1. הנתבעת מס/ 1 (להלן החברה) שהנתבע 2 הינו בעל עניין בה ניהלה חשבון בסניף הראשי של התובע בירושלים.

2. הנתבע מס' 2 ערב לפרעונו מלוא חיובה של החב' כלפי התובע.

3. בחשבונה של החב' נותרה יתרת חוב ע"ס של 72.945 ₪ נכון ליום 27.9.11.

4. הנתבע מס' 2 במסגרת בקשתו לרשות להגן טוען כי התובע הקטין את מסגרת האשראי בחשבון ללא כל הודעה מוקדמת ובלא הצדקה. עקב צמצום מסגרת האשראי לא כובדו הוראות קבע שנתנו מהחשבון והתובע אף החל להחזיר שיקים שנמשכו מהחשבון. כתוצאה מפעולותיו של הבנק לא היה באפשרות החב' לעמוד בהתחייבויותיה והיא נכנסה לקשיים כלכליים שמנעו ממנה לפרוע את חובותיה.

5. לאור האמור בתצהיר התומך בבקשה עולה כי הנתבעים מודים בחוב כמפורט בכתב התביעה ובסכומו.

יתרה מכך, טענותיו של הנתבע מס' 2 לגבי אופן התנהלות התובע נטענו בעלמא וללא כל פירוט והנחת תשתית עובדתית כנדרש על פי הדין והפסיקה.

כמו כן חרף האמור בתצהיר לא הוכיח הנתבע מס' 2 כי פנה עם הגשת התביעה ובטרם הגיש את הבקשה לרשות להגן לתובע על מנת שזה ימצא לו את המסמכים עליהם בכוונתו להתגונן כנגד התביעה.

כמו כן מודים הנתבעים כי היו חריגות בחשבון החב'. בנסיבות אלה לא היתה מוטלת על התובע כל חובה להמשיך ולהעניק אשראי בחשבון ובכך להגדיל את החוב.

הנתבע מס' 2 אף מודה כי החב' היתה נתונה בקשיים כלכליים אשר מנעו ממנו לפרוע את חובותיה.

ככל שהנתבעים עדיין סוברים כי עקב מעשיו של התובע נגרמו להם נזקים, יתכבדו וינקטו בהליך המשפטי המתאים.

6. לאור כל האמור לעיל הבקשה לרשות להתגונן נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בזאת פסק דין לטובת התובע על פי כתב התביעה.

ב"כ התובע ימציא פסק דין לחתימה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום בהעדר.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א אלול תשע"ב, 29 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.