1. ב"כ התובעת מבקשת להגדיל בצורה משמעותית את ההוצאות שנפסקו לטובת התובעת, מאחר ולטענתה הנתבע פגע בשרירות לב בתובעת בכך שהפסיק לה את קצבת הניידות.

2. ב"כ הנתבע מתנגדת להגדלת ההוצאות וטוענת כי רק ערכאת הערעור יכולה לדון בכך. לדבריה, אחותה של התובעת, הגב' אלונה צ'בקין, אשר אושרה לשלם כמורשת נהיגה עבור התובעת, שינתה את מקום מגוריה בשנת 2009 ואינה מתגוררת עוד עם התובעת ואמה, אולם היא לא טרחה לעדכן את הנתבע בשינוי כתובתה ובכך הפרה את התחייבויותיה כלפי הנתבע על פי הסכם הניידות. לכן היה צורך לבדוק את עובדות המקרה.

3. אינני נוהגת להתערב בגובה שכר הטרחה ששולם לבא כוח תובע/ת. מדובר בתביעה לזכויות על פי הסכם הניידות ומחובת הנתבע היה לבדוק את העובדות מחדש לאור שינוי מקום מגוריה של הגב' אלונה צ'בקין, מורשית הנהיגה עבור התובעת.

4. יתר על כן, לא מקובל בבית הדין לעבודה לפסוק הוצאות נגד תובע אשר מפסיד בתביעתו נגד המוסד לביטוח לאומי, אבל כאשר נגד המוסד לביטוח לאומי ניתן פסק דין לטובת המבוטח, אזי נפסקות הוצאות על פי תעריף של לשכת הסיוע המשפטי בלבד ולא הוצאות ריאליות, כפי שתובעת ב"כ התובעת.

5. בנוסף, בתיק לא נוהלו הוכחות והדיון בתיק הסתיים לאחר דיון אחד בלבד בפני וזו הסיבה לפסיקת הוצאות בסך 3,000 ₪ בלבד.

6. על כן הבקשה לפסוק 30,000 ₪ הוצאות לטובת התובעת ולתקן את פסק הדין – נדחית בזאת.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ג, 14 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.