<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד ראובן מלאך

נאשמים 2,3,4- נוכחים

אין הופעה של נאשם 1

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

נאשם 1 לא התייצב וגם לא נכח באף ישיבה, אם כי היה מיוצג בדיון הראשון.

<#3#>

החלטה

שמיעת העדים היום תהיה בעניינם של נאשמים 2,3,4.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"ג, 27/12/2012 במעמד הנוכחים.

נאשם 2:

כרגע אין לי עורך דין, אפשר לשמוע הוכחות היום ועורך הדין שלי בחו"ל והוא יכנס לתמונה מאוחר יותר.

נאשמים 3 ו-4:

אין לנו עורך דין.

מר תמר שלמה לאחר שהוזהר כדין מעיד:

בחקירה הזאת הייתי מתאמן במשרד החקירות.

עשיתי חיפושים באינטרנט לגבי התיק, הגעתי למקום לצילום סמוי תחת חקירה בהסוואה, ביצעתי חקירה במקום.

עו"ד מלאך:

אני מצהיר לפרטוקול שעו"ד סמעאן קיבל את כל חומר החקירה.

הנאשמים 2,3,4:

לא קבלנו את חומר החקירה.

נאשמים 3 ו-4:

עו"ד סמעאן לא מסר לנו את התיק. אין לנו שום דבר מחומר החקירה.

נאשמת 3:

אני לא ידעתי בכלל שמשרד חקירות היו אצלי בבית, עו"ד סמעאן לא העביר לנו שום חומר חקירה.

נאשם 2:

אני שואל האם זה חוקי במדינת ישראל לחדור לתוך בית. אני לא ידעתי שהעד ערך דו"ח, אני באופן אישי נעלם לי הרבה ציוד אישי במקום.

ב"כ המאשימה:

להיום הגיעו 3 עדים.

נאשמים 1,3,4 היו מיוצגים עורך הדין שלהם קיבל את חומר החקירה. נאשם 2 אמר שעו"ד סמעאן לא מייצג אותו. חומר חקירה מאשימה לא מביאה נאשם בא ומבקש.

נאשמת 3:

מהדיון הראשון אנחנו אמרנו שאנחנו מודים בעובדות, נוהל שם עסק לא כחוק. הנאשם 1 הוא ששכר את המקום והוא עבריין.

לשאלת בית המשפט לגבי הליך גישור אני מסכימה להכל. אני מסכימה להפסקה לבוא בדברים עם התובע.

נאשם 2:

אני שורבבתי למקרה שלא שייך אליי, יש לי חוזה שכירות למטרת מגורים בלבד. הייתה תנועה לפני שהגעתי, באתי להשכיר עם חברה שלי מהונגריה, בכל אופן הלחצים שנגרמים לי עקב הנושא הזה גורמים לי נזק. אני מציג לעיון ביהמ"ש את חוזה השכירות.

הדיון מתחדש לאחר הפסקה:

ב"כ המאשימה:

שוחחתי עם הנאשמים 2,3,4 הגעתי להסדר עם נאשמים 3 ו-4. נאשם 2 מחכה שעורך דינו יחזור מחו"ל.

ב"כ המאשימה ונאשמים 3 ו-4:

אנו מודיעים לבית המשפט כי הגענו להסדר טיעון.

בית המשפט מבהיר לצדדים כי הוא אינו כבול להסדר הטיעון.

הנאשמים 3 ו-4:

אנו מבינים כי ביהמ"ש אינו כבול להסדר הטיעון ואנו מסכימים.

ב"כ המאשימה:

על פי הסדר הטיעון שהגענו אליו, הנאשמים 3 ו-4 יודו בכתב האישום ויורשעו בו והצדדים יבקשו מביהמ"ש להטיל על הנאשמים את העונשים כדלקמן: חתימה על התחייבות וקנס לשיקול דעת ביהמ"ש כאשר הנאשמים יבקשו קנס נמוך והמאשימה תשאיר לשיקול דעת וזאת על בסיס הטיעונים לעונש בהמשך.

נאשמת 3 :

אני מודה בהכל אף שאיני זוכרת מה כתוב בכתב האישום, ביהמ"ש מציין עכשיו את העבירות שבכתב האישום המתוקן. אני השכרתי את העסק הזה לנאשם 1, זה בית שלנו, זה היה בלי בריכה והוא עשה שם מה שהוא רוצה. אני מאשרת שהוא עשה בריכה בהתחלה זה הושכר כיחידה אחת לצימר ויחידה נוספת למגורים והוא לא גר שם, הוא הפעיל את הכל כצימרים וכך גם לגבי הג'וקזי, את זה לא אשרתי וידעתי בדיעבד בספטמבר 2011 כתבתי מכתב לראש המועצה עם העתק לשכן שהוא עבריין, ועושה ממני צחוק.

בוילה הגדולה יש 3 חדרי שינה וממ"ד, וזה שימש אותו כצימר לפי החוזה. ברגע שהשכרנו לו הלכנו וכשהשכנים התלוננו הגענו למקום וראינו את הבריכה ועצים כרותים ודברים שהוא עשה שם מבלי לבקש מאתנו. הג'קוזי קיים כבר 8 שנים ואותו פרקנו לאחרונה בעקבות המשפט.

נאשם 4:

אני מצטרף לדברי נאשמת 3.

ב"כ המאשימה:

לאור דברי הנאשמים 3 ו-4, אני מתקן את כתב האישום ע"י מחיקת פרט אישום 3 לכתב האישום המתוקן בעניין הבריכה.

<#6#>

הכרעת דין

אני מתיר תיקון כתב האישום ע"י מחיקת פרט האישום השלישי שעניינו הפעלת עסק של בריכת שחיה כמתואר שם.

לפי תשובת נאשמים 3 ו-4, אני מרשיע אותם בעבירות המיוחסות להם בפרטי האישום 1 ו-2 לכתב האישום המתוקן.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"ג, 27/12/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען/נת לעונש:

מבקש לאמץ את הסדר הטיעון בהיותו ראוי וסביר. מבקש להטיל קנס לשיקול דעת ביהמ"ש והתחייבות. ככל הידוע לי העסק סגור. עסקים ללא רישיונות עלולים לגרום לאסונות.

נאשמת 3:

בעלי לא עובד ואני לא עובדת ואנו גרים בדירה קטנה במעלות כדי שנהיה קרובים לבית הכנסת. אנחנו לא גרים שם ומפחדים להכניס לשם דייר נוסף. אנו מרגישים שנענשנו די והותר, לא עשינו משהו שחשבנו שהוא נגד החוק. אני מבקשת לרחם עלינו, מוכנה לעבודות שירות אבל לא קנס שלא נעמוד בו.

נאשם 4:

אני מצטרף לדברי אשתי.

<#8#>

גזר דין

לאור חומרת העבירה של ניהול עסקים ללא רישיון, הודאת הנאשמים 3 ו-4, נסיבותיהם האישיות, העובדה כי העסק נסגר ואינו פעיל יותר, ולאחר שהתרשמתי מכנות הצהרותיהם של הנאשמים הנ"ל וכי ההליך המשפטי כאן הרתיע אותם ובשל כך חדלו מהפעלת המקום לעסק לעצמם או ע"י אחרים, ולאחר ששוכנעתי כי הם נקטו בהליכים לסילוק מפעיל המקום מהבית, מיד כשהודע להם כי הפעיל שם בריכה ללא היתר, אני דן כל אחד מהם לעונשים הבאים:

* קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מ- 3.2.13 ובכל 3 לחודש שלאחריו.

* חתימה על התחייבות כספית בסך 10,000 ש"ח, להימנע מלעבור על החיקוק שהורשעו עליו בתיק זה תוך 3 שנים מהיום, או 100 ימי מאסר תמורתה. לא יחתמו הנאשמים על ההתחייבויות יאסרו ל- 10 תשלומים.

* זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#9#>

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"ג, 27/12/2012 במעמד הנוכחים.

נאשם 2:

עורך הדין שלי חוזר תוך 72 שעות ואבקש ממנו ליצור קשר עם המאשימה.

ב"כ המאשימה:

אני מבקש הוצאות כי הנאשם 2 הצהיר שיש לו סנגור וזה לא הגיע לצלם את התיק והדבר גורם הוצאות וטרחה למאשימה. כמו כן אני מבקש לתקן את כתב האישום ע"י הוספת נאשמים 3 ו-4. כמו כן אני מבקש עכשיו לאור מצבם הכלכלי של הנאשמים 3 ו-4 ומאחר וביהמ"ש לא קם מכיסאו לתקן את גזר הדין כך שהקנס שיוטל על כל אחד מהם יהיה 500 ₪.

נאשם 2:

אני רוצה 50,000 ₪ מהמאשימה.

<#10#>

החלטה

אני מתקן את גזר הדין, לאור ההסכמה שלאחר מתן גזר דין זה, כך שהקנס שמוטל בזאת על כל אחד מנאשמים 3 ו-4 יעמוד על סך של 500 ₪ או 5 ימי מאסר שישולם תוך 4 חודשים מהיום.

אף שלא מצאתי כי מחדל דבק בהתנהלות המאשימה, לא מצאתי כי ניתן לשמוע את עדי התביעה שהתייצבו, שעה שנאשם 2 לא קיבל העתק של חומר החקירה ולכן אינו יודע את גרסתם של העדים ושל המאשימה כנגדו.

אני קובע ישיבת הוכחות בעניינם של נאשמים 1 ו-2 ליום 09/04/13 שעה 11.00.

אני נעתר לתיקון בקשת כתב האישום ע"י הוספת נאשמים 3 ו-4 כעדי תביעה.

ניתן בזה צו הבאה כנגד הנאשם 1 אשר ישוחרר בהפקדה של 2,000 ₪.

כמו כן תעשה המאשימה לזימונו של נאשם 1 במקביל.

בית המשפט מסביר לנאשם 2 כי עליו לצלם את חומר החקירה מהמאשימה עד לדיון הנ"ל והדיון לא יידחה למועד אחר מטעם זה.

כמו כן ביהמ"ש מזהיר את נאשם 2 כי ביהמ"ש רשאי לשמוע את העדויות בדיון הנ"ל במידה ולא יתייצב, אם כי הדבר לא פוטר אותו מהתייצבות כאמור.

אני דוחה את הבקשה לחיוב בהוצאות.

<#11#>

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"ג, 27/12/2012 במעמד הנוכחים.