תוך כדי ישיבת ההוכחות בתיק זה, הסמיכונו הצדדים לפסוק ביניהם לפשרה במחלוקת היחידה שנותרה בסופו של יום ביניהם, לפי סעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 (להלן - חוק בתי המשפט), החל בבית הדין מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן - חוק בית הדין), ללא נימוקים, ועל יסוד החומר המצוי בתיק שבנדון.

הרקע והשתלשלות העניינים

1. הנתבעת היא חברה למכירת חומרי בניין, שהעסיקה את התובע כנהג משאית, החל מיום 18/12/05 ועד ליום 12/7/11, כפוף למחלוקת בין הצדדים בשאלה, האם כטענת התובע הוא פוטר מעבודתו ביום 12/7/11, או שמא כטענת הנתבעת, היה זה התובע שזנח את עבודתו בנתבעת מרצונו.

2. במשך תקופת עבודתו בנתבעת, הועסק התובע במשכורת חודשית, בהיקף משרה מלאה, במתכונת של 6 ימי עבודה בשבוע.

3. במסגרת תביעה זו, עתר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום הרכיבים הבאים:

- פיצויי פיטורים בסך 27,600 ₪ בצירוף פיצויי הלנה.

- דמי הודעה מוקדמת בסך 5,018 ₪.

- דמי חופשה בסך 10,000 ₪.

- דמי הבראה בסך 6,318 ₪.

- ביגוד בסכום גלובאלי של 2,220 ₪.

- הפרשה לקרן פנסיה בסך 10,383 ₪ בצירוף עתירה לשחרור שאר הכספים שנצברו בקרן הפנסיה.

4. בדיון המוקדם שהתקיים בתיק זה, נאות התובע למחוק את התביעה לביגוד. כמו כן הוסכם במהלך הדיון המוקדם, בין הצדדים, כי לשם ייעול הדיון ומבלי לפגוע בטענות הצדדים לעניין עצם זכאות התובע לפיצויי פיטורים הנתבעים על ידו, מוסכם כי ככל שהתובע זכאי לפיצויים כאמור, הרי הבסיס לחישובם הינו שכר של 5,228 ₪ ברוטו לחודש.

בנוסף, ניתנה החלטת בית הדין במהלך הדיון המוקדם לפיה הנתבעת תעביר לתובע, תוך 7 ימים, מכתב לשחרור כספי התגמולים שנצברו לזכותו בגין פנסיה בחברת הביטוח כלל, וכי בהמשך לכך יודיע התובע האם הוא עומד על רכיב התביעה שעניינו ביטוח פנסיוני, וכי ככל שהתשובה בחיוב, יפרט בהודעה מטעמו מה הסכומים אותם הוא תובע בגין רכיב זה.

5. אי לכך, בתום הדיון המוקדם, נותרו הפלוגתאות שלהלן בין הצדדים:

- נסיבות סיום עבודתו של התובע בנתבעת

- כפועל יוצא מנסיבות סיום עבודתו של התובע: זכאות התובע לפיצויי פיטורים ולפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, למול זכאות הנתבעת לקיזוז תמורת ההודעה המוקדמת, כפי שעתה בפועל ממשכורתו האחרונה של התובע.

זכאות התובע לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

- זכאות התובע לפדיון חופשה שנתית ודמי הבראה, כנתבע בכתב התביעה.

- זכאות התובע לפיצוי בגין ביטוח פנסיוני, בכפוף להסכמת הצדדים כי ככל שישוחררו לזכות התובע כספי התגמולים שנצברו לזכותו בחברת כלל – יימחק רכיב תביעה זה.

6. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, והתיק נקבע להוכחות בפנינו.

בפתח ישיבת ההוכחות, הבהיר ב"כ התובע כי התובע מעמיד את התביעה להפרשי חופשה והבראה על הסכומים שצוינו בפועל בתלוש השכר לחודש 11/10 בסך כולל של 3,662 ₪ ברוטו, שכאמור קוזז בפעל כנגד אי מתן הודעה מוקדמת מצד התובע.

בהמשך, הפנה ב"כ הנתבעת למכתב ה"שחרור" ששלחה הנתבעת לקרן הפנסיה, והצהיר כי מכתב זה נשלח לחברת הביטוח והובהר בו, שאין לנתבעת התנגדות לשחרור התגמולים וכי בכל הנוגע לחלק פיצויים הפיטורים, ממתינים להחלטת בית הדין.

עוד הבהיר ב"כ הנתבעת כי לגופם של דברים, אין מחלוקת בדבר זכאותו של התובע לחלק התגמולים שנצבר בחברת הביטוח כלל.

אי לכך, הודיע ב"כ התובע כי לאור הבהרת ב"כ הנתבעת ובהמשך לדבריו בדיון המוקדם לפיהם כנגד קבלת מכתב שחרור, ימחק התובע את התביעה לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה – הוא מוחק את הרכיב של פיצוי בגין הפרשה לפנסיה בסך של 10,838 ₪ מכתב התביעה.

בשלב זה אישרו שני הצדדים, כי לאור הבהרות ב"כ התובע לפרוטוקול, השאלה היחידה שנותרה במחלוקת ביניהם היא השאלה האם התובע פוטר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת או שמא התפטר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת, וכי כפועל יוצא מכך, נותרה להכרעה זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים בסכום שאינו שנוי במחלוקת ולדמי הודעה מוקדמת בסכום שאינו שנוי במחלוקת, כנגד זכאותה של הנתבעת לקיזוז הודעה מוקדמת בסכום שאינו שנוי במחלוקת.

עוד הובהר כי בכפוף לקביעה כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים, נותרה שאלת זכאותו לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

7. לאחר שנשמעו עדי התובע, הגיעו הצדדים, בסיוע בית הדין להסכמה כדלקמן:

"לאחר דיון לא פורמלי, הגענו להסכמה להסמיך את בית הדין לפסוק לפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, בין הסכום של 0 לבין הסכום של 28,754 ₪ פיצויי פיטורים בצירוף 5,228 ₪ הודעה מוקדמת בצירוף הסך של 3,362 ₪ שקוזז ממשכורתו האחרונה של התובע, וזאת על יסוד החומר המצוי בתיק וללא נימוקים.

נבקש מבית הדין במסגרת הסכום שיקבע גם להתייחס לנושא ההוצאות כך שלא יפסקו הוצאות מעבר לסכום שייקבע על ידי בית הדין.

להסרת כל ספק, מוסכם עלינו וברור לנו שכל סכום שנצבר, אם נצבר, בחברת הביטוח כלל בגין פיצויי פיטורים, יבוא על חשבון סכום שיפסק, אם יפסק, בגין פיצויי פיטורים ולא בנוסף לו.

מוסכם בינינו שכל סכום שיפסוק, אם יפסוק, בית הדין ישולם בהמחאה לפקודת ב"כ התובע וישלח אליו בדואר רשום בתוך 30 יום ממועד פסק הדין".

משכך הם פני הדברים, להלן הכרעתנו.

דיון והכרעה

8. נקדים אחרית דבר לראשיתו, ונציין, כי טוב עשו הצדדים, אשר בנסיבות העניין, לאור מהות המחלוקת שביניהם, היקפה ותוצאותיה האפשריות - בחרו לסיים את הסכסוך שביניהם בדרך הפשרה.

ודוק, לעניינו יש לזכור כי לאור המחלוקת הנטושה בין הצדדים, היינו השאלה מי הביא את יחסי העבודה לכלל סיום, התוצאה האפשרית של הכרעה לדין במחלוקת זו שנותרה בין הצדדים היא בבחינת "הכל או כלום", במובן זה שאחת היא, או שייפסקו לתובע מלוא פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת אם ייקבע כי פוטר מעבודתו לאלתר על ידי הנתבעת, או שלא ייפסק לזכותו דבר, תוך אישור קיזוז דמי ההודעה המוקדמת, אם וככל שייקבע כי התפטרו מעבודתו בנתבעת לאלתר.

9. כאמור, עניינה של הכרעה זו בפסיקה לפשרה ולא בפסיקה לדין.

מעצם מהותו של כל הסכם פשרה שיש בו משום "קנית סיכון" או "קנית דין" תוך ויתורים הדדיים [ראה: דב"ע נז/193-3 יששכר כהן - אלי לוגסי, עבודה ארצי כרך לא[2],113], והוא הדין בפסיקת בית הדין לפשרה, שהיא איננה פסיקה לדין.

על השיקולים שינחו את בית הדין בפסיקתו לפשרה נפסק:

"לאור משמעותו של המונח "פשרה" בין צדדים לסכסוך, הרי ש"פסיקה לפשרה" היא פסיקה בסכסוך, מטרתה להשיג את ה"פשרה", דהיינו - מיצוע הדין ו"ויתורים" מסויימים של שני הצדדים על מקצת מזכויותיהם...

'פסיקה לפשרה', על-פי מטרתה כאמור לעיל, חייבת, אפוא, להיות, בין השאר, סבירה, הוגנת, בלתי שרירותית, מתקבלת על הדעת ותוך שהיא מביאה בחשבון את כל יסודות הסכסוך שבין בעלי הדין ואת האיזון בין הציפיות של בעלי הדין כאשר הביעו נכונותם והסכמתם לפסיקה לפשרה על ידי בית הדין."

[ראה: דב"ע נז/152-3 חיים אלרן - בנק הפועלים בע"מ, תקדין-ארצי, 97(4) 64 עמ' 65].

אי לכך, בבואנו להכריע לפשרה במחלוקת שנותרה בין הצדדים, שומה עלינו ליתן ביטוי הולם לרוח הפשרה בה הלכו הצדדים, תוך השלמתה בשים לב לעקרונות שהותוו על ידי בית הדין הארצי כמבואר לעיל.

10. וכך, לאחר שעיינו בכתבי הטענות והתצהירים שהגישו הצדדים לתיק בית הדין על נספחיהם, כמו גם בחקירות הנגדיות החלקיות שנשמעו בפנינו, ולאחר שנתנו דעתנו לשאלות המשפטיות והעובדתיות הטעונות הכרעה בתיק זה, וכפעל יוצא מכך לסיכוייהם וסיכוניהם ההדדיים של הצדדים בתיק שבנדון, כמו גם לצפיותיהם ההדדיות של הצדדים במסגרת הסכם פשרה כולל ביניהם, אנו סבורים כי במסגרת מיצוע הדין במחלוקת זו שנותרה בין הצדדים, יש מקום לפסוק לתובע מאת הנתבעת במסגרת מיצוע הדין כאמור לעיל, את הסך הכולל של 18,632 ₪ פיצויי פיטורים.

במסגרת סכום כולל זה כבר לקחנו בחשבון וכללנו, סכום חלקי בגין דמי הודעה מוקדמת וכן השבת חלק מהסכום שקיזזה הנתבעת מדמי החופשה וההבראה של התובע בשל אי מתן הודעה מוקדמת.

כמו כן ולבקשת הצדדים, במסגרת הסכום הנ"ל, כבר כללנו הוצאות חלקיות לטובת התובע, כך שלא נפסוק הוצאות מעבר לסכום הנ"ל.

באשר לעתירה לפיצויי הלנה - הרי שלא ראינו לנכון לפסוק פיצויי הלנת פיטורים בנסיבות המקרה שבנדון, אלא להסתפק בהפרשי הצמדה וריבית חלקיים, ועל כן אנו מורים כי הסך של 18,632 ₪ אותו פסקנו כאמור לעיל, יישא מחצית מהפרשי ההצמדה והריבית על פי חוק, מיום 1/8/11 ועד לתשלום המלא בפעל.

11. בהתאם למוסכם בין הצדדים, מובהר בזאת, כי הסכום שפסקנו כאמור לעיל, הינו בנוסף לכספי התגמולים (חלק עובד וחלק מעביד) בפוליסת ביטוח מנהלים ע"ש התובע בחברת כלל (להלן – ביטוח המנהלים). עם זאת מובהר כי כל סכום שנצבר, אם נצבר, בביטוח המנהלים בגין חלק פיצויי הפיטורים, יבוא על חשבון הסכום שנפסק כאמור לעיל, ולא בנוסף לו.

12. סוף דבר -

אשר על כן, מכח הסמכת הצדדים כי נפסוק לפשרה ביניהם לפי סעיף 79 א (א) לחוק בתי המשפט, החל בבית הדין מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, אנו מורים כדלקמן:

א. בתוך 14 ימים מקבלת פסק דין זה לידיה, תמציא הנתבעת לחברת הביטוח כלל מכתב שבו תנחה את חברת הביטוח, כי בנוסף ל"שחרור" מלוא התגמולים (חלק עובד וחלק מעביד) שנצברו עבור התובע לזכות התובע, על חברת הביטוח לשחרר לזכות התובע גם את מלוא הסכומים שנצברו, אם נצברו, עבור התובע בגין רכיב פיצויי הפיטורים.

הנתבעת תצרף למכתב את כל המסמכים הנדרשים לצורך "שחרור" מלוא הסכומים כאמור לעיל.

על התובע לחתום או להמציא על כל מסמך שיידרש, אם יידרש, לצורך "שחרור" הכספים כאמור לעיל, וזאת בתוך 5 ימים מקבלת פניה מצד הנתבעת לעשות כן.

באחריות באי כח שני הצדדים, לבוא בדברים ביניהם על מנת להבטיח כי ככל שנדרש מסמך מאת התובע או חתימת התובע על מסמך כלשהו, לצורך "שחרור" מלוא הסכומים כאמור לעיל, ייעשה הדבר ללא דיחוי ובתוך המועד כאמור לעיל.

ב. בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה לידיה, תשלם הנתבעת לתובע, את ההפרש, בין הסכום של הכולל של 18,632 ₪ פיצויי פיטורים אותו פסקנו לעיל כשהוא נושא מחצית מהפרשי ההצמדה והריבית על פי חוק, מיום 1/8/11 ועד למועד התשלום המלא בפעל, לבין הסכום שנצבר עבורו, אם נצבר, ברכיב פיצויי פיטורים בפוליסת ביטוח מנהלים על שמו נכון למועד מתן פסק דין זה (להלן – סכום ההפרש).

ג. סכום ההפרש ישולם בהמחאה לפקודת ב"כ התובע וישלח למשרד ב"כ התובע בדואר רשום, כך שיגיע ליעדו בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין על ידי הנתבעת.

לא ישולם סכום ההפרש במועד כאמור לעיל, יישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפעל.

בהתאם למוסכם בין הצדדים - אין צו להוצאות, מעבר להוצאות שכבר נלקחו בחשבון במסגרת סכום הפשרה כאמור לעיל.

ניתן היום, כא' טבת תשע"ג, (3 ינואר 2003), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.