1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 19/9/11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 10% נכות זמנית מיום 16/4/08 ועד ליום 30/6/10 ו-0% נכות צמיתה מיום 1/7/10 (להלן: ההחלטה).

2. טענות המערער:

2.1 קביעות הוועדה סותרות האמור בחוות דעתו של ד"ר חורי. הוועדה לא התמודדה ולא ניתחה כראוי עם חוות הדעת ולא התייחסה לטווח התנועות שפורטו בחוות הדעת.

2.2 הוועדה לא התייחסה לצילומים ולבדיקת EMG.

3. טענות המשיב:

3.1 לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, שכן הוועדה התייחסה לכל הצילומים ובדיקות ההדמיה וכן לחוות דעתו של ד"ר חורי, כשההתייחסות שפורטה בפרוטוקול היא התייחסות שעומדת במבחני הפסיקה והיא מתקשרת לעובדה שהבדיקה הקלינית שביצעה הוועדה היתה תקינה (באוביטר יצוין שהוועדה ציינה, שקיימת שחיקה ניוונית בצילומים, אך אין עדות לפגיעה טראומתית, או חבלתית, וגם נשללו חסרים נוירולוגיים). כמו כן אין להתעלם מהעובדה, כי ממילא המומחה מטעם המערער העניק בגין הגבלה מזערית אותה מצא, כאשר אף לדברי המומחה עצמו באשר לטווח התנועות, הרי שהרושם הוא שניתן להפיק יותר טווח תנועה. מכאן, שלא היה מקום להתייחס מעבר להתייחסות שניתנה על ידי הוועדה.

דיון והכרעה:

4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).

5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור.

7. הוועדה התכנסה בשתי ישיבות. בישיבתה הראשונה ביום ה-29/6/11 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציין כי הוא סובל מכאבים בגב ובצוואר ומתקשה לקום.

8. הוועדה ביצעה למערער בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה:

"תלונות של רגישות בגב ובצוואר. לאחר תאונה נבדק בבית חולים נהריה ביום האירוע. צילומי אגן, צוואר, עמוד שדרה ללא ממצא חבלתי. לא עשה בירור מעבר לצילומים שעשה בחדר המיון וכן הגיע ללא תיק צילומי רנטגן. EMG מ-13/5/08 מראה CTS דו צדדי קל ונוירופטיה וולנרית משמאל בגובה המרפק, שאינם קשורים לפציעה הנדונה.

בבדיקה: טונוס שרירי הצוואר תקין, אין ספאזם פרה ורטברליים באזור הלומבלי. תנועות הצוואר וגם בטווח מלא. יושב על המיטה על רגליים ישרות. בכיפוף הגב 90 מעלות. אין דלדול שרירים. כוח וטונוס תקין. בכל ארבע הגפיים החזרים ערים שווים. אין הפרעה בתחושה". ההדגשה הוספה א.ק.

9. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה כי היא עיינה בחוות הדעת של ד"ר רומוב מה-2/6/11 ומקבלת מסקנותיו וקובעת לאורם נכות ומוסיפה שעל מנת להתייחס לחוות הדעת של ד"ר חורי מיום 24/9/09 היא מבקשת צילומי רנטגן המצויינים בחוות הדעת ומסמכים נוספים שעמדו בפני המומחה ולאחר קבלת אלה תסכם החלטתה.

10. הוועדה התכנסה לישיבתה המסכמת ב-19/9/11, לאחר קבלת צילומים מה-9/6/09, עמוד שדרה צווארי, עמוד שדרה מותני ואגן ומציינת לאורם:

"...ללא עדות לפגיעה טראומטית פרט לשחיקה ניוונית בגופי חוליות אין ממצאים נוספים.

לאור ממצאי הבדיקה בוועדה מיום ה-29/6/11, בה נשללו הגבלות תנועה או חוסרים נוירולוגיים, וללא ממצאי הדמיה כפי שתוארו לעיל, הוועדה דוחה את הערר.

הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר חורי מתאריך ה-24/9/09 ואינה מקבלת מסקנותיו, היות והועדה בבדיקתה מהיום לא מצאה הגבלות תנועה כלשהם וגם לא מצאה הפרעות נוירולוגיות, המזכות באחוזי נכות על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי...". ההדגשה הוספה א.ק

11. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה.

12. באשר לחוות דעת רפואיות המוגשות לועדה על ידי הנפגע, קבעה הפסיקה "שאין ועדה רפואית חייבת לקבל מסקנות שבחוות-דעת רפואית שהוגשה לה על-ידי צד לערעור, אך חייבת היא להתייחס לחוות-הדעת, התייחסות עניינית ומנומקת" (דב"ע ל/ 15-0 אשר בטרמן – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 147). הסדר הטוב מחייב שהועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על מה שנחשב בעיניה כטעות בחוות הדעת ובמידה ואינה מקובלת עליה תנמק הסתייגותה ממנה (דב"ע לד/258-0 יגאל הניג – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ו' 225).  

13. עיון בחוות הדעת של ד"ר חורי מיום ה-24/9/11 מעלה כי במסגרת בדיקתו את המערער בדק המומחה את טווח תנועות הצוואר של המערער, הן לעניין יישור והטייה לצדדים, לרבות טווח תנועות בעמוד שדרה מותני ומציין ממצאיו בחוות הדעת. לאורם של ממצאים בצוואר מצא כי יש להעניק למערער נכות בגין הגבלה מזערית. בניגוד לטענת ב"כ המשיב העובדה שמדובר בהגבלה מזערית אין משמעה כי יש להתעלם מהאמור. הוועדה מציינת בבדיקתה את המערער, כי טווח התנועות הינו מלא אולם אינה מפרטת את טווחי התנועות שמצאה. אי ציון טווח תנועות זה פרט לציון העובדה כי מדובר בטווח תנועות מלא מהווה פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר אינו מאפשר העברת החלטתה תחת שבט הביקורת והשוואת בין ממצאי בדיקתה לממצאי בדיקת המומחה כבסיס לקביעתה המנוגדת לקביעת המומחה.

14. הועדה לא התייחסה בדיוניה ובהחלטתה לחוות הדעת של ד"ר חורי שעמדה בפניה, כאשר היעדר התייחסות מספקת הינו בבחינת פגם משפטי המצדיק השבת עניינו של המערער לוועדה.

15. לאור האמור לעיל – הערעור מתקבל ומוחזר לוועדה על מנת שתתייחס באופן מפורט ומנומק לחוות הדעת של ד"ר חורי.

16. המשיב ישלם למערער סך של 2,500 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד תוך 30 יום מהיום.

17. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג חשון תשע"ג, (08 נובמבר 2012), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.