לפני הרשמת דניה דרורי

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין מיום 10.10.2012, בנימוק כי המבקשת לא קיבלה את כתב התביעה.

ההליכים עד כה

1. תובענה זו נפתחה בהגשת כתב תביעה על-ידי המשיב ביום 2.11.2011. משלא הוגש כתב הגנה, עתר המשיב למתן פסק-דין בהעדר הגנה. החלטת בית הדין הדורשת תגובת המבקשת לבקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה הומצאה למבקשת, על-פי אישור מסירה הסרוק בתיק בית הדין, ביום 1.4.12. על אף האמור בהחלטה זו לא הוגשה תגובת המבקשת.

ביום 4.4.12 ניתן פסק-דין כנגד המבקשת על-ידי כב' השופט א' קוגן (להלן – פסק-הדין הראשון), משהמבקשת לא הגישה כתב הגנה, ועל אף שכעולה מאישור מסירה הסרוק בתיק בית-הדין – הומצא לה כתב התביעה עוד ביום 15.11.2011.

2. ביום 24.4.2012 הגישה המבקשת, באמצעות עו"ד סלימאן משלב, בקשה לביטול פסק-הדין הראשון בנימוק כי המבקשת לא קיבלה את כתב התביעה "מעולם". לבקשה לא צורף תצהיר. המבקשת נדרשה להמציא העתק הבקשה למשיב. עיון בתיק מעלה כי לא הוגשו על-ידי המבקשת כל אסמכתאות להמצאת הבקשה. על אף זאת, נקבע בהחלטת כב' השופט גלם מיום 13.6.12 כי בהעדר תגובת המשיב- יבוטל פסק-הדין הראשון. עוד נקבע בהחלטה כי על המבקשת להגיש כתב הגנה וזאת עד ליום 1.7.12.

3. לאחר ביטול פסק-הדין הראשון, נקבע מועד לדיון ליום 3.9.2012. עיון בתיק מעלה כי הזימון לדיון זה הומצא לב"כ המבקשת דאז, עו"ד משלב, ביום 10.7.2012 לכתובת ת"ד 6051 אבו סנאן – היא הכתובת המצוינת בכותרת לבקשה לביטול פסק-דין.

בדיון שהתקיים ביום זה לא היתה הופעה מטעם המבקשת. מכיוון שבמועד הדיון טרם נסרק לתיק בית הדין אישור המסירה לדיון – ניתנה ארכה נוספת למבקשת להגשת כתב הגנה מטעמה עד ליום 27.9.12, וב"כ המשיב נדרש להמציא לתיק בית הדין הודעה בדבר המצאת ההחלטה מיום 3.9.12 בדבר המועד להגשת כתב הגנה.

4. לאחר שהמשיב הגיש ביום 9.9.13 הודעה לפיה המציא לב"כ המבקשת את פרוטוקול הדיון מיום 3.9.12 וזאת ביום 6.9.12, ולאחר שהמבקשת לא הגישה כתב הגנה על אף הארכת המועד שניתנה לה – ניתן פסק-דין בהעדר הגנה ועל יסוד כתב התביעה ביום 10.10.2012 (להלן – פסק הדין השני).

5. ביום 26.12.2012 הגישה המבקשת, באמצעות עו"ד סלימאן משלב, את הבקשה שבפני לביטול פסק-הדין מיום 10.10.2012. לבקשה לא צורף תצהיר.

6. ביום 2.1.13 הוגשה בקשה על-ידי המבקשת (הפעם באמצעות עו"ד גז-מסד) ובה עתרה המבקשת כיבית הדין ישנה את החלטתו ויעכב את ביצוע פסק-הדין השני. לבקשה זו צורף, לראשונה, תצהירו של עו"ד משלב (שעל-פי האישור לו נחתם ביום 30.12.12). בתצהיר זה ציין עו"ד משלב כי "מעולם לא קיבלתי את הזמנת בית הדין לעבודה בתביעה נגד קינוטק פתרונות חכמים בע"מ. הנני להצהיר כי אילו הייתי מקבל את ההזמנה הייתי מופיע לדיון".

7. ביום 23.1.2013 בוצע שינוי בייצוגה של המבקשת, בהתאם ליפוי כח שהוגש במועד זה, וומנו עלה כי המבקשת מיוצגת על-ידי עו"ד גז-מסד.

8. בהתאם להחלטת בית הדין מיום 26.12.12, הגישה המבקש כתב הגנה (מותנה) ובו מפורטות טענות הגנתה, וזאת ביום 30.1.13.

9. ביום 28.2.13 התקיים בפני דיון בבקשת המבקשת לביטול פסק-הדין.

טענות הצדדים

10. בבקשה לביטול פסק-הדין השני, שוהגשה ביום 26.12.12 נטען על-ידי עו"ד משלב, שייצג את המבקשת בעת זו, כי "הנתבעת לא קיבלה את כתב התביעה מעולם", וכי מעולם לא קיבלה את פסק-הדין אלא נודע לה על דבר קיומו לאחר שפסק-הדין הוגש לביצוע באמצעות ההוצאה לפועל והוטלו עיקולים בגינו. עוד צוין בבקשה כי ב"כ המבקשת לא קיבל את פסק-הדין וכי "לאחר צילום אישורי המסירה נודע לח"מ כי פסק-הדין נמסר לאנשים שלא מוכרים לו בכלל".

לבקשה לא צורף כל תצהיר, כאמור. בתצהיר שהוגש יחד עם הבקשה מיום 2.1.13 צוים מפי עו"ד משלב כי לא קיבל את ההזמנה לדיון.

11. בנוסף, טענה ב"כ המבקשת (לאחרי חילופי הייצוג) במועד הדיון בבקשה כי הפקס שמופיע במזכירות ביה"ד כמספר הפקס של עו"ד משלב אינו נכון, וכי הזימון לדיון שנקבע ליום 3.9.12 נמסר לאדם שאינו מוכר לעו"ד משלב.

12. לעניין סיכויי ההגנה נטען בבקשה באופן כללי כי כי יש למבקשת "הגנה טובה מאוד", הא ותו לא. במועד הדיון הוסיפה עו"ד גז-מסד כי המשיב התפטר מעבודתו ולכן אינו זכאי לפיצויים, כי המשיב זכאי לתשלום בגין פדיון חופשה ודמי הבראה אלא שמסכום זה יש לקזז פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרותו של המשיב.

13. המשיב טוען כי כתב התביעה הומצא כדין לנתבעת, כי הפרוטוקול מיום 3.9.12 הומצא על-ידו במסירה אישית לב"כ המבקשת, ולפיכך לא נפל כל פגם בהמצאה המצדיק ביטולו של פסק-הדין. עוד נטען כי המבקשת מתעלמת מהחלטות בית הדין ואף לא שילמה את ההוצאות שנפסקו בהליך. לעניין סיכויי ההגנה טוען המשיב כי בידו מכתב פיטורים, ולפיכך אין לשעות לטענת בדבר היעדר זכאות לפיצויי פיטורים.

דיון והכרעה

14. תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991 (להלן – תקנות סדרי הדין) קובעת את סמכותו של בית הדין לבטל פסק-דין או החלטה שניתנה שלא בפני בעל דין, וזאת בעקבות בקשה שתוגש לא יאוחר מ- 30 יום מיום שהומצא לידי בעל הדין פסק-הדין.

תקנה 125 לתקנות סדרי הדין קובעת כי מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, רשאי בית הדין להאריכם רק מטעמים מיוחדים שירשמו.

15. משכך, ובהתאם להלכות הנוהגות בדיון בבקשות לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, שומה על בית לבחון שני עניינים, האחד – סיבת אי התייצבותו של בעל הדין, באופן שאם יתברר כי לא הוזמן כדין יש לבטל את פסק-הדין מתוך "חובת הצדק" או אם ימצא הסבר אחר למחדלו של בעל הדין שלא התייצב; והשני – סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק-הדין.

אכן, לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט יש לייחס משקל רב, אך לצידה מוטל על המבקש את ביטולו של פסק-הדין הנטל להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט, וכי אכן קיים בסיס לכאורי להגנתו.

16. אקדים ואומר כי לאחר שקילת טענות הצדדים מצאתי כי המבקשת לא עמדה בנטל להראות כי לא החמיצה את זכותה להתגונן מפני התביעה, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

17. בטיעוני המבקשת לא הועלו כל טענות באשר לגם בהמצאה הראשונה של כתב התביעה, וזאת עוד ביום 15.11.11. נהפוך הוא – נציג המבקשת ציין בדיון באופןו מפורש כי "זה נכון שאני ידעתי על התביעה והעברתי אותה לטיפולו של עו"ד משלב" (פרו: 5, ש: 12). משמע – לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לכך שלא הוגש כתב הגנה על-ידי המבקשת ממועד המצאת כתב התביעה בחודש 11/11 ועד מועד מתן פסק הדין שני (בחודש 10/12) ובחלוף כמעט שנה תמימה.

לאור האמור לעיל, ומשהמבקשת הודתה במפורש כי כתב התביעה התקבל אצלה, הרי שאין בסיס לאמור בבקשה לביטול פסק-הדין כפי שהוגשה על-ידי עו"ד משלב ואשר בה נטען כי כתב התביעה "מעולם" לא התקבל אצל המבקשת.

18. טענות המבקשת התרכזו בהעדר המצאה של הזימון לדיון שנקבע ליום 3.9.12 לידי עו"ד משלב. יצוין כי תצהירו של עו"ד משלב שנחתם ביום 30.12.12 היה לאקוני ולא ציין איזה מן ההחלטות או ההזמנות לא נתקבלו אצלו. זאת ועוד, עו"ד משלב כלל לא התייצב לדיון בבקשה לביטול פסק-הדין ומשכך – אין מקום לייחס כל משקל לתצהירו.

19. עוד יצוין כי הטענות בדבר העדר המצאה או ידיעה אודות הדיון שנקבע ליום 3.9.12 לא הועלו כלל על-ידי עו"ד משלב בבקשה לביטול פסק-הדין השני שהגיש ביום 26.12.12.

כפי שצוין לעיל, עיון בתיק מעלה כי הזימון לדיון שנקבע ליום 3.9.12 הומצא לעו"ד משלב ביום 10.7.2012 לכתובת ת"ד 6051 אבו סנאן – היא הכתובת המצוינת בכותרת לבקשה לביטול פסק-דין. המבקשת לא הצביעה על כל פגם של ממש בהמצאת הזמנה לדיון זה, מלבד טענה סתמית וכללית בתצהיר עו"ד משלב אשר, כאמור, לא התייצב לדיון ולא נחקר על תצהירו.

תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, אשר אומצה בבתי הדין לעבודה בתקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, קובעת לאמור:

"477. ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה - דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת."

לפיכך, משהנתבעת יוצגה באותה עת על-ידי עו"ד משלב, והזימון לדיון שנקבע ליום 3.9.12 נמסר בכתובת שצוינה על-ידו בבקשה שהוגשה על-ידו - אין לומר כי נפל פגם בהמצאה של הזימון לדיון.

20. באשר להמצאת פרוטוקול הדיון מיום 3.9.12 על-ידי ב"כ המשיב, ומתן ארכה נוספת להגשת כתב הגנה – המבקשת כלל לא טענה לפגם כלשהו בהמצאה זו.

21. משכך – ניתן לקבוע כי המבקשת ידעה על התביעה שהוגשה כנגדה עוד מחודש 11/11, וחרף זאת לא הגישה כתב הגנה עד מועד מתן פסק הדין השני, וכי לא היתה התייצבות מטעם המבקשת לדיון שנקבע ליום 3.9.12, וזאת חרף המצאת הזימון לדיון לב"כ המבקשת.

22. אין לקבל טענת המבקשת כי אין לחייב את המבקשת בגלל פגמים בתנהלות ב"כ. ב(בש (ארצי) 145/99 משה מרציאנו נ' דניאל מזרחי ( החלטה מיום 14.10.99) שבה נדחתה בקשה לביטול פסק דין שבו נדחה ערעור במעמד צד אחד, נקבע :

"עיקר טענתו של ב"כ המבקש הוא, כי עקב טעות משרדית מצערת, שמקורה בהתנהגות רשלנית של מנהלת משרדו ולא ביחס של זלזול מכוון כלפי בית הדין, לא הופיע ב"כ מטעם המבקש למועד הדיון ועקב העדרו נדחה הערעור.... מערכת היחסים בין עורך-דין לבין שולחו אינה מעניינו של בית הדין ואין בתקלה שארעה במקרה דנן כדי להצדיק את ביטול פסק-הדין שניתן על-ידי בית דין זה".

23. באשר לסיכויי ההגנה – הרי שבדיון שהתקיים ביום 28.2.13 התברר כי המבקשת מודה בחובה למשיב בגין דמי הבראה ופדיון חופשה. באשר לפיצויי הפיטורים טענה ב"כ המבקשת כי המשיב התפטר מעבודתו. אלא שעוד במעמד הדיון הודה נציג המבקשת כי אכן מסר למשיב מכתב פיטורים (פרו: 4; ש: 6), והעתק מכתב הפיטורים מיום 14.5.11 ממנו עולה כי המשיב פוטר עקב צמצומים אף הוגש לתיק בית הדין. משכך – המבקשת אף לא השכילה להראות כי בידה הגנה הראויה להתברר.

24. בשל האמור לעיל לא שוכנעתי בגרסתה של המבקשת, ולכן אני קובעת כי כתב התביעה והזימון לדיון נמסרו למבקש כדין, וכפי שצוין במפורש בגוף פסק הדין. לפיכך – אין מקום לקבוע כי מדובר בפסק-דין שנפל בו פגם ואשר יש לבטלו בגין חובת הצדק. למעלה מן הנדרש, כאמור, גם לא מצאתי שיש מקום ליתן משקל רב לטיעונים בדבר סיכויי ההגנה של המבקשת.

25. סוף דבר - הבקשה לביטול פסק הדין נדחית ופסק הדין שניתן כנגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 10.10.2012– יוותר על כנו.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות בקשה זו ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

5129371

ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ג, (03 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.