 2007.

7. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים ומתייתרת הופעתם לשימועו.

ניתן היום, כ' כסלו תשע"ג, 04 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.