1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

תמצית העובדות הרלבנטיות

1. המשיבה הגישה נגד המבקשת תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב החלקתה במקלחת בקאנטרי קלאב שבבעלות ו/או בחזקת קאנטרי קלאב מרום נווה בע"מ (הנתבעת 1). התביעה נגד המבקשת הוגשה כמבטחת של הנתבעת 1. משלא הגישו הנתבעות כתב הגנה במועד, הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המבקשת בלבד.
2. ביום 19.5.12 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המבקשת. בפסק הדין שניתן בהעדר הגנה חויבה המבקשת לשלם למשיבה סך של 261,000 ₪, לפי תצהיר שהגישה המבקשת. כמו כן, חויבה המבקשת לשלם למשיבה סך של 32,621 ₪ (נראה, כי סכום זה נקבע כשכ"ט עורך דינה של המשיבה. אם כי דבר זה לא צויין בנוסח פסק הדין) ו-668 ₪ בגין האגרה ששילמה המשיבה.
3. ביום 7.6.12 הגישה המבקשת את הבקשה דנן לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה(להלן- הבקשה).

טענות הצדדים

1. לטענת המבקשת עקב טעות אנוש של מי מבין אנשי המנהלה והסריקה של המבקשת לא הועבר כתב התביעה לטיפול עורכי דינה (סעיף 6 לתצהיר עו"ד הילה קידר, שצורף לבקשה). למבקשת טענות הגנה נגד התביעה: (א) טרם ניתן פסק דין נגד הנתבעת 1 וטרם נקבע כי היא אחראית לנזק שנגרם למשיבה. לפיכך, לא ניתן לתת פסק דין המחייב את המבקשת, כמבטחת אחריותה של הנתבעת 1. (ב) למשיבה אשם תורם בגין הנזק שנגרם לה. (סעיפים 11-13 לתצהיר עו"ד הילה קידר, שצורף לבקשה). (ג) המבקשת חולקת על הנזק שנגרם למשיבה. נראה, כי המומחה מטעמה לא עיין בתיקה הרפואי. המשיבה לא צירפה קבלות/חשבוניות להוכחת הסיוע של עוזרת בית. המשיבה לא הוכיחה כי יתכן שיגרמו לה הוצאות רפואיות בעתיד שאינן מכוסות על ידי קופת החולים (סעיפים 18-23 לתצהיר עו"ד הילה קידר, שצורף לבקשה).
2. לטענת המשיבה אין לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה מחובת הצדק. זאת, מאחר וכתב התביעה נמסר כדין והמבקשת לא הוכיחה שכתב ההגנה לא הוגש עקב טעות אנוש. כמו כן, טענה המשיבה כי אין לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה על סמך שיקול דעתו של בית המשפט. זאת, מאחר שהמבקשת הסתמכה על דו"ח חקירה שלא הוצג וטענותיה לגבי הנזק הן סתמיות.

דיון והכרעה

1. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד - 1984 , קובעת כי :-

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

ביטול מחובת הצדק

1. הצביע המבקש על פגם בהליך , אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן ההחלטה, זכותו של המבקש היא, כי ההחלטה תבוטל מתוך חובת הצדק. עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה, ובית המשפט אינו רשאי לשקול, אם הייתה ההחלטה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי , פ"ד ח 395 , 397 (1954); ע"א 422/63 חצרוני נ' עבד אל-חי , פ"ד יח 71 (1964); י. זוסמן , סדרי הדין האזרחי (אמינון בע"מ, מהדורה 7 (בעריכת ד"ר ש. לוין )736 - 737). בדרך כלל , נובע הפגם בהליך מהעדר המצאה כדין למבקש. פגם בהליך ההמצאה משמש, כשלעצמו, עילה מספקת לביטול ההחלטה. אולם , כאשר ההמצאה לא נפסלה, אין מקום להורות על ביטול ההחלטה מחובת הצדק (רע"א 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל, פ"ד לז(4) 485, 486(1983); א. גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי (סיגא בע"מ , מהדורה 7 , 2003) 282).
2. במקרה דנן, אין מחלוקת כי כתב התביעה הומצא למבקשת כדין. לפיכך, אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

ביטול בתוקף שיקול דעתו של בית המשפט

1. אם לא נפל פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה, תלוי המבקש בחסדו של בית המשפט. במקרה כזה, לעולם אין זכות קנויה בידו לדרוש את הביטול, אלא בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות אלה:-

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא התייצב לדיון?

שנית , מה סיכויי ההצלחה של המבקש אם תבוטל ההחלטה והמבקש יורשה להתגונן במשפט?

(ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי , פ"ד ח 395, 397 (1954) ; ע"א 84/81 גולדפרב נ' גולדפרב, פ"ד לו (3) 253 , 262 - 263 (1982); רע"א 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל, פ"ד לז(4) 485, 489 (1983); י. זוסמן , סדרי הדין האזרחי (אמינון בע"מ, מהדורה 7 (בעריכת ד"ר ש. לוין )738).

1. במקרה דנן, השתכנעתי כי המבקשת לא הגישה את כתב ההגנה עקב טעות אנוש. עו"ד קידר הצהירה מטעם המבקשת כי עקב טעות אנוש של מי מבין אנשי המנהלה והסריקה של המבקשת לא הועבר כתב התביעה לטיפול עורכי הדין של המבקשת (סעיף 6 לתצהיר עו"ד הילה קידר, שצורף לבקשה). תצהירה של עו"ד קידר לא ניסתר בחקירתה ולא הובאה בפני כל ראייה שיש בה כדי לסתור טענה זו. כידוע, בבקשות ביניים רשאי המצהיר להצהיר גם לפי מיטב אמונתו ובלבד שיציין את הנימוקים לכך (תקנה 521 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). מתצהיר עו"ד קידר ומחקירתה בפני עולה כי נמסר לה על ידי אנשי המנהלה של המבקשת כי התביעה לא נסרקה עקב טעות אנוש. לפיכך, אין מקום לטענת המשיבה כי תצהירה "אינו מבוסס על כל מידע".
2. לטענת המשיבה, כי משעה שאין מקום לביטול פסק הדין מ"חובת הצדק" – אין מקום להידרש לבדיקה של ביטולו מתוך "שיקול הדעת". ב"כ המשיבה הסתמך בטענתו זו על ע"א 2201/07 חונינובסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (דינים עליון 2009 (13) 388 (2009)) ופסקי דין אחרים שציטטו פסק דין זה בהסכמה.
3. עם כל הכבוד הראוי, נראה כי ב"כ המשיבה לא דק פורתא בפרשנות ההלכה שנקבעה בעניין חונינובסקי. כל שנקבע שם בעניין זה הוא כי:

"לא אחת נפסק כי שני המבחנים העיקריים הצריכים למקרה בו ניתן פסק דין בהעדר צד ואותו הצד מבקש לבטל את פסק הדין בהתאם לתקנה 201 הנ"ל, הינם: סיכויי ההצלחה של תביעת (או הגנת) המבקש במידה שיבוטל פסק הדין והסיבה אשר בגינה לא הופיע המבקש לדיון מלכתחילה. ביחס למבחן השני יש לבחון האם המבקש לא הגיע לדיון מחמת זלזול בבית המשפט או מחמת "צירוף נסיבות אומלל", אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו [ראו למשל: ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ז לז(3) 431 (1983); רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל (לא פורסמה, 10.7.01); רע"א 4425/98 מזרחי נ' בן חמו (לא פורסמה, 30.11.00); רע"א 8036/01 סוכנות ימית ישראלית נ' MALMED MARITIME (לא פורסמה, 2.1.02); רע"א 9572/01 דדון נ' וייסברג (לא פורסמה, 1.10.02)]. במקרה שלפנינו, סבורני כי בחינת עובדות המקרה לאור המבחן השני מביאה לתוצאה לפיה אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין אשר דחה את תביעתו של המערער ומשעה שזהו המצב, אין צורך להידרש למבחן הראשון".

1. כלומר, אם בית המשפט משתכנע כי המבקש לא התייצב לדיון או לא התגונן מחמת זלזול בבית המשפט אין הוא צריך להידרש למבחן הראשון של סיכויי ההצלחה. בעניין חונינובסקי נקבע כי המערער בחר לעשות דין לעצמו ולא מילא אחר החלטתו של בית המשפט קמא. בנסיבות אלה, עלה הדבר כדי זלזול מופגן, המצדיק את דחייתה של בקשת הביטול.
2. במקרה דנן, לא הובאה בפני כל ראייה כי המבקשת לא הגישה את כתב הגנתה עקב זלזול בבית המשפט. כאמור, השתכנעתי כי כתב ההגנה לא הוגש עקב טעות אנוש. בנסיבות אלו , יש לבחון את סיכויי הגנתה.
3. בבירור שאלת סיכויי ההצלחה המבחן הוא מבחן של הגנה אפשרית, ולאו דווקא איתנה ובטוחה. הנטל המוטל על המבקש הוא לשכנע שלכאורה יש לו הגנה אם יוכיח אותה, ואין על המבקש בשלב הבקשה לביטול פסה"ד להוכיח ממש את הגנתו (ע"א 276/62 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז 349 (1963); ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431 (1983)).
4. כאמור לעיל, במקרה דנן, למבקשת טענות הגנה טובות נגד התביעה: ראשית, טרם ניתן פסק דין נגד הנתבעת 1 וטרם נקבע כי היא אחראית לנזק שנגרם למשיבה. לפיכך, לא ניתן לתת פסק דין המחייב את המבקשת, כמבטחת אחריותה של הנתבעת 1. שנית, למשיבה אשם תורם בגין הנזק שנגרם לה. (סעיפים 11-13 לתצהיר עו"ד הילה קידר, שצורף לבקשה). שלישית, המבקשת חולקת על הנזק שנגרם למשיבה. נראה, כי המומחה מטעמה לא עיין בתיקה הרפואי. המשיבה לא צירפה קבלות/חשבוניות להוכחת הסיוע של עוזרת בית. המשיבה לא הוכיחה כי יתכן שיגרמו לה הוצאות רפואיות בעתיד שאינן מכוסות על ידי קופת החולים (סעיפים 18-23 לתצהיר עו"ד הילה קידר, שצורף לבקשה). כמו כן, יש לזכור כי על פי תקנה 84 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984: "אין צורך בהכחשה לעניין שיעור דמי הנזק, ולעולם יראו אותו כשנוי במחלוקת זולת אם הודו בו במפורש, בין אם הוגש כתב הגנה או כתב תשובה שכנגד ובין אם לאו".
5. לאור כל האמור לעיל, החלטתי לקבל את הבקשה לבטל את פסק הדין שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה. המבקשת תגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מיום מסירת החלטה זו כדין.

הוצאות

1. לנוכח מחדלה של המבקשת, שלא הגישה כתב הגנתה במועד, תישא בהוצאות המשיבה ותשלם לה סך של 1,000 ₪.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"ג, 20 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.